אגודת ידידי מכון ויצמן למדע - המועדון המדעי

24/06/2026

שבעה חוקרים מישראל זכו במענקי ERC Advanced Grant -
ארבעה מהם ממכון ויצמן למדע!

ERC Advanced Grant הוא אחד ממענקי המחקר היוקרתיים של מועצת המחקר האירופית, המיועד לחוקרים בעלי הישגים יוצאי דופן ולמחקרים פורצי דרך.

ארבעת חוקרי המכון שנבחרו השנה מובילים מחקרים בגנטיקה מולקולרית, במערכת החיסון של חיידקים, באסטרופיזיקה ובנוירוביולוגיה.

ברכות לחוקרי מכון ויצמן ולכלל הזוכים על הישג שממשיך לחזק את מעמדו של המחקר הישראלי בעולם.

לכתבה:
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/sj9csk00zfx

שבעה חוקרים מישראל זכו במענקי ERC Advanced Grant היוקרתיים של האיחוד האירופי. המחקרים עוסקים בין היתר בסוכרת נעורים, הפרעות קצב לב, התפתחות המוח, מערכת החיסון של חיידקים, RNA ו...

18/06/2026

⚽️ המדע שמאחורי המשחק, פרק 2.

כשאנחנו צופים במשחק כדורגל, קל להתמקד בכדור, בשערים ובמהלכים.

אבל מאחורי כל אלה פועלת מערכת מורכבת להפליא: גוף האדם.

בכל רגע מתקבלות החלטות, מופעלים שרירים, משתנה קצב הלב והגוף כולו מגיב למה שמתרחש על המגרש.

אולי זו אחת הסיבות שספורט מרתק אותנו כל כך: הוא מזכיר לנו למה גוף האדם הוא אחת המערכות המופלאות ביותר בטבע.

15/06/2026

חלב בלי פרה נשמע כמו מדע בדיוני.

היום זה כבר מוצר שנמכר ברשתות השיווק בישראל.

בכתבה שפורסמה השבוע בגלובס מתואר סיפורה של Remilk, שפיתחה טכנולוגיה לייצור חלבוני חלב בתהליך תסיסה, יחד עם ד"ר אורי כוכבי ממכון ויצמן למדע.

דוגמה מעניינת לאופן שבו מחקר וטכנולוגיה פוגשים את חיי היומיום.

לכתבה:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001545687

11/06/2026

⚽️ מונדיאל 2026 כבר כאן.

רגע לפני שהמשחקים מתחילים, שווה לעצור לרגע על אחת השאלות המרתקות שמעסיקות חוקרי מוח:

כיצד אנחנו מקבלים החלטות בשברירי שנייה?

על המגרש, החלטה אחת יכולה להכריע משחק שלם.

בחיים, ובוודאי גם במדע, היכולת לעבד מידע במהירות, לזהות דפוסים ולבחור בין אפשרויות היא אחד המנגנונים המורכבים והמעניינים ביותר של המוח האנושי.

בחודש הקרוב נסתכל על המונדיאל מזווית קצת אחרת:
המדע שמאחורי המשחק.

10/06/2026

האם ייתכן שהגוף יודע לייצר נוגדנים נגד סרטן, אך גם יודע לבלום אותם?

מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע מצביע על מנגנון שעשוי להסביר כיצד מערכת החיסון מזהה גידולים סרטניים, אך במקרים מסוימים אינה מאפשרת לנוגדנים שפיתחה לפעול במלוא עוצמתם.

הממצאים פותחים כיווני מחשבה חדשים להבנת הדרך שבה הגוף מתמודד עם מחלות ולפיתוח טיפולים עתידיים.

לקריאה נוספת:
הכתבה בהארץ (למנויים):
https://www.haaretz.co.il/health/2026-05-27/ty-article/.premium/0000019e-659e-d1b9-a9bf-fdbebbc30000
מסע הקסם המדעי – מכון ויצמן למדע:
https://wis-wander.weizmann.ac.il/life-sciences/when-body-remembers-tumor
Times of Israel (באנגלית):
https://www.timesofisrael.com/in-a-world-first-israeli-scientists-find-memory-b-cells-can-target-ovarian-tumors/

07/06/2026

מדע, מנהיגות ומה שביניהם:

ב-7.7 יתקיים האירוע השנתי המשותף של המועדון המדעי ו-WeizmannVibe.
במרכז הערב תתקיים שיחה בהנחיית ד"ר הילה קורח:

פרופ' דינה בן יהודה
מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה
מנהלת המחלקה לחינוך רפואי מחקרי בבית הספר לרפואה במכון ויצמן למדע
יו"ר ועדת סל הבריאות

סא"ל אור בן יהודה
מפקדת גדוד קרקל במלחמה, האישה הראשונה שפיקדה על גדוד חי"ר בצה"ל ומעוטרת בצל"ש אלוף פיקוד הדרום

בין רפואה למנהיגות, בין מדע לפיקוד, ובין אחריות אישית לאחריות ציבורית - צפויה שיחה מרתקת ומעוררת מחשבה.

