זה בנפשי - Ze Benafshi

זה בנפשי - Ze Benafshi אנו תומכים בילדים ובני נוער המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות, עוזרים לבני משפחותיהם ושואפים לקדם חשיפה של הנושא

מוכנים לזה?מרגע זה ועד מוצ"ש כל שקל שווה 2 🤩תמכת ב-100 ש"ח? הם הפכו ל-200 ש"ח250? בזכותך יש לנו עוד 500 ש"ח לעשייה למען ...
11/06/2026

מוכנים לזה?
מרגע זה ועד מוצ"ש כל שקל שווה 2 🤩

תמכת ב-100 ש"ח? הם הפכו ל-200 ש"ח
250? בזכותך יש לנו עוד 500 ש"ח לעשייה למען הילדים והנוער במחלקות הפסיכיאטריות!
או במילים אחרות: יש לנו 48 שעות מע-כ-ש-י-ו
כאן קורה הקסם >>> https://giveback.co.il/project/90535

כבר תמכת? זה הזמן לספר לחברים ומשפחה שיש להם הזדמנות לקחת חלק בשינוי אמיתי למען הילדים והנוער במחלקות הפסיכיאטריות בלחיצת כפתור.

תודה לתורם האנונימי על ההתגייסות והתרומה הנדיבה 💗

יש רגעים שממלאים גאווה ומזכירים לנו למה בעצם אנחנו קמים בכל בוקר וממשיכים לתת תקווה לאלפי ילדים, נוער ומשפחות.ביום ראשון...
10/06/2026

יש רגעים שממלאים גאווה ומזכירים לנו למה בעצם אנחנו קמים בכל בוקר וממשיכים לתת תקווה לאלפי ילדים, נוער ומשפחות.
ביום ראשון האחרון זכינו באחד כזה- רגע שממלא הוקרת תודה על ההכרה בעשייה שלנו: זכייתה של עירית גלוסקינוס ברקן, מייסדת שותפה ומנכ"לית עמותת 'זה בנפשי' בפרס רות רפפורט לנשים פורצות דרך.
אנחנו גאים לשתף פה את מילותיה של עירית.
***
פוסט של הודיה והוקרת תודה
אתמול עמדתי על במה וקיבלתי את פרס רפפורט לעשייה נשית פורצת דרך.
זו הזדמנות להודות מעומק הלב לקרן ברוך ורות רפפורט ולועדת הפרס וחבריה המכובדים על הבחירה ועל ההחלטה להאיר זרקור על תחום בריאות הנפש של ילדים ובני נוער.
לאורך כל הטקס היה לי ברור שהרגע הזה אינו שלי בלבד.
כשישבתי באולם, מצאתי את עצמי חושבת על הדרך שעברנו בחמש השנים האחרונות.
יצאנו לדרך מתוך אמונה פשוטה: שגם לילדים ובני נוער המתמודדים עם אתגרי בריאות הנפש, בדיוק כמו ילדים המתמודדים עם מחלות פיזיות, וגם למשפחותיהם, מגיעים רגעים של אור, תקווה ושייכות. מגיעה להם הידיעה שהם לא לבד.
אני מבקשת לומר תודה לכל מי שהולך איתנו בדרך. תודה לבתי, טלי, ששום דבר לא היה יכול לקרות בלעדיה' ותודה לכם, כי בלעדיכם זה לא היה קורה;
למתנדבים, הפעילים, השגרירים, חברי הדירקטוריון, חברי "חברים בנפש", התורמים, השותפים והצוות, שהאמינו ב"זה בנפשי" כשהייתה רק חלום, וממשיכים לאפשר לה לצמוח ולהשפיע.
הפרס המרגש הזה הוא תזכורת לכוחה של קהילה. לכוחם של אנשים שבוחרים להתחבר סביב מטרה משותפת ולהפוך אכפתיות לעשייה.

