Asif: Culinary Institute of Israel

04/12/2025

על דלת הכניסה של משפחת ורבר ברעננה תלוי שלט בכתב יד, שניצב שם מ-7 באוקטובר: "ברוכים הבאים, ולמרות הכל, אנחנו אנשים שמחים. אנא, כנסו עם חיוך בלב וחיוך על הפנים… החיים יפים! זה מה שאלון היה רוצה" (English below)

משפחתו של אלון ורבר ז"ל, רוצה לזכור אותו דרך הדברים השמחים. אלון היה תמיד מוקף בחברים, ייעץ ברגישות. מגיל קטן התאהב בכדורגל והמשיך לשחק גם בבגרותו בכל יום ראשון יחד עם חברים. אלון אהב גם מוזיקה, ונהג לנגן עם חברים במקלט.

אימו של אלון, מירטה, סיפרה שנהגה להכין לאורך החורף את "העוגה של אלון": עוגת תפוזים בחושה, עם מיץ תפוזים טרי. אלון היה זה שביקש להוסיף לעוגה ציפוי שוקולד – ומאז מכינים אותה כך בבית המשפחה.

ב-6 באוקטובר אלון אכל ארוחת ערב עם הוריו, ומשם יצא לנובה. כשהחלה המתקפה, אלון וחבריו נכנסו לשלוש מכוניות וניסו להימלט בשיירה מהמקום. אלון נרצח ביריות ליד קיבוץ רעים, לצידו ברכב היה גם חברו גיא אילוז – שנחטף נרצח בשבי.

לזכרו של אלון, אימו שיתפה את המתכון לעוגת התפוזים שאהב. תוכלו למצא אותו, יחד עם הסיפור המלא של אלון, באתר שלנו (לינק בתגובה הראשונה)

בימוי: יעל לינזן, צילום ועריכה: עומר מנדס

On the Werber family’s front door in Ra’anana hangs a handwritten sign that’s been there since October 7: “Please come in with a smile… Life is beautiful! That’s what Alon would have wanted.”

Alon Werber was known for his kindness, his love of soccer and music, and the close friendships he built over the years. His mother, Mirta, remembers how every winter she baked his favorite treat — a simple orange cake. It was Alon who suggested topping it with chocolate glaze, and ever since, that’s how the family has made it.

On October 6, Alon had dinner with his parents before heading to the Nova music festival. When the attack began, Alon and his friends fled in a convoy of three cars. He was murdered by gunfire near Kibbutz Re’im. His friend, Guy Iluz, who was in the car with him, was kidnapped and later murdered in captivity.

In his memory, Mirta shared the recipe for Alon’s orange cake. You can find it — along with his full story — on our website (link in first comment).

13/11/2025

מיכל כץ ידעה שהאחיינית שלה, עדן בן רובי, לא אוהבת לראות "חתיכות" בבולונז. לכן, תמיד הייתה טוחנת את הבצל, השום והכוסברה ו"מחביאה" אותם ברוטב. בכל פעם שאחייניתה האהובה הגיעה לארוחות שישי, מיכל הייתה מכינה את "הבולונז של עדן" (English below).

עדן תמיד רצתה להיות בכל מקום כל הזמן. "היא חזרה מהטיול הגדול ביוני 2023, ועד 7 באוקטובר היא כבר הספיקה לטוס ארבע פעמים! היא עבדה בשביל לטוס. היא רצתה לראות עולם ולחיות את החיים", מספרת מיכל.

עדן הייתה אמנית, צלמת וציירת מוכשרת. היא נהגה לקום ב-05:00 ולצלם את הזריחה בים, היא ציירה על מטקות וגלשנים ותיעדה גולשים. מגיל 12 עדן כתבה במחברת את החלומות שלה, אחד מהם היה להציג את ציוריה בגלריה בניו יורק – חלום שהתגשם לאחר מותה, כשיצירותיה הוצגו בגלריה בצ'לסי, ניו יורק.

לפסטיבל הנובה עדן הגיעה לפנות בוקר עם אחיה רועי ובן זוגה אריאל ביטון. כשהמתקפה החלה, הם הצליחו לברוח למיגונית ליד בארי. בשעה 8:02 התקבלה ההודעה האחרונה ממנה. מחבלי חמאס הגיעו למיגונית וירו בכל מי שהיה שם, ועדן ואריאל נרצחו.

