31/05/2026
טקס הענקת מלגת הלימודים על שם שני גבאי הי״ד 🎓💯
השבוע הגענו בפעם השלישית אל המכללה למנהל - המקום שבו שני למדה, צחקה, חלמה ובנתה את הדרך שלה בעולם המשפט.
ושוב מצאנו את עצמנו בתוך רגע מרגש, כזה שמצליח בכל פעם מחדש לחבר בין הכאב, הזיכרון והמשכיות החיים.
השנה הוענקה המלגה לסטודנטית שירה ויימן, אשר קיבלה את ההצטיינות על מצוינות אישית, מעורבות חברתית ותרומה לקהילה.
מעבר להישגיה האקדמיים, שירה היא גם קצינת מבצעים במילואים. מאז ה-7 באוקטובר היא משרתת כבר למעלה מ-350 ימים, תחילה באוגדת עזה וכיום בחטיבת הצנחנים הפועלת בגזרת העוטף ובבסיס מחנה רעים, לא רחוק מהמקום שבו התקיימה מסיבת הנובה באוקטובר 23.
האם זה מקרי? אנחנו כבר לא באמת יודעים.
אבל זה לא הדבר היחיד שחיבר אותנו אליה.
מי שהכיר את שני יודע - היה לה קטע קבוע.
שני תמיד הייתה מאחרת. לעבודה, ללימודים, למפגש עם חברים, ואפילו למסיבות.
היא הייתה חייבת לדפוק ״איחור אופנתי״, כזה שאי אפשר שלא לשים לב אליו.
ובדרך כלל, כמובן, זה גם ״לא באמת היה באשמתה״… לפחות ככה היא הייתה אומרת 😅
לקראת הטקס, נשלח מייל מסודר לכל מקבלי המלגות עם שעת ההגעה המדויקת, כדי לאפשר גם למשפחות להכיר את הסטודנטים שמקבלים מלגה על שם יקיריהם.
איכשהו, המייל שנשלח לשירה היה שגוי - והיא לא קיבלה את העדכון בזמן.
וכך יצא ששירה הגיעה עם משפחתה כמעט בסיום הטקס.
אבל בפנים? אנחנו ידענו שזה לא במקרה.
זה הרגיש כאילו שני בעצמה סידרה את כל זה שם מלמעלה.
כאילו היא זו שדאגה שגם השנה תהיה “מאחרת אחת” בטקס הזה.
וככל שהערב התקדם, התחילו להופיע עוד ועוד נקודות דמיון שקשה היה להתעלם מהן.
גם שירה גבוהה ומרשימה, בדיוק כמו שני.
גם היא מוקפת חברות, קלילה, חייכנית ומלאת אור.
גם היא לומדת משפטים, בדיוק באותם המסדרונות שבהם שני הלכה.
ואין לנו ספק שבקצב הזה - גם היא תסיים בהצטיינות, בדיוק כמו שני שלנו.
שירה, שמחנו מאוד להכיר אותך.
אנחנו מקווים שמעכשיו שני תלווה אותך לאורך כל הדרך - בתואר, בחיים, ובהגשמת כל החלומות שעוד מחכים לך.
ותודה ענקית למכללה למנהל, שממשיכים שנה אחר שנה להנציח את שני בדרך כל כך מרגשת, אנושית ומלאת לב.
העובדה שסטודנטים שלא הכירו את שני זוכים להכיר את הסיפור שלה, את הדרך שלה ואת האור שהשאירה אחריה - היא עולם ומלואו עבורנו ❤️
