מדעת, Beit Hanina (2026)

חשוב שנשמור על הבריאות שלנו.
אנחנו חיים בעידן נפלא שבו הרפואה מיטיבה יותר מאי פעם להאריך את חיי האדם ולשפר אותם. אבל לא תמיד זה פשוט להחליט מה נכון עבורנו, והרבה פעמים גם עבור היקרים לנו.
בשביל זה מדעת כאן - כדי לעזור לכל אחד ואחת להתגונן ולקבל החלטות בריאותיות על בסיס מידע מדויק, מהימן ורלוונטי, ולממש את הזכות של כולנו לבריאות.

איך אפשר לדעת מה לעשות? על מי אפשר לסמוך? בעולם של היום זה ממש קשה.
שפע המידע וקצב החיים המהיר של כולנו לא מאפשרים תמיד להתעכב ולבדוק הכל עד הסוף. אנחנו מוקפים בשירותים מקוונים ובינה מלאכותית, ולא לכולם הכלים לצריכה נבונה של מידע, או היכולת לזהות הטעיות. וכשמדובר בבריאות - פייק ניוז זה עניין מסכן חיים!

למה לסמוך על אדם אחד כשאפשר להסתמך על קהילה שלמה?
מדעת היא ארגון התנדבותי הפועל לאפשר קבלת החלטות בריאותיות מיטביות, באמצעות מידע אמין ומבוסס מדעית. אנחנו במדעת סומכים על הקונצנזוס המדעי, ולא מתפשרים על האיכות, הדיוק והמקצועיות. התשתית הקהילתית שלנו, המתבססת על מאות מתנדבים ומתנדבות מעולמות המדע, הרפואה והמחקר (אבל לא רק!), מאפשרת לנו לספק מידע מדויק ובדוק, כדבר שבשגרה.

יחד, אנחנו מנגישים מידע, מכילים לבטים ועונים על שאלות, מסייעים לצוותים רפואיים, ומקדמים מדיניות תומכת בריאות ציבור. לאורך העשור האחרון פיתחנו מגוון ערוצים פורצי דרך, שילוו אותך לאורך החיים ויסייעו לך לקבל את ההחלטות הבריאותיות הנכונות עבורך, בלב שקט, בדרך שלך.

בואו להחליט נכון על הבריאות:

❤️ יש לך שאלה לצוות המומחה שלנו? מדעת עונה!
❤️ שמעת שמועה בנושא בריאותי? מדעת עושה סדר!
❤️ יש לך שאלה בנוגע לחיסונים? מדברים על חיסונים בפייסבוק
❤️ רוצה להתייעץ עם הקהילה בכל נושא בריאותי אחר? קהילת מדעת בפייסבוק
❤️ מפגש שאלות-תשובות עם הצוות המומחה שלנו? ווטצאפדוק

02/07/2026

שינוי חשוב בלוח חיסוני השגרה: המנה השנייה של חיסון MMR-V תוקדם לגיל 18 חודשים
ביוני 2026 פרסם משרד הבריאות עדכון ללוח חיסוני השגרה בישראל: עבור ילדים שנולדו ב-1 בינואר 2025 ואילך, המנה השנייה של חיסון MMR-V (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח) תינתן בגיל 18 חודשים במקום בכיתה א' כפי שהיה נהוג עד היום.
מדובר בשינוי קבוע בתוכנית החיסונים שנועד לשפר את ההגנה של ילדים צעירים מפני מחלות מדבקות, ובמיוחד מפני חצבת ואבעבועות רוח.

עד היום ילדים בישראל קיבלו:
מנה ראשונה בגיל שנה בטיפת חלב
מנה שנייה בכיתה א' במסגרת שירותי בריאות לתלמיד בבית הספר

כעת, עבור ילדים שנולדו החל מ-1.1.2025, המנה השנייה תינתן בגיל 18 חודשים.

מהו חיסון MMR-V?
זהו חיסון משולב המגן מפני ארבע מחלות: חצבת, חזרת, אדמת, ואבעבועות רוח.

למה בכלל צריך שתי מנות?
אחרי המנה הראשונה רוב הילדים מפתחים הגנה טובה, אך לא כולם.
המנה השנייה נועדה להעלות את הסיכוי של הילדים לפתח חסינות מ-95% ל-99% וכך הסיכון להתפרצויות קטן משמעותית.

למה עד עכשיו המנה השנייה ניתנה רק בכיתה א'?
עד כה החיסון ניתן בכיתה א' מסיבה לוגיסטית – אחרי גיל שנה, יש פחות היענות של ההורים להגיע לטיפת חלב. אם רוצים לדאוג שכל הילדים יחוסנו, יותר קל להגיע לכך כשמחסנים בבית הספר.
באופן שגרתי, כאשר אין התפרצות והאוכלוסיה כולה מחוסנת, חסינות העדר מגינה על אלה שלא פיתחו חסינות גם כאשר המנה השנייה ניתנת רק בכיתה א', מכיוון שהסיכון של ילדים להיחשף למחלה נמוך.

