The Heschel Center for Sustainability מרכז השל לקיימות

22/10/2026

⁨ ⁨ עוד יומיים לבחירות. הסביבה על סדר היום. עכשיו צריך להכניס אותה להסכמים הקואליציוניים.

בחודשים האחרונים פעלנו יחד, כ־15 ארגוני סביבה במסגרת המטה הסביבתי, כדי להציב את הסביבה מול כל המפלגות ולדרוש תשובות.
נפגשנו עם מועמדים, ראשי מפלגות וצוותי מצע. שאלנו מה התוכניות שלהם לאנרגיה, למים, למזון, למניעת שריפות, לתחבורה, לפסולת ולשמירה על הטבע. קיימנו פאנלים בחיפה, בראש העין, בירושלים ובבאר שבע, חוגי בית וסיורי שטח עם מועמדים מכל קצוות המפה הפוליטית, בעזרת מאות פעילות ופעילים ברחבי הארץ.
הצלחנו להשיג התחייבויות משמעותיות לחוק אקלים, לפינוי בז"ן, לשמירה על הים, להקמת רשות לאומית לבעלי חיים ועוד.
סביבה היא ביטחון בחיים עצמם: חשמל בשעת חירום, מים ומזון זמינים, אוויר נקי ושטחים פתוחים. התחייבויות לפני בחירות הן התחלה. עכשיו הן צריכות להפוך להסכם, עם תקציבים, אחריות ולוחות זמנים לביצוע.
נשארו יומיים ואנחנו צריכים את העזרה שלכם. לפני שאתם נכנסים לקלפי, פנו למפלגה שאתם מתכננים להצביע לה. כתבו בעמוד שלה, שלחו מייל או פנו ישירות למועמד שאתם מכירים. שאלו:
איפה המצע הסביבתי שלכם? מה אתם מתחייבים לקדם? והאם תדרשו להכניס את ההתחייבויות האלה להסכם הקואליציוני, עם תקציבים ולוחות זמנים, אם תצטרפו לממשלה?
לכל מפלגה צריכים להיות בוחרים שדורשים תשובות גם על הסביבה. הבחירה שלכם. הדרישה משותפת לכולנו.
שתפו את הפוסט ושלחו לחברים. בואו נוודא שהדרישה הזאת מגיעה לכל המפלגות.
‪חיים וסביבה | Life and Environment‬‪החברה להגנת הטבע‬‪אדם טבע ודין‬‪Green Course מגמה ירוקה‬course
ירוק וחם
צלול | Zalul Environmental Association
Ecoocean - למען הסביבה הימית

@האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה | שומרי הבית | Greenpeace Israel - גרינפיס ישראל | 15min@תחבורה בדרך שלנו | מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראלים למען אוויר נקי |

14/10/2026

תיכננת ובסוף לא הספקת?
וובינר כלכלת הדונאט הוקלט וניתן לצפות בו באן:
https://heschel.org.il/story_70172/

05/10/2026

כשהעושר מגיע לגבול – האם גם הכלכלה צריכה להשתנות?

