הקרן למנהיגות ציונית

הקרן למנהיגות ציונית הקרן למנהיגות ציונית נועדה לקדם הוויה ציונית ורוח יהודית במרחבי ההשפעה של הדמוקרטיה הישראלית

הקרן למנהיגות ציונית נוסדה במטרה לקדם הוויה ציונית במוקדי השפעה בציבוריות הישראלית, דרך פיתוח ורישות מנהיגות בעלת תודעה לאומית איתנה.

ישראל נקלעת למשבר זהות לאומי האופייני לחברות שהתגבשו למדינות: לאחר דור ראשון שייסד את המדינה ודור שני שבנה וביסס אותה, שוכחת תנופת ההקמה ודור שלישי ורביעי תרים במבוכה אחר זהות.

לישראל אין מרווח לעייפות מציונות וללבטי זהות בדרך של ניסוי וטעיה, שכן רגעי מבחן עליונים

ואף קיומיים ממתינים בוודאות בהמשך הדרך. כדי לעמוד בהצלחה במבחנים הצפויים, עלינו לפעול לחיזוק היסודות הציוניים והיהודיים של אומתנו ולהתאמתם לאתגרי הזמן.

הקרן למנהיגות ציונית הוקמה עבור מנהיגות ומנהיגים ציוניים בשדות הפעולה ובמרחבים הציבוריים השונים, במטרה לאגדם ברשת מנהיגים פעילה שתקדם סדר יום ציוני.

הקרן בונה ומפעילה תוכניות מנהיגות יוקרתיות, עשירות בכלים מקצועיים, ייעודיות למנהיגים ומנהיגות ממגוון תחומי חיינו, שיחלקו גאווה במורשת היהודית ובזהות הציונית, יפעלו בשיתופי פעולה ובאחדות מטרה, יתקשרו ביניהם בשפה מובחנת וייטלו על עצמם את עול הובלת האומה.

התוכניות תתמקדנה בפיתוח מנהיגות אישית, חידוד יכולות אישיות ומקצועיות בהתאמה לעולם החדש, ובניית רשת חברתית תוססת ופעילה של עמיתי ובוגרי התוכנית, שתבסס בשורות ההנהגה הלאומית קו ציוני רענן, חזק ומשפיע

בסוף השבוע קיימה קבוצת סיני (מחזור ג') ריטריט דו יומי בשומרון ובירושלים, שהוקדש להעמקה באתגרי הליבה של הציונות בחבלי ארץ...
20/04/2026

בסוף השבוע קיימה קבוצת סיני (מחזור ג') ריטריט דו יומי בשומרון ובירושלים, שהוקדש להעמקה באתגרי הליבה של הציונות בחבלי ארץ קדומים אלה.

היה עוצמתי.

הקו ההיסטורי, הרוחני והזהותי הנמתח משילה שבשומרון, מקום המשכן, לירושלים, אליה הועבר למושב קבע, הנו כה מוחשי וחודר לב, עד שניתן היה לחוש אותו ממש במגע כפות הרגליים.

פתחנו את הבוקר, ב'מרפסת של המדינה' בפדואל, עם קול פותח אישי, מרגש ומרשים של מקי סיבוני, Mordechai Siboni מי אשר זכויות רבות לו בשומרון ובבנימין. מול תל אביב המונחת לפנינו כמו על כף היד, פגשנו את רמ"ט ראש המועצה, יונתן דובוב, Yonatan Dobov לסקירה מקיפה על האזור ועל האתגרים הציוניים בו. היה פוקח עיניים. "כל מטוס שממריא ונוחת מנתב"ג", הסביר לנו דובוב, תושב הישוב הסמוך 'לשם', "אני רואה מחלון הסלון שלי ברמה שאני מזהה בקלות את דגם המטוס. אין לישראל שום אפשרות שבשטח הזה ישב אויב חמוש".

משם נסענו מזרחה לעומק השטח, לחוות 'גבעות עולם' חוות גבעות עולם החולשת על כל ארץ הגבעות שממזרח לאיתמר. בגבעות עולם פגשנו את ראש אגף מדיניות ב'רגבים', תנועת רגבים, אברהם בנימין, שהעביר לנו סקירה מקצועית על פרויקט החוות. "עד להופעת החוות הפלסטינים שלטו באדמות המדינה שבשטחי C. החוות מחזירות את אדמות המדינה לידי המדינה".

