דוידסון און-ליין

Call Directions Website Contact the organization

דוידסון און-ליין זה דף לכל אוהבי המדע - הדף מופעל על ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי מכון דוידסון נמצא בתוך קמפוס מכון ויצמן למדע, בעיר רחובות.

מתי התפתחו לראשונה מבנים חברתיים מורכבים, כגון קהילות שמבוססות על קשרים חברתיים ולא רק על זיקה גנטית? מחקר חדש, שבחן את ...
01/11/2026

מתי התפתחו לראשונה מבנים חברתיים מורכבים, כגון קהילות שמבוססות על קשרים חברתיים ולא רק על זיקה גנטית? מחקר חדש, שבחן את הקרבה הגנטית בין שלדים שונים מאתרי קבורה בגרמניה, מוסיף נדבך חדש להבנת המשפחה העתיקה, וחושף קהילות שבהן קשרי משפחה ושייכות לא היו מבוססים על קרבת דם בלבד.
החוקרים הצליחו לחלץ ולרצף את החומר הגנטי העתיק שהשתמר בעצמות, והרכיבו פרופילים גנטיים של 203 בני אדם שחיו במהלך התקופה הניאוליתית המאוחרת, לפני כ-5,000 שנה. שרידיהם התגלו בשישה מתחמי קבורה שונים בגרמניה, בתוך מונומנטים קדומים הבנויים מאבני ענק ומוכרים בשם מגליתים.

לקריאה בהרחבה על המחקר, בכתבתה של Ksenia Juravel Geller באתר >>> https://bit.ly/4zwsxBg
📸אתר הקבורה בסורסום | איור: Susanne Beyer, Inst. UFG/Uni Kiel

במחקר חדש בדקו חוקרים מאוסטרליה את נוכחותם של 16 מיני עופות שידועים בחיבתם לשריפות, לפני, בזמן ואחרי שריפות יזומות. שמונ...
01/11/2026

במחקר חדש בדקו חוקרים מאוסטרליה את נוכחותם של 16 מיני עופות שידועים בחיבתם לשריפות, לפני, בזמן ואחרי שריפות יזומות. שמונה מיני עופות הראו נוכחות גדולה באזור השריפה, כשהשיאנית היתה דיה מצויה, דורס יום המצוי גם בישראל, שנצפתה בזמן השריפות פי 23 יותר מאשר כשלא היו שריפות. הדיה צדה בעיקר על הקרקע, גם כשזו הגיע לטמפרטורה של כ-40 מעלות, וכמות הטרף שצדה כך הייתה גדולה פי 16 מאשר בשיטת הציד הרגילה שלה, מהאוויר. הדורסים במחקר צדו בממוצע פי 10 יותר טרף בזמן השריפות, וכשהשריפות היו גדולות יותר, הם הצליחו לצוד יותר טרף. במחקרים קודמים אף נראו דורסים נושאים במקורם צמחייה בוערת ומשליכים אותה במקום אחר, אולי כדי להצית אש במכוון.

החוקרים ציינו שיש לבחון את השלכותיה של הטריפה המוגברת ואת השפעתה על יחסי טורף-נטרף. הם גם תהו אם ההתנהגות הזו היא התאמה אבולוציונית לחיים באיזור שבו שריפות הן תופעה טבעית, או שעופות יכולים ללמוד לנצל את התופעה וללמוד דרכים חדשות להשיג מזון.

מאת: Keren Or
למאמר (באנגלית) : https://bit.ly/3UTYmW6
רוצים לקבל את חדשות המדע מהר יותר וישירות לנייד? הצטרפו לערוצי #מהנשמדע בווטסאפ ובטלגרם
#מהנשמדע בווטסאפ https://bit.ly/4sxf2O5
#מהנשמדע בטלגרם http://t.me/manishmada

הארי איסטלק הוא מהאנשים שראו את פניה של המפלצת מדוזה. הוא התאבן בעודו בחיים.רצועות ויריעות גרמיות מכאיבות צמחו מצווארו ו...
31/10/2026

הארי איסטלק הוא מהאנשים שראו את פניה של המפלצת מדוזה. הוא התאבן בעודו בחיים.