בתחילת נובמבר יצביעו אזרחי קליפורניה במשאל עם על הצעה להטיל מס על הונם של המיליארדרים תושבי המדינה.
לאחרונה זכתה ההצעה גם לתמיכתם של שישה חתני פרס נובל לכלכלה.
אבל אולי השאלה המעניינת יותר אינה רק האם להטיל מס על מיליארדרים. היא נוגעת להנחת יסוד עמוקה הרבה יותר: האם לצבירת הון פרטי צריך להיות גבול? ואם כן, מי קובע אותו? מהן ההשלכות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות של ריכוז הון בהיקף שכמותו לא הכירה החברה האנושית מעולם?
עצם הגעתה של הצעה כזו למשאל עם במדינה שהיא מוקד עולמי של חדשנות, טכנולוגיה והון, מסמנת משהו רחב יותר. היא מערערת על האופן שבו התרגלנו לחשוב על הקשר בין עושר פרטי לבין טובת הכלל; על ההנחה שמה שאפשר לצבור ראוי גם לצבור; ועל התפיסה שהשאלה הכלכלית המרכזית היא כיצד להמשיך ולהגדיל את הצמיחה, בעוד שהשאלות על גבולותיה נותרות בשוליים.
אלא שבמאה ה־21 אנחנו ניצבים בפני מציאות שבה המערכות הכלכליות מנצלות משאבי טבע, הורסות מערכות טבעיות שקיומנו תלוי בהן ובנויות על ניצול קיצוני של עובדים, והכל לשם צריכה אינסופית. דוגמה טובה יכולה להיות תעשיית המכשירים הדיגיטליים, הבנויה על כרייה של חומרים נדירים באפריקה תוך ניצול אכזרי של עובדים, ובהם גם ילדים. המכשירים עצמם מתוכננים כך שיתקלקלו במהירות ולא ניתן יהיה לתקן אותם, ולאחר זמן קצר הם הופכים למקור לזיהום. באופן זה, מערכות הטבע שלנו מגיעות לכדי כשל מערכתי, שאת השלכותיו אנחנו חווים כיום בעיקר דרך שינוי האקלים. אבל למעשה, כלל המערכות הטבעיות שבהן תלוי קיומנו נתונות תחת איום.
מכאן נובעת שאלה כלכלית שונה: במקום לשאול כיצד לייצר יותר, עלינו לשאול כיצד לחיות טוב בתוך גבולות הפלנטה; לא רק כמה ניתן לצבור, אלא כיצד מחלקים משאבים, הזדמנויות וכוח; לא רק כיצד להבטיח צמיחה, אלא איזה סוג של חיים היא אמורה לאפשר - ולמי.
זו אחת המשימות האינטלקטואליות החשובות של זמננו: לבחון מחדש את המוסדות, המדדים והמנגנונים הכלכליים שיצרנו, ולשאול האם הם עדיין מתאימים לעולם שבו התנאים לקיומנו נעשים מוגבלים ושבריריים יותר.
המקראה "סיפור כלכלי חדש", שיצאה לאור לפני כשנה וחצי, עוסקת בשאלות הללו בדיוק. היא מזמינה לחשוב מחדש על כלכלה שאינה מנותקת ממערכות תומכות החיים, ומאפשרת לדמיין איך זה יכול להיראות כאשר היא מתקיימת בתוכן ותלויה בהן.

לינקים בתגובה הראשונה
​💸​​💸​​💸​​💸

24/09/2026

שמחות ומודים על השותפות בעבודה החלוצית של מ.א גזר.
והאפשרות לקחת חלק בתהליך החשוב שהמועצה הובילה באמצעות המתודולוגיה היחודית שפותחה במרכז השל לקיימות - מתודולוגיה למיפוי שטחים פוטנציאליים לאגרו-וולטאי המציעה מתוווה לאיזון בין שימור לפיתוח.
🙏

אנרגיה מתחדשת. חקלאות מתחדשת. 🌱☀️
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את מדיניות האגרו־וולטאי שלנו.
ואני מאוד גאה בהחלטה הזו.

🌱 גזר היא מועצה חקלאית בלב מרכז הארץ. האדמות החקלאיות, השטחים הפתוחים והנוף הכפרי שלנו הם לא רק מה שאנחנו רואים מהחלון - הם חלק מהזהות שלנו, מהכלכלה המקומית שלנו ומהאחריות שלנו לדורות הבאים.

☀️ ובאותה נשימה, אנחנו רוצים וצריכים להיות חלק ממהפכת האנרגיה המתחדשת של ישראל.

בעיניי, אין סתירה בין הדברים. להפך.

הממשלה קידמה מדיניות ארצית בנושא, אבל כמו בהרבה תחומים אחרים - השאלה האמיתית היא איך מיישמים אותה נכון ברמה המקומית. איך מובילים מדיניות של דו־שימוש בקרקע חקלאית, שמאפשרת לגדל מזון ולהפיק חשמל מהשמש, אבל - וזה אבל חשוב - בלי לוותר על ייעודה החקלאי של הקרקע ובלי להפוך את המרחב הכפרי שלנו למרחב של תשתיות.

