17/02/2026
מלחי אלומיניום בחיסונים: מה אומר המדע?
מלחי אלומיניום משמשים כאדג'ובנטים – מרכיבים שתפקידם לשפר את התגובה החיסונית – בחיסונים מסוימים. למרות שמדובר בחומרים ותיקים ובטוחים, שנמצאים בחיסונים מסוימים בלבד ובמינון מזערי, וקיימים גם במזון שכולנו אוכלים, החשש לגבי בטיחותם בחיסונים חוזר ועולה בשאלות בקבוצה מדברים על חיסונים ובשיח ברשתות החברתיות. החשש מתבסס על הטענה הבלתי מבוססת שמלחי האלומיניום בחיסונים מסוכנים יותר מאשר במזון.
אלומיניום בחיסונים לעומת תזונה וסביבה
בפברואר 2026 פורסם בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי (JAMA) מחקר נוסף שבודק אם מלחי האלומיניום נספגים בגוף דרך החיסונים יותר מאשר דרך התזונה והסביבה. תוצאות המחקר מצטרפות למחקרים רבים שמפריכים את החשש. המאמר מבהיר איך הגוף מפרק ומפנה את החומר, ומהי המשמעות הבריאותית.
מחברי המאמר בדקו את כמויות מלחי אלומיניום הנכנסים לגוף בחיסונים בהשוואה למזון, מים ואבק. הם התבססו על מחקרים שנמשכו מספר עשורים, ולא מצאו ראיות לכך שהמינונים השונים של מלחי האלומיניום בחיסונים גורמים נזק בריאותי. הנתונים המצטברים קובעים שנוכחות של מלחי אלומיניום בחיסונים היא בטוחה ואינה מסכנת את הבריאות.
לא "עוד מחקר": שילוב בין ביולוגיה לנתונים מהעולם
אין זה "עוד מחקר שמראה שאין בעיה", אלא סקירה שמחברת בין טוקסיקולוגיה (מדעי הרעלים), פיזיולוגיה של תינוקות, אפידמיולוגיה ונתוני בטיחות מצטברים, ומראה למה החשש ממלחי האלומיניום בחיסונים אינו רק בלתי מבוסס, אלא גם לא הגיוני מבחינה ביולוגית. התובנה המצטברת היא שאין הבדל בין כניסת מלחי האלומיניום לגוף, בין אם ממזון ובין אם מחיסונים, לבין הדרך שבה הם הם פועלים ומופרשים מהגוף. .
מלחי האלומיניום ומנגנוני ההגנה של הגוף
מתנגדי החיסונים טוענים שהזרקת מלחי האלומיניום "עוקפת את מנגנוני ההגנה של הגוף". המאמר החדש מפריך זאת: מלחי אלומיניום שמוזרקים כחלק מאדג'ובנט נספגים לאט, משתחררים בהדרגה מהשריר ונקלטים במנגנונים פיזיולוגיים רגילים של הגוף, בדיוק כמו מלחי אלומיניום שמגיעים ממקורות אחרים. אין הצפה, אין הצטברות חריגה ואין עקיפה של מערכות הסילוק.
גם בתרחישי קיצון – רחוקים מסף הסיכון
המאמר מתבסס על מודלים פרמקוקינטיים עדכניים. פרמקוקינטיקה היא ענף במדע הפרמקולוגיה העוסק בפעילות הגומלין בין גוף האדם לבין החומרים שמוכנסים לתוכו, מרגע כניסת החומר לגוף ועד יציאתו. המודלים כוללים נתונים ממחקרי תינוקות, והמאמר מראה שבחיסון לפי לוח השגרה המלא, רמות מלחי האלומיניום בדם נשארות הרבה מתחת לרמות הבטוחות לפי גופי רגולציה בינלאומיים. כמות מלחי האלומיניום שנכנסת לגוף בחיסונים בשנה הראשונה לחיים נמוכה מהכמות היומיומית שאנו צורכים במזון, במים ומהאוויר, גם אצל תינוקות יונקים וגם אצל תינוקות שניזונים בתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות).
