Taub Center - מרכז טאוב

24/09/2026

🎥 5 דקות מהכנס השנתי: אוטיזם בקרב ילדים בישראל

ב-7 בספטמבר קיימנו את הכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר, בשיתוף המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות, שעסק באתגרים ובהזדמנויות העומדים בפני מדיניות האוטיזם בישראל ובמענים הניתנים לילדים ולמשפחותיהם.

במהלך הכנס חוקרים, אנשי מקצוע, קובעי מדיניות, הורים ואנשים על הרצף האוטיסטי דנו במענים הניתנים כיום לילדים ולמשפחותיהם, בפערים הקיימים במערכות הבריאות, החינוך והרווחה, ובדרכים שבהן ניתן לקדם מדיניות מותאמת ושוויונית יותר.

בסרטון: חמש דקות של רגעים, רעיונות ודיונים מרכזיים מהכנס.

לצד סרטון הסיכום, באתר שלנו תוכלו לצפות בהקלטות המלאות של המושבים ולהתרשם מתמונות מהכנס:

https://www.taubcenter.org.il/event/conference-2026-autisim/

תודה לכל הדוברים והדוברות, השותפים והשותפות, ולכל מי שלקחו חלק בכנס ובשיח החשוב על עתיד מדיניות האוטיזם בישראל. נתראה בכנס הבא!

16/09/2026

האם מדד המחירים לצרכן באמת משקף את יוקר המחיה?

מחקר חדש שפרסמנו מתייחס לתחושה שמדד המחירים לצרכן אינו משקף את יוקר המחיה הממשי כפי שהוא נחווה על ידי משקי הבית בישראל. עורכי המחקר, פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי, מראים כי אי-הכללת "עלות הכסף" – הריבית שמשלמים משקי הבית על משכנתאות ועל האשראי הצרכני – גורמת להערכת חסר של העומס הכלכלי המוטל על משקי הבית, במיוחד בתקופות של עליות חדות בריבית.

כמה מהממצאים המרכזיים:

➜ מחירי הדירות והריבית משפיעים ישירות על יוקר המחיה: סעיף הדיור בבעלות, המהווה כ-18% ממדד המחירים לצרכן, מתבסס על הערכה היפותטית של שכר הדירה שהיו משלמים בעלי הדירות אילו שכרו את דירותיהם. שיטה זו מתעלמת ממחירי הדירות עצמם ומעלויות המימון והריבית, המשפיעים ישירות על החזרי המשכנתאות ועל תזרים ההוצאות של משקי הבית.

➜ הזינוק בריבית המשכנתאות הוא מנוע מרכזי להתייקרות הדיור בפועל: החוקרים פיתחו מדד משלים המבוסס על עלות מימון הדיור בפועל – מכפלת מחירי הדירות בריבית המשכנתאות המשוקללת. בשנים 2022–2023, שבהן בנק ישראל העלה את הריבית במשק, הריבית הממוצעת המשוקללת על משכנתאות זינקה בכ-42% ב-2022 ובכ-68% ב-2023. באותן שנים זינק המדד המשלים בקצב מהיר פי 4 ופי 6 מהמדד הרשמי.

➜ משנת 2022 זינק גם מחיר האשראי והחוב של הציבור בישראל לרמות שיא. "מדד עלות הכסף", שחישבו החוקרים לשנים 2016–2024, מבטא את השחיקה בפועל של יכולת הצריכה של משקי הבית – שחיקה שאינה באה לידי ביטוי במדד הרשמי כפי שהוא מתפרסם על ידי הלמ"ס.

החוקרים מדגישים כי המחקר אינו מבקש לערער על תוקפו של מדד המחירים לצרכן ככלי למדידת אינפלציה או להצביע על צורך בהחלפתו. עם זאת, כאשר המדד משמש בפועל כמדד הייחוס העיקרי ליוקר המחיה ולמדיניות הכלכלית, היעדר התייחסות לעלות הכסף יוצר פער פרשני משמעותי.

לכן הם ממליצים שלצד המדד הרשמי יחושבו ויפורסמו מדדים משלימים המביאים בחשבון גם את עלויות המימון, כדי לספק למקבלי ההחלטות ולציבור תמונה מציאותית ומקיפה יותר של העומס הכלכלי שחווים משקי הבית בישראל.

