אגודת יהודי אתיופיה

Call Directions Website Contact the organization

אגודת יהודי אתיופיה Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from אגודת יהודי אתיופיה, Non-Governmental Organization (NGO), הצפירה 18, Tel Aviv.

האגודה פועלת למען צדק חברתי ושוויון בייצוג ליוצאי אתיופיה בישראל באמצעות עיצוב מדיניות ותודעה, כארגון עצמאי ללא תמיכה ממשלתית, השומר על עצמאות ביקורתית למען האינטרסים של הקהילה. בראשית פעל הארגון למען הכרה בזכויותיהם של יוצאי אתיופיה, באמצעות שדלנות והגנה משפטית. לאחר הצטרפותם של ארגונים נוספים לפעילות למען קהילת יוצאי אתיופיה, התחיל הארגון להתמקד בתחומי החינוך והתעסוקה, אותם ראה כעוגנים הכרחיים למימוש ההשתלבות בחברה הישראלית. יחד עם זאת, הארגון פעיל גם בתחומים שונים ומגוונים הנדרשים מצו השעה. הניסיון שצבר הארגון בהתמודדות עם קשיי הקהילה, מהווה מקור לסיוע ולייעוץ מקצועי לשאר ארגונים הפועלים לשיפור קליטת העלייה מאתיופיה לישראל.
הארגון מקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה במסגרות החינוך והתעסוקה, באמצעות פעילות של שדלנות וסנגור מול מקבלי ההחלטות והגופים הפועלים בתחום (משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, רשויות מקומיות, עמותות וארגונים חברתיים). הארגון מבסס את פעילותו באמצעות מחקרים ודוחות עדכניים, המשמשים מקור ליחידות השונות בארגון, הן לגיבוש מדיניות כלל ארגונית.

13/10/2026

התודה היחידה פה היא עבור הקהילה שלנו. על העובדה שאנחנו סופגים את המדיניות הגזענית הזו במשך כל הרבה שנים ועדיין מאמינים ששינוי יכול להגיע ✊🏾⁩⁩⁩⁩

מעוניינים בנתונים מדויקים ובפרטים נוספים על החוק למחיקת רישומים משטרתיים ופלילים ליוצאי אתיופיה?

צרו איתנו קשר בלינק בתגובות.

אגודת יהודי אתיופיה זוכרת את הנופלים ומחבקת את המשפחות השכולות ואת כל מי שנושאים איתם את הכאב והאובדן.גם היום, אנחנו עוצ...
07/10/2026

אגודת יהודי אתיופיה זוכרת את הנופלים ומחבקת את המשפחות השכולות ואת כל מי שנושאים איתם את הכאב והאובדן.
גם היום, אנחנו עוצרים לרגע, זוכרים יחד ומייחלים לימים של ביטחון, ריפוי ושלום.

17/09/2026

מחאה משמיעה קול. אבל איך הופכים את הקול הזה לשינוי במדיניות?

כבר לפני יותר מ־30 שנה, לצד המאבקים של הקהילה האתיופית בישראל, התחדד הצורך לא רק לצאת לרחובות אלא גם להתארגן, להגיע למקבלי ההחלטות ולהשפיע מבפנים.

ומכאן נולדה אגודת יהודי אתיופיה.

האגודה היא ארגון הסנגור המוביל של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, הפועל מזה 33 שנים לקידום הצרכים והזכויות של הקהילה, למאבק באפליה ממוסדת ולקידום שוויון, באמצעות סנגור, לובי, מחקר ועיצוב מדיניות ציבורית.

#הלובי
מגיעים לבחירות מוכנים ✊🏾

15/09/2026

⁨ מה אתם חושבים על המושג משמעת קואליציונית? האם כשזה מגיע לרגע האמת חברי הכנסת מייצגים אותנו או את המפלגה?