למה החליטו להקדים את המנה השנייה?
בשנים האחרונות העולם מתמודד עם התפרצויות חוזרות של חצבת, גם במדינות עם מערכות בריאות מתקדמות. חצבת היא המחלה המדבקת ביותר המוכרת לנו, והיא עלולה לגרום לסיבוכים קשים ואף למוות, במיוחד של תינוקות וילדים צעירים.
כאשר המנה השנייה ניתנת כבר בגיל 18 חודשים, ילדים יגיעו לגיל הגן כשהם מוגנים בשתי מנות חיסון ולא רק באחת. דבר זה מאפשר לצמצם תחלואה, סיבוכים והתפרצויות במסגרות חינוכיות.
בנוסף, הקדמת המנה השנייה מעניקה מוקדם יותר גם את מלוא ההגנה מפני אבעבועות רוח, חזרת ואדמת.

האם ישראל חריגה בהחלטה הזו?
ממש לא. כבר שנים רבות מקובל לתת שתי מנות עד גיל 18 חודשים במספר מדינות בעולם, ביניהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, צרפת וגרמניה. ברוב מדינות העולם ניתנת המנה השניה בין גיל שנה לגיל שלוש.

העדכון של משרד הבריאות אינו מבוסס על חיסון חדש או על מידע חדש, אלא על התאמת לוח החיסונים הישראלי לניסיון שנצבר במדינות רבות בעולם ולידע העדכני לגבי הדרך היעילה ביותר להגן על ילדים בגיל צעיר.
השינוי מקרב את ישראל ללוחות החיסונים הנהוגים במדינות רבות בעולם, שבהן שתי מנות החיסון ניתנות כבר בשנות החיים הראשונות כדי להבטיח הגנה מוקדמת ככל האפשר מפני חצבת ואבעבועות רוח.

על מי חל השינוי?
ההנחיה החדשה חלה על ילדים שנולדו החל מ-1 בינואר 2025.
הם יקבלו:
מנה ראשונה החל מגיל 12 חודשים
מנה שנייה בגיל 18 חודשים

ילדים שנולדו לפני תאריך זה ימשיכו להתחסן בשגרה במנה השנייה של MMR-V בכיתה א'. (אלא אם כן הם גרים באזור התפרצות או נזקקו להתחסן מסיבה אחרת לפני גיל זה, למשל לפני טיסות לחו"ל)

מה לגבי ילדים שכבר קיבלו מנה אחת?
משרד הבריאות פרסם גם הנחיות להשלמת חיסונים לילדים שלא קיבלו את כל המנות במועד, כך שניתן להשלים את החיסון בהתאם לגיל הילד ולהיסטוריית החיסונים שלו.
אם אינכם בטוחים מה מצב החיסונים של ילדכם, מומלץ לבדוק בפנקס החיסונים, בטיפת חלב או בקופת החולים.

האם החיסון השתנה?
לא. מדובר באותו חיסון מוכר שנמצא בשימוש שנים רבות בארץ ובעולם. השינוי הוא במועד מתן המנה השנייה ולא בהרכב החיסון.
כמו בעבר, ניתן לתת את החיסון המשולב MMR-V, ולילדים עד גיל שלוש עם עבר של פרכוסים מומלץ לשקול מתן נפרד של רכיבי ה-MMR ושל החיסון נגד אבעבועות הרוח, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

האם צריך לקבל שוב מנה בכיתה א'?
לא. ילדים שנולדו החל מ-1 בינואר 2025 יקבלו את המנה השנייה בגיל 18 חודשים, ואין צורך במנה נוספת במסגרת השגרה בבית הספר.

האם אפשר לקבל את המנה השנייה יחד עם חיסונים אחרים?
כן. חיסון MMR-V הוא חלק משגרת החיסונים וניתן לשלבו בלוח החיסונים. בגיל שנה וחצי מקבלים את המנה הראשונה של החיסון נגד צהבת A, וניתן לקבל אותו באותו מועד יחד עם חיסון ה-MMR-V.

מה לגבי מקרים שבהם נותנים מנה מוקדמת לפני גיל שנה?
בנושא זה אין שינוי בהנחיות – מנה מוקדמת בגיל שישה חודשים עד שנה ניתנת במקרים שבהם ילדים נמצאים בסיכון מוגבר להדבקה בחצבת:
ילדים שגרים בישובים שיש בהם התפרצות פעילה של חצבת.
ילדים שמתכננים לבקר ביישובים אלה או להיפגש עם תושביהם.
ילדים שעומדים לנסוע לחו"ל.
מנה מוקדמת זו לא באה במקום המנה של גיל שנה, אלא בנוסף לשתי מנות החיסון שיינתנו בהמשך, במסגרת חיסוני השגרה, זאת מכיוון שבגיל הזה יעילות החיסון נמוכה יותר.