פרופ' בנימין בנטל, חוקר ראשי וראש תחום הכלכלה במרכז טאוב, אומר:

"בעקבות העלאות הריבית של בנק ישראל תבעו גורמים מסוימים בכנסת מבנק ישראל למתן את עליית הריבית, ובחוגי הממשלה אף עלתה הצעה לפצות את משקי הבית בגין העלאות אלה. שתי ההצעות ספגו ביקורת חריפה ומוצדקת. אף על פי כן, אנחנו מוצאים לנכון להציע מדד נלווה למדד המחירים לצרכן שיבטא בצורה כמותית את תחושות הציבור בכל הקשור להשפעת הריבית ומחירי הדירות על יוקר המחיה במדינה. המודעות להשפעתם על יוקר המחיה כפי שהציבור חווה אותו יכולה להשפיע, ולו במעט, על המדיניות המונטרית של בנק ישראל".

ד"ר לביב שאמי, חוקר בכיר במרכז, מוסיף:

"המחקר מראה שהשאלה איננה רק בכמה עלו מחירי המוצרים והשירותים, אלא גם כמה עולה למשקי הבית לממן את רמת החיים שלהם. בשנים שבהן יש עלייה חדה בריבית יש לכך השפעה מהותית על התזרים החודשי של משפחות עקב ההתייקרות של המשכנתה ושל האשראי, גם כאשר מדד המחירים לצרכן מציג אינפלציה מתונה יחסית. לכן חשוב שלצד מדד המחירים הרשמי יעמדו לרשות הציבור ומקבלי ההחלטות מדדים משלימים שיציגו גם את השינויים בעלות הכסף. תמונה רחבה כזאת יכולה לסייע לקובעי המדיניות להבין טוב יותר את הלחץ הכלכלי שחווים משקי הבית ולשפר את הבסיס לקבלת ההחלטות הנוגעות למדיניות הכלכלית".

המחקר המלא בתגובה הראשונה >>

06/09/2026

ההרשמה הסתיימה!

נתראה מחר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

לו״ז הכנס וביוגרפיות הדוברים באתר שלנו:

https://www.taubcenter.org.il/event/conference-2026-autisim/

המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות

01/09/2026

הבינה המלאכותית לא תחליף את המוח האנושי - היא דווקא תעלה את הערך שלו

מחקר חדש שפרסמנו מראה כי בניגוד לתחזיות שלפיהן הבינה המלאכותית תהפוך את מיומנויות הקריאה, המתמטיקה והחשיבה למיותרות, הביקוש לעובדים בעלי מיומנויות יסוד גבוהות רק ילך ויגדל.

החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס בחנו את שלוש מיומנויות היסוד הללו אל מול החשש הממשי שהטכנולוגיה תקטין את הביקוש לעובדים אנושיים, על בסיס סקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD (PIAAC) לשנים 2022–2023.

כמה מהממצאים המרכזיים:

📈 מיומנויות היסוד שוות זהב בכל גזרות המשק: עובדים במקצועות החשופים להחלפה על ידי הבינה המלאכותית, כגון מפתחי תוכנה, רואי חשבון, מעצבים, יועצים פיננסיים, משפטנים ופקידים, מתאפיינים ברמה גבוהה יותר של מיומנויות יסוד ומשתכרים בהתאם. התשואה הכלכלית ממיומנויות אלה כמעט זהה עבור עובדים במקצועות החשופים לבינה מלאכותית ועבור אלו שאינם חשופים לה.

📈גם במקצועות החשופים ביותר, הפגיעה הצפויה בשכר מצומצמת מאוד: בתרחיש קיצוני של החלפת רוב העובדים או כולם, השכר צפוי לרדת ב-5%–9% בלבד. בתרחישים ריאליים יותר, שבהם יוחלפו כרבע מהעובדים ומטה, הירידה תסתכם באחוזים בודדים בלבד.

📈 התרחבות הבינה המלאכותית עשויה להגדיל את הפריון והביקוש לעובדים מיומנים: בתרחיש הסביר יותר, הטמעת הבינה המלאכותית צפויה לחסוך עד עשרות אחוזים בעלויות העבודה ולהביא לגידול של 3.5%–9% בפריון. גידול זה צפוי לקזז כל ירידה בשכר כתוצאה מהחלפת עובדים, לפתוח משרות חדשות ולהעלות את הביקוש והשכר עבור עובדים בעלי רמה גבוהה של מיומנויות.

אבל יש גם תמרור אזהרה לכלכלה הישראלית: פער גדול במיומנויות היסוד.

רמת מיומנויות היסוד של הבוגרים בישראל נמוכה משמעותית: ישראל ממוקמת בין המקום ה-25 ל-27 מתוך 31 מדינות מפותחות שנבדקו. הפער בולט במיוחד במגזר הערבי והחרדי, אך גם בקרב הציבור הלא-חרדי רמת המיומנויות אינה עולה על ממוצע המדינות המפותחות – אף שישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם במונחים של תארים אקדמיים רשמיים.

מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, אומר:

"בעידן הבינה המלאכותית, שוק העבודה ימשיך לתגמל מיומנויות יסוד בקריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות – אולי אף יותר מהיום. עובדות ועובדים שרוצים לשפר את כושר השתכרותם צריכים להשקיע במיומנויות הללו, והמדינה צריכה להקל עליהם לעשות זאת. המלצה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח הרמה הנמוכה של מיומנויות אלו בכוח העבודה הישראלי יחסית לשאר העולם".

פרופ' גיל אפשטיין מוסיף:

"הבינה המלאכותית יודעת לקרוא, לחשב ולפתור בעיות במקומנו – אבל מי שלא רכש בעצמו את המיומנויות האלה לא יֵדע להפעיל אותה ולא יֵדע לזהות מתי היא טועה. מיומנויות היסוד הן תנאי לשימוש בטכנולוגיה ולא תחליף לה, ודווקא משום שהמכונה עושה אותן בקלות אסור לנו לוותר עליהן".

פרופ' אבי וייס מסכם:

"נדמה כי רבים מבני הנוער מרגישים שהתפתחות הבינה המלאכותית מייתרת את הצורך להשקיע במיומנויות יסוד, אך במציאות ההפך הוא הנכון: היכולת לעבוד עם הבינה המלאכותית ולצידה תדרוש מדור העתיד מיומנויות מתקדמות אף יותר מאלה הקיימות היום. הכרה במציאות הזאת חשובה לא רק לגופים הממשלתיים, האחראים בין השאר על חינוך ילדינו, אלא גם לכל הורה".

השקעה במיומנויות היסוד היא המפתח לשימור ההון האנושי בישראל ולשגשוג המשק גם בעידן של בינה מלאכותית.

המחקר המלא בתגובה הראשונה >>

11/08/2026

האם המערכת הפוליטית ערוכה לזינוק הדרמטי ברף הכניסה לכנסת?

הגידול המהיר במספר בעלי זכות הבחירה בישראל צפוי להעלות משמעותית את מספר הקולות שמפלגה תידרש להשיג כדי לעבור את אחוז החסימה.

לפי ניתוח חדש של פרופ' אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה במרכז טאוב, מספר בעלי זכות הבחירה צפוי לגדול מ-6.789 מיליון בנובמבר 2022 לכ-7.561 מיליון בסוף אוקטובר 2026 – גידול של כ-770 אלף בעלי זכות בחירה.

אז כמה קולות יידרשו כדי להיכנס לכנסת?
• 70% הצבעה – כ-171,000
• 75% הצבעה – כ-183,000 קולות
• 80% הצבעה – כ-195,000 קולות

מה המשמעות של המספרים הללו עבור המנהיגים הפוליטיים?
מפלגה שאינה יכולה להבטיח תמיכה מבוססת של לפחות 200,000 מצביעים מעמידה בסכנה ישירה את הגוש הפוליטי שלה, ועלולה להביא לכך שמאות אלפי אזרחים יישארו ללא ייצוג – דבר הפוגע קשות באמון הציבור בדמוקרטיה.

פרופ' אלכס וינרב על הקריאה לאחריות ציבורית:
"בשבועות הקרובים מנהיגי מפלגות קטנות ויועציהם חייבים להיות ערים לכך כשהם בודקים את המספרים, ולזכור שגם בסקרים המהימנים ביותר יש מרווח טעות שגדל כאשר ממירים את האחוז למספר מוחלט. המסר שלי פשוט: אם אין למפלגה שלכם 200,000 קולות, עשו את הדבר הנכון וצאו מהמרוץ. מצאו דרך אחרת לתרום למדינה".

📊 המסמך המלא בתגובה הראשונה >>

05/08/2026

אנחנו שמחים לפרסם את ההזמנה המעודכנת לכנס השנתי שלנו!

אוטיזם בקרב ילדים בישראל: עת לשינוי מדיניות?

בכנס יתכנסו חוקרים, קובעי מדיניות, אנשי חינוך ובריאות כדי לדון בממצאי מחקר עדכניים, באתגרים העומדים בפני המערכת ובכיווני המדיניות הנדרשים לקידום התחום.

📌 שימו לב: בעקבות שינוי מועד הכנס, גם מי שנרשמו למועד הקודם מתבקשים להירשם מחדש ולקבל אישור השתתפות.

