Taub Center - מרכז טאוב

10/05/2026

אנחנו שמחים להזמין אתכם לכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר, שיוקדש השנה לנושא:
"אוטיזם בישראל: עת לשינוי מדיניות?"

הכנס נערך בשיתוף המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות ויפגיש חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות לדיון באתגרים המרכזיים בתחום ובכיווני פעולה אפשריים לשינוי מדיניות בישראל.

🗓️ התוכנית המלאה תפורסם בקרוב

להרשמה ולהבטחת מקום (מספר המקומות מוגבל) -
קישור בתגובה הראשונה >>

From campaigns to creatives, lead generation & more, manage every request, contact or feedback with monday.com forms

23/04/2026

בין מחיר, שחיקה ומשמעות: החיים במציאות של מלחמה מתמשכת

אנחנו שמחים לקחת חלק בשבוע הצדק החברתי ומזמינים אתכם להרצאה מיוחדת.

במציאות הנוכחית בישראל, רבים מאיתנו נדרשים לתפקד בתוך מרחב של אי־ודאות קיצונית. כיצד שומרים על חוסן ועל שפיות כשהחירום הופך לשגרה, והקצה אינו נראה באופק?

בהרצאה תדבר פרופ' רבקה תובל-משיח, סגנית הנשיא לבינלאומיות והמשימה השלישית באוניברסיטת בר-אילן, על שלושת הצירים שמעצבים את חיינו בתקופה הזו:
המחירים האישיים, המשפחתיים, החברתיים והכלכליים של הדריכות המתמדת;
מנגנוני השחיקה הנפשיים והמבניים;
והאפשרויות להתמודד – ברמה האישית והמערכתית – עם הכאב והקושי, ולהפוך אותם למקור של צמיחה, חיבור ועשייה.

מגיבים: פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תכנית הבריאות במרכז טאוב, וניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב.

🗓 יום חמישי, 7.5
🔗 קישור להוספת האירוע ליומן – בתגובה הראשונה >>

Nadav Davidovitch Nir Kaidar

19/04/2026

האם פערי השיבוץ במערכת החינוך הם הזדמנות לקירוב בין עולמות?

מערכת החינוך בישראל אמנם מחולקת לארבעה זרמים נפרדים, אך מחקר חדש שערכנו מגלה כי "גבולות" המגזרים הולכים ומיטשטשים בשטח. קשיי הגיוס מאלצים את המנהלות לחצות גבולות מגזריים ולמצוא פתרונות יצירתיים לחדר המורים.

החוקרים נחום בלס וד"ר דוד מעגן בחנו את שילובן של מורות במגזר שונה ממגזר הכשרתן בשנים 2010–2025, והנתונים חושפים שינוי עומק:

📚שבירת ההומוגניות: שיעור המורות הערביות המלמדות בחינוך הממלכתי העברי זינק פי ארבעה. כיום, בכל בית ספר רביעי (26%) במגזר זה מלמדות לפחות שתי מורות ערביות – מגמה שבולטת במיוחד בערים כמו חיפה וכפר סבא.

📚המענה למחסור בממלכתי-דתי: המורות שהוכשרו במגזר החרדי הפכו למקור כוח חיוני ומהוות כיום כ-31% מהמורות החדשות בחינוך הממלכתי-דתי. בבתי הספר היסודיים, הן כבר מהוות כמעט 40% מהסגל החדש.

📚יציבות בהישגים: המחקר מפריך את החשש מפגיעה באיכות הלימודים. השילוב הבין-מגזרי אינו פוגע בהישגי התלמידים בבגרות, ובמקרים מסוימים אף נמצא קשר חיובי בין הגיוון בסגל לרמה הלימודית.

מה עומד מאחורי המגמה הזו?
הסיבה אינה רק "חציית גבולות" רעיונית, אלא כורח המציאות. פערי השיבוץ במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית וחינוך מיוחד מובילים לקליטה נרחבת של מורות ממגזרים אחרים, מה שהופך את החינוך הממלכתי העברי למערכת המגוונת ביותר בישראל.

נחום בלס, ראש תוכנית מדיניות החינוך, על ההזדמנות שבתוך המשבר:

"בשנים האחרונות פערי פריסה ושיבוץ של מורות הביאו להתגברות התופעה של מורות המלמדות במגזר חינוכי שונה מזה שהוכשרו בו – בפועל מדובר על לפחות 10% מהמורות במערכת, בעיקר בחינוך הממלכתי העברי. אבל מעבר למענה לבעיית פערי השיבוץ של מורות, המציאות שנוצרה מחזקת את הרב-גוניות של סגל ההוראה בבתי הספר. חשוב להבין שיש כאן הזדמנות חינוכית נדירה לקירוב בין עולמות: שילובן של מורות מרקע תרבותי שונה יכול לספק גם לתלמידים וגם לצוותי ההוראה הזדמנות להיחשף לקבוצות אחרות בחברה ולהתוודע לתרבות שונה. ככל שתתבצע באופן דו-כיווני, לחשיפה כזאת יש פוטנציאל לקדם רב-תרבותיות ולטפח סובלנות ודו-קיום במערכת החינוך ובחברה הישראלית כולה"

למה זה צריך להעסיק אותנו?
התהליך הזה אינו חף מקשיים. מורות ערביות מעידות כי הן נאלצות לעיתים להצניע את זהותן כדי להימנע מעימותים, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. כדי להבטיח ש"חציית הגבולות" תהיה נכס למערכת ולא רק פתרון טכני, נדרשת היערכות ברמת המדיניות שתתמוך בסובלנות ובדו-קיום בתוך בתי הספר.

