18/10/2026
חודש המודעות לסרטן השד | יומן של געגוע
חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד.
בשבילי, לאוקטובר ולסרטן השד יש משמעות קצת אחרת.
ב־1 באוקטובר אמא שלי הייתה אמורה לחגוג יום הולדת 55.
זה כבר יום ההולדת התשיעי שאנחנו מציינים בלעדיה.
אי אפשר לתאר בכמה מילים את אמא שלי.
את מי שהיא הייתה, כמה היא הייתה מיוחדת וכמה היא חסרה לי.
אמא הייתה מצחיקה, כריזמטית, לוחמת, מלאת חיים, עם החיוך הכי גדול והצחוק הכי חזק. עד היום, ולתמיד, היא בשבילי מקור להשראה — לדמות ולאישה שאני רוצה לגדול להיות.
מחלת הסרטן מלווה אותי מהרגע שאני זוכרת את עצמי.
מעבר לאובדן הגדול של אמא, שנפטרה מסרטן השד, גם אבא שלי מתמודד כבר 16 שנים עם סרטן הלבלב והכליה.
אבא גידל אותנו לבחור בחיים.
בחרנו לבנות בית שמח ואופטימי, וכמו שהוא תמיד אומר: אמא איתנו בכל רגע. אנחנו זוכרים אותה בגעגוע, עם דמעה אבל גם עם חיוך.
אוקטובר הוא בשבילי לא רק חודש של געגוע. הוא גם הזדמנות להזכיר כמה חשוב לדבר על סרטן השד וכמה חשובה העלאת המודעות.
לפעמים קל לדחות את הדברים האלה ולחשוב: "למה שלי זה יקרה?"
אבל סרטן יכול להגיע לכל משפחה, ולכן חשוב לא להתעלם ולא לדחות.
מודעות וגילוי מוקדם יכולים להציל חיים.
אני מאחלת שהשנה נצליח להגיע לעוד נשים, להעלות את המודעות, ואם אפילו אישה אחת תלך להיבדק בעקבות התזכורת הזאת — מבחינתי עשינו משהו חשוב.
ויש לי עוד משאלה אחת.
אני מקווה שעד שאני אהיה אמא, הילדים שלי כבר יחיו בעולם אחר. עולם שבו מחקר יאפשר למנוע עוד ועוד מקרי סרטן, לגלות אותם מוקדם יותר ולטפל בהם טוב יותר.
ואולי יום אחד הם בכלל לא יצטרכו לפחד מהמילה הזאת כמו שאנחנו מפחדים ממנה היום.
מתגעגעת אלייך, אימוש שלי, בכל יום מחדש.
טושי שלך ❤️
@עוקבים