במסגרת "מקום בשולחן", מיכל הכינה את הבולונז שעדן אהבה. את המתכון והסיפור המלא תמצאו באתר שלנו (לינק בתגובה הראשונה).

בימוי: יעל לינזן, צילום ועריכה: עומר מנדס

Michal Katz knew her niece, Eden Ben Rubi, didn’t like seeing “pieces” in her Bolognese. So she blended the onion, garlic, and cilantro until smooth, “hiding” them in the sauce. Whenever Eden came over for Friday dinner, Michal made what became known as “Eden’s Bolognese.”

Eden used to wake up early to capture sunrises, paint on surfboards, and photograph surfers. “She came back from her post-army trip in June 2023, and by October 7 had already flown abroad four more times!” says Michal. “She wanted to see the world.” Since age 12, she kept a notebook of dreams — one of them, to exhibit her art in New York, came true after her death when her work was shown in Chelsea.

Eden went to the Nova music festival with her brother Roei and her partner, Ariel Biton. When the attack began, they fled to a roadside shelter near Kibbutz Be’eri. At 8:02 a.m., Eden sent her last message. Hamas terrorists reached the shelter and opened fire. Eden and Ariel were murdered.

As part of the “A Place at the Table” project, Michal prepared Eden’s Bolognese. Find the full recipe and story on our website (link in first comment).

16/10/2025

בכל פעם שאור מזרחי ז"ל היה מגיע לבקר את סבתו אסתר, היא הייתה אומרת לו :"אל תזוז!", מטפסת על שרפרף ומעניקה לו חיבוק חזק (English below)

בין סבתא אסתר ואור היה חיבור מיוחד. "למדתי ממנו הרבה", היא מספרת. "מהשקט שבו, מחוש הצדק שלו". מגיל קטן אור היה סקרן וצמא ללמוד, בגיל 4 כבר ידע לזהות את הדגלים וערי הבירה של כל מדינות העולם. בתקופת הקורונה, כשחלק מחבריו לתיכון התקשו ללמוד מרחוק, אור העביר להם שיעורים פרטיים ודאג שכולם יעברו את הבחינות.

אור התגייס לחיל האיסוף הקרבי ושירת כבלונאי בעוטף עזה. "במשך שנה הוא התריע שמשהו לא טוב קורה שם", מספרת אסתר. "הוא הרגיש שהוא לא יחזור". ב-7 באוקטובר אור היה במוצב ארז יחד עם ארבעה מחבריו לגדוד. כשהחלה המתקפה של חמאס, המפקדים הורו להם להיכנס לממ"דים בבסיס – אבל הם היו נעולים. בניסיון להתמגן הם רצו לחמ"ל, אך אור נורה למוות מטרים ספורים מהכניסה.

לזכרו של אור, אסתר בחרה להכין גורמה סבזי – תבשיל ירקות ובשר פרסי. "גם אמא שלו נהגה להכין תבשילים מהמטבח הפרסי, אבל את זה הוא היה אוכל רק אצלי", היא מוסיפה בגעגוע. המתכון והסיפור המלא נמצאים באתר שלנו (לינק בתגובה הראשונה).

בימוי: יעל לינזן, צילום ועריכה: עומר מנדס

Every time Or Mizrachi visited his grandmother Ester, she’d say, “Don’t move!”— then climb on a stool to give him a big hug. The two shared a powerful bond. “I learned so much from him,” Ester says. “From his quiet strength, his strong sense of justice.”

Even as a young child, Or was curious and driven. By age four, he could name the flags and capitals of every country. During COVID, he tutored classmates who were struggling with remote learning to make sure no one fell behind.

After high school, Or enlisted and served near the Gaza border. “For a year, he kept saying something felt wrong,” Ester recalls. “He had a feeling he wouldn’t come back.”

On October 7, when Hamas launched its brutal attack, Or and four fellow soldiers tried to enter their base’s shelters —\\ but they were locked. As they ran to the command center, Or was shot and killed just steps from the entrance.