רצועות ויריעות גרמיות מכאיבות צמחו מצווארו וקיבעו אותו במקומו, ומשם תהליך ההתאבנות התקדם במורד הגוף. שלוחות עצם נוספות איחו את חוליות עמוד השדרה שלו זו לזו; רצועות גרמיות קשרו את זרועותיו; צלעותיו התקבעו במקומן והגבילו את תנועת בית החזה שלו; רגליו נותרו בתנוחה שבה היו כשמפרקיו כוסו בעצם; ולסתותיו ננעלו במקומן. בסופו של דבר הוא יכל רק להזיז את לשונו, שפתיו ועיניו, כלוא ומתייסר בתוך שלד שני, עד למותו.

בניגוד לסיפורה של מדוזה המסכנה, סיפורו של איסטלק אינו מיתוס. הוא אמנם לא ראה באופן מילולי את פניה של המפלצת המקוללת, אך למרות זאת התאבן לאיטו בעקבות מחלה גנטית נדירה ביותר.

לרגל האלווין, חג המפלצות והאימה: כתבה של ד"ר Noam Leviatan על מדוזה, או יותר נכון על שני המאפיינים המגדירים אותה - שיער נחשים מפחידים והפיכת אנשים לפסלים.

מוזמנים לקרוא או להאזין, כאן: https://bit.ly/4sw5MLw
📸Noa Katz

ליל כל הקדושים, הלוא הוא חג ההאלווין, נחוג בעולם הנוצרי מדי שנה ב-31 באוקטובר. אחד מסימני ההיכר של החג הוא סוכריות התירס...
31/10/2026

ליל כל הקדושים, הלוא הוא חג ההאלווין, נחוג בעולם הנוצרי מדי שנה ב-31 באוקטובר. אחד מסימני ההיכר של החג הוא סוכריות התירס (Candy Corn) בצורת חרוט בצבעים לבן-כתום-צהוב. לכבוד החג, נתעמק הפעם ברכיבים של סוכריות ונגלה כיצד אפשר לייצר מגוון כה גדול של סוכריות שונות זו מזו מ(כמעט רק) שני מרכיבים - סוכר ומים. רזי הידע המדעי מאפשרים ליצרני ממתקים לשלוט בתנאי ההכנה, כך שמאותה תערובת יתקבלו סוכריות רכות ונימוחות או קשות ושבירות, לפי רצונם.

ד''ר דפנה מנדלר מסבירה את המדע מאחורי רקיחת סוכריות וממתקים בשלל מרקמים משני רכיבים עיקריים ובעזרת מדחום >>> https://bit.ly/4jP8AkQ
📸Fotomay, Shutterstock

איך הופכים סקרנות טבעית של ילדים לעשייה מדעית פורצת דרך? רבים נוטים לחשוב על מחקר מדעי כעל עולם מסתורי השמור ליחידי סגול...
31/10/2026

איך הופכים סקרנות טבעית של ילדים לעשייה מדעית פורצת דרך? רבים נוטים לחשוב על מחקר מדעי כעל עולם מסתורי השמור ליחידי סגולה בלבד, אך ספר ילדים חדש בשם "סיפורי תגלית", פרי יוזמה של האקדמיה הצעירה הישראלית, מנפץ את המיתוס הזה ומציג את המדע בגובה העיניים.
הספר מאגד עשרים סיפורים אישיים של מדעניות ומדענים ישראלים, שמתארים כיצד רגעים פשוטים וסקרניים מילדותם הובילו אותם לעיסוק במחקר. החל מהתבוננות בחרקים קטנים שהציתה מחקר על חיידקים, דרך משחק בווקי-טוקי שהוביל לחקר חלקיקי אור, ועד פיתוח תמונות ישן שקיבל משמעות חדשה בפענוח הצופן הגנטי. באמצעות כתיבה נגישה ומנוקדת ואיורים נלווים, הספר ממחיש שאיש אינו נולד מדען – אלא מדובר באנשים רגילים המונעים משאלת שאלות, התמדה ורצון להרחיב את הידע האנושי.
רוצים לגלות עוד על הספר, על הסיפורים שמאחוריו ועל הדרך שבה הורים יכולים להשתמש בו כדי לעודד סקרנות בריאה? כל אלו ועוד בכתבתם של יהונתן ברקהיים ו Rami Shalheveth באתר >>> https://bit.ly/4iNxlNg
📸 ליאת פלי באמצעות צ'אטGPT

