המוקד לפליטים ולמהגרים

02/06/2026

המרכז לפליטים בנגב צריך את עזרתנו כדי להמשיך לתת סיוע לילדים, נערים ומשפחות פליטים. אנא שקלו לתמוך בפעילותם יקרת הערך ולמנוע את סגירת המרכז >>

14/05/2026

המוקד לפליטים ולמהגרים מחפש עורכת דין מנוסה למשרה קבועה.

המוקד לפליטים ולמהגרים היא עמותה א-מפלגתית וללא מטרת רווח אשר שמה לה למטרה להגן ולקדם את זכויות האדם של מהגרי עבודה ופליטים ולמנוע סחר בבני אדם בישראל. המחלקה המשפטית במוקד עומדת בחזית המאבק באמצעות ליטיגציה אסטרטגית בבתי המשפט בהליכים עקרוניים ופרטניים, וכן ייצוג המוקד בפורומים ציבוריים שונים.

משרה מלאה ממשרדי המוקד בתל אביב, מודל עבודה היברידי (שלושה ימי עבודה במשרד).
התנאים על פי הסכם קיבוצי, שכר: 10,550 ₪ ברוטו (צפויה העלאה לאחר שלושה חודשים) וזכויות סוציאליות נדיבות. מועד צפוי לתחילת עבודה: מיידי.

תיאור התפקיד:
· מתן ייעוץ וייצוג משפטי למהגרים, מבקשי מקלט וקורבנות סחר בבני אדם;
· ייצוג המוקד ולקוחותיו בבתי המשפט השונים, כתיבת עתירות פרטניות ועקרוניות וניהולן;
· שיתוף פעולה שוטף עם המחלקות האחרות במוקד, ובכלל זה ייעוץ והנחיה לקו החם של המוקד.

דרישות התפקיד:
· ניסיון בעבודה כעורך.ת דין של שנה לפחות. ניסיון בליטגציה- יתרון;
· הכרות טובה עם תחומי המשפט המינהלי והחוקתי. הכרות עם תחום ההגירה – יתרון משמעותי;
· כושר ביטוי גבוה בעל פה ובכתב בעברית ובאנגלית ויכולת ניתוח של סוגיות משפטיות חדשניות ומורכבות;
· יכולת עבודה בלחץ ועמידה בלוחות זמנים;
· יכולת עבודה מצוינת בצוות, אסרטיביות ויצירתיות;
· מחויבות לזכויות אדם;
· ידיעת שפות נוספות, ערבית בפרט מהווה יתרון.

יש לשלוח קורות חיים ומכתב נלווה המתאר את ניסיונך הרלוונטי ואת המוטיבציה שלך, לכתובת [email protected] עד 1.6.26. יש לציין בכותרת: ״למשרת עורך/ת דין״.

13/05/2026

מתוך כתבתו של רן שמעוני בהארץ:
המדינה מותירה ללא מעמד את מרים (שם בדוי) שבן זוגה הישראלי מנע ממנה להסדיר את מעמדה והתעלל בה במשך 15 שנה. המדינה דחתה את הבקשה שהגשנו עבור מרים, ילידת אתיופיה ואם לשלושה ילדים אזרחי ישראל, להכרה כקורבן החזקה בתנאי עבדות, ומסרבת להעניק לה מעמד הומניטרי. זאת, על אף שקבעה כי הייתה נתונה במשך שנים ל"אלימות חמורה ומתמשכת" מצד בן זוגה הישראלי.

עם השנים הפכה מערכת היחסים לאלימה ומבודדת יותר ויותר. בן הזוג מנע ממרים לעבוד או להחזיק כסף, עקב אחר שיחות הטלפון שלה, דרש ממנה לבצע שיחות וידאו כדי לוודא שאינה נמצאת עם גברים אחרים, ולעיתים אף איים עליה בסכין לעיני ילדיהם.

"גם כשהייתי בהיריון הוא התעלל בי נפשית", כתבה מרים בתצהירה. "הוא האשים אותי שההיריון לא ממנו, ואמר לי ללכת לחפש את האבא. קיוויתי שאני אמות בלידה כי הרגשתי שאין לי סיבה לחיות".