ולכן המדיניות שאישרנו אינה אומרת רק איפה אפשר להציב פאנלים. היא מבטאת תפיסת עולם.
🌱 קודם כול חקלאות. הקרקע נשארת חקלאית, והעיבוד החקלאי חייב להימשך לאורך כל חיי המתקן.
🌱 לצד זה - שמירה על הטבע והנוף, על המסדרונות האקולוגיים ועל הרציפות של השטחים הפתוחים. ובעיקר, הסתכלות על המרחב כולו ולא על כל פרויקט כאילו הוא עומד בפני עצמו.

🗺️ לשם כך יצרנו גם מפת תעדוף מועצתית. כי לא כל מקום מתאים באותה מידה. אנחנו מעדיפים מקומות שבהם הפגיעה במרחב הפתוח קטנה יותר, ומתחשבים בטבע המקומי, במסדרונות האקולוגיים, בקרבה לתשתיות, בנוף, בשבילי הטיול, בניקוז ובנצפות.

🔍 ובעיניי, אולי החלק החשוב ביותר במדיניות הוא שהיא לא מסתיימת בהחלטה שקיבלנו. קבענו מנגנון של מעקב ובקרה: נבדוק לאורך הדרך מה קורה לחקלאות, לנוף ולמערכות האקולוגיות, נבחן את ההשפעה המצטברת של המתקנים - ואם המציאות תלמד אותנו שצריך לשנות, נעדכן.

כי חדשנות אמיתית דורשת גם צניעות: לקבוע כיוון, לצאת לדרך, למדוד, ללמוד ולתקן.

🎖️ויש עוד שני דברים בתהליך הזה שאני גאה בהם במיוחד.
🥇הראשון - גזר היא חלוצה. אנחנו בין המועצות האזוריות הראשונות שמגבשות מדיניות מקומית סדורה לאגרו־וולטאי, ובימים אלה מועצות נוספות כבר מתעניינות בדרך שבחרנו ובכלים שפיתחנו.
🥈והשני, ולא פחות חשוב - הדרך שבה הגענו לכאן. המדיניות הזו לא נכתבה בחדר סגור. היא גובשה במשך למעלה משנה בתהליך מקצועי של לימוד ושיתוף, שבו השתתפו הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה החקלאית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, האגודות החקלאיות והציבור. שמענו קולות שונים, התווכחנו, למדנו, דייקנו - וניסינו לתכלל את כל אלה למדיניות טובה, אחראית ומאוזנת.

🌱☀️ אני רוצה שגזר תהיה מהמקומות שמראים שאפשר לחבר בין חקלאות, אנרגיה, סביבה וחדשנות. שלא צריך לבחור בין שמירה על המרחב הכפרי לבין קדמה - אפשר להוביל קדמה שמתאימה למרחב הכפרי ומחזקת אותו.

ואתמול עשינו עוד צעד משמעותי בדרך הזו.
🙏 מאחורי מסמך המדיניות עומדת עבודה ארוכה, יסודית ורב־תחומית של הרבה מאוד אנשים, ומגיע להם קרדיט גדול.
בראש ובראשונה לצוות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - לדרור דבאח, מהנדס המועצה, ולזוהר הרפז לוי, רכזת בקשות להיתרי בנייה, על מקצועיות, יסודיות וכן - גם תקתקנות־על 😊. לרונית ויתקון ברקאי, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה; לנופר ששון עופר, מנהלת היחידה הסביבתית; ולמרכז השל לקיימות. תודה על הידע, על הוויכוחים, על הירידה לפרטים, על הנכונות להקשיב ולדייק - ובעיקר על היכולת לקחת חזון ולהפוך אותו למדיניות שאפשר לעבוד איתה.
ותודה לחברות ולחברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שאישרו את המדיניות - ושמשקיעים לאורך השנה שעות רבות, הרחק מאור הזרקורים, בקידום תכנון אחראי וטוב במרחב המועצה.