קישור למחקר המלא בתגובה הראשונה >>

16/04/2026

האם תם "עידן החסינות" של עובדי ההייטק?

מחקר חדש שערכנו מגלה כי הבינה המלאכותית כבר מחוללת שינוי דרמטי בשוק העבודה הישראלי, ודווקא במקצועות שנחשבו עד לא מזמן לחסינים ביותר מפני פיטורים.

למרות ששיעור האבטלה הכללי במשק נותר יציב, ה-AI טורפת את הקלפים בכל הנוגע לזהות המובטלים החדשים בישראל:

📉 סוף עידן החסינות: חלקם של המובטלים המגיעים ממקצועות בסיכון גבוה להחלפה ב-AI (כמו תכנות, פיננסים ומכירות) זינק מ-15% בשנת 2022 לכ-25% ב-2025.
📉 המתכנתים במוקד: מצאנו כי הבינה המלאכותית מסבירה כחמישית (עד 20%) מהעלייה באבטלה של מפתחי תוכנה בשלוש השנים האחרונות.
📉 הדלת ננעלת בפני הג'וניורים: הפגיעה הקשה ביותר היא בצעירים (גילי 25–22). בעוד עובדים ותיקים רותמים את ה-AI כדי להפוך ליעילים יותר, הביקוש לעובדים בתחילת דרכם צונח.

מה עומד מאחורי המגמה הזו?
הבעיה אינה רק "היעלמות" של משרות, אלא שינוי עומק בכללי המשחק. ה-AI מאפשרת לעובד מיומן אחד לבצע עבודה שבעבר דרשה צוות שלם, מה שמעלה את רף הכניסה לשוק העבודה באופן חסר תקדים. הנתונים שלנו מראים כי לפחות מחצית מהשפעת ה-AI על האבטלה נובעת מ"פער מיומנויות": המשרות קיימות, אך למובטלים קשה יותר להתאים את עצמם לדרישות הטכנולוגיות החדשות.

פרופ' גיל אפשטיין, ראש תוכנית מדיניות שוק העבודה, מסביר את חומרת המצב:
"תם עידן החסינות של עובדי ההיי-טק. הנתונים שלנו מראים שהבינה המלאכותית טורפת את הקלפים: היא מסבירה כחמישית מהעלייה באבטלה של מתכנתים ונועלת את הדלת בעיקר בפני הצעירים. בזמן שהוותיקים הופכים ליעילים יותר בעזרת המכונה, ה'ג'וניורים' הם הראשונים שמשלמים את המחיר. מי שיחכה לשינוי במדיניות הממשלה ולא ימהר לשדרג מיומנויות כאן ועכשיו – פשוט יישאר מאחור".

למה זה צריך להדאיג אותנו?
היעדר היערכות ברמת המדיניות — כמו תוכניות הכשרה, הסבה ושדרוג מיומנויות (Upskilling) — עלול להוביל לכך שדור שלם של עובדים צעירים יידחק החוצה משוק העבודה. כדי לשמור על החוסן הכלכלי של ישראל, עלינו להבין שהמיומנויות שהספיקו לנו אתמול, כבר לא יספיקו מחר.

לקריאת המחקר המלא של מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס >> https://www.taubcenter.org.il/research/ai-and-unemployment/

30/03/2026

אוטיזם בישראל – האם הגיעה העת לשינוי מדיניות?

אנחנו מזמינים אתכם ואתכן לכנס השנתי ע"ש הרברט מ. סינגר, בו נצלול לנתונים, למחקרים ולשאלות המדיניות המרכזיות שמלוות את התחום בשנים האחרונות.

בשיתוף המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות, נקיים מפגש מרתק של חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע.

📅 רשמו ביומנים: יום שני, ה-8 ביוני 2026.

הפרטים המלאים והרשמה יפורסמו כאן בקרוב. כדאי להישאר מעודכנים!

29/03/2026

תקציב המדינה לשנת 2026 צפוי לעבור היום סופית בכנסת. על מנת להבין יותר טוב את התקציב, ערכנו היום וובינר בנושא תקציב המדינה לשנת 2026. בוובינר הסתכלנו על השינויים בתקציב לגם לעומת 2025 וגם בעקבות המלחמה וצללנו לנתונים של משרד הבריאות, חינוך ורווחה. מוזמנים לצפות.

26/03/2026

📊 תקציב המדינה 2026: מבט מעמיק על המשרדים החברתיים 📊

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מזמין אתכם לוובינר שבו יוצגו נתונים עדכניים וניתוח עומק של תקציב המדינה לשנת 2026.