אחריו, במשך שעה ארוכה, שוחח עם הקבוצה מקים החווה, ומי שלמעשה ייסד את מפעל החוות כולו - אברי רן. היה מרתק להקשיב לאיש המיוחד הזה משתף את הקבוצה בתפיסת עולמו, בשינוי האישי העמוק שעבר, ובמפעל האדיר שהקים, על כל משבריו.

התחנה הבאה, אחרי ארוחת צהריים מפנקת בחווה, היתה בשילה הקדומה. שם, באמצעות המדריכה המעולה מוריה שפירא, התוודענו לאירוע המופלא של מציאת שילה וחפירת התל העשיר בממצאים ארכיאולוגיים, המספרים בדיוק מדהים את סיפורה של ממלכת ישראל בשילה ומקום המשכן בה למשך 369 שנה, לפני העלייה לירושלים.

ומשילה לירושלים:
את היום הראשון סיימנו בסיור לילי באתר החפירות החדש מתחת לרחבת הכותל, בהדרכה מקצועית, מרגשת ונוגעת של מנהלת ההדרכה בקרן למורשת הכותל, רחלי כרמל-חדד. את החיים היהודיים השוקקים ברחובות הסמוכים לבית המקדש, הנחפרים מידי יום מתחת לרחבה, אי אפשר לתאר. צריך לראות בעיניים.

את היום השני, בירושלים, התחלנו בבית מדרש ציוני אישי ומהדהד מאת עמיתי התוכנית ד״ר יעקב בן שמש Yaacov Ben-Shemesh ושירי גולדנר פלד, שירי גולדנר פלד ששיתפו בירושלים הפרטית שלהם.

אחריהם עברנו לחשיפה לנתונים הדמוגרפיים והכלכליים של ירושלים מאת ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות - Jerusalem Institute for Policy Research איתו גם יצאנו לסיור בשכונת שמעון הצדיק (שייח' ג'ראח) למפגש בעיניים עם אתגר קו התפר. ומשם לסיור וארוחת צהריים בשכונות החרדיות עם חוקר החרדים של המכון, ד"ר אליעזר היון.

את הסמינר סיימנו בעיריית ירושלים, תחילה בפאנל מרתק על ירושלים כמודל לניהול חיים משותפים, או איך מיישמים הלכה למעשה עיר ש'חוברה לה', בהשתתפות שתי חברות מועצת העיר – ׳שרת החינוך' של ירושלים, סגנית ראש העיר האנרגטית, חגית משה וחברת המועצה הצעירה והמבטיחה מטעם 'התעוררות', מחזיקת תיק הפיתוח הכלכלי, Miriam Sella

בלשכת ראש העיר Moshe Lion - משה ליאון, נדבקנו באמונה ובתקווה. ראש העיר שיתף אותנו בדרך הפיקחית והחכמה בה הוא מתמודד עם האתגר הציוני הטמון בניהול הבירה, אולי העיר המורכבת בעולם, תוך חיזוקה המתמיד ושמירת אופייה הציוני.

בערבו של יום, בדרך הביתה, הבנו שאמנם סיירנו בשומרון, בנימין וירושלים, אך למעשה סיירנו אל תוך עצמנו.

בתמונה: הקבוצה ב'מרפסת של המדינה' בפדואל

"הנגב", כתב דוד בן גוריון בשנת 1955 "הוא עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה" והוסיף: "בנגב יבָּחן...
18/02/2026

"הנגב", כתב דוד בן גוריון בשנת 1955 "הוא עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה" והוסיף: "בנגב יבָּחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל – ומבחן זה יהיה גורלי״.

למעלה מ 70 שנה חלפו מאז נכתבו הדברים ואתגרי הנגב כפי שהיטיב בן גוריון לתארם נותרו אקטואליים כאז. הנגב עודנו האתגר הגדול העומד לפתחה של הציונות, במובנים מסוימים אף יותר מאשר בשנת 1955.

על כן, את סדרת הנגב הקדשנו להעמקה באתגרי הציונות בנגב ולחיבור ישיר ובלתי אמצעי עם האיומים וההזדמנויות של הציונות בנגב, במטרה לראותם באור מחויב ומעשי, כל אחד בשולחן העבודה שלו.