אנרגיה נקייה, חקלאות חיה ומרחב כפרי שיודע להתקדם - בלי לאבד את מה שחשוב לשמור עליו.
זו גזר שאנחנו בונים. יחד🌱☀️

מועצה אזורית גזר
Dror Dabbah
Ronit Vitkon Barkay - Lanscape design
Nufar Sasson Ofer

23/09/2026

🌱☀️❤️

אנרגיה מתחדשת. חקלאות מתחדשת. 🌱☀️
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה את מדיניות האגרו־וולטאי שלנו.
ואני מאוד גאה בהחלטה הזו.

🌱 גזר היא מועצה חקלאית בלב מרכז הארץ. האדמות החקלאיות, השטחים הפתוחים והנוף הכפרי שלנו הם לא רק מה שאנחנו רואים מהחלון - הם חלק מהזהות שלנו, מהכלכלה המקומית שלנו ומהאחריות שלנו לדורות הבאים.

☀️ ובאותה נשימה, אנחנו רוצים וצריכים להיות חלק ממהפכת האנרגיה המתחדשת של ישראל.

בעיניי, אין סתירה בין הדברים. להפך.

הממשלה קידמה מדיניות ארצית בנושא, אבל כמו בהרבה תחומים אחרים - השאלה האמיתית היא איך מיישמים אותה נכון ברמה המקומית. איך מובילים מדיניות של דו־שימוש בקרקע חקלאית, שמאפשרת לגדל מזון ולהפיק חשמל מהשמש, אבל - וזה אבל חשוב - בלי לוותר על ייעודה החקלאי של הקרקע ובלי להפוך את המרחב הכפרי שלנו למרחב של תשתיות.

ולכן המדיניות שאישרנו אינה אומרת רק איפה אפשר להציב פאנלים. היא מבטאת תפיסת עולם.
🌱 קודם כול חקלאות. הקרקע נשארת חקלאית, והעיבוד החקלאי חייב להימשך לאורך כל חיי המתקן.
🌱 לצד זה - שמירה על הטבע והנוף, על המסדרונות האקולוגיים ועל הרציפות של השטחים הפתוחים. ובעיקר, הסתכלות על המרחב כולו ולא על כל פרויקט כאילו הוא עומד בפני עצמו.

🗺️ לשם כך יצרנו גם מפת תעדוף מועצתית. כי לא כל מקום מתאים באותה מידה. אנחנו מעדיפים מקומות שבהם הפגיעה במרחב הפתוח קטנה יותר, ומתחשבים בטבע המקומי, במסדרונות האקולוגיים, בקרבה לתשתיות, בנוף, בשבילי הטיול, בניקוז ובנצפות.

🔍 ובעיניי, אולי החלק החשוב ביותר במדיניות הוא שהיא לא מסתיימת בהחלטה שקיבלנו. קבענו מנגנון של מעקב ובקרה: נבדוק לאורך הדרך מה קורה לחקלאות, לנוף ולמערכות האקולוגיות, נבחן את ההשפעה המצטברת של המתקנים - ואם המציאות תלמד אותנו שצריך לשנות, נעדכן.

כי חדשנות אמיתית דורשת גם צניעות: לקבוע כיוון, לצאת לדרך, למדוד, ללמוד ולתקן.

🎖️ויש עוד שני דברים בתהליך הזה שאני גאה בהם במיוחד.
🥇הראשון - גזר היא חלוצה. אנחנו בין המועצות האזוריות הראשונות שמגבשות מדיניות מקומית סדורה לאגרו־וולטאי, ובימים אלה מועצות נוספות כבר מתעניינות בדרך שבחרנו ובכלים שפיתחנו.
🥈והשני, ולא פחות חשוב - הדרך שבה הגענו לכאן. המדיניות הזו לא נכתבה בחדר סגור. היא גובשה במשך למעלה משנה בתהליך מקצועי של לימוד ושיתוף, שבו השתתפו הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה החקלאית, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, האגודות החקלאיות והציבור. שמענו קולות שונים, התווכחנו, למדנו, דייקנו - וניסינו לתכלל את כל אלה למדיניות טובה, אחראית ומאוזנת.

