Taub Center - מרכז טאוב

11/08/2026

האם המערכת הפוליטית ערוכה לזינוק הדרמטי ברף הכניסה לכנסת?

הגידול המהיר במספר בעלי זכות הבחירה בישראל צפוי להעלות משמעותית את מספר הקולות שמפלגה תידרש להשיג כדי לעבור את אחוז החסימה.

לפי ניתוח חדש של פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה במרכז טאוב, מספר בעלי זכות הבחירה צפוי לגדול מ-6.789 מיליון בנובמבר 2022 לכ-7.561 מיליון בסוף אוקטובר 2026 – גידול של כ-770 אלף בעלי זכות בחירה.

אז כמה קולות יידרשו כדי להיכנס לכנסת?
• 70% הצבעה – כ-171,000
• 75% הצבעה – כ-183,000 קולות
• 80% הצבעה – כ-195,000 קולות

מה המשמעות של המספרים הללו עבור המנהיגים הפוליטיים?
מפלגה שאינה יכולה להבטיח תמיכה מבוססת של לפחות 200,000 מצביעים מעמידה בסכנה ישירה את הגוש הפוליטי שלה, ועלולה להביא לכך שמאות אלפי אזרחים יישארו ללא ייצוג – דבר הפוגע קשות באמון הציבור בדמוקרטיה.

פרופ' אלכס וינרב על הקריאה לאחריות ציבורית:
"בשבועות הקרובים מנהיגי מפלגות קטנות ויועציהם חייבים להיות ערים לכך כשהם בודקים את המספרים, ולזכור שגם בסקרים המהימנים ביותר יש מרווח טעות שגדל כאשר ממירים את האחוז למספר מוחלט. המסר שלי פשוט: אם אין למפלגה שלכם 200,000 קולות, עשו את הדבר הנכון וצאו מהמרוץ. מצאו דרך אחרת לתרום למדינה".

📊 המסמך המלא בתגובה הראשונה >>

05/08/2026

אנחנו שמחים לפרסם את ההזמנה המעודכנת לכנס השנתי שלנו!

אוטיזם בקרב ילדים בישראל: עת לשינוי מדיניות?

בכנס יתכנסו חוקרים, קובעי מדיניות, אנשי חינוך ובריאות כדי לדון בממצאי מחקר עדכניים, באתגרים העומדים בפני המערכת ובכיווני המדיניות הנדרשים לקידום התחום.

📌 שימו לב: בעקבות שינוי מועד הכנס, גם מי שנרשמו למועד הקודם מתבקשים להירשם מחדש ולקבל אישור השתתפות.

לפרטים נוספים והרשמה:
https://forms.monday.com/forms/8578be4aad7e8af4046e22ebb36ff40e?r=use1

נשמח לראות אתכם ואתכן בקרוב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

From campaigns to creatives, lead generation & more, manage every request, contact or feedback with monday.com forms

30/07/2026

מהו המחיר האמיתי של שירות המילואים המורחב?

שירות המילואים המורחב מאז 7 באוקטובר הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, אך מהן ההשלכות ארוכות הטווח שלו? חוברת נתונים חדשה שפרסמנו במרכז טאוב מראה כי השירות הממושך צפוי לפגוע בשכר, בתעסוקה ובהשכלה הגבוהה של המשרתים ובני משפחותיהם – ולהעמיד אותם בעמדת נחיתות בשנים הקרובות.

החוקרים אורי אוברמן, מיכאל דבאוי וד"ר שרית סילברמן (המגיעים בעצמם מתוך מערך המילואים ומשפחות המגויסים) מציגים כמה נתונים מדאיגים:
פגיעה ישירה ועמוקה בשכר: בשנת 2024 ירד התשלום הממוצע ליום מילואים בכ-30%. בטווח הארוך, לפי אומדן שמרני, מילואימניק ששירת לפחות 233 ימים צפוי لاבד כמעט 5% משכרו. אצל אבות לילדים ששירתו 290–320 ימים (למעלה מ-100,000 איש!), הפגיעה תעמוד על לפחות 6%, ובאומדנים פחות שמרניים עד כ-20%.