אני רוצה להזמין אתכם להצטרף למשפחת זה בנפשי ולהיות שותפים לעשייה שלנו.
התקופה בישראל מאתגרת ביותר והצורך גדל בוודאי בעתות מצוקה אלו. יותר ילדים, בני נוער ובני משפחה זקוקים למענה, יחד נוכל להגיע ולסייע לעוד רבים.
כי שינוי אמיתי נוצר כשאנשים בוחרים לעשות אותו יחד.
אני מזמינה אתכם ואתכן להתרגש יחד איתי מצפייה בסרטון, ללחוץ על הלינק ולתמוך בקמפיין גיוס ההמונים שלנו כדי שנוכל להמשיך בעשייה ולהגיע לכל מי שצריך אותנו בימים אלו:
https://giveback.co.il/project/90535?amb=bb68c4e6-5e70-11f1-b80b-4201ac1c90d8

תודה ל GiveBack - מחזירים לקהילה שמאמינים בנו ובמטרות שלנו!או במילים אחרות: אנחנו בבחירת הצוות 🎉🎉🎉לחצו על הלינק, צפו בסר...
09/06/2026

תודה ל GiveBack - מחזירים לקהילה שמאמינים בנו ובמטרות שלנו!
או במילים אחרות: אנחנו בבחירת הצוות 🎉🎉🎉

לחצו על הלינק, צפו בסרטון והצטרפו אלינו: https://giveback.co.il/project/90535

08/06/2026

בשנים האחרונות המשבר הנפשי בקרב ילדים ונוער הולך ומחריף❗
עלייה של עשרות אחוזים במקרי דיכאון, חרדות, פוסט טראומה, בדידות עמוקה ופנייה לטיפול פסיכיאטרי.
מאחורי הנתונים האלו עומדים אלפי ילדים, ילדות ונוער שזקוקים לנו.
המציאות מחייבת אותנו לפעול!

גיוס ההמונים שלנו יצא לדרך ואנחנו צריכים אתכן ואתכם איתנו, כדי שהם לא יישארו לבד מאחורי קירות סגורים.
צפו בסרטון והצטרפו אלינו: https://giveback.co.il/project/90535

"הגדולה שלנו, בת 16, מתמודדת עם דיכאון שדורש מאיתנו המון אנרגיה ומשאבים. יש לה עוד שני אחים קטנים בבית שכבר לא מקבלים אמ...
07/06/2026

"הגדולה שלנו, בת 16, מתמודדת עם דיכאון שדורש מאיתנו המון אנרגיה ומשאבים. יש לה עוד שני אחים קטנים בבית שכבר לא מקבלים אמא ואבא כמו פעם. מרגיש לי שהם כמעט שקופים וזה ממלא אותי רגשות אשם. יש דרך לאזן את זה?"

❗ אמא יקרה, האשמה שאת מתארת היא אחת החוויות השכיחות והלא מדוברות בקרב משפחות למתמודדי נפש. כשילד אחד חווה משבר, כל הבית נכנס למצב חירום, והתחושה שאת מתייחסת פחות לאחרים לא פשוטה. קודם כל, חשוב לנו להגיד שגם אם האחים והאחיות כרגע מקבלים פחות תשומת לב מכם ההורים או מרגישים שפחות רואים אותם, הם לומדים שיעור מורכב לחיים על שותפות, משפחתיות וחמלה.
ובכל זאת, אם את רוצה לנסות ולייצר עוגנים של בטחון וביחד בתוך היומיום שכל כך שואב אתכם, הנה כמה עצות:
📌 זמן איכות קבוע- מחקרים מראים ש-15 דקות ביום של "אחד על אחד" מספקים לילדים את זמן האיכות לו הם זקוקים. משחק קופסה, שתיית שוקו ביחד או שיתוף ביום שעבר עלייך ועליהם יזכירו להם שהם לא לבד ויעבירו את המסר שרואים אותם גם בתקופה הזו.
📌 תנו לגיטימציה לכל הרגשות שלהם- לאחים של מתמודדים יש לפעמים נטייה להיות "הילדים המושלמים" כדי לא להכביד. לפעמים הם חווים כעס, קנאה או בושה. תגידו להם שמותר להם לכעוס או להיות עצובים, שזה בסדר שהמצב עכשיו קשה ועדיף לשתף ולהרגיש ולא לשמור הכל בבטן.
📌 שתפו אותם בצורה מותאמת גיל- אל תסתירו את המצב, אבל תתווכו אותו בפשטות, בלי להעמיס עליהם אחריות טיפולית. המשפט: "אחותכם עוברת תקופה לא קלה ואנחנו עוזרים לה, אבל אנחנו תמיד נשארים המשפחה שלכם ושומרים עליכם" מייצר המון ביטחון, גם אם אין לכם הרבה זמן להקדיש להם בכל יום.
ונכון שעכשיו קצת קשה לזכור את זה, אבל חשוב שתדעו שאתם עושים את הכי טוב שלכם וזה המון!
גם לך יש שאלה על התמודדות נפש של ילדים ונוער או על התמודדות המשפחה?
אפשר לשלוח לנו פה או בפרטי ונשמח לענות עליה בפינת השאלות שלנו.