🌱☀️ אני רוצה שגזר תהיה מהמקומות שמראים שאפשר לחבר בין חקלאות, אנרגיה, סביבה וחדשנות. שלא צריך לבחור בין שמירה על המרחב הכפרי לבין קדמה - אפשר להוביל קדמה שמתאימה למרחב הכפרי ומחזקת אותו.

ואתמול עשינו עוד צעד משמעותי בדרך הזו.
🙏 מאחורי מסמך המדיניות עומדת עבודה ארוכה, יסודית ורב־תחומית של הרבה מאוד אנשים, ומגיע להם קרדיט גדול.
בראש ובראשונה לצוות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - לדרור דבאח, מהנדס המועצה, ולזוהר הרפז לוי, רכזת בקשות להיתרי בנייה, על מקצועיות, יסודיות וכן - גם תקתקנות־על 😊. לרונית ויתקון ברקאי, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה; לנופר ששון עופר, מנהלת היחידה הסביבתית; ולמרכז השל לקיימות. תודה על הידע, על הוויכוחים, על הירידה לפרטים, על הנכונות להקשיב ולדייק - ובעיקר על היכולת לקחת חזון ולהפוך אותו למדיניות שאפשר לעבוד איתה.
ותודה לחברות ולחברי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שאישרו את המדיניות - ושמשקיעים לאורך השנה שעות רבות, הרחק מאור הזרקורים, בקידום תכנון אחראי וטוב במרחב המועצה.

אנרגיה נקייה, חקלאות חיה ומרחב כפרי שיודע להתקדם - בלי לאבד את מה שחשוב לשמור עליו.
זו גזר שאנחנו בונים. יחד🌱☀️

מועצה אזורית גזר
Dror Dabbah
Ronit Vitkon Barkay - Lanscape design
Nufar Sasson Ofer

23/09/2026

יותר מעשור חלף מאז הגיח לעולם מודל הדונאט כמצפן לשגשוג אנושי במאה ה־21. מה השתנה מאז – בידע, בנתונים ובמצבנו כאנושות על פני כדור הארץ? הכירו את דונאט 3.0, הגרסה המעודכנת של מודל הדונאט של קייט רייוורת', שפורסמה באוקטובר 2025. שתי הגרפיקות המרכזיות של דונאט 3.0 זמינות עכשיו בעברית.
❤️
תודה גדולה לד"ר מרב כהן ולקהילת כלכלת הדונאט בישראל על שיתוף הפעולה בתרגום ובהתאמת הגרפיקות לעברית.
הגרפיקות זמינות להורדה, לשיתוף ולשימוש ברישיון Creative Commons.
🎉
והזמנה לוובינר בו נתעדכן על כל החידושים והעידכונים של המודל!
לינקים בהערה הראשונה 📍
🍩
קרדיט לגרפיקה:
הדונאט הקלאסי (Classic Doughnut):
Raworth, K (2025). The Evolving Doughnut, Doughnut Economics Action Lab, Oxford. https://doi.org/10.64981/XGRX2738

הדונאט המכומת (Quantified Doughnut):
Fanning, AL and Raworth, K (2025). Doughnut of Social and Planetary Boundaries monitors a world out of balance, Nature 646(8083): 47-56. https://doi.org/10.1038/s41586-025-09385-1

תרגום ועיבוד לעברית: ד"ר מרב כהן, ד"ר עודד קינן ומאירה הנסון; מבוסס על התרגום בספר קייט רייוורת', כלכלת הדונאט, רדיקל, 2023.
8m