פרידה מקפטן פיקארד: האם התמרון המפורסם שלו אפשרי מבחינה פיזיקלית? 🖖צירוף מקרים עצוב: לפני כמה ימים הכנו כתבה על הפיזיקה ...
30/10/2026

פרידה מקפטן פיקארד: האם התמרון המפורסם שלו אפשרי מבחינה פיזיקלית? 🖖

צירוף מקרים עצוב: לפני כמה ימים הכנו כתבה על הפיזיקה שמאחורי אחד התמרונים המפורסמים של קפטן ז’אן-לוק פיקארד מ״מסע בין כוכבים״, בלי לדעת שהשחקן שגילם אותו, פטריק סטיוארט, ילך לעולמו זמן קצר לאחר מכן.

אתמול, כשנודע לנו על מותו של סטיוארט, הכתבה כבר הייתה מוכנה ומתוזמנת לפרסום הבוקר.

לזכרו של השחקן האהוב, אנחנו מזמינים אתכם לגלות מה אומרת הפיזיקה על תמרון פיקארד: האם באמת אפשר להטעות את האויב באמצעות תנועה מהירה מהאור, ומה היה קורה אילו ניסינו לבצע אותו במציאות? התשובות והניתוח הפיזיקלי, בכתבתו של יהונתן ברקהיים >>> https://bit.ly/4st87aa
📸תמרון במהירות גבוהה ממהירות האור בהשראת "מסע בין כוכבים". איור: ליאת פלי באמצעות Chat GPT

מדוע לטאות משילות את זנבן? איפה מתרחש ביקוע גרעיני? איזה הורמון מווסת את מחזור השינה? ומדוע האוכל בתנור המיקרוגל מסתובב?...
30/10/2026

מדוע לטאות משילות את זנבן? איפה מתרחש ביקוע גרעיני? איזה הורמון מווסת את מחזור השינה? ומדוע האוכל בתנור המיקרוגל מסתובב? כל אלו ועוד בטריוויה מדעית >>> https://bit.ly/3WzGEro

בואו לגלות על כמה מהשאלות שלנו תצליחו לענות ✅
מאת: Ettay Nevo
📸 ליאת פלי, Chat GPT

מחפשים תוכניות לשבת הקרובה? קחו פסק זמן מהמסכים ובואו ליהנות מיום מלא סקרנות, תנועה וכיף לכל הגילים בגן המדע ע"ש קלור בר...
30/10/2026

מחפשים תוכניות לשבת הקרובה? קחו פסק זמן מהמסכים ובואו ליהנות מיום מלא סקרנות, תנועה וכיף לכל הגילים בגן המדע ע"ש קלור ברחובות.

מה מחכה לכם בשבת אצלנו?
🔹 9 מתחמים ועשרות מוצגים אינטראקטיביים תחת כיפת השמיים – שבהם לא רק שמותר לגעת, ללחוץ, לחקור ולהפעיל, זה לגמרי חובה!
🔹 מופע חנקן נוזלי מקפיא ומרתק – הדגמות מדעיות סוחפות ומלאות אקשן לכל המשפחה.
🔹 סדנאות יצירה ומדע מעשיות – התנסויות חווייתיות שמחברות בין דמיון למדע.
🔹 תערוכת "איך עושה אור" והתערוכה החדשה "מציפים רעיונות" – לחקור, לשחק ולגלות תופעות מפתיעות.
🔹 מרחבים ירוקים ומדשאות מוצלות – המקום המושלם לפרוס מחצלת לפיקניק שבת רגוע וכיפי עם מזג האוויר המושלם של אוקטובר.