04/06/2026

עשרות אלפי ילדים, ילדות ונוער מתאשפזים במחלקות הפסיכיאטריות ואף אחד לא מדבר על זה...
חוץ מאיתנו!
רוצים להצטרף אלינו ולעשות פה שינוי אמיתי?
לחצו על הלינק ובואו לקחת חלק >>> https://lp.vp4.me/ipkw

כשמסתכלים למטה מהקומה ה-30 בתל אביב, פתאום כל מה שנראה ענק מקבל פרופורציות חדשות-הבניינים הופכים לקוביות משחק, המכוניות ...
02/06/2026

כשמסתכלים למטה מהקומה ה-30 בתל אביב, פתאום כל מה שנראה ענק מקבל פרופורציות חדשות-
הבניינים הופכים לקוביות משחק, המכוניות זעירות והטרקטורים באתרי הבנייה נראים כמו צעצועים קטנים בארגז חול.
זה בדיוק הסיפור שלנו 😃
לפעמים המטרות שלנו נראות ענקיות, יש שיגידו כמעט בלתי אפשריות, אבל כשמסתכלים עליהן יחד, מהזווית הנכונה, מבינים ששום דבר לא גדול מדי.

ביום שישי האחרון עצרנו הכל כדי להגיד תודה ענקית למי שהם חלק בלתי נפרד מהביחד הזה- שגרירי ופעילי זה בנפשי- הא.נשים שהופכים כל מטרה לאפשרית.
הם והן נמצאים מדי יום במחלקות הפסיכיאטריות לילדים ונוער, מעבירים פעילויות פנאי, הרצאות, משנעים עוגות, מתנות ומארזי שי ובעיקר מאירים גם את הרגעים שמרגישים הכי חשוכים.
רגע לפני שנצא לכבוש יעד נוסף, היום הזה נתן לנו תזכורת לכך שכשאנחנו משלבים כוחות, המטרות הכי גדולות הופכות לברות השגה.

תודה לכל מי שהגיע ול'טאיקו לייף' ולמנחים ניתאי, תמי וניקיטה, על יום שכולו חווייה יפנית.

ועכשיו? ממשיכים קדימה בכל הכוח.
#בקרוב

"מה אם יגלו?", "מה יחשבו עלינו?"הרגע הזה, שבו מילים  מפחידות' על דף הופכות למציאות של הילד או הילדה שלך הוא אחד הרגעים ה...
01/06/2026

"מה אם יגלו?", "מה יחשבו עלינו?"
הרגע הזה, שבו מילים מפחידות' על דף הופכות למציאות של הילד או הילדה שלך הוא אחד הרגעים המטלטלים ביותר. זו תחילתה של דרך חדשה, מלאה בשאלות, חששות וחוסר ודאות.
החדשות הטובות הן שיש אור בקצה הדרך!

ביקשנו מאימהות קהילת זה בנפשי לחזור לרגע ההוא ולשתף מה הכי הפחיד אותן אז, ברגע שהרגישו שהקרקע נשמטה.
היום אנחנו משתפים את המילים שלהן כדי להגיד לכל הורה שנמצא עכשיו בתחילת הדרך (או בשיא הסערה): הפחד טבעי, הוא חלק מהדרך והכי חשוב- אתם לא לבד, יש מי שמבין אתכם.
אנחנו כאן כדי ללוות, להושיט יד ולהזכיר שגם בתוך הקושי יש מקום לתקווה וריפוי.
גם אתם יכולים!
איך? כל הפרטים פה: https://lp.vp4.me/ipkw

איך זה מרגיש להבין שמה שעובר עליך הוא לא 'נורמלי', להתאשפז במחלקה הסגורה ואיך צומחים מזה?ביקשנו מ-א', שחוותה אשפוז במחלק...
28/05/2026

איך זה מרגיש להבין שמה שעובר עליך הוא לא 'נורמלי', להתאשפז במחלקה הסגורה ואיך צומחים מזה?
ביקשנו מ-א', שחוותה אשפוז במחלקה פסיכיאטרית בנערותה, לשתף אותנו במסע שלה. היא ענתה על השאלות שלנו בלי פילטרים, ונתנה לנו הצצה למה שעבר עליה מהרגע שהקרקע נשמטה ועד לתובנות של היום שאחרי.
מתי התחלת להבין שאת/ה מתמודד/ת עם משהו שהוא מעבר ל״קושי רגיל״?
"האמת היא שלא הבנתי שאני מתמודדת עם משהו שהוא מעבר לקושי רגיל, הסבירו לי את זה רק שבוע לפני האשפוז, ובעקבות ההבנה הזאת אושפזתי."

