27/09/2026
נפרדים מחברו הטוב של האדם, במפגש אחרון ומאוד מרגש! 🐾❤️
ב-24.9.26 היה המפגש האחרון עם הכלב ברני במרכז יום "השלושה" לאזרחים ותיקים עם ירידה בזיכרון.
אחרי כמעט שמונה שנים שבהן היה חלק מהקבוצה שנפגשה כל שבוע, ברני היום כבר בן 15, מתקשה ללכת ולנשום, מגיע להיפרד מהקבוצה שכל כך אהב. 🐶
ברני לא הצליח ללכת עד החדר הקבוע מרוב חולשה. הקבוצה נרתמה לעזרתו וכולם הגיעו אליו. כך נפגשנו במעגל מאולתר במבואה של מרכז היום, ביחד עם התרפיסטית ליאת גולדנברג מעמותת אלה, ארגון המטפל בשורדי שואה בכל רחבי הארץ, ועם שלי, הכלבה הצעירה שהתכנסה לה בצד.
ברגע שהמעגל התהווה סביב ברני, הקבוצה התחילה "לעבוד". 🤝
לאורך השנים עלו מגוון נושאים בקבוצה. אהבה, מסירות, נאמנות, חברות... הפעם, כשדיברנו על ההזדקנות והיחלשות הגוף של ברני, עלו נושאים שמוכרים היטב לחברי הקבוצה - הזדקנות, אובדן, ירידה בתפקוד ובחושים, תלות באחר, פרידה ו-אפילו מוות.
דרך ברני אפשר לדבר על הנושאים הללו יותר בקלות בדרך כלל.
היום היה מפגש מורכב! הקבוצה התחילה כמובן לדבר על שלי, הכלבה הצעירה, שיהיה לה קשה, שעצוב לה, שהיא מרגישה ומבינה הכל.
הקושי לראות את ברני כך העלה דאגה, חוסר אונים וחמלה:
“קשה לי שאין לי איך לעזור לו. אני זוכר את הטוב שהיה לי איתו. רוצה שיהיה לו טוב.” - שלמה
“הוא נותן לכולם מבט אחרון. זה דרכו של עולם. היו לו חיים טובים וארוכים.” - ציפורה
לצד ההכרה במציאות, עלו גם הרצון להציל והקושי להיפרד. חנה שאלה אם אולי אפשר לעשות משהו שיחזיר אותו לחיים, ועליזה אמרה: “אולי יהיה נס.” 🙏
זליג אמר:
“אני מרגיש כמו בלוויה. אדם צריך שיהיה לו מזל פעמיים בחיים, כשנולד וכשמת. הוא עבד הרבה, לראות אותו גורם לי לחשוב עלינו, גם אנחנו בדרך לשם, ומגיע לו כבוד. גם פילים בטבע עושים שיירה והולכים לכבוד המת, כאילו הם קשורים זנב בתוך זנב.”
ויצחק, המשתתף הוותיק ביותר בקבוצה, שכמעט אינו מדבר בתקופה האחרונה, אמר:
“ברני מתוק. היה לנו טוב ביחד. מקווה שאנחנו נמשיך לעשות את מה שעשינו איתו כשלא יהיה.”
בתוך המעגל עלו יחד קולות שונים של התמודדות עם פרידה - צער, כאב, כמיהה, רצון להציל, חמלה, חוסר אונים, קבלה והכרה בכך שהחיים משתנים. הקבוצה אפשרה לכל אלה להיות נוכחים יחד, לקבל מילים ומשמעות, ולהפוך לחוויה שאפשר לחשוב עליה ביחד. קבוצה חזקה של אנשים שגם בחולשתם מחזקים אחד את השני ויוצרים מרחב שמאפשר ביטוי לכל הרגשות. ❤️
הקבוצה, לרבות משתתפיה שהלכו מאיתנו לאורך השנים, עזרה לברני להתגבר על הפחד שהיה לו בהתחלה מאנשים, לסמוך עליהם ולאכול מידם המושטת.
בשנה האחרונה היא ליוותה אותו בתהליך ההזדקנות, באובדן החושים ובקושי בהליכה.
והיום - גם בפרידה. 🐾
גם הצוות, שמכיר את ברני מההתחלה, נפרד ממנו. היו דמעות, מילים, יצירה ספונטנית ומתנה שהכינו עבורו. נוצר טקס פרידה, שמאפשר להחזיק יחד את האובדן ואת השייכות שנבנתה לאורך השנים. 💐
הקבוצה ממשיכה, עם שלי וליאת. ברני לא יהיה עוד בחדר, אבל הקשר איתו ממשיך להתקיים בזיכרון, בסיפורים ובמה שנעשה יחד.
ובסוף המפגש, ברני קם, אוכל מידי המשתתפים בתאווה, מחליק קצת ברגליים האחוריות, מתנשף, גם כשבקושי רואה לאן הוא הולך. הולך אחרי האף שלו, חוש הריח ואהבת החיים. 🐶
נפרדנו מברני בכבוד ובאהבה - משתתפי הקבוצה וצוות מרכז היום.
הוא בליבנו לעד! ❤️🐾
תודה מעומק הלב לליאת גולדנברג על הפוסט המרגש ועל הנחיית הקבוצה המופלאה הזו. 🙏
**
האגודה לאזרח הוותיק פועלת בשיתוף פעולה עם המחלקה לרווחת האזרח הוותיק ומשפחתו והמוסד לביטוח לאומי