#הלובי
מגיעים לבחירות מוכנים ✊🏾⁩

אנחנו מתחילות את השנה החדשה עם מחויבות גדולה להמשיך להשמיע את קולה של הקהילה, להיאבק באפליה ולקדם שינוי בר קיימא. נאחל ש...
11/09/2026

אנחנו מתחילות את השנה החדשה עם מחויבות גדולה להמשיך להשמיע את קולה של הקהילה, להיאבק באפליה ולקדם שינוי בר קיימא. נאחל שנה טובה הרבה יותר מקודמתה: שנה של שוויון, צדק, ביטחון ותקווה.⁩

בחירות 2026 בפתח, ובזמן שאת כולנו מעסיקה (ובצדק) שאלת הייצוג שלנו בכנסת הקרובה חשוב לדבר גם על מהות.על מה נשים את הקול ש...
08/09/2026

בחירות 2026 בפתח, ובזמן שאת כולנו מעסיקה (ובצדק) שאלת הייצוג שלנו בכנסת הקרובה חשוב לדבר גם על מהות.

על מה נשים את הקול שלנו ומה מביא את יוצאי ויוצאות אתיופיה לקלפי בבחירות?

ביטחון אישי? חינוך? דיור? תעסוקה? תרבות? מאבק בגזענות ואפליה? מה חשוב לכם שיעמוד על סדר היום בבחירות הקרובות?

כתבו לנו בתגובות ✊🏾

03/09/2026

המדינה היא לא גוף אחד.

כשאנחנו חווים אפליה, גזענות או פגיעה בזכויות שלנו מצד המערכת, לפעמים קשה לדעת מול מי אנחנו בכלל עומדים ולמי אפשר לפנות.

מאחורי כל מדיניות, החלטה או פעולה יש גורמים שונים: מי שקובע את החוקים, מי שמקבל החלטות ומיישם אותן, ומי שאמור לפקח, לבקר ולהגן על הזכויות שלנו.

להבין מי אחראי על מה זה לא רק שיעור באזרחות. זה מאפשר לנו להבין איפה התקבלה החלטה שפוגעת בנו, מי מחזיק בכוח לשנות אותה, ואילו כלים עומדים לרשותנו כדי לדרוש שינוי.

ועכשיו אנחנו רוצות לשמוע אתכם:
איפה אתם מרגישים שהמדינה פוגעת בכם?
ומה הייתם רוצים לעשות בנידון?

קרדיט לסרטון בפתיח ‪‪‬‬

#הלובי מגיעים מוכנים לבחירות⁩⁩

שלושה אירועים שפורסמו בשבוע החולף גרמו לי לחשוב על הורות.הראשון: דיווח על תושב אילת מקהילת העבריים, שנעצר באלימות קשה על...
30/08/2026

שלושה אירועים שפורסמו בשבוע החולף גרמו לי לחשוב על הורות.

הראשון: דיווח על תושב אילת מקהילת העבריים, שנעצר באלימות קשה על ידי שוטרים והושאר פצוע באזור הררי ומבודד. אי אפשר שלא להיזכר ביוסף סלמסה ז"ל.

השני: תיעוד של מעצר קשה ואלים של נער מנתניה. לפי הדיווחים והעדויות, נדמה שחלק גדול מהאירוע הזה היה יכול להימנע, אם השוטרים בזירה היו עוצרים לרגע. לא את הנער, אלא את עצמם. אם היו מנסים להבין מה באמת קורה.

והשלישי: חשיפה של ג'וש בריינר, שלפיה שוטרים שתקפו אזרח ערבי בבני ברק, ללא פרובוקציה מצדו, קיבלו עונשים מקלים במיוחד. הסיבה? בית הדין המשמעתי, שימו לב, לא בית דין פלילי, התחשב באווירה ובתחושות ששררו לאחר אירועי 7 באוקטובר.

שלושה אירועים שונים.
שלושה סיפורים שונים.
אבל כולם מעלים את אותה שאלה:
מי מציב גבולות למי שמחזיקים בידיהם כוח וסמכות?

