10/07/2026
יש סיפורים שהלב לא מצליח להכיל. הסיפור של משפחת ביבס הוא אחד מהם.🧡🙏🏽
ירדן ושירי ביבס בנו את ביתם בקיבוץ ניר עוז. הם אהבו את חיי הקהילה, את השבילים והדשא, ואת הרגעים הקטנים של משפחה: לטייל עם הילדים, לצאת לפיקניק בשבת, לראות את אריאל מטפס וקופץ ולשמוע את כפיר הקטן צוחק.
אריאל היה בן ארבע ילד ג׳ינג׳י, שובב ומלא אור, שאהב גיבורי־על, טרקטורים ומכוניות. כפיר היה רק בן תשעה חודשים תינוק מחייך, שכבש את לב כל מי שפגש אותו. שירי הייתה אמא אוהבת, רגישה ודואגת, שידעה להעניק חום לילדיה ולכל מי שסביבה.
בבוקר 7 באוקטובר 2023, החיים של המשפחה הזאת נקרעו באחת. ירדן ניסה להגן על משפחתו ונחטף. דקות אחר כך נחטפו גם שירי וילדיה הקטנים מביתם. מרגע אחד של חיים רגילים בית, צעצועים, חיבוקים הם נלקחו אל תוך מציאות שאין לה מילים.
שירי, אריאל וכפיר הוחזקו יחד בשבי במשך כ־50 יום. הם נרצחו בידי מחבלים בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר שנחטפו. במשך חודשים ארוכים לא ידעה המשפחה את מלוא גורלם, והתקווה לשובם לא חדלה. ירדן הוחזק בנפרד מהם במשך 484 ימים, עד ששב לישראל בפברואר 2025. שלושה שבועות לאחר מכן הושבו ארצה שירי, אריאל וכפיר, וב־26 בפברואר הובאו למנוחות. באותו יום נרצחו גם הוריה של שירי, מרגיט ויוסי סילברמן, בניר עוז.
קשה לכתוב את הסיפור הזה בלי לחשוב על מה שנלקח: אמא ושני ילדים קטנים, אב שנשאר בחיים ונאלץ לשאת אובדן שאי אפשר לדמיין, והורים שאיבדו את בתם ואת נכדיהם. שום מילים לא יוכלו לתאר את עומק הצער או למלא את החלל שהותירו אחריהם.
מאחורי התמונה שהעולם זוכר היו שירי, אריאל וכפיר אנשים אהובים, משפחה, בית וחיים שלמים. נזכור אותם לא רק דרך הכאב, אלא גם דרך האהבה, הצחוק והאור שהיו בהם.
יהי זכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ושל מרגיט ויוסי סילברמן ברוך. הלב עם ירדן ועם כל משפחת ביבס🧡🧡🧡