19/09/2026
🟣 השליטה לא נעצרת, גם בשער הכלא: מסקנות מהכנסת 🟣
ביום שלישי השבוע התכנסה בכנסת השדולה למניעת פגיעות מיניות, מסביב השולחן התכנסו נציגי ארגונים הפועלים בתחום. איתם הייתה גם מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, רחל ליכטנשטיין. מטרת המפגש הייתה לגבש ולקדם חקיקה לקראת הכנסת הבאה, וכל ארגון התבקש להעלות סוגיה שלדעתו חשוב לטפל בה.
השדולה, שהוקמה בשנת 2024, מאגדת חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לצד ארגוני הסיוע והמניעה בתחום הפגיעות המיניות. זהו מקום שבו ארגונים שמכירים את המציאות מהשטח יכולים להניח לפני המחוקקים פרצות שהחוק עדיין לא נותן להן מענה.
הסוגיה שהעלינו נוגעת לרגע שרבים מניחים שהוא סוף הסיפור: מנהיג כת שהורשע בפגיעות מיניות ונשלח לכלא.
מה קורה אחרי ההרשעה?
בעבודה שלנו אנחנו פוגשים מקרים שבהם מנהיג כת שנכנס לכלא ממשיך להיות בקשר עם חברי הקבוצה שלו, ובפועל ממשיך להשפיע עליהם ולשלוט בהם גם מבין החומות.
ההגבלות הקיימות על הקשר של אסיר עם העולם שבחוץ מתייחסות, ככלל, למי שהתלוננו נגדו או העידו נגדו. זו הגנה חשובה, אבל בתוך כת היא משאירה פער גדול. בקבוצות כאלה יש פעמים רבות נפגעים ונפגעות נוספים שמעולם לא הגישו תלונה במשטרה. בעיני החוק הם אינם מי שצריך להגן עליהם מפני האסיר, ולכן הקשר איתם נמשך כרגיל. הם ממשיכים לבקר, לכתוב, לקבל ממנו הנחיות ולהישאר תחת השפעתו.
כל עוד הקשר הזה נמשך, המנהיג יכול להמשיך להפעיל את הקבוצה מתוך הכלא: להשפיע על החברים, לאיים עליהם, למנוע מהם לראות בבהירות את מה שקרה, ובמקרים מסוימים גם להפעיל דרכם לחץ על מי שכן התלוננו והעידו. כך המאסר, שאמור להיות נקודת הסיום של הפגיעה, הופך לשלב נוסף שלה.
מי שמכיר את הדינמיקה של קבוצות פוגעניות מכיר גם את המרחק בין הפגיעה לבין היכולת לקרוא לה בשמה. אנשים שחיו שנים תחת שליטה למדו לראות במנהיג סמכות שאין לערער עליה, לראות בעולם שבחוץ איום, ולפרש את מה שנעשה להם כחלק מ"תהליך", מ"תיקון" או מ"קירבה מיוחדת". ההרשעה של המנהיג לא מפרקת מעצמה את מערכת האמונות הזו. מניסיוננו, פעמים רבות הקבוצה מפרשת את המאסר כרדיפה או כמבחן, והנאמנות דווקא מתחזקת.
ביקשנו לבחון שינוי חקיקה שיאפשר להגביל את הקשר של מנהיג כת שהורשע בפגיעות מיניות עם חברי הקבוצה שלו, גם אלה שלא התלוננו נגדו.
אנחנו מודעים לכך שזו סוגיה משפטית לא פשוטה. הגבלת קשר של אסיר עם אנשים שלא הגישו נגדו תלונה נוגעת בזכויות יסוד, שלו ושלהם, ומחייבת הגדרות זהירות: מי נחשב חבר בקבוצה, על סמך מה, ומי מחליט. דווקא בשל המורכבות הזו ביקשנו שהנושא ייבחן לעומק, כדי שהפרצה לא תישאר פתוחה רק משום שקשה לסגור אותה. כתבנו בעבר על החשיבות של תיקוני חקיקה נקודתיים, שמתמקדים במעשה הפוגעני ובמערכת היחסים של הניצול שבתוכה הוא נעשה, במקום לנסות להגדיר משפטית מהי כת. הסוגיה הזו היא דוגמה מובהקת לכך.
האם לדעתכם החוק צריך להתייחס אחרת לקשר עם אסיר כשמדובר ביחסי שליטה ותלות? נשמח לקרוא את מחשבותיכם בתגובות.
אם אתם מזהים אדם קרוב שממשיך להיות נאמן ומחובר למי שהורשע בפגיעה בו או באנשים סביבו, גם מתוך הכלא, אתם לא לבד. אפשר לפנות אלינו, בדיסקרטיות מלאה.
📞 המרכז הישראלי לנפגעי כתות כאן בשבילכם: 03-6708811
📱 להצטרפות לקבוצת העדכונים של המרכז לנפגעי כתות: https://tinyurl.com/24vf6dy5