Mitvim - The Israeli Institute for Regional Foreign Policies

10/06/2026

Can Israelis and Palestinians still work together for peace after October 7 and the war in Gaza?

A new feature in The Australian highlights the joint work of Dr. Gil Murciano, CEO of Mitvim, and Palestinian peacebuilder Hiba Qasas, Executive Director of the Principles for Peace Foundation. Despite personal loss and profound disagreements, they share a belief that Israelis and Palestinians must find a way to build a future based on security, dignity, and self-determination for both peoples.

As Dr. Murciano notes, reconstruction is not only a humanitarian challenge - it is a political game changer that could shape Israeli-Palestinian relations for decades to come.

Read the full article:
https://mitvim.org.il/wp-content/uploads/2026/06/Australian-excerpt-GilHiba.pdf
Gil Murciano
New Israel Fund (Australia)

10/06/2026

האם עוד כוח צבאי יביא את ההכרעה - או דווקא ירחיק אותה?

במאמר חדש, פרופ' אלי פודה, חבר הוועד המנהל של מכון מיתווים, ואיתן ישי, ראש תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון, בוחנים את מגבלות הכוח הצבאי מול יריבים כמו איראן, חיזבאללה והחות'ים.

לטענתם, כאשר הצד השני מוכן לשלם מחירים כבדים ואף רואה בכניעה תוצאה גרועה יותר מהמשך הלחימה, הפעלת כוח נוסף אינה בהכרח מקרבת את ההכרעה. במקום זאת, הם מציעים לחשוב על "הדרך השלישית" - שילוב של כלים מדיניים, כלכליים וחברתיים שנועדו להחליש את מקורות הכוח של היריב מבפנים ולחזק גורמים מתונים באזור.

האם ישראל יכולה להשיג את יעדיה באמצעות אסטרטגיה רחבה יותר מאשר הפעלת כוח צבאי בלבד?
Eitan Ishai
Elie Podeh

📖 קראו את המאמר המלא:

כשחיזבאללה, החות'ים ואיראן נחושים יותר למות מאשר להיכנע - שימוש בעוד כוח צבאי לא יעזור ובטח לא יוביל להכרעה. ישראל צריכה לגלות מחדש דרך שלישית: להחליש את אויבינו מבפנ....

09/06/2026

פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים, בתגובה לאירועי הימים האחרונים:

עם חידוש המהלומות ההדדיות בין ישראל, החפצה לחזור למלחמה מתמדת בכל החזיתות, לאיראן, ניתן לזהות המשך לדפוסים מסוכנים ומטרידים:

בצעדיה מול חיזבאללה, ממשלת ישראל התעלמה לגמרי מהאפשרות לבחור בדרך של שיתוף פעולה מדיני וצבאי עם ממשלת לבנון על מנת להצר את צעדיהם של הארגון ושל איראן. במקום זאת, ישראל פעלה (במכוון או במחדליה) לחיזוק המעמד של חיזבאללה ואיראן בלבנון, ולקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית לבין מלחמת המפרץ השלישית.

הדפוס השני הינו המעורבות המתמדת של הנשיא טראמפ, אשר כפה על ישראל הפסקות אש וסיום הלחימה בחזיתות שונות: בינואר 2025, מול חמאס; ביוני 2025, בתום 12 ימי המלחמה עם איראן; באוקטובר 2025, כאשר הביא לסיום הפורמלי של המלחמה בעזה; באפריל 2026, כאשר הביא להפסקת האש במלחמת המפרץ השלישית, וגם בהפסקות אש מרובות ולא אפקטיביות בחזית הלבנונית, שישראל וחיזבאללה הפרו שוב ושוב, עד שאיראן תקפה את ישראל בלילה של 7 ביוני.

עכשיו יש לקוות שהנשיא טראמפ יחזיר מידה של שפיות כנגד המהלכים של ממשלת ישראל והמשטר הקיצוני (אם כי הלא לגמרי בלתי־רציונלי) של איראן.

אירועי היומיים האחרונים מאששים גם שתי עובדות חשובות: ראשית, בניגוד לראש ממשלת ישראל, הנשיא טראמפ איננו מעוניין במלחמה מחודשת עם איראן אלא בפתרון מדיני־דיפלומטי לסכסוך עם איראן, אשר מהותית לא יהיה שונה כל כך מהסכם הגרעין שממשל אובמה חתם עליו ב–2015 וארה"ב פרשה ממנו ב–2018, בעצתו הגרועה של בנימין נתניהו.