10/09/2026

השנים האחרונות שעברו על החברה הישראלית היו מהקשות שידענו. כעת, לקראת שנה חדשה ולקראת הבחירות שבפתח, רבים מאיתנו מקווים להתחלה חדשה ולעתיד יציב ואופטימי יותר. תוצאות הבחירות ישפיעו על סדרי העדיפויות, על המדיניות ועל האפשרויות שיעמדו בפנינו, אך העבודה לקידום קיימות בחברה הישראלית אינה יכולה להיות תלויה בממשלה כזו או אחרת. עלינו להמשיך לפעול עם האנשים שבשטח, עם מקבלי ההחלטות, עם הדרגים המקצועיים ועם סוכני השינוי, ולבנות יחד עתיד צודק ומקיים יותר בישראל.
זהו חלק מהתפקיד של מרכז השל: לקדם ניהול משותף ואחראי של משאבים, לחזק את הקשר בין אנשים, קהילות וסביבתם, לפתח כלכלה שפועלת בתוך הגבולות הפלנטריים ולבנות מערכות שיוכלו לשרת גם את הדורות הבאים. העבודה הזאת דורשת ידע מקצועי, ראייה מערכתית ויכולת לעבוד יחד בתוך מציאות מורכבת.
במאמר גוף רביעי- הידיעה של השדה, שתורגם לאחרונה לעברית על ידי עמותת BeDo, מציעים אוטו שארמר ואווה פומרוי צורת ידיעה נוספת. לצד הידיעה האישית, הידיעה שנוצרת ביחסים בינינו והידע האובייקטיבי שאנחנו אוספים על העולם, הם מתארים את היכולת לדעת את השדה עצמו: את מערכת היחסים, הדפוסים, המתחים והאפשרויות שנוצרים כאשר אנשים ומערכות פועלים יחד. השדה החברתי הוא מבחינתם מערכת היחסים והאינטראקציות, יחד עם תנאי העומק שמעצבים דפוסי חשיבה, שיחה וארגון ובסופו של דבר גם תוצאות מעשיות. ידיעה של גוף רביעי מבקשת להכיר את הקולקטיב מבפנים ולזהות את מה שמתפתח בתוך המפגש עצמו. היא נשענת על ידע מקצועי, ניסיון ומומחיות, ומרחיבה אותם דרך היכולת לראות את המערכת השלמה ואת מקומנו בתוכה. שארמר ופומרוי מתארים אותה כידיעה של השדה החברתי, ידיעה שאינה שייכת לאדם מסוים אלא מתהווה מתוך הקולקטיב.
במאמר נוסף של שארמר, להישיר מבט אל השבר, שתרגמנו לפני מספר חודשים במרכז השל, הוא מתאר את "הקרקע החברתית" שממנה צומחות המערכות שלנו. איכות היחסים, המודעות, ההקשבה והיכולת לחוש יחד את המציאות משפיעות על האופן שבו מוסדות פועלים, על המדיניות שהם מייצרים ועל התוצאות בשטח. שארמר מציע לטפח את הקרקע הזאת באמצעות הקשבה, דיאלוג, חישה משותפת, דמיון ויצירה משותפים. מבחינתו, אלה חלק מהתשתית האזרחית הנדרשת לשינוי טרנספורמטיבי.
הרעיונות האלה קרובים מאוד לדרך שבה אנחנו מבינים את העבודה של מרכז השל. התפקיד שלנו הוא להביא את הידע, הניסיון ונקודות המבט האלה אל אותו מרחב ולבנות תהליך שמאפשר להכיר את השדה לעומק. מתוך זה יכולה לצמוח גם פעולה משותפת שמבוססת על הבנה עמוקה יותר של המערכת.
זה היה אחד הדברים המשמעותיים בכנס העשירי לקיימות וקהילה שקיימנו השנה תחת הכותרת "אנרגיה לשינוי". סביב סוגיות של אנרגיה נפגשו רשויות, משרדי ממשלה, אנשי מקצוע, ארגונים וקהילות. כל אחד הביא איתו ידע מקצועי וניסיון מהשטח. המפגש ביניהם אפשר לחבר בין נקודות המבט ולבנות הבנה רחבה יותר של שדה האנרגיה ושל האפשרויות לפעול בתוכו. אנחנו זקוקים לידע מדעי ומקצועי מעמיק, אבל גם ליכולת להבין את המערכת שבתוכה הידע הזה פועל. קיימות מחייבת אותנו לראות את הקשרים בין חברה, כלכלה וסביבה, וגם את הקשרים בין האנשים והמוסדות שמקבלים החלטות ומשפיעים על המציאות.
השנה הקרובה תביא איתה שינויים, בחירות, ויכוחים וסדרי עדיפויות חדשים. חלק מהמדיניות תשתנה, אנשים בתפקידים יתחלפו והמציאות תמשיך להשתנות. הצורך להכיר את השדה, לעבוד בין מערכות ובין תפיסות מקצועיות שונות ולבנות יכולת לפעולה משותפת יישאר איתנו.זו העבודה שאנחנו מבקשים להמשיך ולעשות גם בשנה הקרובה.
אנחנו מקווים ומאחלים שתהיה זו שנה של תקווה, שלום ואחווה לכולנו.