לסיכום
מדובר בעדכון חשוב ללוח חיסוני השגרה בישראל. ילדים שנולדו מ-2025 ואילך יזכו להגנה מלאה מפני חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח מוקדם יותר, במקום להמתין עד שנות בית הספר, וכך גם נזכה לחזק את ההגנה של הקהילה כולה.
אם יש לכם שאלות לגבי לוח החיסונים החדש, כתבו לנו בתגובות ונשמח לעזור, או תפנו לקבוצה הייעודית של מדעת - מדברים על חיסונים

17/02/2026

מלחי אלומיניום בחיסונים: מה אומר המדע?
מלחי אלומיניום משמשים כאדג'ובנטים – מרכיבים שתפקידם לשפר את התגובה החיסונית – בחיסונים מסוימים. למרות שמדובר בחומרים ותיקים ובטוחים, שנמצאים בחיסונים מסוימים בלבד ובמינון מזערי, וקיימים גם במזון שכולנו אוכלים, החשש לגבי בטיחותם בחיסונים חוזר ועולה בשאלות בקבוצה מדברים על חיסונים ובשיח ברשתות החברתיות. החשש מתבסס על הטענה הבלתי מבוססת שמלחי האלומיניום בחיסונים מסוכנים יותר מאשר במזון.
אלומיניום בחיסונים לעומת תזונה וסביבה
בפברואר 2026 פורסם בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי (JAMA) מחקר נוסף שבודק אם מלחי האלומיניום נספגים בגוף דרך החיסונים יותר מאשר דרך התזונה והסביבה. תוצאות המחקר מצטרפות למחקרים רבים שמפריכים את החשש. המאמר מבהיר איך הגוף מפרק ומפנה את החומר, ומהי המשמעות הבריאותית.
מחברי המאמר בדקו את כמויות מלחי אלומיניום הנכנסים לגוף בחיסונים בהשוואה למזון, מים ואבק. הם התבססו על מחקרים שנמשכו מספר עשורים, ולא מצאו ראיות לכך שהמינונים השונים של מלחי האלומיניום בחיסונים גורמים נזק בריאותי. הנתונים המצטברים קובעים שנוכחות של מלחי אלומיניום בחיסונים היא בטוחה ואינה מסכנת את הבריאות.
לא "עוד מחקר": שילוב בין ביולוגיה לנתונים מהעולם
אין זה "עוד מחקר שמראה שאין בעיה", אלא סקירה שמחברת בין טוקסיקולוגיה (מדעי הרעלים), פיזיולוגיה של תינוקות, אפידמיולוגיה ונתוני בטיחות מצטברים, ומראה למה החשש ממלחי האלומיניום בחיסונים אינו רק בלתי מבוסס, אלא גם לא הגיוני מבחינה ביולוגית. התובנה המצטברת היא שאין הבדל בין כניסת מלחי האלומיניום לגוף, בין אם ממזון ובין אם מחיסונים, לבין הדרך שבה הם הם פועלים ומופרשים מהגוף. .
מלחי האלומיניום ומנגנוני ההגנה של הגוף
מתנגדי החיסונים טוענים שהזרקת מלחי האלומיניום "עוקפת את מנגנוני ההגנה של הגוף". המאמר החדש מפריך זאת: מלחי אלומיניום שמוזרקים כחלק מאדג'ובנט נספגים לאט, משתחררים בהדרגה מהשריר ונקלטים במנגנונים פיזיולוגיים רגילים של הגוף, בדיוק כמו מלחי אלומיניום שמגיעים ממקורות אחרים. אין הצפה, אין הצטברות חריגה ואין עקיפה של מערכות הסילוק.
גם בתרחישי קיצון – רחוקים מסף הסיכון
המאמר מתבסס על מודלים פרמקוקינטיים עדכניים. פרמקוקינטיקה היא ענף במדע הפרמקולוגיה העוסק בפעילות הגומלין בין גוף האדם לבין החומרים שמוכנסים לתוכו, מרגע כניסת החומר לגוף ועד יציאתו. המודלים כוללים נתונים ממחקרי תינוקות, והמאמר מראה שבחיסון לפי לוח השגרה המלא, רמות מלחי האלומיניום בדם נשארות הרבה מתחת לרמות הבטוחות לפי גופי רגולציה בינלאומיים. כמות מלחי האלומיניום שנכנסת לגוף בחיסונים בשנה הראשונה לחיים נמוכה מהכמות היומיומית שאנו צורכים במזון, במים ומהאוויר, גם אצל תינוקות יונקים וגם אצל תינוקות שניזונים בתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות).