עם השנים הפכה מערכת היחסים לאלימה ומבודדת יותר ויותר. בן הזוג מנע ממרים לעבוד או להחזיק כסף, עקב אחר שיחות הטלפון שלה, דרש ממנה לבצע שיחות וידאו כדי לוודא שאינה נמצאת עם גברים אחרים, ולעיתים אף איים עליה בסכין לעיני ילדיהם.

"גם כשהייתי בהיריון הוא התעלל בי נפשית", כתבה מרים בתצהירה. "הוא האשים אותי שההיריון לא ממנו, ואמר לי ללכת לחפש את האבא. קיוויתי שאני אמות בלידה כי הרגשתי שאין לי סיבה לחיות".

״אי אפשר להשלים עם מציאות שבה אישה שחוותה פגיעה כה עמוקה תוותר שקופה מול הרשויות ותאלץ לנהל הליכים משפטיים רק כדי שיואילו לקבל החלטה בבקשה שלה".

הוועדה ההומניטרית צפויה לדון בבקשה של מרים בחודש הקרוב. בהיעדר הכרה בה כקורבן עבדות, עתידה בישראל לצד ילדיה תלוי במתן מעמד הומניטרי עבורה.

הכתבה המלאה באתר הארץ,
לינק בתגובה

20/04/2026

עברו למעלה משנתיים מאז ה-7.10 והמלחמה נמשכת. בלי אופק לשיקום, להחלמה או לשלום. רק הבטחות לעוד ועוד מלחמות. דם, יזע ודמעות.

בינתיים, בתוך אזור האסון, מהגרות ומהגרים, שישראל הזמינה לשטחה כדי לעבד את השדות, לבנות את הבתים, ולסעוד את הקשישים, אנשים שרק רצו להתפרנס בכבוד, נהרגים במלחמות לא להם.

66 מהגרים ומהגרות נרצחו בטבח ה-7.10.
4 מהגרים נחטפו בחיים ב-7.10 ונרצחו בשבי בעזה.
2 מהגרים נהרגו מפגיעת טיל בעוטף עזה ב-10.10, כשיצאו לשדה ימים ספורים אחרי הטבח.
6 מהגרים נהרגו מפגיעות ישירות בגבול הצפון.
מהגרת אחת נהרגה מפגיעת טיל במלחמת "עם כלביא”.
מהגרת ומהגר נהרגו מפגיעות טילים במלחמת "שאגת הארי”.

אלו שמותיהם של כולם. גם הדם שלהם זועק אלינו מהאדמה, מספיק. לא עוד.

30/03/2026

השבוע גילינו על ארבעה מבקשי מקלט תושבי חבל דארפור בסודאן שנכנסו לישראל דרך גבול ירדן ומאז נעלמו עקבותיהם. כתב הארץ רן שמעוני גילה כי הם גורשו מבלי שניתנה להם ההזדמנות לבקש מקלט בניגוד לפסיקה ולנהלים, על אף שחל איסור חוקי לעשות זאת כשיש מידע שלפיו החזרתם תעמיד אותם בסכנה ממשית לחייהם.

הארבעה ברחו ככל הנראה לפני כחודשיים ממולדתם בשל רצח העם והמשבר ההומניטרי המתמשך, במטרה לחפש מקלט. בראיון ל״הארץ״ מספר חבר של הארבעה, זכי, יליד דארפור ותושב ישראל, כי ״המשפחות שלהם התפרקו, כמה מקרוביהם נרצחו והיו שברחו למקומות אחרים״. הארבעה כעת נחשבים לנעדרים, ובקהילה הסודאנית בישראל מתקשים להבין מה עלה בגורלם.

ירדן, אליה גורשו הארבעה, אינה מאפשרת הגשת בקשות מקלט ואינה מספקת הגנה או תנאי מחיה מינימליים לפליטים. מאז 2017 ישראל מספקת הגנה חלקית למבקשי מקלט מחבל דארפור ומאזורים אחרים בסודאן, ובתקופה האחרונה מיושמת בפועל מדיניות של אי-החזרה בשל המלחמה בסודאן, מדיניות שלא כובדה במקרה זה.