סרטון "אנרגיה לשינוי" - כנס קיימות וקהילה ה 10 - צילום ועריכה בראשית הפקות
בראשית פרסום - Beresheet ADV

מאמר גוף רביעי- הידיעה של השדה:
https://bedo.org.il/4thperson/
להישיר מבט אל השבר, שתרגמנו לפני מספר חודשים במרכז השל:
https://heschel.org.il/lib_501106/

האירוע התקיים בתמיכת האיחוד האירופי, עיריית ירושלים, וקק"ל.
תודה לשותפות המדהימות לכנס:
מחלקת קיימות - עיריית ירושלים קיימות ירושלמית
קק"ל - קק״ל - קרן קימת לישראל
האיחוד האירופי - European Union in Israel

10/09/2026

ברכות אורלי היקרה 😍

אנו שמחים לשתף כי ד"ר אורלי רונן, ראש המסלול לקיימות עירונית בבית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב, נבחרה לאחת מהדמויות המשפיעות ביותר בתחום התכנון העירוני לשנת 2026 על ידי איגוד המתכננים בישראל.

ההכרה הראויה הזו משקפת את מנהיגותה המתמשכת של ד"ר רונן בהפיכת מחקר לשינוי עירוני ממשי. עבודתה בתחומי החוסן העירוני, תכנון מודע לאקלים וקידום מדיניות בת־קיימא ממשיכה לחבר בין מחקר אקדמי מעמיק לעשייה עירונית בשטח, ולהשפיע באופן מוחשי על רשויות מקומיות וקהילות ברחבי הארץ.

ברכות, אורלי! אנו גאים מאוד שאת מובילה את הדרך לעבר ערים ירוקות וחסינות יותר.

10/09/2026

ברכות 🥰

מאיה קרבטרי - מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון בפורום ה-15 ~ ועידית הוד - מתכננת סביבתית, יועצת אכ"ס וקיימות לפורום ה-15 -

פועלות ביחד לקידום מדיניות סביבתית ואקלימית בלב העשייה העירונית בישראל.

בשנה החולפת הובילה מאיה את מפגשי הפורום להצגת טיוטת הרביזיה השלישית לתקן הבניה הירוקה, במטרה לקדם הטמעת החידושים בעבודת הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה.

במקביל היתה שותפה מרכזית בניסוח עמדת הפורום נגד יוזמות העלולות לפגוע בתכנון העירוני ובראשן תיקון 5 לתמ"א 35, בעמדה כנגד עידוד הפרבור והחלשת המרכזים העירוניים.

עידית חברה בוועדה הטכנית לבנייה ירוקה ופועלת במסגרתה לקידום תכנים ועקרונות של תכנון עירוני סביבתי – גם בזירה המאופיינת בעיקר בשיח טכני, הנדסי ואדריכלי.
בדרכה השקטה והעקבית היא מביאה אל שולחן הדיונים סוגיות, ערכים ושיקולים סביבתיים וחברתיים שלעתים אינם זוכים למקום המרכזי הראוי להם.