כשאת נעשית אמא, את מגלה מהר מאוד שהורות היא, בין היתר, עבודה בלתי נגמרת של הצבת גבולות. ללמד ילד מה מותר ומה אסור. להסביר שלמעשים יש תוצאות. ללמד אותו שלא תמיד הוא צודק. שלא משנה כמה הוא כועס, הוא לא יכול לפגוע באחרים. שאמון צריך להרוויח, וכשהרווחת אותו, צריך לעבוד כדי לשמור עליו.זו עבודה מתישה. לפעמים גם מעצבנת. אבל היא חיונית. כי ילדים שלא לומדים גבולות לא נשארים ילדים לנצח.

ויש גם הורים שמתקשים יותר להציב אותם. הם חוששים מהעימות. הם מתקשים להודות שהילד שלהם טעה. בכל פעם שהוא מתפרץ, הם מוצאים הסבר. כשהוא פוגע במישהו, מישהו אחר בוודאי התחיל. וכשהוא חוצה גבול, הם עסוקים בעיקר בלמצוא סיבה טובה למה זה בעצם היה מוצדק.

זו משטרת ישראל שלנו.

משטרת ישראל מתקשה להיות המבוגר האחראי. לא רק כלפי הציבור שהיא אמונה על ביטחונו, אלא גם כלפי השוטרים שלה.כי כששוטר מפעיל כוח שלא לצורך, איכשהו תמיד נמצא ההסבר. הוא חש סכנה. הוא היה בלחץ. הוא חשב שהאזרח עומד לתקוף. הוא פעל בתנאים קשים. הם התחילו- ע"ע סלומון טקה ז"ל.

ועכשיו תחשבו על השוטר שנמצא בתוך מערכת שבה כמעט תמיד יש הסבר להתנהגות שלו, כמעט תמיד יש נסיבות מקלות, וכמעט תמיד מישהו אחר אשם.
מה הוא לומד?

הוא לומד שהכוח שלו כמעט בלתי מוגבל. הוא לומד שהסמכות שלו לא באמת מגיעה עם אחריות.
הוא לומד שלא משנה מה יעשה, המערכת כבר תמצא דרך להסביר ולהצדיק. המסר הזה מסוכן לא רק לאזרחים, הוא מסוכן גם לשוטרים עצמם. מערכת שלא מציבה גבולות לעובדים שלה אינה מגינה עליהם, היא מפקירה אותם.

שוטר צריך לדעת שיש גבול לכוח שמותר לו להפעיל, שהוא נדרש להפעיל שיקול דעת, שהוא חייב לעצור. ובעיקר, שהוא יידרש לתת דין וחשבון כשהוא חוצה את הגבול.

אם אנחנו רוצים משטרה חזקה, מקצועית ואמינה, היא חייבת להיות מסוגלת לומר בקול ברור: השוטר הזה טעה. ההתנהגות הזאת אינה מקובלת עלינו. נחצה כאן גבול.

אני מייחלת ליום שבו נקרא תגובה של משטרת ישראל לאירוע כזה ונראה בה את המילים: "משטרת ישראל מצרה על האירועים". "אנו מוקיעים התנהגות זו". "השוטרים חרגו מהמצופה מהם". לא תגובה אוטומטית שמסבירה למה השוטר פעל כפי שפעל, לא עוד "הם התחילו". פשוט אחריות.

ברגע שהמערכת תתחיל להציב גבולות לשוטרים שלה, היא לא רק תתחיל להחזיר לציבור את האמון בה. היא גם תתחיל ללמד את השוטרים שלה איך נראית משטרה שמכבדת את הכוח שניתן לה.

וזה, בעיניי, המקום שבו שינוי אמיתי מתחיל.