בצה״ל נמסר כי הארבעה ״הועברו לידי הגורמים הרלוונטיים על פי הדין״, אך עפ״י הדין נדרשו להעבירם לידי רשות האוכלוסין בישראל – ולא עשו זאת.

עו"ד נטע מישלי, מנהלת המחלקה המשפטית במוקד, מסרה כי "כבר כמה שנים שאנחנו נתקלים בתופעה מטרידה של ׳החזרות חמות׳ בגבול המזרחי. זאת בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט המחוזי, ולנהלים שאמורים להיות ידועים גם לחיילי צה"ל הנמצאים בגבול. לא ייתכן שאנשים שנמלטו מרצח עם יגורשו בלי שהייתה להם הזדמנות לבקש מקלט. זוהי זכות אדם בסיסית, שיש לשמור עליה גם בשעת מלחמה. לא ייתכן שנמשיך לגלות על היעלמויות, החזרות חמות ואף מקרי מוות בגבול – ודבר לא ישתנה".

לינק לכתבה המלאה בתגובה

19/03/2026

⁨ זיכרו את צ’איווט ולניל, מפרובינציית צ’איאפום בתאילנד. הוא נהרג אמש, לאחר שטיל פגע בסככה בישוב בו עבד, מושב עדנים בשרון. הוא הותיר אחריו אישה וילד.

יהי זכרו ברוך.⁩

16/03/2026

התאים בבית הסוהר ״גבעון״ אינם ממוגנים באופן ראוי לסכנת הטילים מאיראן, וכך עולה כי למוחזקים בו נשקפת סכנה ברורה ומיידית לחייהם.

רוב רובם של אותם כלואים הם מהגרי עבודה שהוזמנו לישראל על מנת לעבוד בחקלאות, בניין או סיעוד כדין ואיבדו את מעמדם החוקי בארץ.

עם סגירת המרחב האווירי של ישראל, לא מתאפשרת עליה למטוס של מוחזקים במתקן ״גבעון״.

כבר במלחמת ״עם כלביא״ בשנה שעברה, עצורות ועצורים בכלא גבעון דיווחו שהם סובלים מחרדות קשות, לאחר שהונחו בסרטון הדרכה לשכב בעת אזעקות תחת המיטות, להתרחק ככל הניתן מחלונות הזכוכית ולהניח את הידיים על הראש.

פניות רבות שערכנו בעת ״עם כלביא״ בבקשה לקבלת מידע ברור אודות מיגון בבית הסוהר ״גבעון״ נענו רק בפברואר 2026.

לפי תשובת השב״ס, המרחב המוגן שקיים בכלא גבעון משומש רק עבור אנשי סגל בית הכלא, כאשר העצורים נשארים נעולים בתאיהם ומתבקשים להישכב מתחת למיטות.

המשך כליאתם במצב זה מהווה כליאת שווא ופגיעה חמורה בזכותם לחירות של כלואים שלא ביצעו ואינם חשודים בביצוע כל פשע, כאשר התכלית היחידה למעצרם היא הבטחת הרחקתם מהארץ (שלא אפשרית כרגע).

01/03/2026

זיכרו את מרי אן ולסקס דה ורה, "מישל", מפנגסינאן שבפיליפינים. היא הייתה שם אתמול עם האישה שטיפלה בה, ולא עזבה אותה עד לרגע האחרון, עד שפגע הטיל. היא מתה מפצעיה אתמול, ב-28 בפברואר 2026.
יהי זכרה ברוך.

27/02/2026

ביום שלישי הקרוב- צעדת פורים נגד הגירוש 🎭🤍

לפני חודשיים בדיוק זה קרה שוב. פקחים של משרד הפנים הגיעו בארבע לפנות בוקר לבית של ילד, תלמיד כיתה א' בחינוך מיוחד, ולקחו אותו ואת אחיו הקטן לכלא. עשרה ימים היו שם, עד שגירשו אותם מהבית שלהם, מהארץ שבה הם נולדו וגדלו. מאז נעצרו עוד חמישה ילדים, והגדולה שבהם הייתה ילדה בת שש וחצי, שהתחפושת שלה כבר הייתה מוכנה. אבל היא לא תלבש אותה: במקום בית ספר, היא הגיעה לבית סוהר, וגורשה עם האחים הקטנים שלה אחרי שמונה ימים בכלא. וכמו כל הילדים שגורשו מכאן היא לא מפסיקה לשאול, שולחת הודעות, כותבת בעברית, מציירת, מתחננת בכל דרך שהיא יכולה שרק יתנו לה לחזור הביתה, לישראל.

