07/06/2026
איך תיאוריה בסוציולוגיה עזרה לי כאוטיסט לפתח מיומנויות חברתיות.
אולי אתם יודעים זאת (אם קראתם את ספריי), את הדוקטורט שלי עשיתי ב-סורבון (פריז), והתחלתי את לימודיי בחוג לפסיכולוגיה וסוציולוגיה. באחד הקורסים, נחשפתי לסוד, לשיטה, ששינה את חיי עד היום.
בקורס זה, גיליתי את ארווינג גופמן, הסוציולוג הקנדי, שטען שבני אדם מציגים פנים (face) שונות בהתאם להקשרים החברתיים. על פיו, כולנו, במודע או שלא במודע, שחקנים על במה חברתית – התאמת ההתנהגות שלנו לנסיבות שונות היא דרך הכרחית לנווט בעולם החברתי (Goffman, 1959).
תיאוריה זו עבורי הייתה כמו גילוי אמריקה, ולמדתי ויישמתי את תיאורית גופמן כדי לתקשר ולהשתלב טוב יותר. נכון, זה לא טבעי כמו אצלכם, אך זה מאוד עזר לי.
אגב, גם עבורכם זה יכול להשמע כאילו ״הצגת פנים״ במונחים של גופמן יכול להשתוות לצביעות, לשקר או לזיוף (כמו במקרה שלי), אבל חשבו על כך: האם, למשל, אתם מביעים כעס באותה צורה מול ילדיכם, בן/בת הזוג שלכם, הבוס שלכם או ההורים שלכם?
כמובן שלא.
בכל מצב, בהתאם לנסיבות, אתם מציגים פנים שונות. הדבר הזה לא הופך אתכם לשקרנים או צבועים – אלא לאנשים שמבינים היטב מצבים חברתיים ויודעים להתאים את עצמם.
יתרה מזאת, הזהות שלנו אינה חד-גונית. כל אחד מאיתנו הוא בו-זמנית, ילד של מישהו, אח של מישהו, בן/בת זוג, עובד, מנהל וכן הלאה. החיים החברתיים הם רצף של במות שונות, עם קהלים ושחקנים שונים. מי שמציג את אותה התנהגות ללא קשר להקשר החברתי, עשוי להיתפס כגס רוח, חסר טאקט, לוקה בנפשו, או כבעל תסמונת כלשהי (כגון אוטיזם).
🎭 Face, Masking ומה שביניהם
גופמן תיאר את face כאמצעי לניהול רושם חברתי. באוטיזם, תהליך זהה מכונה לעיתים masking – אסטרטגיה מודעת או לא מודעת להסתיר מאפיינים אוטיסטיים כדי להשתלב בחברה (Hull et al., 2019).
מחקרים מצביעים על כך שאוטיסטים, ובעיקר אוטיסטיות, משתמשים ב-masking כדי להתאים את עצמם לציפיות חברתיות (Allely, 2019), אך לעיתים במחיר של חרדה ודיכאון (Alaghband-Rad et al., 2023).
מה היה קורה אילו אוטיסטים היו משתמשים ב-masking לא כדי להסתיר את האוטיזם שלהם, אלא כדי להשתלב באופן מודע ומכוון, על פי תיאורית גופמן? ככל הנראה, זה היה מפחית את רמות החרדה והדיכאון.
אם לאוטיסט יש את היכולת לבצע masking , הרי שיש לו גם את היכולת לשחק את המשחק החברתי בצורה שמאפשרת לו להשתלב, מבלי לפגוע בזהותו האמיתית. אבל זה נכון רק אם הוא מקבל הדרכה או חינוך מכוון לכך, בבית או במסגרת טיפולית.
מצד שני, יש להודות, ישנם אוטיסטים שאינם מסוגלים לבצע masking – ובהתאם, יתקשו לשחק את המשחק החברתי כפי שתיאר גופמן. אני מרבה לבקר בהוסטלים ופוגש דיירים שאינם מזהים נורמות חברתיות בסיסיות. פעם ראיתי אוטיסט שהוציא ״חננה״ מהאף ואכל אותה במהלך פעילות קבוצתית, או אוטיסט אחר הכניס את ידו לתוך התחתון בזמן שהמלווה דיבר איתי.
