דוידסון און-ליין

23/06/2026

כשהחיים המורכבים החלו להופיע בכדור הארץ, לפני יותר מחצי מיליארד שנים, היה זה בדמות יצורים חסרי פה או עיניים, שחיו על קרקעית האוקיינוס. חוקרים בחנו מושבות של יצורים כאלו שחיו 574-560 מיליון שנים לפני זמננו והתרבו בצורה א-מינית על ידי שליחת שלוחות מהגוף העיקרי. השלוחות צמחו והפכו לפרטים נוספים שנשארו מחוברים זה לזה.

צורת הרבייה הזו הובילה לחיים עם מעט מאוד תחרות. פרטים מאותה מושבה היו מחוברים, חלקו חומרי מזון ולא התחרו זה בזה. בנוסף, גם אם מין מסוים התפתח, למשל, להיות יעיל במיוחד בהשגת מזון, הוא לא היה יכול להגר בקלות לאזורים אחרים באוקיינוס ולהתחרות במינים יעילים פחות. כל זה גרם לכך שמינים חדשים הופיעו בקצב איטי מאוד.

זה השתנה לפני כ-550 מיליון שנים. החוקרים הראו שבתקופה זו בעלי החיים התיישבו במים רדודים, שחשופים לשינויי טמפרטורה וסערות. רבים מהמינים עברו לרבייה מינית, שמגדילה את השונות הגנטית ועוזרת בהתמודדות עם סביבה משתנה. צורת הרבייה הזו הגבירה את התחרות בתוך המין ובין מינים שונים, וקצב האבולוציה הואץ.

לקריאה בהרחבה, בכתבתה של ד"ר Yonat Eshchar באתר >>> https://bit.ly/44bqCVv
📸 בעלי החיים באדיקר בעיני האמן | Hugo Salais

23/06/2026

אתמול בערב ניצחה נבחרת ארגנטינה את אוסטריה עם דאבל של מסי, שהוכתר בעקבותיהם לשיאן הכיבושים של כל הזמנים בגביע העולם. אבל הרבה, הרבה לפני שארגנטינה הפכה למעצמת כדורגל, המדינה הייתה ביתם של כמה מהענקים המרשימים ביותר שחיו אי פעם על פני כדור הארץ.

חבל פטגוניה, שנמצא בשטחיהן של ארגנטינה וצ'ילה, הינו אחד האזורים החשובים בעולם לחקר דינוזאורים. שם התגלה הפטגוטיטאן (Patagotitan mayorum), שנחשב לאחד מהדינוזאורים הגדולים ביותר שהתהלכו על כדור הארץ.
הפטגוטיטאנים נדדו באיזור זה לפני כ־100 מיליון שנה, ומשקל גופם הוערך ב־62 טונות, שווה ערך ל-12 פילים אפריקאיים בוגרים. אורכם הגיע לכ־37 מטרים, כמעט כמו מטוס נוסעים.

כמו החיות היבשתיות הגדולות ביותר כיום, גם הפטגוטיטאן היה צמחוני, וככל הנראה הקדיש חלק נכבד מהזמן שלו באכילת כמויות אדירות של צמחייה מדי יום.
הפטגוטיטאן התגלה כשחקלאי מקומי הבחין בעצם ענקית שבצבצה מהקרקע. התגלית הובילה לחפירות שבמהלכן נמצאו מאות מאובנים, שאיפשרו למדענים לשחזר את אחד היצורים המרשימים ביותר שחיו על פני כדור הארץ.
ארגנטינה המשיכה להיות בית גידול ל"טיטאנים" - שכן ממנה יצאו כמה מענקי הכדורגל של כל הזמנים, כמו מסי, מרדונה ואלפרדו דה סטפנו.