ביחד, מאיה ועידית לקחו חלק מרכזי בכתיבת מדריך תכנון למיתון חום עירוני, המחבר בין ידע מקצועי, מדיניות וכלים מעשיים להתמודדות עם אחת מהשלכות האקלים המשמעותיות ביותר במרחב העירוני.

פעילותן המשותפת משקפת עשייה עקבית ורבת־השפעה לקידום בנייה ירוקה, קיימות ותכנון סביבתי בערים המרכזיות, הגדולות והצפופות בישראל. פעילותן ממחישה כי ההתמודדות עם משבר האקלים אינה מתקיימת רק בזירה הסביבתית, אלא חייבת להיות חלק אינטגרלי מהאופן שבו ערים מתכננות, מתפתחות ומעצבות את המרחב העירוני.

****************************
המשפיעים/ות בתכנון תשפ"ו 👑

04/06/2026

*גרסא בעברית בהמשך הפוסט*

ثورة الطاقة الشمسية تصل إلى المجتمع العربي

أُطلقت مؤخرًا خطة من وزارة الطاقة تهدف إلى إقامة 20 ألف منظومة طاقة شمسية على أسطح المباني السكنية في البلدات العربية، في خطوة يمكن أن توفّر دخلاً إضافيًا وعائدًا اقتصاديًا للعائلات، وتعزّز قدرات السلطات المحلية، وتدفع نحو استقلالية في مجال الطاقة وعدالة بيئية، خاصة في مجتمع يعيش نحو نصف عائلاته تحت خط الفقر.

وفي مقابلة خاصة، تحدث د. سمير محاميد، رئيس بلدية أم الفحم، وأوريئيل بابشيك من وزارة الطاقة، عن الفرصة الكبيرة التي تحملها هذه المبادرة، والتي تجمع بين الاستدامة والتنمية الاقتصادية وتعزيز الحصانة المجتمعية.

في مركز هشيل نؤمن بأن هذه الخطوة تشكّل محطة مهمة على طريق بناء مجتمع أكثر استدامة وعدالة وقوة. فالانتقال إلى الطاقة المتجددة يجب أن يكون أيضًا أداة لتقليص الفجوات الاجتماعية وخلق فرص جديدة لجميع المواطنين. ويمكن للمجتمع العربي، بل يجب عليه، أن يكون في طليعة ثورة الطاقة النظيفة والعادلة في البلاد.

ندعوكم لمشاهدة المقابلة والتعرّف إلى هذه المبادرة المهمة التي من المتوقع أن تؤثر إيجابًا على آلاف العائلات والمجتمعات في مختلف أنحاء البلاد.

#الاستدامة

☀️ מהפכת האנרגיה הסולארית מגיעה לחברה הערבית.

לאחרונה הושקה תכנית שאפתנית לקידום הקמתן של 20 אלף מערכות סולאריות על גגות מבני מגורים ביישובים הערביים , מהלך שיכול לייצר חיסכון כלכלי למשפחות, לחזק את הרשויות המקומיות ולקדם עצמאות אנרגטית וצדק סביבתי במיוחד לחבר. שמחצית מהמשפחות שלה חיות מתחת לקטו העוני.

בראיון מיוחד שוחחו ד”ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל-פחם, ואוריאל בבצ'יק ממשרד האנרגיה על ההזדמנות הגדולה הטמונה במהלך: שילוב בין קיימות, פיתוח כלכלי וחיזוק החוסן הקהילתי.

במרכז השל אנו מאמינים זהו צעד משמעותי בדרך לחברה מקיימת, שוויונית וחזקה יות, כי המעבר לאנרגיה מתחדשת חייב להיות גם מנוע לצמצום פערים חברתיים וליצירת הזדמנויות חדשות עבור כלל האזרחים. החברה הערבית יכולה וצריכה להיות בחזית מהפכת האנרגיה הנקייה והצודקת בארץ.

צפו בראיון וקראו על המהלך החשוב שעתיד להשפיע על אלפי משפחות וקהילות ברחבי הארץ. קישור בתגובות >>>>

#קיימות #השל