שנית, האפשרות של חזרה למלחמה מלאה עם איראן, לצד המשך מלחמה ללא תכלית מול חיזבאללה, לצד האפשרות של חידוש הלחימה מול חמאס בעזה, מוכיחים בעליל את הכישלון המוחלט של נתניהו כמדינאי, נטול כל חזון, אסטרטגיה או היגיון מעבר להישרדות הפוליטית שלו. זאת דוגמה למימוש התיאוריה של linkage (זיקה) בין מצב פוליטי פנימי עגום לסכסוך חיצוני, שעליו כתב מקיאוולי כבר ב–1532

09/06/2026

האם ישראל מחמיצה הזדמנות אסטרטגית בלבנון?

במאמר חדש, מיכאל הררי, שגריר בדימוס ועמית מדיניות במיתווים, טוען כי ישראל נקלעה למלכוד בזירה הלבנונית - ומתקשה לתרגם את הישגיה הצבאיים להישגים מדיניים.

לדבריו, בעוד לבנון מגלה נכונות חסרת תקדים למשא ומתן ישיר עם ישראל ומנסה לצמצם את השפעת חיזבאללה ואיראן, המשך הלחימה עלול דווקא לחזק את הארגון ואת הנרטיב שהוא מקדם. במקביל, איראן הצליחה לשוב ולקשור בין הזירה הלבנונית לבין העימות הרחב יותר באזור.

קשה לנתק כעת את הזיקה בין איראן לחיזבאללה. ישראל חייבת לאמץ את התפיסה האמריקאית בעניין הפסקת האש, הן עם איראן והן בזירה הלבנונית

08/06/2026

האם ישראל למדה את לקחי המלחמה מול איראן?

במאמר חדש קוראים ד"ר יואל גוז'נסקי וד"ר אהוד ערן, חבר הוועד המנהל של מכון מיתווים, לבחון לעומק את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל למלחמה מול איראן - ואת הפער בין היעדים שהוצגו לציבור לבין התוצאות בפועל.

לדבריהם, ישראל יצאה למערכה עם הבטחות לנטרול תוכנית הגרעין, פגיעה משמעותית במערך הטילים ואף ערעור יציבות המשטר בטהראן. אלא שכיום, כשהעימות מול איראן שוב נמצא בכותרות, חשוב לשאול מה באמת הושג?

📖 קראו את המאמר המלא:
https://www.mako.co.il/news-columns/2026_q2/Article-c4ee583b8cc9e91027.htm
Ehud Udi Eiran

לפני הבחירות הקרבות, הציבור הישראלי זכאי לדעת כיצד התקבלו ההחלטות - ומדוע עדיין לא הושגו היעדים במלחמה שעדיין גובה מחירים כבדים

07/06/2026

Can Saudi Arabia launch a new peace initiative for the Middle East?

In a new article, Prof. Elie Podeh, board member of Mitvim and a leading expert on Arab politics, and Dr. Elad Giladi argue that the regional upheavals of recent years may create the conditions for a renewed Saudi diplomatic initiative.

While the Arab Peace Initiative remains on the table, the region has changed dramatically. The war in Gaza, tensions with Iran, shifting regional alliances, and the evolving role of the United States have reshaped the strategic landscape.

According to the authors, any future Saudi initiative is unlikely to follow the logic of the Abraham Accords. Instead, it may offer a gradual, conditional pathway that links normalization with Israel to tangible progress on the Palestinian issue and broader regional security arrangements.

Could the current regional crisis become the catalyst for a new diplomatic framework?
Read the full article: https://www.jpost.com/opinion/article-897998
Elie Podeh

As the region’s most influential Arab and Muslim state, Saudi Arabia's choices will shape the trajectory of normalization far beyond its own borders.

04/06/2026

האם הסנקציות האירופיות נגד מתנחלים קיצוניים הן צעד סמלי - או כלי בעל השפעה ממשית? 🇪🇺

בנייר מדיניות חדש של ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית ישראל-אירופה במיתווים, נבחן משטר הסנקציות הגלובלי לזכויות אדם של האיחוד האירופי - המכונה לעיתים "חוק מגניצקי האירופי" – והאופן שבו הוא מיושם בשנים האחרונות כלפי מתנחלים וארגונים ישראליים בגדה המערבית.

המאמר מסביר כיצד פועל מנגנון הסנקציות, מדוע בחר האיחוד האירופי להשתמש בו בהקשר הישראלי, ומה עשויות להיות ההשלכות הכלכליות, המשפטיות והדיפלומטיות של הרחבת השימוש בו בעתיד.

📖 לקריאת המאמר המלא: https://bit.ly/4xgvfeb
Maya Sion