מאת: Michael Shmaytser

23/06/2026

זה קורה מחר, נשארו מקומות אחרונים 👇
מדע זה הבילוי שלכן? טריוויה וחידון היגיון זה הכיף שלכם? רוצים לשלב ביניהם?🍻🧠🔬

מכון דוידסון לחינוך מדעי ו- MYQuiz - Israeli nightlife for smart people גאים להציג: פאב קוויז מדעי! ערב של ידע, אתגר, בירה, חברים וגם... פרסים 🏅

כל הפרטים בקצרה:
👥 עד 6 משתתפים בקבוצה (אל תשכחו לבחור שם מקורי!)
📆 יום רביעי, 24.06.26, בשעה 20:30
📍 בפאב דבלין רחובות
💰 50 ש"ח למשתתף

⚠️ מספר המקומות מוגבל. אל תחכו לדקה ה-90!
תייגו חברים שאתם חייבים בנבחרת שלכם ושריינו מקום >>> https://bit.ly/4ffgKAK

22/06/2026

במשך שנים סברו שהשינויים המתרחשים במוחם של מתבגרים מתמקדים בעיקר בגיזום של קשרים בין תאי עצב (סינפסות) שנותרו מיותרים לאחר הילדות. כלומר בגיל ההתבגרות המוח מנקה מתוכו את הקשרים החלשים או הלא-שימושיים כדי להתייעל ולפעול מהר יותר.

מחקר חדש שנעשה על עכברים לא הסתפק בספירת מספר הסינפסות הכולל, אלא מיפה היכן בדיוק הן פזורות לאורך שלוחות תאי העצב. כך זיהו החוקרים כי לצד תהליך הגיזום נוצרים בגיל ההתבגרות "אתרי קישור": אזורים בעלי צפיפות גבוהה במיוחד של סינפסות. עוד נמצא כי אצל עכברים שהונדסו גנטית לדמות סכיזופרניה התהליך הזה השתבש: בשעה שאצל עכברים בריאים נרשמה עלייה משמעותית במספר הסינפסות באתרים הללו, אצל העכברים המהונדסים לא התפתחו אתרי קישור כלל.

אף שהמחקר נערך בעכברים אולי אפשר ללמוד ממנו גם על סכיזופרניה של בני אדם. הממצאים מראים שייתכן שהדעיכה במספר הסינפסות של חולי סכיזופרניה אינה קשורה לגיזום יתר, אלא לכשל ביצירת סינפסות באתרי הקישור במהלך חלון הזמן הקריטי בגיל ההתבגרות.

לקריאה בהרחבה, בכתבתה של ד"ר עדי יניב >>> https://bit.ly/4w9eMqR

22/06/2026

הנבחרת מכֵּף וֶרְדֶה הזעירה מסתמנת כאחת מהפתעות המונדיאל. לאחר שסיימה בתיקו עם ספרד, היא השיגה הלילה תיקו 2:2 עם אורוגוואי, ושמרה על סיכוי להעפיל לשלב הבא. כף ורדה, או בשמה המדויק יותר הרפובליקה של קאבו ורדה, היא מדינת איים קטנה באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטר מהחופים המערביים של אפריקה.

בגיאוגרפיה כֵּף (cape) היא לשון יבשה – כלומר רצועה צרה וארוכה יחסית של אדמה, מוקפת במים כמעט מכל צדדיה אך מחוברת ליבשה. כף גדול במיוחד מוגדר כ"חצי אי". הכפים המפורסמים ביותר הם כף התקווה הטובה בדרום אפריקה וכף הורן בקצה הדרומי של אמריקה הדרומית. אבל מדוע קיבלה קבוצת איים קטנה את השם שמשמעותו בפורטוגזית "הכף הירוק"? התשובה היא שאחד האיים הזכיר למלחים הפורטוגלים במאה ה-15 את הכף הירוק המקורי – כף אמיתי בסנגל, שקצהו הוא הנקודה המערבית ביותר ביבשת אפריקה. הוא מכונה "ירוק" משום שהוא מכוסה צמחיה, ובולט על רקע החופים החוליים בסביבתו.

איי קאבו ורדה עברו במהלך השנים מפורטוגל לספרד ובחזרה, ופקדו אותם תלאות רבות: היה להם תפקיד מרכזי בסחר העבדים, והם עברו בצורות, מגפות והתפרצויות של הרי געש. ב-1975 קיבלו האיים עצמאות מפורטוגל, ומאז הם מדינה עצמאית.

מאת: Ettay Nevo

22/06/2026

מה קורה לריאות שלנו כשמקור זיהום אוויר מאסיבי מפסיק לפעול בפתאומיות? כשמפעל ענק לעיבוד פחם בפנסילבניה נסגר במפתיע, חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק קיבלו הזדמנות ל"ניסוי טבעי" מושלם ובדקו את השפעות הסגירה על בריאות התושבים. הממצאים היו חד-משמעיים והראו עד כמה השינוי יכול להיות מהיר ודרמטי.