בוובינר ניפגש עם ניר קידר, מנכ״ל המרכז ולשעבר סמנכ"ל בכיר במשרדי הבריאות והרווחה. נסקור את השפעת המלחמה על הכלכלה והחברה, ונדון בהשלכות התקציב על תחומי החינוך, הרווחה והבריאות.

יום ראשון | 29 במרץ 2026 | 12:00

ההשתתפות ללא עלות, אך נדרשת הרשמה מראש: קישור להרשמה בתגובה הראשונה!

16/03/2026

👶 הורים לילדים בגיל שנתיים עד 6 ?

צוות המחקר בנושא הגיל הרך במרכז טאוב עורך סקר קצר על השפעת המלחמה הנוכחית על ילדים צעירים ומשפחותיהם.

המטרה היא ללמוד טוב יותר על הצרכים של משפחות עם ילדים צעירים בתקופה הזו, כדי לסייע לגורמי מדיניות לתת מענה מתאים יותר.

המענה אנונימי ולוקח כ-10 דקות.

🎁 מבין המשיבים יוגרלו תווי קנייה של BuyMe בשווי 200 ש"ח.

📋 קישור לסקר:
https://forms.gle/Nm84pkxHRzX6k46L6

🙏 נשמח מאוד אם תוכלו להשיב על הסקר, וגם לשתף את הלינק עם הורים נוספים.

אם תרצו לקרוא את הממצאים מסקר אורך שעשינו בנושא בשנתיים האחרונות - הפרסום נמצא בתגובה הראשונה.

Dana Ganel Dana Shay Carmel Bg Yossi Shavit

שלום רב, אנו עורכים סקר בקרב הורים לילדים בגיל שנתיים ועד 6 (כולל) כדי להבין כיצד המלחמה הנוכחית משפיעה על חיי המשפחה. המטרה היא ללמוד טוב יותר על הצרכים של משפחות עם י....

17/02/2026

מדיניות הקבורה של ישראל נדיבה ויוצאת דופן: היא מבטיחה לכל אזרח קבורה נצחית סמוך למקום מגוריו במימון המדינה. אבל המודל הזה אינו בר קיימה.

ב-20 שנה הקרובות מספר הפטירות השנתי צפוי להכפיל את עצמו, ולמעשה עד שנת 2050 ימותו בישראל יותר בני אדם מכל מי שמתו מקום המדינה ועד היום.

כדי להמשיך בדפוסי הקבורה הקיימים יידרשו אלפי דונמים נוספים – בעיקר במרכז הארץ, שם אין עתודות קרקע בהיקף הנדרש. כבר כיום בתי העלמין ירקון וברקת צפויים להגיע למיצוי מלא סביב 2035.

מגמה זו מחייבת שינוי מהותי בדפוסי הקבורה בישראל, מעבר לשיטות קבורה המאפשרות לקבור יותר נפטרים בדונם קרקע ושינוי החקיקה המבטיחה קבורה סמוך למקום מגוריו של הנפטר.

היעדר תכנון אסטרטגי בנושא יוביל את ישראל למחסור חמור בשטחי קבורה ולהיווצרות "ערי מתים" ענקיות במרכז הארץ.
***
לקריאת המחקר המלא > https://taubcenter.org.il/research/burial

מדיניות הקבורה של ישראל נדיבה ויוצאת דופן: היא מבטיחה לכל אזרח קבורה נצחית בקרבת מקום מגוריו במימון המדינה. אולם מדיניות זו אינה בת קיימה. בהינתן הזינוק הצפוי באוכלו...

12/02/2026

אבחון מוקדם של אוטיזם הוא השלב הקריטי ביותר להתערבות אפקטיבית לקידום הילד, אך הגישה אליו תלויה במידה רבה באזור מגורים ובשיוך מגזרי.
-
מחקר שערכנו בשיתוף מכון KI מצא שילדים בחברה החרדית מקבלים זכאות לקצבת אוטיזם שנתיים מאוחר יותר משאר האוכלוסייה (בגיל 4.7 בממוצע, לעומת גיל 2.7 בממוצע), ובכך מחמיצים את חלון הזמן הקריטי לטיפול אפקטיבי.
-
בנוסף, בקרב החברה הערבית ובשכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך קיים פער קיצוני בזיהוי עצמו: פחות ילדים מגיעים לאבחון, למרות חשיפה גבוהה לגורמי סיכון.
-
כדי לגשר על הפערים, החוקרים ממליצים על מעבר לסיקור אוניברסלי לאוטיזם דרך תחנות טיפת חלב, באמצעות מודל ניבוי המאפשר הערכה מדויקת של סיכון לאוטיזם על בסיס אבני דרך התפתחותיות שנבדקות באופן שגרתי.
***
לקריאת המחקר המלא >

מחקר חדש של מרכז טאוב, שנערך בשיתוף מכון KI, חושף כי ילדים בשכונות חרדיות מקבלים זכאות לקצבת אוטיזם בגיל 4.7 בממוצע, שנתיים מאוחר יותר מילדים בשכונות לא-חרדיות (כ-2.7 שנים...