אין פער בין התאוריה למציאות
המאמר מדגיש שאין פער בין הנתונים הביולוגיים לבין הנתונים האפידמיולוגיים. כלומר, לא רק שהמודלים מראים שאין מנגנון סביר שיכול לגרום נזק, אלא שגם במעקב אחרי מיליוני ילדים לאורך עשרות שנים, לא נצפתה עלייה בשיעור המחלות הנוירולוגיות, האוטואימוניות או ההתפתחותיות שאפשר לייחס למלחי האלומיניום שבחיסונים. זו עוד הוכחה לכך שהתיאוריה, "איך זה אמור לעבוד בגוף", קשורה הדוקות למה שבאמת קורה.
למה הפחד נמשך, למרות הראיות?
לקראת סוף המאמר, המחברים מסבירים למה הפחדים סביב מלחי האלומיניום ממשיכים להתקיים: לא בגלל ממצאים חדשים אלא בגלל מיחזור טענות ישנות, שהופרכו מזמן, ניתוק נתונים מהקשרם והצגה מטעה של מושגים בלי קשר למינון, זמינות ביולוגית או נתוני בטיחות.
המאמר קובע שמלחי אלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים נבדקו שוב ושוב, בכלים מתקדמים יותר ויותר, והמסקנה עקבית: האדג'ובנטים שמבוססים על מלחי האלומיניום בחיסונים הם בטוחים, נחוצים ואינם סיכון בריאותי.
בטיחות חיסונים: התמונה הרחבה
באיברים שונים בגופנו יש באופן טבעי כמויות קטנות של מלחי אלומיניום, כפי שיש בגופנו חומרים רבים אחרים. כמות מלחי האלומיניום שנכנסת לגופנו דרך חיסונים היא קטנה מאוד בהשוואה לכמות היומיומית הטבעית שאנו צורכים דרך המזון, האוויר ומי השתייה. הגוף מסלק את עודפי המלחים דרך הכליות, בלי קשר לדרך שבה מלחי האלומיניום נכנסים לגוף. במחקרים ארוכי-טווח רבים לא נמצא קשר בין מלחי האלומיניום שבחיסונים לבין בעיות בריאות, בעיות התפתחות או מחלות כרוניות.
בטיחות חיסונים נבחנת לא רק בתהליך הפיתוח והניסויים הקליניים, אלא גם במחקרים רחבי היקף לאורך שנים, כדי לזהות סיכונים ולהציג שיקולי עלות-תועלת בצורה שקופה ומבוססת. המחקרים האלו כוללים, בין השאר, הערכות חוזרות של רכיבי החיסונים – למשל אלומיניום כאדג'ובנט – מנגנונים ביולוגיים ובדיקה של שכיחות תופעות לוואי נדירות שאפשר לזהות רק במעקב ארוך טווח על מאות אלפי אנשים ואף מיליונים.
מלחי אלומיניום אינם מתכת
מלחי האלומיניום שבחיסוני השגרה אינם אלומיניום מתכתי. אלומיניום מתכתי הוא חומר מוצק שאינו מסיס ואינו נספג בגוף כמעט כלל, ואילו מלחי אלומיניום הם תרכובות כימיות שבהן האלומיניום קשור ליונים אחרים, והן בעלות זמינות ביולוגית נמוכה ומבוקרת, כלומר – כמות התרופה שאנו צורכים היא קטנה בהרבה מהכמות שנספגת במחזור הדם. כפי שכלור הוא גז רעיל אך מלח בישול – נתרן כלורי – הוא חיוני לחיים, כך גם אלומיניום: הצורה הכימית, המסיסות והמינון הם שקובעים את ההשפעה הביולוגית. הבלבול בין אלומיניום כמתכת לבין מלחי אלומיניום כאדג'ובנט הוא מקור לפחד, אבל מבחינה כימית, ביולוגית ורפואית, אלה חומרים שונים לחלוטין.
קישור למחקר שפורסם ב-9 בפברואר 2026, דרך עמוד הפייסבוק של JAMA
https://www.facebook.com/share/p/17pKfhUcZM/
פוסט של מדעת שמפרט איך בודקים בטיחות של חיסונים
https://www.facebook.com/share/p/1AGmGga5tq/
בתגובות: הפניה למחקרים נוספים שבדקו בטיחות של מלחי אלומיניום כאדג'ובנט בחיסונים
כתיבה: נחשון שטייף ואורית סופר.
עריכה מקצועית: ד"ר דליה שזיפי, ד"ר דרור בר-ניר, ד"ר מורן פרידמן
עריכה לשונית: אהוד אמיר