שפל בהרשמה להשכלה הגבוהה: כ-70,000 סטודנטים שירתו במילואים בתשפ"ה. באותה שנה צנח שיעור הסטודנטים לתואר ראשון בקרב האוכלוסייה הנושאת בעיקר הנטל לנקודת השפל הנמוכה ביותר מאז 2018/19. הירידה בולטת במיוחד בגילי השיא של הלימודים (נשים בנות 22–24 וגברים בני 25–29) ועשויה להעיד על נשירה וצמצום הרישום.

פער עמוק בין המרכז לפריפריה ולספר: בעוד במרכז הארץ היקפי הגיוס גמישים ומשתנים לפי צורכי הלחימה, ביהודה ושומרון ובנפות גבול הצפון (גולן, צפת ועכו) היקף הגיוס נותר יציב ואינו מושפע מהמגמות הארציות. תושבי יישובי הספר, חברי כיתות הכוננות ומגיני היישובים חווים שחיקה בלתי פוסקת ומגויסים ברצף ללא קשר למגמות הלחימה הכלליות, ככל הנראה בשל הדרישות התובעניות של הגנת היישובים ופעילותן האינטנסיבית של כיתות הכוננות.

השפעה חברתית ולאומית: מעבר להשלכות הרגשיות על ילדי המגויסים, להיעדרות ממושכת של קבוצה כה גדולה משוק העבודה ומהאקדמיה יש מחיר לאומי כבד שיפגע בהון האנושי של המשק הישראלי כולו.

ד"ר שרית סילברמן, מעורכות המחקר ואשת מילואימניק, אומרת:
"מאז 7 באוקטובר 2023 אנחנו עדים לגידול חסר תקדים בהיקפי הגיוס למילואים, ולמרבה הצער, במציאות הביטחונית שנוצרה בשנים האחרונות לא נראה שזה צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. משרתי המילואים עצמם חווים הקצנה הן במספר הימים שהם נדרשים לשרת והן באינטנסיביות של השירות. אנחנו מקווים שהנתונים המוצגים במחקר יתרמו להעלאת המודעות לשאלת הקיימות ארוכת הטווח של מודל שירות זה ולשלל השלכותיו על חייהם של המשרתים ומשפחותיהם."

מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, ששירת במילואים מעל 400 ימים מאז 7 באוקטובר, מוסיף:
"המחקר משקף את המציאות של הנטל הבלתי מידתי והאופציות המתמעטות של צעירים בשוק העבודה. הוא מאשש את ההשפעה השלילית של שירות המילואים המורחב על הלימודים האקדמיים והמשפחה, ומרמז על פגיעה משמעותית בתעסוקה ובקריירה בהמשך החיים. גם בחוויה האישית שלי בתור מ"פ במילואים, אני רואה סביבי דור שלם של מילואימניקים צעירים שחיים מסבב לסבב ותקועים במצב של המתנה אין-סופית שאינה מאפשרת להם להתחיל את "החיים האמיתיים"."

המחקר המלא בתגובה הראשונה >>

See less

14/07/2026

איך הקיץ הישראלי מעמיס על מערכת הבריאות?

הקיץ בישראל מתחמם, והדבר מורגש במיוחד במערכת הבריאות. מחקר חדש שפרסמנו בוחן לראשונה בישראל את הקשר בין עומסי חום לבין פניות לחדר מיון, אשפוזים ותמותה – על פני 14 שנים (2010–2023).

החוקרים אור סימן טוב, פרופ' אלכס וינרב, אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה מצאו כמה ממצאים מטרידים:

🌡️זינוק בפניות לחדר מיון: בשבועות של עומס חום גבוה נרשמה עלייה חדה בפניות למיון. הבולטת מכולן – עלייה של כ-41% בפניות בשל מחלות ריאה, לצדה עלייה של 28% במחלות כליה ו-18% במחלות לב וכלי דם.

🏥אשפוזים שמתארכים: ככל שעומס החום גובר, כך מתארך משך האשפוז – ובאופן משמעותי יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. במצטבר, עלייה של יחידת עומס חום אחת מתורגמת לכ-5,500 ימי אשפוז עודפים בשנה.