מיד לאחר הסגירה, נרשמה צניחה של 41.2 אחוזים בפניות ילדים לחדרי מיון עקב התקפי אסתמה, לצד ירידה של 20.5 אחוזים בפניות עקב בעיות נשימה כלליות. מבחינה ביולוגית, החוקרים מסבירים כי השיפור המהיר קשור להיעלמות הגופרית הדו-חמצנית מהאוויר, שגורמת להתכווצות מיידית של דרכי הנשימה. בטווח הארוך, הפסקת החשיפה לחלקיקים הזעירים החודרים לעומק הריאות בלמה את הדלקת הכרונית, ואפשרה לגוף לשקם את הרקמות בתהליך הדומה להטבה שחווים מעשנים לאחר שנגמלו.

לקריאה בהרחבה על המחקר בכתבתו של תמיר ירושלמי >>> https://bit.ly/4ewdbnF
📸ריאות, חלקיקים ו-SO2 | מקור: mi_viri, Shutterstock

21/06/2026

יום הג'ירפה העולמי שמח! 🦒
למה דווקא חוגגים לג'ירפה היום?
כי כמו שהצוואר של הג'ירף הוא הארוך ביותר מבין בעלי החיים כך גם היום, ה-21 ביוני, הוא הארוך ביותר מבין כל ימות השנה.

יום זה הוא הארוך ביותר בהמיספרה שלנו, והקצר ביותר בהמיספרה הדרומית. ממחר הימים יתחילו להתקצר, או אם אתם באוסטרליה או ארגנטינה - להתארך.
האורך של היום הארוך ביותר בשנה משתנה כתלות בקו הרוחב בו אנחנו נמצאים. בישראל יהיו היום כ-14 שעות של אור. במדינות שמצפון לנו היום ארוך עוד יותר, ואלו שבחוג הארקטי יחוו 24 שעות של שמש.

במהלך השנה, יש שתי נקודות זמן מיוחדות. הן מייצגות את הזמן שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש. בכל שנה מתרחשות שתי נקודות היפוך: נקודת היפוך הקיץ, שבה חצי אחד של כדור הארץ נמצא בנטייה מקסימלית לכיוון השמש, ונקודת היפוך החורף, שבה הוא נמצא בנטייה מקסימלית הרחק מהשמש.

שיהיה יום ארוך ונעים 🙂

21/06/2026

המדע מאחורי המונדיאל 👇
נבחרת הכדורגל של הולנד מוליכה כעת את בית 6 לאחר שהביסה אמש את שוודיה 1:5– הישג הולם למדינה שבה התגלתה תופעת העל-מוליכות. בתחילת המאה העשרים היה הייקה קמרלינג אונס פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת ליידן, ועסק בחקר קירור של חומרים לטמפרטורות נמוכות מאוד. ב-1908 הוא היה הראשון שהצליח להביא גז הליום למצב צבירה נוזלי, הישג שדרש את קירורו לטמפרטורה של כארבע מעלות בלבד מעל האפס המוחלט, כלומר כ-269 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.

בניסויים אחרים הצליח להגיע לטמפרטורות נמוכות אף יותר. הוא סבר – כמו מדענים אחרים – כי בטמפרטורות נמוכות מאוד ההתנגדות החשמלית של מוליכים תרד בהדרגה. ב-1911 הוא בחן זאת על כספית, וגילה כי בטמפרטורה של 4.2 מעלות מעל האפס המוחלט, ההתנגדות החשמלית שלה צונחת לאפס בבת אחת. הוא הבין מיד את חשיבות הגילוי, וטבע את המונח מוליכות-על לתיאור התופעה. את הסיבות הפיזיקליות לה הצליחו חוקרים להסביר רק ב-1957.