ההזמנה נשלחת לחברי הקהילות.
מתעניינים חדשים ולמידע נוסף: https://www.weizmann.ac.il/AgudatHayedidim/

05/06/2026

ביום הסביבה העולמי, מעניין להסתכל על אחד האזורים שבהם מדע וחדשנות יישומית נפגשים: תחום הפודטק.

כתבה שפורסמה לאחרונה ב- ice על פיטולון, חברת פורטפוליו של מילניום פודטק, מתארת סבב גיוס משמעותי וטכנולוגיה שמבוססת בין היתר על ידע שצמח ממכון ויצמן.

זהו חיבור שממחיש כיצד ידע מדעי יכול להמשיך להתפתח לכיוונים יישומיים בתחומי מזון, סביבה וקיימות, ולהפוך לחלק מהשיחה הרחבה על אתגרי העתיד.



לקריאה:
https://www.ice.co.il/finance/news/article/1114335
https://www.worldenvironmentday.global/

02/06/2026

פותחים את חודש יוני עם כמה פרסומים מדעיים עדכניים שכדאי להכיר.
בין הנושאים שנעקוב אחריהם החודש: מחקר על מולקולות "מראה" והקשר האפשרי שלהן למקור החיים, כתבה על מערכת החיסון ונוגדני סרטן, ושאלות חדשות סביב ההגדרה של כוכבים וכוכבי לכת.

בהמשך החודש נשתף גם עדכונים לקראת האירוע השנתי המשותף של המועדון המדעי ו-WeizmannVibe, שיתקיים ב-7.7, עם שיחה מסקרנת בהנחיית ד"ר הילה קורח ובהשתתפות פרופ' דינה בן יהודה ואור בן יהודה.




לינקים לקריאה:
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/r1s7ljtjml
https://www.haaretz.co.il/health/2026-05-27/ty-article/.premium/0000019e-659e-d1b9-a9bf-fdbebbc30000
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/b1w700211lzx

31/05/2026

מה אפשר עוד לגלות על כוכב לכת שנחקר כבר עשרות שנים?
במשך יותר מ-50 שנה, מדענים הניחו שממדיו של כוכב צדק ידועים היטב. אבל מחקר חדש בהובלת פרופ' יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע מציע מדידה מדויקת יותר של כוכב הלכת הגדול במערכת השמש.

באמצעות ניתוח של אותות רדיו שעברו דרך האטמוספרה של צדק, הצליחו החוקרים לבחון כיצד האותות מתעקמים, ומתוך כך להסיק בצורה מדויקת יותר את צורתו של כוכב הלכת.

הממצאים מראים כי צדק מעט צר יותר, שטוח יותר ופחוס יותר מכפי שסברו בעבר. זהו שינוי קטן במספרים, אבל שינוי חשוב בהבנה המדעית.
מדידה מדויקת יותר של צורתו של צדק יכולה לסייע למדענים להבין טוב יותר את המבנה הפנימי שלו, את תנועת הרוחות באטמוספרה, ואת האופן שבו נוצרים ומתנהגים ענקי גזים.

המחקר מזכיר שגם במקומות שנדמה לנו שאנחנו מכירים היטב, המדע ממשיך לדייק, למדוד מחדש ולגלות פרטים שמשנים את התמונה.

26/05/2026

מה קורה כשנגיף מצליח "להשתיק" את מערכת ההגנה של חיידק?

במעבדתו של פרופ' רותם שורק במכון ויצמן למדע התגלה כי נגיפים שתוקפים חיידקים משתמשים בחלבונים מיוחדים, שהחוקרים כינו "ספוגים", כדי לנטרל אותות חירום של החיידק.

במקום לאפשר למערכת ההגנה לפעול, החלבונים האלה לוכדים את מולקולות האיתות לפני שהן מספיקות להעביר את המסר.

המחקר חושף עוד נדבך במאבק המתמשך בין חיידקים לנגיפים, ומדגים עד כמה גם מערכות ביולוגיות זעירות פועלות בתחכום מדהים.