💰תג מחיר כבד: העלייה בעומסי החום צפויה לעלות למערכת הבריאות כ-380 מיליון ש"ח בעשור הקרוב.

🏘️ממצא מפתיע: בניגוד למגמה שנמצאה במחקרים אחרים בעולם, בישראל דווקא ביישובים החזקים כלכלית נרשמה עלייה גבוהה יותר בפניות למיון בזמן עומסי חום. ייתכן שהדבר קשור לתלות גבוהה במזגנים או לקִרבה גיאוגרפית רבה יותר לבתי חולים.

ד"ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב, על המשמעות:

"שינוי האקלים הוא עובדה קיימת ויש להיערך אליו בצורה מיטבית. מחקר זה עסק בזווית הבריאותית של התגברות עומסי החום בזירה הישראלית. המחקר חשף שתי תופעות בולטות: עלייה בפניות לחדר מיון ועלייה במשך האשפוז, בעיקר בקרב חולים הסובלים ממחלות של מערכת הנשימה. למרות כיסוי המזגנים הנרחב בישראל אנחנו לא חסינים לעומסי החום המתגברים. למשרד הבריאות יש תוכנית היערכות לשינוי אקלים, לרבות כוח אדם ייעודי שהוקצה לכך, והוא גם נערך להכשרת צוותים לאירועי חירום. כעת יש להשקיע משאבים ביישום התוכניות האסטרטגיות הללו על מנת להגן על התושבים, ובפרט על האוכלוסיות הפגיעות ביותר – מבוגרים וחולים במחלות כרוניות".

קישור למחקר המלא בתגובה הראשונה >>

Maya Sadeh

12/07/2026

אוטיזם בישראל – האם הגיעה העת לשינוי מדיניות?

הכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר חוזר עם מועד חדש!

לאחר שנדחה בעקבות המצב הביטחוני, אנו שמחים לעדכן כי הכנס יתקיים ביום שני, 7 בספטמבר 2026, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

במסגרת הכנס, שייערך בשיתוף המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו־התפתחות, נעסוק בנתונים, במחקרים ובשאלות המדיניות המרכזיות שמלוות את תחום האוטיזם בישראל בשנים האחרונות. הכנס יפגיש חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע לדיון מעמיק על האתגרים וההזדמנויות בתחום.

📌 לתשומת לבכם: בעקבות שינוי מועד הכנס, ההרשמה שנעשתה למועד המקורי אינה תקפה. מי שנרשם בעבר מתבקש להירשם מחדש.

התוכנית המעודכנת תפורסם בקרוב. המשיכו לעקוב אחר עדכונים.

קישור להרשמה בתגובה הראשונה >>

From campaigns to creatives, lead generation & more, manage every request, contact or feedback with monday.com forms

23/06/2026

אנו גאים לפרסם את חוברת "תמונת מצב המדינה" לשנת 2026. החוברת מציגה נתונים מעודכנים על מצב החברה בישראל וכוללת גם חלקים נבחרים מן המחקרים שנערכו במרכז בשנה החולפת ואת הממצאים החשובים שעלו מהם, המתייחסים בין השאר למחירים הכלכליים והחברתיים שמשלמת מדינת ישראל, השרויה במלחמה זו השנה השלישית ברציפות.

החוברת דנה בנושאים ממגוון תחומי המחקר של מרכז טאוב: כלכלה, שוק העבודה, בינה מלאכותית, דמוגרפיה, רווחה, בריאות, סביבה ובריאות, חינוך והגיל הרך.

את החוברת כתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.

לינק לפרסום בתגובה הראשונה >>

10/05/2026

אנחנו שמחים להזמין אתכם לכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר, שיוקדש השנה לנושא:
"אוטיזם בישראל: עת לשינוי מדיניות?"

הכנס נערך בשיתוף המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות ויפגיש חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות לדיון באתגרים המרכזיים בתחום ובכיווני פעולה אפשריים לשינוי מדיניות בישראל.