למוליכות-על יש שימושים רבים, ובין השאר היא גורמת לריחוף מגנטי, שמאפשר למשל הנעת רכבות סופר-מהירות בלי חיכוך. קמרלינג אונס קיבל ב-1913 פרס נובל בפיזיקה על תגליותיו, אם כי ייתכן שאחרי אתמול השוודים קצת מצטערים על הכבוד שהוענק לו בארצם 🙂
מאת: Ettay Nevo

21/06/2026

מה קרינת השמש עלולה לעשות גוף? מה עושה קרם הגנה? היום ה-21 ליוני היום הכי ארוך בשנה שהוא גם ההתחלה הרשמית של הקיץ וגם התקופה בה קרינת השמש מגיעה לשיא, אז חשוב לראות מה קרינה עושה ואיך להתגונן מפניה.
*לפני שמגיבים בבקשה תקראו* - כמעט בטוח שאחד הסעיפים למטה עונה על השאלה שלכם:
1. כן, קרינת השמש חיונית לייצור ויטמין D בגוף – אבל בתקופת הקיץ דרושה רק חשיפה של *דקות בודדות ביום* של חלק קטן מהגוף לאור השמש כדי ליצר את כל הכמות הדרושה, מעבר לכך אין צורך ומתחילים להיווצר נזקי קרינה.
2. כן, ההמלצה הטובה ביותר היא להמעיט כמה שאפשר בחשיפה לשמש החזקה עכשיו, ורק אם אין ברירה וחייבים להיחשף מומלץ ללבוש בגדים ארוכים אטומים ומאווררים וכובע אם לא מתביישים ורק אם אין ברירה – קרם הגנה על האיזורים החשופים.
3. כן, צמחים, בעלי חיים והאנשים הגרים באפריקה – חשופים כל הזמן לשמש וחיים עם זה בסבבה, אבל אנחנו לא צמחים או בעלי חיים החיים בשמש הישירה ואם גוון העור שלכם אינו חום כהה אז הגוף שלכם לא מותאם להתמודד עם קרינת השמש בישראל ויגרם לו נזק.
4. לסרטן עור יש מה שנקרא ''תקופת חביון' ארוכה, כלומר לוקח זמן ארוך של 20-30 שנה בין חשיפה לקרינה אולטרה סגולה לבין חולי (חלילה). לכן זה נזק שקשה לראות, כך גם הזדקנות העור. אבל נזק שקל לראות הוא כווית שמש – שלאדם בעל גוון עור בהיר מספיק 15 דקות חשיפה לשמש כדי להיכוות. ודין כווית שמש כדין כל כוויה אחרת – מוות של תאים בעור, אדמויות, התקלפות האור ותחושות כאב וצריבה. ולו רק בגלל זה כדאי להימנע.
5. תכשירי ההגנה מפני השמש נבדקים לפני ולפנים על ידי כל רשויות הרפואה בכל מדינות העולם, זה עשרות שנים כבר, והם בטוחים ויעילים ובטח לא "מסרטנים" (כאמור – דווקא קרינת UV היא מסרטן וודאי).
6. כן, חלק מהחומרים הנמצאים בחלק מהתכשירים (החומרים ה'כימיים' שבולעים את הקרינה, אוקסיבנזון או אוקטינוקסאט) נמצאו כמזיקים לשוניות האלמוגים, כדי לשמור על הסביבה יש להעדיף תכשירים עם חומרים 'פיזיקאליים' (או ׳מינרליים׳) שמחזירים את הקרינה.
7. קרינת UV / אולטרה סגולה מסוכנת בלי קשר למקור שלה, וזה לא משנה אם זה שמש, מיטת שיזוף או אפילו נורה להקשיית לק ג'ל (ולכן אפילו אם עושים לק ג'ל מומלץ למרוח קרם הגנה על היד לפני, או ללבוש כפפה מיוחדת).

#מדע #ניסוי #קרינה #אינדקס #סרטן

20/06/2026

חברת AST הציבה בחלל שלוש לווייני תקשורת חדשניים, רכב המאדים פרסבירנס רשם ציון דרך מרשים, נציג סעודי ימלא תפקיד בכיר בוועדת החלל של האו"ם, ומתקן שיגור היסטורי מפנה את מקומו. סיכום השבוע ברחבי היקום מאת Ettay Nevo באתר >>>

חברת AST הציבה בחלל שלוש לווייני תקשורת חדשניים, רכב המאדים פרסבירנס רשם ציון דרך מרשים, נציג סעודי ימלא תפקיד בכיר בוועדת החלל של האו"ם, ומתקן שיגור היסטורי מפנה את מק...