11/01/2026

האם ויטמינים ותזונה מאוזנת יכולים להחליף את הצורך בחיסונים?

תזונה טובה היא חלק חשוב מבריאות כללית. ויטמינים, מינרלים ותזונה מאוזנת תורמים לתפקוד תקין של מערכת החיסון. אבל האם הם יכולים "להחליף" חיסונים ולמנוע מחלות זיהומיות?
התשובה המדעית ברורה: לא.

תזונה טובה חשובה, אך לא מגנה מפני מחלות זיהומיות
תזונה מאוזנת מסייעת לגוף להתמודד טוב יותר עם זיהומים, אבל היא לא יכולה למנוע הדבקה בנגיפים כמו חצבת, שעלת, פוליו, אדמת, שפעת ועוד.
המחלות האלו נגרמות על ידי מחוללים אגרסיביים שהגוף לא יודע להתמודד איתם בלי "הדרכה" מוקדמת.
זו בדיוק מטרת החיסון: ללמד את מערכת החיסון לזהות את האיום לפני שהמחלה עצמה מתפרצת ופוגעת.

ויטמין C אינו מונע הדבקה
שמועה נפוצה טוענת ש"נטילת ויטמין C מונעת מחלות", "מחליפה חיסונים" או "מרפאת וירוסים".
מה האמת? ויטמין C חשוב לבריאות הכללית, אבל אין שום ראיה מבוססת שתומכת בטענה שוויטמין C מונע הדבקה במחלה כלשהי.
גם במינונים גבוהים אין הוכחה ליכולת של ויטמין C לעצור שפעת, חצבת, רוטה או כל מחלה זיהומית אחרת.
מחקרים על שימוש במינונים שונים (גם במינונים עצומים) של ויטמין C לטיפול במחלות הראו חוסר יעילות, ולעיתים דווקא הוויטמין גרם לתופעות לוואי חמורות.
בקיצור: מועיל לתזונה? כן. מונע מחלות זיהומיות? לא.

ויטמין A אינו תחליף לחיסון ואינו מרפא חצבת
לעיתים מופיעה ברשת טענה ש"ויטמין A יכול להחליף את חיסון החצבת".
זו תפיסה לא נכונה שמעוות את הידע המדעי הקיים.
האמת המדעית: ויטמין A לא מונע הדבקה בחצבת, לא מונע התפרצויות, ולא מתאים לטיפול בילדים שחלו בחצבת בהתפרצויות בישראל.
מה כן? אצל ילדים שסובלים מחסר תזונתי חמור (בעיקר במדינות מתפתחות), מתן ויטמין A במהלך המחלה מפחית סיבוכים ותמותה. זה לא רלוונטי לישראל בשום צורה.
כלומר: ויטמין A הוא טיפול תומך במקרים מאוד ייחודיים, שכלל אינם רלוונטיים לישראל. זה לא חיסון, לא הגנה, ולא החלפה.

"מערכת חיסון חזקה" אינה תחליף לחיסון
עוד שמועה נפוצה אומרת שאם "מחזקים" את המערכת החיסונית אין צורך בחיסונים.
העובדות: גם אדם בריא לחלוטין, בכושר מצוין, ששומר על תזונה מאוזנת ובריאה, יכול להידבק בחצבת, שעלת, שפעת, ובמחלות זיהומיות אחרות.
ללא נוגדנים וללא זיכרון חיסוני ממוקד (שנוצר בעקבות חיסון או מחלה), מערכת החיסון אינה מזהה את המחולל בזמן, והתוצאה עלולה להיות קשה או מסוכנת.
חיסונים אינם "מחזקים ", הם מלמדים את הגוף להתמודד עם מחולל מחלה ספציפי.
אז מה כן נכון? תזונה טובה חשובה לבריאות, גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. ויטמינים חיוניים לתפקוד הגוף, ואנחנו מקבלים אותם דרך התזונה.
אין ויטמין או תוסף שמסוגל למנוע הדבקה במחלות שנגדן ניתנים חיסוני שגרה.
חיסונים הם הדרך היחידה והמדעית לייצר הגנה ממוקדת ועקבית מפני מחלות זיהומיות מסוכנות.

לסיכום:
תזונה טובה חשובה לבנית בסיס בריא.
וחיסונים מונעים מחלות ספציפיות שיכולות להיות חמורות גם אצל אנשים בריאים לחלוטין ומצילים חיים.
שני המרכיבים נדרשים, כל אחד למטרה אחרת.