אל תיתנו להם לחיות בפחד! אל תיתנו לאף אחד לקחת אותם מהבית שלהם! בואו להיות עם הילדים בפורים הזה, בצעדה שלנו נגד הגירוש:
שלישי 3/3 ● 3:00 רוטשילד/הרצל: התכנסות ● 4:15 כיכר הבימה: חגיגת פורים לילדים

Two months ago it happend again. Interior Ministry officers came at 4:00 AM to a child's home, a first grade student in a special education school, and put him and his younger brother in prison. They spent ten days there, and were then deported from their home, from the country where they were born and raised. Five more children were arrested since, and the oldest one was a 6.5 year old girl, whose costume was ready for the holiday. But she will never wear it: Instead of going to school, she ended up in prison, and was deported with her younger siblings after 8 days in prison. And like all other children deported from this country, she keeps asking, sending messages, writing Hebrew, drawing, begging in any way she knows to just come back home, to Israel.

Don't let them live in fear! Don't let anyone take them from their home! Come and join the kids this Purim, as we march against deportation:
Tuesday 3/3 ● 3:00 Rothschild/Herzl: Gathering for march ● 4:15 Habima Square: Purim celebration for the kids

Hace dos meses, volvió a ocurrir. Oficiales del Ministerio del Interior llegaron a las 4:00 de la mañana al hogar de un niño, un estudiante de primer grado de una escuela de educación especial, y lo encarcelaron junto con su hermano menor. Pasaron diez días allí y luego fueron deportados de su hogar, del país donde nacieron y crecieron. Cinco niños más fueron arrestados desde entonces, y el mayor era una niña de 6 años y medio, cuyo disfraz estaba listo para la festividad. Pero nunca lo usará: en lugar de ir a la escuela, llegó a la cárcel y fue deportada con sus hermanos menores después de 8 días allí. Y como todos los demás niños deportados de este país, ella sigue pidiendo, enviando mensajes, escribiendo en hebreo, dibujando, rogando de cualquier manera que pueda regresar a casa, a Israel.

¡No dejen que vivan con miedo! ¡No permitan que nadie los saque de su hogar! Vengan y únanse a los niños este Purim, en nuestra marcha contra la deportación:
Martes 3/3 ● 3:00 Rothschild/Herzl: Concentración para iniciar la marcha ● 4:15 Habima: Celebración de Purim para los niños

01/01/2026

מאז כיבוש העיר אל-פאשר בחבל דארפור שבסודאן באוקטובר האחרון, הוצפה הרשת בעדויות ותיעודים רבים של הטבח ההמוני שמבצעות מיליציות ה-RSF. הטבח המשמעותי השני של העם הדארפורי החל בשנת 2023 והוא מונה בין 71,000 ל85,000 נרצחים.

מתוך אלפי ניצולי רצח העם בדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול שנמצאים כעת בארץ, אף לא אחד הוכר ע״י מערכת המקלט הישראלית כפליט. לחיות בישראל בלי מעמד ובסכנת גירוש בכל רגע שמקבלי ההחלטות ירצו בכך, הוא מצב בלתי אפשרי, מצב של היעדר יציבות וחרדה מפני גירוש בכל זמן נתון.

גם חופש הביטוי נלקח מניצולי רצח העם. משטרת ישראל ביטלה בחודש שעבר הפגנה ועצרת זיכרון לנספים בדארפור, בנימוק ש״ההפגנה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל ובביטחון המדינה״. מקורות רבים מאשימים את איחוד האמירויות (איתה ישראל נמצאת ביחסים כלכליים קרובים) במימון וחימוש מיליציות ה- RSF שמבצעות את רצח העם בדארפור.

אנו קוראות למתן מעמד פליט לכל ניצולי רצח העם בדארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול, שכולם חיים בישראל למעלה מעשור וחלקם כבר שני עשורים, כי אין להם לאן לחזור.