התחלנו את הסיור בעוטף עזה המתחדש, השליו, המוריק והפורח. קיבלה אותנו במאור פנים ובדברי חכמה והשראה בוגרת תכנית העמיתים, נורית כהן חדד Nurit Cohen- Hadad, מזכ״לית שדות נגב.
את איריס חיים פגשנו לארוחת בוקר ולשיחה אישית בעגלת קפה ‘גאולה’ שהוקמה בתוך משק חקלאי בינות לגפנים במושב תקומה. איריס דיברה על החלטתה לחיות "באור ולא בבור", ועל מחויבותה להתמקד דווקא בטוב ולפעול ללא לאות לחיבורים וקרבה בין כלל מגזרי עם ישראל. איריס סיפרה על ברית דמים שנכרתה בינה לבין אישה חרדית מבית שמש, כשיחד גילו במקרה כי בנה הלוחם של אותה אישה נהרג מול חלון חדרו של יותם בכפר עזה, בניסיון להצילו. "הדבר שהכי מרגש אותי בחיים", הוסיפה תוך שהיא מוחה דמעה אחר דמעה, "אלו החיילים הגיבורים שלנו״.

תביעתה התקיפה של איריס לגילוי אחריות לחיינו בכלל ולאסון העוטף בפרט, הן מצדנו והן מצד הנהגת המדינה, נותרה רועמת בתודעתנו.

משם נסענו לירוחם לבית המייסדים לפגישה עם ראש העיר עו"ד נילי אהרון - Adv Nili Aharon ששיתפה אותנו בסיפורה האישי מעורר ההשראה שכולו חתירה מתמדת למצוינות בתנאי הפתיחה בפריפריה, ובאתגרים הייחודיים של המנהיגות המקומית בדרום. צהרים אכלנו בבית המבשלות בביתה של הדרה שבישלה לנו סיפור מניע לפעולה ולהשפעה.

במדרשת בן גוריון בשדה בוקר ביקרנו במרכז מורשת בן גוריון ובארכיון, בהם גם השתתפנו בסיור ובהדרכה מעוררי מחשבה ומרוממי נפש. ברחבת הקבר של דוד ופולה בן גוריון, התייחדנו עם מייסד המדינה, השקפנו אל נוף הקדומים נורא ההוד של נחל חווארים, בקעת צין וחוד עקב והפנמנו, כל אחד ואחת בגזרת פעולתו, את המחויבות הציונית העליונה להפרחת הנגב.

את הלילה סיימנו במצפה רמון, בבית מדרש ציוני שכותרתו 'מחזון למעשה', על בסיס כתבים יהודיים וציוניים אותם ניתחה הקבוצה. הלכנו לישון לצלילי העוד עם גד תדהר המוכשר מ’כולנא׳.

למחרת בבוקר התחלנו את היום בהרצאה מרתקת ומעוררת השראה ואף תדהמה, מאת רואי נאור, מייסד ומנכ"ל חברת CREATION SPACE. נאור עומד בראש קרן הון סיכון הולכת ומתעצמת ההופכת את העיירה מצפה רמון להאב טכנולוגי בינלאומי מוביל לחקירת החלל העמוק, לקראת פריצת האנושות לירח ולמאדים. פגשנו איש מעשה וחזון שגייס לחזונו השאפתני את מיטב תאגידי הטכנולוגיה בעולם, לרבות נאס"א, אינבידיה ועוד. בקצה הדרך, הנראה בבירור באופק, תשמש מצפה רמון מוקד עולמי למחקר ופיתוח של משימת האנושות העומדת בפתח: איפשור חיים אנושיים בחלל.

משם המשכנו לישוב שיזף, קהילת חמד דתית-חילונית קטנה בלב המדבר, שרשימת המשפחות הממתינות להצטרף אליה חצתה זה מכבר את המאה משפחות! בשיזף המתין לנו ראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, שחשף בפנינו את ההזדמנויות הכבירות והאתגרים הגדולים בפיתוח הנגב.
לאחר הסקירה של ערן, שכמיטב המסורת הציונית משלב בשליחותו מעשיות ואידיאליזם, נעשה צוויו של בן גוריון המצוטט למעלה, ברור ומוחשי. הנגב הוא אכן משאב ציוני בלתי נדלה, ובניצולו המיטבי לטובת האומה טמון סוד ההצלחה של העתיד הציוני.

