18/10/2026
שאלנו 800 נשים ואנשים, במדגם מייצג שערך מכון גיאוקרטוגרפיה, מה הכי מדאיג אותם בחיי היומיום. התשובות מראות שהדאגות, תחושת הביטחון והמצוקה הנפשית שונות מאוד בין קבוצות בחברה, לפי רקע חברתי-כלכלי, מגדר וזהות אתנו-לאומית, וכך גם תנאי החיים שמעצבים את הבריאות והרווחה של תושבים ותושבות בישראל.
הדאגה הנפוצה ביותר היא קושי כלכלי ופגיעה בפרנסה (28%), ואחריה מלחמה וטרור. הדאגה הכלכלית בולטת במיוחד אצל מי שהכנסתם נמוכה ואצל מי שמתחת לגיל 55. אצל נשים פלסטיניות תושבות ואזרחיות ישראל הקשיים הכלכליים הם הדאגה המובילה, ואצל נשים יהודיות מלחמה וטרור. בקרב פלסטינים ופלסטיניות גם פשיעה ואלימות הן דאגה מרכזית בחיי היומיום, וכך גם תחושת הביטחון ברחוב, שבה 42.5% מהפלסטינים דיווחו על חוסר ביטחון, לעומת 19% מהיהודים והיהודיות. בהשוואה לשנה שעברה תחושת הביטחון ברחוב ירדה בקרב יהודים ויהודיות, כך שהפער ביניהם מצטמצם, אם כי הוא עדיין גדול. תחושת הביטחון הנמוכה, שכרוכה בעומס נפשי ומצמצמת את החיים בחוץ, היא תוצאה של הזנחת טיפול המדינה בפשיעה ובאלימות, ומעגל מי שחווים אותה הולך ומתרחב.
ואכן, מי שאינם מרגישים בטוחים במרחב הציבורי מדווחים על מצוקה רגשית תדירה בשיעור כמעט כפול ממי שמרגישים בטוחים. מצוקה כזו רווחת בציבור כולו, ו-53% דיווחו עליה, והיא שכיחה יותר בקרב נשים ובקרב מי שהכנסתם נמוכה. ידוע שמצוקה נפשית קשורה גם לבריאות הגוף, ובכלל זה לתחלואה כרונית.
אי-ודאות כלכלית, חוסר ביטחון ואלימות הם תנאים מגדירי בריאות, והנטל שלהם מתחלק באופן לא שווה לפי רקע חברתי-כלכלי, מגדר וזהות אתנו-לאומית. תנאי החיים האלה מעצבים את הבריאות הרבה לפני שמגיעים למרפאה. לקראת הבחירות חשוב לזכור שכל אלה הם תוצאה של מדיניות, ושהיא נוגעת ביום-יום, בבריאות, באיכות ובתוחלת החיים שלנו ושל האנשים היקרים לנו.
🔗 תיאור וניתוח מורחבים של ממצאי הסקר בתגובה הראשונה