📍 גן המדע ע"ש קלור, מכון דוידסון לחינוך מדעי (מכון ויצמן למדע, רחובות)
🎟️ מספר המקומות מוגבל, מומלץ לשריין כרטיסים מראש >>> https://bit.ly/4repwCO

מחכים לכם עם בילוי מלא גילויים, חיוכים והרפתקאות מדעיות 💙
📷 שלומי מזרחי | אוהד הרכס

הטלסקופ האמריקאי ורה רובין גילה גרם שמיים שעשוי להיות כוכב לכת ננסי חדש ובלתי מוכר בשולי מערכת השמש. הגוף, שמכונה בינתיי...
29/10/2026

הטלסקופ האמריקאי ורה רובין גילה גרם שמיים שעשוי להיות כוכב לכת ננסי חדש ובלתי מוכר בשולי מערכת השמש. הגוף, שמכונה בינתיים ED138, נמצא במרחק של כמעט שבעה מיליארדי קילומטרים מהשמש, כמיליארד קילומטר מעבר למסלול של פלוטו. המסלול שלו נוטה ב-25 מעלות לעומת מישור ההקפה של רוב כוכבי הלכת, והחוקרים מעריכים כי קוטרו בין 600 ל-1,500 קילומטרים, כך שהוא עשוי להיות אחד מכוכבי הלכת הננסיים הגדולים ביותר שהתגלו עד כה.
את גרם השמיים גילה מתיו הולמן (Holman) מאוניברסיטת הרווארד. הוא ניתח נתונים מתקופת ההרצה של הטלסקופ וניסה לבודד עצמים בתנועה. הזיהוי אומת בדיעבד בתצפיות קודמות, ואף בצילומים של טלסקופים אחרים משנת 2016 ואילך. אם מחקרי המשך יאשרו שזה אכן כוכב לכת ננסי, הוא יצטרף לחמישה גופים מאומתים כאלה: פלוטו, קרס, אריס, האומה ומאקה-מאקה. החוקרים מקווים כי הגילוי הוא רק קצה הקרחון מבחינת היכולות של הטלסקופ הענקי החדש.

לעדכוני חלל נוספים, בטור השבועי של Ettay Nevo באתר >>> https://bit.ly/4ez4aek

איסוף מודיעין, הצבת תצפיתנים וחיזוק בריתות נשמעים כמו מהלכים צבאיים של בני אדם, אבל האם ידעתם שגם בעלי חיים נוקטים בדיוק...
29/10/2026

איסוף מודיעין, הצבת תצפיתנים וחיזוק בריתות נשמעים כמו מהלכים צבאיים של בני אדם, אבל האם ידעתם שגם בעלי חיים נוקטים בדיוק באותן שיטות עוד לפני שהקרב מתחיל?
מאמר סקירה חדש מאוניברסיטת בריסטול מראה כיצד בעלי חיים חברתיים: מנמלים וציפורים ועד סוריקטות, נמיות ושימפנזים, נערכים מבעוד מועד לעימותים מול קבוצות יריבות על טריטוריה, מזון והזדמנויות רבייה. עוד לפני שהאויב נראה לעין, הם אוספים מידע ומנטרים איומים בשטח: שימפנזים מעפילים לגבעות גבוהות כדי לצפות ביריבים ולהאזין להם, נקרי בלוטים צולחים מרחקים כדי לצותת, ונמיות ננסיות מציבות צופים ובודקות סימני ריח.
ההיערכות כוללת גם שינוי מסלולים, סימוני גבול מוגברים ואפילו חיזוק הלכידות הקבוצתית דרך משחק וטיפוח הדדי, המפחיתים מתח ומכינים את הקבוצה לאיום.

איך בעלי חיים מחליטים מתי לסגת, מתי להרתיע ומתי לצאת למתקפה יזומה? כל התשובות והמחקר, בכתבתה של ענת קציר אליאל >>> https://bit.ly/4jNjE1Y
📸 Andy Radford, University of Bristol
#מגזיןסופש

Address

Rehovot

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דוידסון און-ליין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to דוידסון און-ליין:

Shortcuts

Share