02/11/2026
"כל החיים האמיתיים הם מפגש", כתב מרטין בובר, ובחמש מילים הצליח ללכוד רכיב מהותי במסע החוסן לאימהות שלנו.
יומיים של מפגשים- כל אחת עם עצמה, אבל גם עם 80 האימהות הנוספות שיצאו למסע. כל אחת והסיפור, ההתמודדויות, האתגרים והכוחות שלה.
במסע החוסן השלישי שלנו הקדשנו מקום מיוחד דווקא לעצירה.
אפשרנו לעצמנו להאט את הקצב, להקשיב, להתבונן, לשבת ולרגעים פשוט להיות.
הרשינו לדברים לקרות בלי למהר, בלי משימות שצריך לסמן עליהן וי. נתנו לגיטימציה לרגע של שקט ונחת בתוך שגרת היומיום העמוסה כל כך של האימהות.
מתוך ההאטה זכינו לראות איך לצד המסע החיצוני, עברו האימהות גם מסע פנימי. מסע שבו נשים רבות קיבלו הזדמנות לבטא את עצמן, לעמוד על שלהן ולבקש לעצמן מה שהן צריכות. עבור חלקן, זו הייתה הפעם הראשונה.
בדברים שנשאה עירית גלוסקינוס ברקן, מנכ"לית ומייסדת שותפה של העמותה, היא הזכירה לנו שמפגש אמיתי הוא הרבה יותר מלהיות באותו מקום. זה הרגע שבו מישהו באמת רואה אותנו, לא רק את התפקידים שאנחנו ממלאות ואת מה שאנחנו עושות למען אחרים, אלא אותנו, כבני אדם.
ואולי זו אחת המתנות הגדולות של המסע: האפשרות להניח לרגע את כל מה שאנחנו רגילות להחזיק, להיות גם אלה שמקשיבים להן, שרואים אותן ושנותנים להן מקום. לפגוש נשים שמבינות בלי שצריך להסביר הכול, ולגלות בתוך המפגש הזה לא רק נחמה ושייכות, אלא גם כוחות חדשים.
בכל שנה אנחנו חוזרות מהמסע הזה קצת אחרות.
הפעם אנחנו חוזרות עם זיכרונות מיומיים מיוחדים, אבל גם עם תזכורת לכוחות שיש בכל אחת מאיתנו, לכוח שנוצר כשאנחנו יחד ולעובדה שהקשרים שאנחנו בונות הם לא רק משענת ברגעים קשים, אלא חלק בלתי נפרד ממה שהופך את החיים שלנו למלאים ומשמעותיים.
תודה ל-80 האימהות שבחרו לצאת איתנו למסע, על הפתיחות והאמון. תודה לצוות העמותה, למנחות, למנחים ולמלוות שהפכו את היומיים האלה לאפשריים ומשמעותיים כל כך, ולחברת טבע על השותפות והתמיכה במסע.