מכון ירושלים למחקרי מדיניות - Jerusalem Institute for Policy Research

29/10/2026

אנחנו אוהבים מספרים כי הם נותנים תחושת שליטה: טבלה, גרף, עמודה.. אבל מספר שלא מבינים מה עומד מאחוריו נותן תחושת ודאות, לא ידיעה.

הסקרים התכופים בתקופה שלפני הבחירות יצרו תחושת ודאות מדומה. פרסום התוצאות הוא הרגע שבו התחושה הזו פוגשת את המציאות. כשהמפגש הזה מגיע בלי היכרות של ממש עם מה שקורה בשטח, ההתנגשות יכולה להיות מטלטלת, וזה בדיוק מה שרבים חווים כעת.
בקרב החברה הערבית, ההערכות שלפני הבחירות דיברו על שיעור הצבעה של 63% עד 70%, וממוצע הסקרים נתן למפלגות הערביות 14.5 מנדטים. בפועל הצביעו כ־80%, והמפלגות הערביות צפויות לקבל כ־19 מנדטים.
מי שליווה את החברה הערבית מקרוב זיהה שמשהו זז, שיש נכונות חדשה לצאת ולהשפיע. אבל את עוצמת התנועה הזו לא הראתה אף טבלה. גם בשיח הציבורי והתקשורתי, הלך הרוח בחברה הערבית לא זכה להעמקה מספקת. אילו זכה לה, ההפתעה לא הייתה כה גדולה.

בספר "ירושלים: אזהרת מסע", יאיר אסף־שפירא, שעמד בראש צוות המידע והנתונים של מכון ירושלים, מסביר למה אנחנו נמשכים כל כך לנתונים: במציאות של אי־ודאות, ההכללות הסטטיסטיות עוזרות לנו להאמין שיש סדר. לדבריו, המסר הסמוי הוא "שניתן למדוד את המציאות, ושמי שמודד אותה הוא בעל סמכות". המחיר הוא שמידע רך, כמו תחושות של אנשים וסיפורים אישיים, נדחק לשוליים. וזה בדיוק המידע הרך שיכול להעמיק את ההבנה.

בירושלים למשל, רוב אוכלוסיית מזרח העיר הם ערבים בעלי תושבות קבע ולא אזרחים, ולכן אינם בעלי זכות בחירה לכנסת. ובכל זאת, עוד לפני סוף הספירה, הרשימה המשותפת קיבלה בעיר פי 4.5 יותר קולות מאשר ב־2022. מאחורי המספר הזה עומדים תהליכים שמתפתחים כבר שנים: בהנהגה הקהילתית בשכונות, בחינוך, בשוק העבודה, בשאלה מה פירוש להיות ערבי ירושלמי היום. את אלה לא מודדים בשאלה אחת בטלפון ערב הבחירות.

יש בישראל קבוצות שאי אפשר להבין במבט שטחי מבחוץ: החברה הערבית על גווניה, הבדואים בנגב, מזרח ירושלים, הקהילות השונות בחברה החרדית. כדי לזהות מה זז בהן צריך היכרות שנבנית לאורך שנים: קשר רציף עם מנהיגים ואנשי שטח, מחקר איכותני לצד הנתונים, וחוקרים שמכירים את השפה, את הקודים ואת ההיסטוריה.

זו הסיבה שמכוני מחקר קיימים. התרומה שלהם אינה עוד כותרת שטחית עם מספרים. היא היכולת להסביר מה עומד מאחורי המספר, ולזהות מגמה עמוקה עוד לפני שהיא מגיעה לקלפי. ובלי היכרות כזו, לא נצליח לקדם מדיניות טובה, לא עבור החברה הערבית ולא עבור החברה הישראלית כולה.

24/10/2026

ראיתם את המוסף על מעבדת האתגר החרדי במקור ראשון?
המעבדה מתקיימת באכסניה המקצועית של מכון ירושלים, זו תוכנית עמיתים ייחודית, א-פוליטית, המיועדת למעצבי מדיניות ומובילי דעה.
מטרת התוכנית: החלפת הסטריאוטיפים בידע, המרת הדעה באחריות.

22/10/2026

מכון ירושלים למחקרי מדיניות יוצא לדרך עם מחקר על האתגרים במערכות החינוך השונות!

נשמח לשמוע במילים שלך מהם האתגרים המשמעותיים בעבודתך. אין תשובות נכונות או לא נכונות, ואפשר לכתוב על כל מה שחשוב לך, בעברית, בערבית או באנגלית.
يمكن الإجابة على الأسئلة باللغة العبرية أو العربية أو الإنجليزية.
You may answer the questions in Hebrew, Arabic, or English.

ההשתתפות מרצון ואנונימית לחלוטין.

לשאלות נוספות ולקבלת ממצאי המחקר פנו אלינו בכתובת [email protected]

21/10/2026

אנו עורכים מחקר עצמאי על *האתגרים שחווים נשות ואנשי חינוך במערכות החינוך השונות, ומכל הארץ*.

נשמח לשמוע במילים שלך מהם האתגרים המשמעותיים בעבודתך. אין תשובות נכונות או לא נכונות, ואפשר לכתוב על כל מה שחשוב לך, בעברית, בערבית או באנגלית.