אחריו פגשנו את ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, איש מקצוע הבקי ברזי הרזים של אתגר הבדואים. בדרכו הייחודית רק לו, חשף אותנו חגי רזניק לעומקה ולפרטיה של בעיית המשילות מול המגזר הבדואי בנגב. ממנו הבנו שעל אף שאין זה פשוט כלל, אם רק נרצה ונחתור – בידינו הדבר.

משם נסענו למטה הרשות לפיתוח הנגב בבאר שבע, שם פגשנו את בוגרת תוכנית העמיתים של הקרן, הנחושה והמוכשרת, מנכ"לית הרשות, אשרת עינב Oshrat Enav, ואת מייסד תנועת אור נושאת הבשורה רוני פלמר. שניהם שיתפו אותנו באתגרים המורכבים של פיתוח הנגב מבחינה חומרית, חברתית, תרבותית וקהילתית ובמאמצים ליישב את הנגב בגרעיני משימה ולהפריח את שממותיו בקהילות תוססות של משפחות צעירות. כשיצאנו ממטה הרשות לפיתוח הנגב היה לנו ברור: אנחנו נמצאים בידים הכי טובות שאפשר לבקש.

את הסדרה חתמנו במטה הועדה לאנרגיה אטומית במתקן בשורק, במפגש מרומם, מהדהד ומרחיב דעת ונפש עם משה אדרי, יו״ר הוועדה וראש מנהלת תקומה לשיקום חבל הנגב המערבי לאחר השבעה באוקטובר. לאורך כשעתיים מרתקות שיתף אדרי את חברי הקבוצה בתהליך מעורר ההשראה של הקמת המנהלת והתמודדותה עם אינספור האתגרים, כל הדרך עד לשיקומו של העוטף.

"החלטנו" הסביר אדרי לעמיתי התוכנית, "שאם האויב רצה להחריב את החבל, אנחנו נחזור אליו חזקים פי שניים". ואכן, את שיקומו של העוטף, שכמובן טרם הושלם, ניתן לתאר בנתון אחד מתוך רבים שמסר אדרי: ב 1 בספטמבר 2025, פחות משנתיים לאחר פלישת חמאס לעוטף, פתחו את שנת הלימודים בעוטף 2000 תלמידים יותר משפתחו אותו ב 1 בספטמבר 2023, כחודש לפני האסון.

סיימנו בהתרוממות רוח, בגאווה עצומה במדינה, באמונה ובתקווה עמוקות בכוחנו ובנחישות להמשיך את המסע הציוני המופלא שלנו מחיל אל חיל.

אל הקבוצה התלוותה מנכ"לית הקרן, עו"ד אפרת שהם הילדסהיימר. "חוט השני שעבר לנגד עיניי בכל תחנות הסדרה", אמרה, "הוא תחושת האחריות. אחריותנו ללמוד את השיעור הפנים חברתי מהאסון בעוטף ולתרגמה לחיזוק הלכידות הפנימית, אחריותנו להמשיך לדבוק בצוואה שהותיר לנו 'הזקן', אחריותנו לשאוף ואף לחתור הכי גבוה שרק אפשר, אף עד לחלל העמוק, אחריותנו להרבות אחווה ורעות בינינו, ואחריותנו להופיע על במת מסע חיינו הגדול, גם לאחר משברים ותהומות, כשאנו בנויים לתלפיות, עולים ופורחים, מתחזקים ומתבססים."

(בתמונה: חברי הקבוצה בקבר בן גוריון בשדה בוקר)

ברוכים הבאים עמיתי ועמיתות מחזור ג׳ של תכנית העמיתים! בסוף השבוע, במוסדות הלאומיים בירושלים, באולם בן גוריון, המחזור השל...
27/12/2025

ברוכים הבאים עמיתי ועמיתות מחזור ג׳ של תכנית העמיתים!

בסוף השבוע, במוסדות הלאומיים בירושלים, באולם בן גוריון, המחזור השלישי של תוכנית העמיתים מבית הקרן למנהיגות ציונית יצא לדרך, והפעם בשיתוף מרכז זלמן שזר.

גם מחזור ג׳ של תוכנית העמיתים כולל בכירים ומובילי דעה ודרך במגזר הציבורי, המקומי, העסקי, והחברתי, הרואים בשגשוג הציונות את תכלית שליחותם.