לפרטים נוספים והרשמה:
https://forms.monday.com/forms/8578be4aad7e8af4046e22ebb36ff40e?r=use1

נשמח לראות אתכם ואתכן בקרוב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

From campaigns to creatives, lead generation & more, manage every request, contact or feedback with monday.com forms

30/07/2026

מהו המחיר האמיתי של שירות המילואים המורחב?

שירות המילואים המורחב מאז 7 באוקטובר הפך לחלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, אך מהן ההשלכות ארוכות הטווח שלו? חוברת נתונים חדשה שפרסמנו במרכז טאוב מראה כי השירות הממושך צפוי לפגוע בשכר, בתעסוקה ובהשכלה הגבוהה של המשרתים ובני משפחותיהם – ולהעמיד אותם בעמדת נחיתות בשנים הקרובות.

החוקרים אורי אוברמן, מיכאל דבאוי וד"ר שרית סילברמן (המגיעים בעצמם מתוך מערך המילואים ומשפחות המגויסים) מציגים כמה נתונים מדאיגים:
פגיעה ישירה ועמוקה בשכר: בשנת 2024 ירד התשלום הממוצע ליום מילואים בכ-30%. בטווח הארוך, לפי אומדן שמרני, מילואימניק ששירת לפחות 233 ימים צפוי لاבד כמעט 5% משכרו. אצל אבות לילדים ששירתו 290–320 ימים (למעלה מ-100,000 איש!), הפגיעה תעמוד על לפחות 6%, ובאומדנים פחות שמרניים עד כ-20%.

שפל בהרשמה להשכלה הגבוהה: כ-70,000 סטודנטים שירתו במילואים בתשפ"ה. באותה שנה צנח שיעור הסטודנטים לתואר ראשון בקרב האוכלוסייה הנושאת בעיקר הנטל לנקודת השפל הנמוכה ביותר מאז 2018/19. הירידה בולטת במיוחד בגילי השיא של הלימודים (נשים בנות 22–24 וגברים בני 25–29) ועשויה להעיד על נשירה וצמצום הרישום.

פער עמוק בין המרכז לפריפריה ולספר: בעוד במרכז הארץ היקפי הגיוס גמישים ומשתנים לפי צורכי הלחימה, ביהודה ושומרון ובנפות גבול הצפון (גולן, צפת ועכו) היקף הגיוס נותר יציב ואינו מושפע מהמגמות הארציות. תושבי יישובי הספר, חברי כיתות הכוננות ומגיני היישובים חווים שחיקה בלתי פוסקת ומגויסים ברצף ללא קשר למגמות הלחימה הכלליות, ככל הנראה בשל הדרישות התובעניות של הגנת היישובים ופעילותן האינטנסיבית של כיתות הכוננות.

השפעה חברתית ולאומית: מעבר להשלכות הרגשיות על ילדי המגויסים, להיעדרות ממושכת של קבוצה כה גדולה משוק העבודה ומהאקדמיה יש מחיר לאומי כבד שיפגע בהון האנושי של המשק הישראלי כולו.

ד"ר שרית סילברמן, מעורכות המחקר ואשת מילואימניק, אומרת:
"מאז 7 באוקטובר 2023 אנחנו עדים לגידול חסר תקדים בהיקפי הגיוס למילואים, ולמרבה הצער, במציאות הביטחונית שנוצרה בשנים האחרונות לא נראה שזה צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. משרתי המילואים עצמם חווים הקצנה הן במספר הימים שהם נדרשים לשרת והן באינטנסיביות של השירות. אנחנו מקווים שהנתונים המוצגים במחקר יתרמו להעלאת המודעות לשאלת הקיימות ארוכת הטווח של מודל שירות זה ולשלל השלכותיו על חייהם של המשרתים ומשפחותיהם."

מיכאל דבאוי, מעורכי המחקר, ששירת במילואים מעל 400 ימים מאז 7 באוקטובר, מוסיף:
"המחקר משקף את המציאות של הנטל הבלתי מידתי והאופציות המתמעטות של צעירים בשוק העבודה. הוא מאשש את ההשפעה השלילית של שירות המילואים המורחב על הלימודים האקדמיים והמשפחה, ומרמז על פגיעה משמעותית בתעסוקה ובקריירה בהמשך החיים. גם בחוויה האישית שלי בתור מ"פ במילואים, אני רואה סביבי דור שלם של מילואימניקים צעירים שחיים מסבב לסבב ותקועים במצב של המתנה אין-סופית שאינה מאפשרת להם להתחיל את "החיים האמיתיים"."

המחקר המלא בתגובה הראשונה >>

See less

14/07/2026

איך הקיץ הישראלי מעמיס על מערכת הבריאות?