07/01/2026

המדע לא השתנה - רק הפוליטיקה (פרק נוסף)
בחודשים האחרונים אנחנו עדים לשורה של החלטות והצהרות מצד ה CDC האמריקאי, שמעלות לא מעט סימני שאלה וחשש בציבור. האחרונה שבהן - המלצה לצמצם את רשימת חיסוני השגרה בארה״ב, תוך שימוש באמירה הפשטנית: “מה שטוב לדנמרק טוב לאמריקה”.
במבט ראשון זה אולי נשמע כמו דיון מקצועי לגיטימי. אבל כשמסתכלים לעומק, מתברר שוב: המדע לא השתנה, רק הפוליטיקה.
מה השתנה ב CDC?
מאז מינויו של רוברט קנדי ג’וניור לשר הבריאות בארה״ב, הגוף שהיה עד לא מזמן אחד המוסדות המדעיים-רפואיים המובילים בעולם עבר תהליך מואץ של פוליטיזציה.
התוצאה היא לחץ פוליטי ישיר ועקיף על ה-CDC, שמוביל לשינויים בניסוחים, במסרים, וכעת גם בהמלצות. לא בגלל מידע מדעי חדש, לא בעקבות גילוי סיכונים שלא היו ידועים קודם, ולא לאחר דיון מקצועי אפידמיולוגי מעמיק. להפך: ההמלצות משתנות בניגוד לעמדת אנשי המקצוע עצמם.
חשוב להבהיר:
לא התקיימו ב CDC דיונים שמצאו שחיסונים מסוימים “כבר לא בטוחים”, “כבר לא יעילים”, או “לא נחוצים”.
לא פורסמו מחקרים חדשים שמצדיקים צמצום של חיסוני השגרה.
הראיות המדעיות פשוט לא השתנו.
מה שכן השתנה הוא האקלים הפוליטי שבו פועל הארגון.
ומה עם דנמרק?
לעיתים מוצגת דנמרק כ״הוכחה״ לכך שאפשר לחסן פחות. אבל זו השוואה מטעה.
לו״ז חיסוני השגרה בדנמרק שונה מזה של ישראל וארה״ב, אבל לא בגלל בעיות בטיחות או יעילות של החיסונים שאינם נכללים שם.
ההבדלים נובעים משיקולים אחרים לגמרי:
אפידמיולוגיה מקומית (תפוצה שונה של מחלות)
מבנה מערכת הבריאות הציבורית
תקציב ממשלתי והעדפות מדיניות
כלומר: זה לא שחיסון מסוים “מיותר” או “מסוכן”, אלא שהמדינה בוחרת היכן להשקיע במסגרת המשאבים שלה ובהתאם לסיכון המקומי.
חשוב לדעת: גם תכנית החיסונים הישראלית אינה כוללת חיסונים מסוימים שכן ניתנים בשגרה במדינות אחרות, מאותם שיקולים בדיוק. זה לא אומר שהחיסונים הללו בעייתיים, אלא שמדיניות חיסונים תמיד תלויה בהקשר המקומי.
השורה התחתונה:
ההמלצות המדעיות לגבי בטיחות ויעילות החיסונים לא השתנו.
מה שהשתנה הוא השיח הפוליטי בארה"ב.
בעת הזאת ה-CDC מובל על ידי גורמים פוליטיים ולכן לא כדאי לסמוך על ההמלצות שהוא מפרסם. למען הסר ספק, משרד הבריאות בישראל מובל על ידי גורמים מקצועיים וההמלצות שלו משקפות את הקונצנזוס הרפואי, לכן ניתן להמשיך להסתמך על תכנית החיסונים הישראלית ללא חשש.
המדע (היה ונשאר) ברור ועקבי.
הפוליטיקה - בכלל לא.
למידע מבוסס ועדכני על חיסונים בקרו במדברים על חיסונים

15/12/2025

הגיע הזמן לחיסון השפעת: מה חשוב לדעת?

מהי שפעת?
השפעת היא מחלה זיהומית של דרכי הנשימה הנגרמת על ידי נגיף שמתפשט בטיפות זעירות שנפלטות כשחולה משתעל או מתעטש, ובמגע עם משטחים נגועים.
המחלה יכולה להתבטא בחום, בשיעול, בכאבי שרירים, בעייפות, בכאבי ראש ולעיתים גם בבחילות.

מהן קבוצות הסיכון לשפעת וסיבוכיה?
* תינוקות וילדים קטנים
* קשישים
* אנשים עם מחלות כרוניות: ריאה, לב, סוכרת וכו׳
* אנשים עם דיכוי חיסוני
* נשים בהיריון

בקבוצות האלה עלולים להיגרם סיבוכים חמורים יותר, ולכן ההגנה עליהם, ציבורית ואישית, חשובה במיוחד.
עם זאת, חשוב לציין שגם עבור אנשים שאינם בקבוצות הסיכון יש סכנה בשפעת.

אילו חיסונים קיימים בעונה הקרובה 2025‑2026?
החיסונים נגד שפעת כוללים שלושה זנים שמומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי.
חיסון מומת: ניתן בזריקה, מתאים מגיל חצי שנה ומעלה.
חיסון חי‑מוחלש: בתרסיס לאף, מתאים החל בגיל שנתיים. לא ניתן לנשים בהיריון ולא לאנשים עם דיכוי חיסוני.

חמישה תרכיבים משווקים בארץ:
ארבעה מהם כוללים נגיפים מומתים: תרכיב Influvac של חברת Abbott, תרכיב Vaxigrip של חברת סאנופי, תרכיב Fluarix של חברת GSK, תרכיב Fluzone (מינון מוגבר – מיועד לקשישים) של חברת סאנופי.
תרסיס Flumist מכיל נגיפים מוחלשים ומיוצר על ידי חברת אסטרה זניקה.

איך נקבעים הזנים שייכללו בחיסונים בכל שנה?
במהלך חודשי הקיץ בחצי הכדור הצפוני מומחים מארגון הבריאות העולמי ובמרכזי מעקב עולמיים בוחנים את התפשטות הזנים בעונת החורף בחצי הכדור הדרומי: אילו זנים נפוצים, אילו זנים גורמים לתחלואה קשה, איך הם משתנים גנטית וכו׳. על בסיס הנתונים האלו הם מחליטים אילו זנים ייכללו בחיסון העונתי בעונת החורף הבאה בחצי הכדור הצפוני.
פעולה דומה מתבצעת במהלך החורף בחצי הכדור הצפוני כדי לקבוע אילו זנים ייכללו בחיסון בחורף הבא בחצי הכדור הדרומי.