בחודשים הבאים יעמיקו עמיתי ועמיתות התוכנית באתגרי הציונות, יבנו את תודעתם, אישיותם וכליהם כמנהיגות וכמנהיגים ציוניים ויצטרפו לרשת עמיתי הקרן ההולכת וגדלה.

ברכת הצלחה גדולה למצטרפים. שמחים שאתם איתנו!

זה לא היה רק אירוע, זה היה רגע מכונן. ציון דרך משמעותי בחיי הקרן וגודל האירוע היה בלתי ניתן להחמצה.תחת הכותרת ׳ישראל 204...
27/11/2025

זה לא היה רק אירוע, זה היה רגע מכונן. ציון דרך משמעותי בחיי הקרן וגודל האירוע היה בלתי ניתן להחמצה.

תחת הכותרת ׳ישראל 2048׳ התכנסנו בשבוע החולף במוזיאון ידידי ישראל בירושלים לכנס השנתי שלנו, בחסות משרד מורשת, מרכז זלמן שזר והמועצה לשימור אתרי מורשת. שם, הבטנו יחד לאחור, נשענו על העבר במבט מפוכח - ונשאנו עינינו קדימה, אל העתיד, בתקווה גדולה.

קם הדבר ונהיה. באותו רגע זכינו להשיק את רשת “ציון” — רשת עמיתי הקרן למנהיגות ציונית. היה זה רגע המספר לעולם שהרנסנס הציוני כבר כאן, ושהדור הבא של מנהיגות ציונית קורם עור וגידים.

אם תגדילו את התמונה ותביטו בהם היטב, במייסדיה ובחלוציה של רשת ציון, תראו לא רק אנשים. תראו שליחות. תראו אש פנימית. תראו מובילים ומובילות הנושאים על כתפיהם חזון, אחריות ומחויבות עמוקה, והמפיצים את בשורת הקרן: ציונות למנהיגות ומנהיגות לציונות, במעגלי ההשפעה העוטפים אותם.

ומה הלאה? המסע הציוני נמשך. בקרוב מאוד נפתח המחזור השלישי של תוכנית העמיתים, ובעתיד הקרוב והנראה לעין - נפרסם גם קול קורא למחזור הרביעי של תכנית העמיתים.

מה שנקרא — מתחילים חזק, ואז מגבירים. כנראה כך נראית תקווה כשהיא פוגשת חיים

13/10/2025

יום נכספנו לו יעל ובא.

ניצחון ציוני היסטורי, משנה מציאות, לנגד עינינו.

עם ישראל חי

היום הוא יום השנה ה 89 לפטירתו של המנהיג הציוני וראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף.זמן טוב לספר את הסיפור רב ה...
29/09/2025

היום הוא יום השנה ה 89 לפטירתו של המנהיג הציוני וראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף.

זמן טוב לספר את הסיפור רב המשמעות העומד מאחורי התמונה הזו.

בחודש מרץ 1921 ביקר בארץ שזה עתה הצטרפה לאימפריה המנצחת ויסטון צ'רצ'יל, אז בתפקיד שר המושבות הבריטי.

לכבוד בואו התקשטה תל אביב בעצים חדשים שהוצבו בשדרות רוטשיל,ד בהן קיבל את פניו ראש העירייה דיזנגוף.
מפאת דוחק הזמן, העירייה לא שתלה את הברושים והאורנים, אלא כרתה אותם מראש ותקעה את הגזעים בחולות.

הצפוי קרה – הקהל הנדחק נשען על העצים, הם קרסו לעיני צ'רצ'יל וגזעיהם הכרותים נחשפו. צ'רצ'יל פרץ בצחוק ולחש למארחו: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן".

צ'רצ'יל החכם כמובן צדק. בלי שורשים דבר לא יצמח כאן. את ההישג הכביר שבהצמחת מדינתנו, ניתן אפוא לייחס רק לדבר אחד:

שורשינו, הנטועים בארץ ישראל עד לעומק האדמה.

בתמונה: מאיר דיזנגוף (מימין) ווינסטון צ'רצ'יל בביקור בו אירע המאורע.