מה היית רוצה שאנשים שלא חוו התמודדות נפשית ידעו על התמודדות / מתמודדי נפש?
הכי חשוב לי שאנשים ידעו שזה הרבה יותר נפוץ ממה שחושבים. כל אחד מכיר מתמודד נפש, גם אם הוא לא יודע. מתמודדי נפש הם אנשים רגילים, לא צריך לפחד מהם או לזלזל בהם.
בימים הכי קשים ומאתגרים - מה עזר לך, אפילו קצת? אדם, משפט, הרגל קטן, מחשבה?
ההבנה שאני לא לבד. שיש מישהו שאוהב אותי, גם אם זה רק מישהו אחד, והוא ישמח אם אבקש עזרה. היה לי חוק כזה: קודם כל לצאת מהמיטה, כל השאר לא משנה.
איך הסביבה התייחסה לאתגרים שלך ואיך זה השפיע על היכולת שלך להתמודד?
כשמסתכלים על הסביבה שלי, רובם פשוט התרחקו. אלו שרצו או נשארו קרוב לא בהכרח ידעו איך להגיב. הסברתי להם שאין צורך להגיב בצורה מסוימת, האני של לפני האשפוז זה אותו האני של בזמן האשפוז ושום דבר לא השתנה.
מה היה האתגר הכי גדול בחזרה לשגרה ומה דווקא הפתיע אותך לטובה?
כשחזרתי לשגרה, האתגר הכי גדול היה לחזור להתמודד עם הכל לבד, אבל באופן מפתיע הצלחתי לעשות את זה בצורה מצוינת (בדיעבד, אולי זה היה ככה דווקא בגלל המודעות של החברה למצב וזה שהיא הייתה מאוד פתוחה לקבל את המצב ואותי).
מה למדת על עצמך מתוך ההתמודדות הזו?
ההתמודדות הזו לימדה אותי המון על עצמי, אין לתאר, בעצם הכל מחדש. למדתי שאם יש בעיה אז יש פתרון, זה רק עניין של למצוא אותו. והמסר הכי חשוב שלי לכל נער או נערה שמתמודדים עכשיו עם אתגר נפשי, הוא שפשוט לטוב ולרע- הכל עובר."

הסיפור של א' הוא הסיפור של רבים מהילדים ובני הנוער שאנחנו פוגשים במחלקות. הוא מזכיר לנו שהתפקיד שלנו – כמשפחה, כחברים וכחברה – הוא פשוט להיות שם. לא לפחד, לא להתרחק, ולזכור שמתחת להתמודדות נמצא אותו ילד או ילדה שרק מחכים שנראה אותם.

האם סביבה תומכת יכולה להשפיע לטובה על סיכויי ההחלמה?בהחלט. המחקר בתחום בריאות הנפש חד-משמעי: סביבה משפחתית יציבה ועוטפת ...
26/05/2026

האם סביבה תומכת יכולה להשפיע לטובה על סיכויי ההחלמה?

בהחלט. המחקר בתחום בריאות הנפש חד-משמעי: סביבה משפחתית יציבה ועוטפת היא אחד מגורמי החוסן המשמעותיים ביותר עבור ילדים ובני נוער.
מעורבות הורית פעילה, שכוללת ביקורים בזמן האשפוז, שיתוף פעולה עם הצוות המטפל ויישום מיומנויות שנרכשו במחלקה גם בתוך הבית, יוצרת רצף טיפולי קריטי שמגדיל את סיכויי ההצלחה של הטיפול בטווח הארוך והוכח כגורם שמפחית משמעותית את הסיכון לאשפוזים חוזרים.
הנוכחות והתמיכה של ההורים מאפשרות לילד או לילדה להרגיש בטוחים בתוך תהליך הריפוי.

Address

החצב 10, ת. ד 436
Tel Mond

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when זה בנפשי - Ze Benafshi posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share