يمكن الإجابة على الأسئلة باللغة العبرية أو العربية أو الإنجليزية.

You may answer the questions in Hebrew, Arabic, or English.

ההשתתפות מרצון *ואנונימית לחלוטין*.

תודה מראש! 🙏

09/10/2026

שלום יום־יומי בזמן מלחמה?

איך יחסי שכנות קשורים לתפיסת שלום בעיר? ומה קורה לקשר הזה כשנחשפים לאלימות בין קבוצות?

חוקרי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ד״ר נעם ברנר, עדן יצחקי וד״ר חגית סבו־ברנץ, הציגו את מחקרם בכנס השנתי של קהילת מחקרי העירוניות בישראל שהתקיים בטכניון בהובלת המרכז לחקר העיר והאזור.

הממצאים הראשוניים מציעים מסר מעודד: יחסי שכנות קרובים יותר קשורים לאמונה חזקה יותר שהאחר רוצה בשלום, גם בקרב מי שנחשפו לאלימות בין קבוצות.
לצד זאת, נראה שהאלימות מערערת את האמונה הזו במיוחד בקרב מי שפתוחים יותר כלפי הקבוצה האחרת.

גם במציאות של מתח מתמשך, יש משמעות לקשרים שנבנים בחיי היומיום בין שכנים. העיר יוצרת הזדמנויות למפגש ולקשר בין קבוצות - ואסור לנו לפספס אותן.

08/10/2026

להפיק ספר שמאגד את כתיבתם של כל כך הרבה כותבות וכותבים זו מלאכה מורכבת.
מסתבר שגם לאסוף מכולם הקדשות בעותק אחד היא משימה לא פשוטה בכלל 😉
אז אספנו, בשקט, והפתענו את אודי פראוור, עורך הספר, בעותק שכולו מילים חמות מהכותבים.

תודה לכל מי שמצא רגע לכתוב, ולאודי. כמו שעלה מההקדשות, זכינו שהוא המדריך שלנו במסע הזה.

למי שעוד אין עותק על המדף: הספר זמין לרכישה.
הקדשה מכל הכותבים כבר לא נוכל להבטיח, אבל הקדשה מהעורך אפשר לבקש.

28/09/2026

מי רחוק יותר מהציונות הדתית: החילונים הליברלים, או רוטמן, סמוטריץ' ובן גביר?

בטור חדש בערוץ 7, עמיחי פישר Amichai Fisher , חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, פונה לציבור שבו גדל, הציונות הדתית, ומציב בפניו שלוש הכרעות לקראת הבחירות.

הטור המלא, בתגובה הראשונה >>

25/09/2026

שמחים ומודים לשותפינו בקרן פרידריך נאומן Friedrich Naumann Foundation - Jerusalem על שיתוף פעולה פורה ומתמשך, ועל התמיכה במגוון פרויקטים של המכון, ובהם מחקר על מנהיגות נשית בעיסאוויה.

הפרויקט משלב מחקר ועבודה קהילתית, ובוחן את מקומן של נשים כמובילות שינוי בשכונה. בכך הוא מבקש להבין לא רק מהם החסמים, אלא גם מה כבר עובד בשטח, וליצור בסיס ידע לתוכניות שיצמחו ממנו.
הביקור במרכז "דיאר" בעיסאוויה היה הזדמנות ללמוד מקרוב מהעשייה הקהילתית עצמה, ולשמוע ממי שמחזיקים את המרקם החברתי גם בתקופות מאתגרות.

תודה גדולה לקרן על האמון, על השותפות ועל המחויבות לקידום ידע שיכול לחזק את הקהילות בירושלים. ותודה לצוות "דיאר" על שיתוף הפעולה והאירוח החם!

How can we encourage and empower women’s leadership and participation to strengthen Palestinian communities in East Jerusalem? 💪🏾

This is the central question of a research- and community-based project we are conducting this year together with our partner מכון ירושלים למחקרי מדיניות - Jerusalem Institute for Policy Research and additional local stakeholders.

As part of this initiative, we visited Diyar, a community center in the East Jerusalem neighborhood of Issawiya. We had a fascinating exchange with the center’s leadership about community resilience and cohesion in times of crisis, and about the important role women play in the economic and social development of their communities.

More to come — stay tuned!🤓🙌🏼

24/09/2026

ירושלים היא מעבדה של החברה הישראלית, ומדד השכנות של מכון ירושלים למחקרי מדיניות מספר לא רק את סיפורה של העיר, אלא גם משהו על החברה הישראלית כולה.

ד״ר נעם ברנר, חוקר במכון, הציג לאחרונה בכנס השנתי של ECPR, הכנס האירופי הגדול ביותר למדע המדינה, ממצאים שמעוררים שאלות על ״ביחד ננצח״.

המחקר מראה שאיום חיצוני לא בהכרח מטשטש שסעים פנימיים ולעיתים אף מעצים אותם. למשל, בין 2023 ל־2025 נרשמה עלייה בדיווחים על אלימות וחיכוך בין קבוצות בחברה היהודית בירושלים, גם בין קבוצות שבעבר כמעט לא דיווחו על חיכוך ביניהן.

מה קורה ללכידות החברתית בזמן מלחמה, ומה ירושלים יכולה ללמד אותנו על כך?