(הצילום באדיבות משפחת גילוץ - משפחת הילדה המתועדת בתמונה, שנבחרה להגיש לצ'רצ'יל זר פרחים)

*תכנית סיני למנהיגות ציונית יוצאת לדרך!*בתקופה סוערת זו, כאשר מדינת ישראל עומדת בפני מציאות מורכבת ואל מול אתגרים לאומיי...
10/09/2025

*תכנית סיני למנהיגות ציונית יוצאת לדרך!*

בתקופה סוערת זו, כאשר מדינת ישראל עומדת בפני מציאות מורכבת ואל מול אתגרים לאומיים דרמטיים מבית ומחוץ - נדרשת מנהיגות ציונית נחושה ואיתנה, בכל מוקדי ההשפעה הרלוונטיים לביצור בטחונה של המדינה, לכידותה החברתית, פריחתה ושגשוגה.

אנו מזמינים אותך לקחת חלק במחזור ג׳ של תכנית העמיתים - תכנית סיני למנהיגות ציונית, בשיתוף מרכז זלמן שז״ר, ולהצטרף לחבורה ערכית ומוכשרת, הנכונה לקחת חלק בהובלת החברה הישראלית ומדינת ישראל לעתיד טוב יותר לנו ולדורות הבאים.

אם את/ה מנהיג/ה חדורי תודעת שליחות, החולמים לדייק את הסיפור האישי שלכם בעולם ולהיות שותפים בעיצוב דמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - מקומכם איתנו!

התוכנית מיועדת למובילי דעה ודרך בכל מרחבי הציבוריות הישראלית - בשלטון המקומי, בשירות הציבורי, בחברה האזרחית ובמגזר העסקי.

*מועמדים/ות המשרתים/ות במילואים - במידת הצורך, מוזמנים/ות לפנות אלינו לתיאום אישי של תהליך הגשת המועמדות, תוך התחשבות באילוצים.

לפרטים ולהגשת מועמדות:
https://bit.ly/קול-קורא-לסיני

מוזמנים להפיץ, לשתף ולתייג מנהיגים ומנהיגות בסביבתכם

היום, ח' באלול, יום הולדת 104 למושב העובדים הראשון 'נהלל'.הקמת נהלל, מושב של בעלי משקים משפחתיים, היתה למעשה גם הקמת החק...
01/09/2025

היום, ח' באלול, יום הולדת 104 למושב העובדים הראשון 'נהלל'.

הקמת נהלל, מושב של בעלי משקים משפחתיים, היתה למעשה גם הקמת החקלאות הפרטית של ישראל.

אבל הקמת נהלל היתה גם סמל לדבר חשוב נוסף - כיבוש הקרקע, דווקא באזור ביצות ואדמה קשה, דוחה התיישבות אדם, שורץ יתושים, מחלות ומוות.

בספרו "נהלל" מתאר שמואל דיין, איש העלייה השנייה, אביו של משה דיין וממקימי נהלל, שיחה שערך באותם ימים עם "זקן בן המקום", בסיור מקדים בשטח לקראת הקמת המושב.

דיין שאל את הקשיש המקומי:

— "סבא, מהן החורבות האלה?"
— "יישוב שנחרב."
— "איזה יישוב היה כאן?"
— "של גרמנים."
— "וְאַיָּם?"
— "מתו."
— "ומפני מה אי אפשר לחיות במקום הזה?"
— "רוח רעה ומים רעים. השותה את המים יצבה ומקץ שלושה
ימים ימות ואיננו".

חלוצי נהלל הפכו קרקע חרבה זו למושב מניב, המשגשג עד היום במרכז עמק יזרעאל.

מזל טוב לנהלל. לא נאחל עד 120, אלא עד 1200

היום לפני 128 שנה נהיינו שוב לאומה.ב א' באלול תרנ"ז, נפתח בבאזל שווייץ מושב הקונגרס הציוני הראשון.על כרטיסי ההשתתפות שחו...
25/08/2025

היום לפני 128 שנה נהיינו שוב לאומה.

ב א' באלול תרנ"ז, נפתח בבאזל שווייץ מושב הקונגרס הציוני הראשון.

על כרטיסי ההשתתפות שחולקו לצירים שהגיעו מכל העולם, הודפסה תמונת איכר יהודי זורע תלמים המתמשכים עד הכותל המערבי.

"מתוך כבוד לדת" סיפר הרצל, "הלכתי בשבת שקדמה לקונגרס...אל בית הכנסת...כשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות..."