למה כדאי להתחסן? על יעילות והגנה
החיסון מפחית במידה ניכרת את הסיכון לחלות בשפעת ומקטין את הסיכון לסיבוכים.
ההגנה הניתנת על ידי החיסון חשובה גם להגנה על אוכלוסיות בסיכון בסביבתנו.
ברוב השנים היעילות היא בין 40% ל-60%. זה פחות מיעילות חיסונים אחרים, אבל עדיין משמעותי.

ואם כבר חליתי בשפעת בתחילת העונה, כדאי לי להתחסן?
התשובה ברוב המקרים היא כן. מחלה מגינה רק מפני הזן הספציפי, ולא מפני שאר הזנים שעלולים להסתובב באותה עונה. מאחר שחיסון השפעת כולל כמה זנים, החיסון מעניק שכבת הגנה רחבה יותר ומפחית את הסיכון להידבק שוב בזן אחר.

איך מחשבים את יעילות החיסון, ולמה יודעים את זה רק בסוף העונה?
יעילות מחושבת באמצעות השוואה בין שיעור החולים המאומתים בקרב המחוסנים ובין שיעורם בקרב הלא-מחוסנים. ישנה בקרה על גיל, מצב בריאותי וגורמי סיכון.
את הנתונים האלו אוספים במהלך העונה. בגלל השינויים הרבים שהוירוס עובר, יש שינוי משנה לשנה.

אז מה עושים? מתחסנים!
* ילדים מתחת לגיל 6 חודשים – לא יכולים להתחסן. כדי להגן עליהם, חשוב שכל בני המשפחה והאנשים בסביבתם יהיו מחוסנים. כך קטן הסיכוי שהם יידבקו בשפעת.
* ילדים בני חצי שנה עד שנתיים – יכולים להתחסן בחיסון המומת בלבד (ניתן בזריקה בכתף או בזרוע).
* ילדים עד גיל 8 שנים שקיבלו בעבר מנה אחת או שלא חוסנו בעבר. המנה הראשונה מספקת הגנה חלקית, ורק אחרי המנה השנייה ההגנה טובה יותר.
* נשים בהיריון – יכולות לקבל חיסון מומת בלבד.

השפעת מגיעה כל חורף, והחיסונים זמינים בקופות החולים ובמוקדים הרפואיים. אל תחכו לחלות. התחסנו, הגנו על עצמכם ועל יקיריכם.

08/12/2025

מה הדרך הטובה ביותר להעריך בטיחות של חיסון?
לא קיימת בדיקה אחת יחידה. בטיחות חיסוני השגרה מוערכת בתהליך רב שלבי של ניסויים ובדיקת נתונים, כאשר כל שלב מחזק את השלב הקודם. במקרים בהם באחד השלבים מתגלות בעיות בטיחות, הנושא נבדק לעומק, ובמקרים רבים החיסון לא מאושר לשימוש או אפילו מוצא משימוש לאחר שכבר אושר.

מהן הדרישות הרגולטוריות של ארגוני בריאות, כמו ה-FDA וה-EMA?
הפיתוח הראשוני של החיסונים כולל בין היתר בדיקות בתרביות תאים ובבעלי-חיים. רק חיסון שעובר את השלב הזה בהצלחה ממשיך לשלב הניסויים הקליניים בבני אדם, שבהם בודקים את בטיחות ויעילות החיסון. ניסויים קליניים של תרופות וחיסונים נערכים בשלושה שלבים, כאשר בכל שלב עולה מספר המשתתפים.
● בשלב הראשון בודקים בטיחות. בשלב זה משתתפים מתנדבים בריאים שמקבלים מינונים שונים, כדי לזהות תופעות לוואי ולוודא שנוצרים נוגדנים.
● בשלב השני בודקים את עוצמת התגובה החיסונית. בשלב זה משתתפים מאות נבדקים, ומשתדלים להתייחס לקבוצות שונות באוכלוסיה. גם בשלב זה מקפידים לשים לב לבטיחות החיסון.
● בשלב השלישי בודקים את יעילות החיסון במניעת המחלה. בשלב הזה משתתפים אלפי אנשים. ממשיכים לבדוק את בטיחות החיסון גם בשלב הזה, כדי לגלות תופעות לוואי נדירות יותר.

רק חלק קטן מהחיסונים שמתחילים את התהליך מצליחים לעבור את כל שלבי הניסויים בהצלחה ומאושרים לשימוש. בשגרה, תהליך האישור של חיסונים אורך מעל 10 שנים. בזמני חירום, כמו למשל בתקופת התפרצות הקורונה, ניתן לקצר את הזמן עד לאישור חירום של החיסון ע"י קיצור הביורוקרטיה והתחלת מספר שלבים במקביל, אך מבלי לוותר על אף אחד מהם.