עבור חבר’ה כאלה, הדרך לרכוש מיומנויות חברתיות מורכבת הרבה יותר. אבל אם אם הטיפים של פוסט זה (ושאני מחלק בהרצאותיי), יש אפשרות לכוון יותר את הטיפולים (ואת החינוך), ולשאוף לתוצאות טובות יותר.
איך מטפלים, הורים ומחנכים יכולים לעזור?
אם קלינאי תקשורת, פסיכולוגים והורים יכירו את העקרונות שתיארתי בפוסט זה (שאני מרחיב בהרצאותיי), הם יוכלו לעצב התערבויות מדויקות יותר, שיתרמו להשתלבות האוטיסטים בחברה ויגדילו את סיכוייהם לעצמאות.
אני ממליץ בחום לרשום ילדים אוטיסטים לחוג תיאטרון. למה?
ראשית, מה רע שסוף סוף יצעו קצת מהבית ויעזבו מסכים?
🎭שנית, בתיאטרון לומדים "לשחק דמויות" – ובעצם להעמיד פנים ולהיכנס לנעליים של מישהו אחר. מיומנויות אלה יעזרו גם לאוטיסטים שמתקשים להיות אמפתיים ואף להיות קשורים לרגשות של עצמם (״עוורון רגשי״ או אלכסיתימיה נפוץ עד ל-65% בקרב אוטיסטים).
ללמוד תסריטים ולחקות דפוסי התנהגות זו דרך מוכרת שבה אוטיסטים מפתחים תקשורת חברתית (Leaf et al., 2023).
חוג תיאטרון, טיפול והורות מכוונים גם יכולים לעזור בזיהוי רגשות דרך הבעות פנים, במיוחד כאשר מדובר ברמזים לא-מודעים (Vukusic et al., 2017) .
אם נתייחס לגישתו של גופמן, נראה שהיכולת להציג פנים שונות אינה בעיה, אלא כלי חשוב להשתלבות. אם נלמד להשתמש בזה נכון, זה יכול להפוך לכלי עוצמתי ולא למעמסה.
אני מקווה שאהבתם את הפוסט.
אם כן תפרגנו (לייקים, שיתופים), ואתם גם יכולים להשאיר לי טיפ, בין של למיליון שקל, ב-ביט או ב-פייבוקס (0543044509).
אגב, אפשר להזמין אותי להרצות אצלכם בבית ספר, בעמותה, במתנ״ס, בסיפריה!!!! (אני מוכר על ידי משרד החינוך ובתכנית גפ״ן!!!!).
לספרים שלי:
👈🏽 📖 הספרים שלי:
״אוטיזם, קוסקוס ורוק& רול״:
https://mordibenhamou.com/%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%99%d7%96%d7%9d-%d7%a7%d7%95%d7%a1%d7%a7%d7%95%d7%a1-%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%a8%d7%95%d7%9c/
״הבושה״:
https://mordibenhamou.com/%d7%9c%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%94/
מבצע על שני הספרים:
https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/jxdC8UzUjUq5bbBrDOaALg/Order
📚 לחנונים שביניכם הנה כמה מקורות:
• Goffman, E. (1959). The Presentation of Self in Everyday Life.
• Hull, L., et al. (2019). Gender differences in self-reported camouflaging in autistic and non-autistic adults. Autism, 24(2), 352–363.
• Vukusic, S., et al. (2017). Electrophysiological correlates of subliminal perception of facial expressions in individuals with autistic traits. Front. Hum. Neurosci. 11:256.
• Alaghband-Rad, J., et al. (2023). Camouflage and masking behavior in adult autism. Front. Psychiatry, 14:1108110.
• Allely, C. S. (2019). Understanding and recognising the female phenotype of autism spectrum disorder and the “camouflage” hypothesis: a systematic PRISMA review. Advances in Autism, 5(1), 14-37.
• Leaf, J. B., et al. (2023). On the Status and Knowledge of Camouflaging, Masking, and Compensatory Behaviors in Autism Spectrum Disorder. Education and Training in Autism and Developmental Disabilities, 58(3), 283–298.
האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת Ishla
קלינאי/ת תקשורת
ניתוח התנהגות יישומי בישראל Applied Behavior Analysis in Israel
ארגון מנתחי ההתנהגות בישראל
המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות
#אוטיזם #אספרגר #אספי #אוטיסטים #מורדיבןחמו