🗓️ התוכנית המלאה תפורסם בקרוב

להרשמה ולהבטחת מקום (מספר המקומות מוגבל) -
קישור בתגובה הראשונה >>

From campaigns to creatives, lead generation & more, manage every request, contact or feedback with monday.com forms

23/04/2026

בין מחיר, שחיקה ומשמעות: החיים במציאות של מלחמה מתמשכת

אנחנו שמחים לקחת חלק בשבוע הצדק החברתי ומזמינים אתכם להרצאה מיוחדת.

במציאות הנוכחית בישראל, רבים מאיתנו נדרשים לתפקד בתוך מרחב של אי־ודאות קיצונית. כיצד שומרים על חוסן ועל שפיות כשהחירום הופך לשגרה, והקצה אינו נראה באופק?

בהרצאה תדבר פרופ' רבקה תובל-משיח, סגנית הנשיא לבינלאומיות והמשימה השלישית באוניברסיטת בר-אילן, על שלושת הצירים שמעצבים את חיינו בתקופה הזו:
המחירים האישיים, המשפחתיים, החברתיים והכלכליים של הדריכות המתמדת;
מנגנוני השחיקה הנפשיים והמבניים;
והאפשרויות להתמודד – ברמה האישית והמערכתית – עם הכאב והקושי, ולהפוך אותם למקור של צמיחה, חיבור ועשייה.

מגיבים: פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תכנית הבריאות במרכז טאוב, וניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב.

🗓 יום חמישי, 7.5
🔗 קישור להוספת האירוע ליומן – בתגובה הראשונה >>

Nadav Davidovitch Nir Kaidar

19/04/2026

האם פערי השיבוץ במערכת החינוך הם הזדמנות לקירוב בין עולמות?

מערכת החינוך בישראל אמנם מחולקת לארבעה זרמים נפרדים, אך מחקר חדש שערכנו מגלה כי "גבולות" המגזרים הולכים ומיטשטשים בשטח. קשיי הגיוס מאלצים את המנהלות לחצות גבולות מגזריים ולמצוא פתרונות יצירתיים לחדר המורים.

החוקרים נחום בלס וד"ר דוד מעגן בחנו את שילובן של מורות במגזר שונה ממגזר הכשרתן בשנים 2010–2025, והנתונים חושפים שינוי עומק:

📚שבירת ההומוגניות: שיעור המורות הערביות המלמדות בחינוך הממלכתי העברי זינק פי ארבעה. כיום, בכל בית ספר רביעי (26%) במגזר זה מלמדות לפחות שתי מורות ערביות – מגמה שבולטת במיוחד בערים כמו חיפה וכפר סבא.

📚המענה למחסור בממלכתי-דתי: המורות שהוכשרו במגזר החרדי הפכו למקור כוח חיוני ומהוות כיום כ-31% מהמורות החדשות בחינוך הממלכתי-דתי. בבתי הספר היסודיים, הן כבר מהוות כמעט 40% מהסגל החדש.

📚יציבות בהישגים: המחקר מפריך את החשש מפגיעה באיכות הלימודים. השילוב הבין-מגזרי אינו פוגע בהישגי התלמידים בבגרות, ובמקרים מסוימים אף נמצא קשר חיובי בין הגיוון בסגל לרמה הלימודית.

מה עומד מאחורי המגמה הזו?
הסיבה אינה רק "חציית גבולות" רעיונית, אלא כורח המציאות. פערי השיבוץ במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית וחינוך מיוחד מובילים לקליטה נרחבת של מורות ממגזרים אחרים, מה שהופך את החינוך הממלכתי העברי למערכת המגוונת ביותר בישראל.

נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך, על ההזדמנות שבתוך המשבר:

"בשנים האחרונות פערי פריסה ושיבוץ של מורות הביאו להתגברות התופעה של מורות המלמדות במגזר חינוכי שונה מזה שהוכשרו בו – בפועל מדובר על לפחות 10% מהמורות במערכת, בעיקר בחינוך הממלכתי העברי. אבל מעבר למענה לבעיית פערי השיבוץ של מורות, המציאות שנוצרה מחזקת את הרב-גוניות של סגל ההוראה בבתי הספר. חשוב להבין שיש כאן הזדמנות חינוכית נדירה לקירוב בין עולמות: שילובן של מורות מרקע תרבותי שונה יכול לספק גם לתלמידים וגם לצוותי ההוראה הזדמנות להיחשף לקבוצות אחרות בחברה ולהתוודע לתרבות שונה. ככל שתתבצע באופן דו-כיווני, לחשיפה כזאת יש פוטנציאל לקדם רב-תרבותיות ולטפח סובלנות ודו-קיום במערכת החינוך ובחברה הישראלית כולה"