מה זה ניסוי קליני אקראי מבוקר?
השלבים השונים של הניסויים הקליניים שתוארו מבוצעים בשיטה הנקראת ניסוי קליני אקראי מבוקר (;Randomized Controlled Trial בקיצור - RCT) שבה מחלקים את הנבדקים באופן אקראי לקבוצת ביקורת שלא מקבלת את החיסון וקבוצת טיפול שכן מקבלת אותו. בניסוי שהוא גם כפול סמיות, המשתתפים והחוקרים לא יודעים מי באיזה קבוצה, כדי למנוע הטיות. כך ניתן לבדוק בצורה אמינה את יעילות החיסון וכן את תופעות הלוואי, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

מהו פלסבו?
תרכיבי החיסונים מכילים את המרכיב הפעיל (נגיף או חיידק, מוחלשים, מומתים או חלבון אחד מתוכם), ובנוסף חומרים אחרים שמטרתם לייצב ולשמור על המרכיב הפעיל וכך לגרום לתגובה של המערכת החיסונית. ברוב המקרים, תרכיב הפלסבו בניסויים הקליניים מכיל תמיסה זהה לתרכיב החיסון, רק בלי החומר הפעיל, כלומר - את כל המרכיבים האחרים. זה כדי שנהיה בטוחים שמרכיב החיסון בטוח.

מתי משתמשים בפלסבו?
כאן צריך להבדיל בין שני סוגי חיסונים חדשים:
1. חיסון כנגד מחלה שלא קיים נגדה חיסון.
2. חיסון חדש כנגד מחלה שכבר קיים נגדה חיסון. במקרה כזה החיסון החדש אמור להיות משופר בהשוואה לחיסון הקיים (הוספת זנים, שיפור יעילות וכו').

המטרה בניסוי היא להוכיח שהחיסון טוב יותר. אבל טוב יותר ממה?
כאשר מפתחים חיסון חדש לגמרי, נגד מחלה שאין לה חיסון, הניסויים הקליניים נערכים ע"י השוואה של קבוצת טיפול שמקבלת את החיסון החדש מול קבוצת ביקורת שמקבלת פלסבו. זה הכרחי כי אין לנו למה להשוות את החיסון החדש.
לדוגמא, החיסונים הראשונים שפותחו נגד נגיף הקורונה בשנת 2020 נבדקו מול פלסבו. דוגמא עכשווית נוספת הוא חיסון ה- RSV החדש שניתן לתינוקות.
אבל כאשר מפתחים חיסון חדש נגד מחלה שכבר קיים נגדה חיסון, השימוש בקבוצת פלסבו אינו מתאים. למה אינו מתאים? כי כאשר כבר קיים חיסון, מסיבות אתיות, לא ניתן לחלק את הנבדקים המתנדבים לשתי קבוצות, אחת מחוסנת אחת לא, ולסכן את אלה שלא מקבלים הגנה בכלל. לכן משווים את החיסון החדש לישן.

האם אחרי אישור החיסונים, ממשיכים לעקוב אחרי הבטיחות והיעילות שלהם?
חיסונים שעברו את שלב הניסויים הקליניים ומאושרים לשימוש, נמצאים במעקב גם אחרי שהם כבר בשימוש נרחב. כאן מגיעים מחקרים משמעותיים וחזקים ביותר - מחקרי עוקבה. אלו מחקרים שעורכים השוואות בין מחוסנים ללא מחוסנים לאורך שנים, באוכלוסיות גדולות של מאות אלפי ומיליוני אנשים. המחקרים האלו מאפשרים זיהוי וניתוח של תופעות לוואי נדירות לאחר החיסון, גם אירועים נדירים ברמה של אחד ל-100,000 או אחד למיליון, או תופעות שמופיעות שנים לאחר החיסון. תופעות אלו לא היו יכולות להתגלות בניסוי קליני שמטבעו הוא קטן יותר ומוגבל בזמן.

לסיכום
הדרישה של מתנגדי חיסונים ל "ניסוי אקראי מבוקר מול פלסבו" נשמעת לוגית, אבל בפועל היא לא מבוססת על המציאות, אינה עומדת בקנה אחד עם שיטת מחקר אמינות ומקצועיות, לא אתית, ולא באמת רלוונטית לשאלת הבטיחות או היעילות של החיסונים. המדע משתמש בכלים הרבה יותר טובים לבדיקת יעילות ובטיחות. בניגוד לטענה שמנסים, כביכול, להסתיר תופעות לוואי, יש מאות מחקרי עוקבה שמשווים מחוסנים ללא מחוסנים. התוצאות עקביות כבר עשרות שנים: חיסוני השגרה בטוחים, מצילים חיים, ומלווים לעתים בתופעות לוואי מוכרות ומוצהרות.

כתיבה: ד"ר דליה שזיפי (ביוטכנולוגית), ד"ר יואל קיי (אימונולוג)
סיוע ועריכה: נחשון שטייף, אורית סופר, ירדן לוין (אחות טפ"ח), ד"ר דרור בר-ניר (מיקרוביולוג)

Address

Beit Hanina

Website

http://midaat.org.il/, https://ask.midaat.org.il/

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מדעת posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to מדעת:

מדעת