וכך, באותו כינוס ראשון שאחריו באו רבים נוספים, הפך באחת הרעיון הכביר של הקמת מדינת יהודים בארץ ישראל, ממחשבה אוטופית למהלך מעשי.

"בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים", כתב הרצל ביומנו. "בעוד חמישים שנה יכירו בכך כולם".

הוא דייק. חמישים ואחת שנה לאחר מכן הוקמה המדינה.

בתמונה: היסטוריה בהתהוות

היום לפני 81 שנה נפטר בירושלים ברל כצנלסון.רבות דובר על החשיבות הרבה שראה בשמירת הזהות היהודית ועל האכזבה שביטא נוכח התר...
18/08/2025

היום לפני 81 שנה נפטר בירושלים ברל כצנלסון.

רבות דובר על החשיבות הרבה שראה בשמירת הזהות היהודית ועל האכזבה שביטא נוכח התרחקות הנוער מזהותו זו.

אבל היתה בהגותו של ברל נקודה נוספת, גם היא רלוונטית מאין כמוה לימינו אלה, והיא החשיבות הרבה שראה בעבודה העברית.

הוא התנגד לניצול עבודה זולה של אחרים, כפי שהיה נהוג ביישוב הישן וקידם בהתמדה את הרעיון שיהודים צריכים לבנות את ארצם בעצמם, כולל עבודות הכפיים של החקלאות, הבנייה וראשית התעשייה.

"בלי עבודה עברית", כתב ב'כתבים' כרך ב', "לא תיכון כאן תרבות עברית. בלי עמל כפיים שלנו, לא תהיה לנו אחיזה אמיתית בארץ הזאת."

ב'כתבים' כרך ג' הוסיף: "עבודה זרה לנו – ארץ זרה לנו. עבודה עברית – ארץ עברית לנו."

ובכתבים כרך ג' סיכם: "עבודה שכירים זרים – סימן לשעבוד. עבודה עברית – יסוד החירות."

בשנתיים האחרונות גומלת ישראל את משקה מהתלות רבת השנים בפועלים פלסטינים. משרות יגיע כפיים רבות מתפנות בתחומי החקלאות, הבנייה, התעשייה והשירותים. אפשר שייתפסו בידי פועלים זרים אחרים ואפשר שבידי יהודים.

אלו ימים טובים ונכונים להיזכר בדבריו הנכוחים של ברל, הנכונים כאז כן עתה.

ואולם, נראה שהנוער הציוני, הממלא את השדות והחממות ומתחיל להיראות גם באתרי הבנייה, כבר מכריע עבורנו, והולך לאורו של ברל.

לזכרו

"עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּאאָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ,חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִיםעַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ;עוֹד...
13/08/2025

"עִבְרִי הִנְּךָ בְּנִי אַךְ זֶה הוּא
אָשְׁרְךָ גַּם אֲסוֹנְךָ,
חֹטֶר גֶּזַע עַם הַקְּדוּמִים
עַל הָעַמִּים גְּאוֹנְךָ;
עוֹדְךָ נָעַר תִּגְדַּל, תֵּדַע
גְּדוֹלוֹת עַמְּךָ פָּעַל,
אָז תָּבִינָה נְצוּרוֹת יִפְעַל
עֵת שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!"

(ניטשו צללים, שאול טשרניחובסקי)

היום 150 שנה להולדת אחד מגדולי המשוררים העבריים של תקופת התחייה, שאול טשרניחובסקי.

כפי שרואים בציטוט למעלה, טשרניחובסקי היה מבטא מחונן של הרעיון הציוני. הוא יצר למעננו בשיריו את דמות היהודי החופשי, השורשי ובעל הביטחון העצמי, והטמיע בנו גאווה לאומית, אהבת המולדת ואמונה בכוח היצירה של עמנו בשפה העברית המתחדשת.

שיריו תיארו את נופי הארץ, את שאיפת השיבה אליה ואת תחייתנו במולדתנו, אבל הוא כתב גם שירים הומניסטיים אוניברסליים, שהעמידו את התרבות היהודית השבה לחיים, בשיח עם תרבויות העולם.

לזכרו

Address

David Marcus 18
Jerusalem

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הקרן למנהיגות ציונית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share