למה זה צריך להעסיק אותנו?
התהליך הזה אינו חף מקשיים. מורות ערביות מעידות כי הן נאלצות לעיתים להצניע את זהותן כדי להימנע מעימותים, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. כדי להבטיח ש"חציית הגבולות" תהיה נכס למערכת ולא רק פתרון טכני, נדרשת היערכות ברמת המדיניות שתתמוך בסובלנות ובדו-קיום בתוך בתי הספר.

קישור למחקר המלא בתגובה הראשונה >>

16/04/2026

האם תם "עידן החסינות" של עובדי ההייטק?

מחקר חדש שערכנו מגלה כי הבינה המלאכותית כבר מחוללת שינוי דרמטי בשוק העבודה הישראלי, ודווקא במקצועות שנחשבו עד לא מזמן לחסינים ביותר מפני פיטורים.

למרות ששיעור האבטלה הכללי במשק נותר יציב, ה-AI טורפת את הקלפים בכל הנוגע לזהות המובטלים החדשים בישראל:

📉 סוף עידן החסינות: חלקם של המובטלים המגיעים ממקצועות בסיכון גבוה להחלפה ב-AI (כמו תכנות, פיננסים ומכירות) זינק מ-15% בשנת 2022 לכ-25% ב-2025.
📉 המתכנתים במוקד: מצאנו כי הבינה המלאכותית מסבירה כחמישית (עד 20%) מהעלייה באבטלה של מפתחי תוכנה בשלוש השנים האחרונות.
📉 הדלת ננעלת בפני הג'וניורים: הפגיעה הקשה ביותר היא בצעירים (גילי 25–22). בעוד עובדים ותיקים רותמים את ה-AI כדי להפוך ליעילים יותר, הביקוש לעובדים בתחילת דרכם צונח.

מה עומד מאחורי המגמה הזו?
הבעיה אינה רק "היעלמות" של משרות, אלא שינוי עומק בכללי המשחק. ה-AI מאפשרת לעובד מיומן אחד לבצע עבודה שבעבר דרשה צוות שלם, מה שמעלה את רף הכניסה לשוק העבודה באופן חסר תקדים. הנתונים שלנו מראים כי לפחות מחצית מהשפעת ה-AI על האבטלה נובעת מ"פער מיומנויות": המשרות קיימות, אך למובטלים קשה יותר להתאים את עצמם לדרישות הטכנולוגיות החדשות.

פרופ' גיל אפשטיין, ראש תוכנית מדיניות שוק העבודה, מסביר את חומרת המצב:
"תם עידן החסינות של עובדי ההיי-טק. הנתונים שלנו מראים שהבינה המלאכותית טורפת את הקלפים: היא מסבירה כחמישית מהעלייה באבטלה של מתכנתים ונועלת את הדלת בעיקר בפני הצעירים. בזמן שהוותיקים הופכים ליעילים יותר בעזרת המכונה, ה'ג'וניורים' הם הראשונים שמשלמים את המחיר. מי שיחכה לשינוי במדיניות הממשלה ולא ימהר לשדרג מיומנויות כאן ועכשיו – פשוט יישאר מאחור".

למה זה צריך להדאיג אותנו?
היעדר היערכות ברמת המדיניות — כמו תוכניות הכשרה, הסבה ושדרוג מיומנויות (Upskilling) — עלול להוביל לכך שדור שלם של עובדים צעירים יידחק החוצה משוק העבודה. כדי לשמור על החוסן הכלכלי של ישראל, עלינו להבין שהמיומנויות שהספיקו לנו אתמול, כבר לא יספיקו מחר.

לקריאת המחקר המלא של מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס >> https://www.taubcenter.org.il/research/ai-and-unemployment/