אין פער בין התאוריה למציאות
המאמר מדגיש שאין פער בין הנתונים הביולוגיים לבין הנתונים האפידמיולוגיים. כלומר, לא רק שהמודלים מראים שאין מנגנון סביר שיכול לגרום נזק, אלא שגם במעקב אחרי מיליוני ילדים לאורך עשרות שנים, לא נצפתה עלייה בשיעור המחלות הנוירולוגיות, האוטואימוניות או ההתפתחותיות שאפשר לייחס למלחי האלומיניום שבחיסונים. זו עוד הוכחה לכך שהתיאוריה, "איך זה אמור לעבוד בגוף", קשורה הדוקות למה שבאמת קורה.
למה הפחד נמשך, למרות הראיות?
לקראת סוף המאמר, המחברים מסבירים למה הפחדים סביב מלחי האלומיניום ממשיכים להתקיים: לא בגלל ממצאים חדשים אלא בגלל מיחזור טענות ישנות, שהופרכו מזמן, ניתוק נתונים מהקשרם והצגה מטעה של מושגים בלי קשר למינון, זמינות ביולוגית או נתוני בטיחות.
המאמר קובע שמלחי אלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים נבדקו שוב ושוב, בכלים מתקדמים יותר ויותר, והמסקנה עקבית: האדג'ובנטים שמבוססים על מלחי האלומיניום בחיסונים הם בטוחים, נחוצים ואינם סיכון בריאותי.
בטיחות חיסונים: התמונה הרחבה
באיברים שונים בגופנו יש באופן טבעי כמויות קטנות של מלחי אלומיניום, כפי שיש בגופנו חומרים רבים אחרים. כמות מלחי האלומיניום שנכנסת לגופנו דרך חיסונים היא קטנה מאוד בהשוואה לכמות היומיומית הטבעית שאנו צורכים דרך המזון, האוויר ומי השתייה. הגוף מסלק את עודפי המלחים דרך הכליות, בלי קשר לדרך שבה מלחי האלומיניום נכנסים לגוף. במחקרים ארוכי-טווח רבים לא נמצא קשר בין מלחי האלומיניום שבחיסונים לבין בעיות בריאות, בעיות התפתחות או מחלות כרוניות.
בטיחות חיסונים נבחנת לא רק בתהליך הפיתוח והניסויים הקליניים, אלא גם במחקרים רחבי היקף לאורך שנים, כדי לזהות סיכונים ולהציג שיקולי עלות-תועלת בצורה שקופה ומבוססת. המחקרים האלו כוללים, בין השאר, הערכות חוזרות של רכיבי החיסונים – למשל אלומיניום כאדג'ובנט – מנגנונים ביולוגיים ובדיקה של שכיחות תופעות לוואי נדירות שאפשר לזהות רק במעקב ארוך טווח על מאות אלפי אנשים ואף מיליונים.
מלחי אלומיניום אינם מתכת
מלחי האלומיניום שבחיסוני השגרה אינם אלומיניום מתכתי. אלומיניום מתכתי הוא חומר מוצק שאינו מסיס ואינו נספג בגוף כמעט כלל, ואילו מלחי אלומיניום הם תרכובות כימיות שבהן האלומיניום קשור ליונים אחרים, והן בעלות זמינות ביולוגית נמוכה ומבוקרת, כלומר – כמות התרופה שאנו צורכים היא קטנה בהרבה מהכמות שנספגת במחזור הדם. כפי שכלור הוא גז רעיל אך מלח בישול – נתרן כלורי – הוא חיוני לחיים, כך גם אלומיניום: הצורה הכימית, המסיסות והמינון הם שקובעים את ההשפעה הביולוגית. הבלבול בין אלומיניום כמתכת לבין מלחי אלומיניום כאדג'ובנט הוא מקור לפחד, אבל מבחינה כימית, ביולוגית ורפואית, אלה חומרים שונים לחלוטין.
קישור למחקר שפורסם ב-9 בפברואר 2026, דרך עמוד הפייסבוק של JAMA
https://www.facebook.com/share/p/17pKfhUcZM/
פוסט של מדעת שמפרט איך בודקים בטיחות של חיסונים
https://www.facebook.com/share/p/1AGmGga5tq/
בתגובות: הפניה למחקרים נוספים שבדקו בטיחות של מלחי אלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים
כתיבה: נחשון שטייף ואורית סופר.
עריכה מקצועית: ד"ר דליה שזיפי, ד"ר דרור בר-ניר, ד"ר מורן פרידמן
עריכה לשונית: אהוד אמיר