19/08/2026

כוח טמון גם בידע של הכללים וביקורת עליהם. זה הכלי לדרוש לא רק שינוי אלא גם יישום מדיניות. לא רק הזכויות שלנו מול השוטר ברחוב, אלא גם דרישה מול מקבלי החלטות ✊🏾

בעוד מספר חודשים נלך לבחירות. המפלגות כבר נערכות, הפריימריז בעיצומם, שמות חדשים עולים, והרשימות מתחילות להתגבש. אבל בתוך...
13/08/2026

בעוד מספר חודשים נלך לבחירות. המפלגות כבר נערכות, הפריימריז בעיצומם, שמות חדשים עולים, והרשימות מתחילות להתגבש. אבל בתוך המרוץ הזה, יש מילה שחשוב שתיאמר בקול רם:
ייצוג.
לכל המצקצקים נגיד שאנחנו לא מדברות על אסתטיקה אלא על מהות.

ייצוג של יוצאות ויוצאי אתיופיה לא צריך להסתכם במקום ברשימה או בתמונה עם הקהילה רגע לפני הבחירות. הייצוג שאנחנו מדברות עליו הוא דרישה לנוכחות אמיתית במקום שבו מעצבים את סדר היום ומשפיעים על החיים של כולנו. ייצוג הוא כוח.

כמעט 30 שנה עברו מאז שאדיסו מאסלה נכנס לכנסת והפך לחבר הכנסת הראשון ממוצא אתיופי. מאז נבחרו לכנסת נשים וגברים יוצאי אתיופיה ממפלגות שונות ומכל קצות הקשת הפוליטית.

הנוכחות הזאת שינתה את המציאות שלנו.
בכנסת ה־25 כיהנו שלושה חברי כנסת ממוצא אתיופי: פנינה תמנו־שטה, צגה מלקו ומשה סולומון. שלושתם, ממפלגות שונות, קידמו יחד את החוק למחיקת רישומים פליליים ומשטרתיים של יוצאי אתיופיה, שנפתחו בימי המחאות נגד אלימות משטרתית.
ב־2024 החוק עבר. התקבלה הכרה ממלכתית, גם אם חלקית ומאוחרת, בעוול שנוצר בעת מימוש חופש הביטוי והמחאה על רקע שיטור יתר כלפי הקהילה.

כשיש ייצוג תקרות זכוכית נוספות נשברות. חה"כ פנינה תמנו־שטה הייתה האישה הראשונה ממוצא אתיופי שנבחרה לכנסת ישראל ובשנת 2020 היא הפכה גם לשרה הראשונה ממוצא אתיופי בתולדות המדינה.

כשיש ייצוג, אפשר לדרוש תשובות. חברי וחברות הכנסת מהקהילה העלו לסדר היום הציבורי, יזמו וקידמו מענה לסוגיות מרכזיות המשפיעות על חיי הקהילה כמו שיטור יתר ואלימות משטרתית, ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי, חסמים בהשכלה הגבוהה, עלייה וקליטה, דיור ועוד.

אז מה קורה בבחירות 2026?

השאלה שצריכה להעסיק את כולנו לקראת הבחירות הקרובות היא: מי נמצא בחדר שבו מתקבלות ההחלטות – ומי עדיין נותר מחוץ לו?

נכון- ייצוג לא מבטיח שכל הבעיות שלנו ייפתרו, אבל היעדר ייצוג כמעט מבטיח שלא ידברו עלינו מסביב לשולחן כשההחלטות מתקבלות.

אז לקראת הבחירות הקרובות בואו לא נסתפק בקמפיינים על "אחדות", "גיוון" ו"החברה הישראלית".
בואו נסתכל על הרשימות, בואו נבדוק מי באמת בחר לתת לנו מקום? האם מי שמבקש את הקול שלנו מבטיח לתת לנו ייצוג אמיתי?

Address

הצפירה 18
Tel Aviv
6777920

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אגודת יהודי אתיופיה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to אגודת יהודי אתיופיה:

Shortcuts

Share