הקיץ בישראל מתחמם, והדבר מורגש במיוחד במערכת הבריאות. מחקר חדש שפרסמנו בוחן לראשונה בישראל את הקשר בין עומסי חום לבין פניות לחדר מיון, אשפוזים ותמותה – על פני 14 שנים (2010–2023).

החוקרים אור סימן טוב, פרופ' אלכס וינרב, אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה מצאו כמה ממצאים מטרידים:

🌡️זינוק בפניות לחדר מיון: בשבועות של עומס חום גבוה נרשמה עלייה חדה בפניות למיון. הבולטת מכולן – עלייה של כ-41% בפניות בשל מחלות ריאה, לצדה עלייה של 28% במחלות כליה ו-18% במחלות לב וכלי דם.

🏥אשפוזים שמתארכים: ככל שעומס החום גובר, כך מתארך משך האשפוז – ובאופן משמעותי יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. במצטבר, עלייה של יחידת עומס חום אחת מתורגמת לכ-5,500 ימי אשפוז עודפים בשנה.

💰תג מחיר כבד: העלייה בעומסי החום צפויה לעלות למערכת הבריאות כ-380 מיליון ש"ח בעשור הקרוב.

🏘️ממצא מפתיע: בניגוד למגמה שנמצאה במחקרים אחרים בעולם, בישראל דווקא ביישובים החזקים כלכלית נרשמה עלייה גבוהה יותר בפניות למיון בזמן עומסי חום. ייתכן שהדבר קשור לתלות גבוהה במזגנים או לקִרבה גיאוגרפית רבה יותר לבתי חולים.

ד"ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב, על המשמעות:

"שינוי האקלים הוא עובדה קיימת ויש להיערך אליו בצורה מיטבית. מחקר זה עסק בזווית הבריאותית של התגברות עומסי החום בזירה הישראלית. המחקר חשף שתי תופעות בולטות: עלייה בפניות לחדר מיון ועלייה במשך האשפוז, בעיקר בקרב חולים הסובלים ממחלות של מערכת הנשימה. למרות כיסוי המזגנים הנרחב בישראל אנחנו לא חסינים לעומסי החום המתגברים. למשרד הבריאות יש תוכנית היערכות לשינוי אקלים, לרבות כוח אדם ייעודי שהוקצה לכך, והוא גם נערך להכשרת צוותים לאירועי חירום. כעת יש להשקיע משאבים ביישום התוכניות האסטרטגיות הללו על מנת להגן על התושבים, ובפרט על האוכלוסיות הפגיעות ביותר – מבוגרים וחולים במחלות כרוניות".

קישור למחקר המלא בתגובה הראשונה >>

Maya Sadeh

12/07/2026

אוטיזם בישראל – האם הגיעה העת לשינוי מדיניות?

הכנס השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר חוזר עם מועד חדש!

לאחר שנדחה בעקבות המצב הביטחוני, אנו שמחים לעדכן כי הכנס יתקיים ביום שני, 7 בספטמבר 2026, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

במסגרת הכנס, שייערך בשיתוף המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו־התפתחות, נעסוק בנתונים, במחקרים ובשאלות המדיניות המרכזיות שמלוות את תחום האוטיזם בישראל בשנים האחרונות. הכנס יפגיש חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי מקצוע לדיון מעמיק על האתגרים וההזדמנויות בתחום.

📌 לתשומת לבכם: בעקבות שינוי מועד הכנס, ההרשמה שנעשתה למועד המקורי אינה תקפה. מי שנרשם בעבר מתבקש להירשם מחדש.

התוכנית המעודכנת תפורסם בקרוב. המשיכו לעקוב אחר עדכונים.

קישור להרשמה בתגובה הראשונה >>

From campaigns to creatives, lead generation & more, manage every request, contact or feedback with monday.com forms

23/06/2026

אנו גאים לפרסם את חוברת "תמונת מצב המדינה" לשנת 2026. החוברת מציגה נתונים מעודכנים על מצב החברה בישראל וכוללת גם חלקים נבחרים מן המחקרים שנערכו במרכז בשנה החולפת ואת הממצאים החשובים שעלו מהם, המתייחסים בין השאר למחירים הכלכליים והחברתיים שמשלמת מדינת ישראל, השרויה במלחמה זו השנה השלישית ברציפות.

החוברת דנה בנושאים ממגוון תחומי המחקר של מרכז טאוב: כלכלה, שוק העבודה, בינה מלאכותית, דמוגרפיה, רווחה, בריאות, סביבה ובריאות, חינוך והגיל הרך.

את החוברת כתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.

לינק לפרסום בתגובה הראשונה >>