To honor his memory, Ester made ghormeh sabzi — a Persian herb and meat stew. “His mom cooked Persian food too,” she says, “but this dish? He’d only eat it at my house.”

Find the recipe and Or’s full story on our website (link in first comment).

06/10/2025

סיגל לוי ז"ל הגיעה לפסטיבל הנובה לא כדי לחגוג, אלא כדי לעזור לאחרים (English below)

היא התנדבה בניידת של עמותת "עלם", במטרה לספק עזרה ראשונה נפשית לצעירים שנקלעו למצוקה במסיבות טבע. כשהחלו האזעקות, סיגל וחבריה אספו כמה שיותר מבלים לניידת בניסיון לברוח. לאחר שלושה ימים גופתה זוהתה ביציאה משטח הפסטיבל.

סיגל, אחות צעירה לשלושה אחים גדולים, הייתה מצחיקה ופלפלית, עם עיני תכלת נוצצות ורצון גדול לתת ולעזור – שהביא אותה לעבודה עם נוער בסיכון. "אם היה ילד בלי בית, היא הייתה הופכת את העולם כדי למצוא לו מקום לישון", מספרת אימה אָני. החלום של סיגל היה לפתוח בית קפה עם גינה לגידול ירקות, שיעסיק בני נוער בסיכון.

הלווייתה של סיגל הייתה מהלוויות הראשונות של נרצחי הנובה. המונים הגיעו ללוות אותה בדרכה האחרונה, ובהם רבים מהנערים שסייעה להם. "היא ממש השקיעה בילדים האלה, והם ביקשו לבוא לשבעה ולכל האזכרות", מוסיפה אימה.

במסגרת "מקום בשולחן", אָני בחרה להכין לזכר בתה עוף בתנור – מנת הבית המשפחתית בימי שישי. סיגל הייתה מכינה אותה לעתים תכופות בבית שלה ושל ארוסה יוסי, ותמיד התקשרה לאימה תוך כדי, עם שאלות על אופן הבישול. המתכון והסיפור המלא נמצאים באתר שלנו (לינק בתגובה הראשונה).

Sigal Levy didn’t come to the Nova Festival to celebrate — she came to help. She volunteered with ELEM’s mobile unit, offering emotional first aid to young people at outdoor raves. When the sirens began, Sigal and her team tried to gather as many people as they could into the van and escape. Her body was identified three days later near the festival grounds.

The youngest of four siblings and the only girl, Sigal was witty, warm, and driven to give. She dedicated herself to helping at-risk youth. “If a kid had nowhere to sleep, she’d move heaven and earth to find them a place,” says her mother, Annie.

Sigal’s funeral was one of the first held for Nova victims. Hundreds came to say goodbye, including many of the teens she had helped.

As part of the “A Place at the Table” project, Annie prepared roasted chicken in her daughter’s memory — the family’s go-to Friday night dish. Sigal often cooked it at home with her fiancé, always calling her mom mid-recipe for tips. Find the full story and recipe on our site (link in comments).

15/09/2025

Thank you Jessica Steinberg and The Times of Israel for telling the story of Tzafona (Head North)

Program by Tel Aviv's nonprofit Asif Culinary Institute brings groups to northern Israel, which has lost nearly a quarter of its food businesses following conflict with Hezbollah

03/09/2025

הכנת פנקייקים בבית משפחת פלש הייתה אירוע משפחתי, מאז שהבנות היו קטנות (English below).

בזמן שמעיין, טלי וקרן היו יושבות עם אביהן יגאל סביב שולחן האוכל, הייתה האם סינדי יוצקת מהבלילה למחבת ומוציאה פנקייקים חמימים. לפעמים הן לא היו מתאפקות וגונבות ישר מהערימה, מתחרות ביניהן מי תשיג את הפנקייק הבהיר ביותר.

סינדי הביאה את המתכון איתה מארה"ב, שם נולדה וגדלה. "כילדות היינו אוכלות אותם עם מייפל ואבא שלי היה אוכל אותם עם פסטרמה או אבוקדו", מספרת הבת קרן. "היינו מסתכלות עליו בהלם, אבל כשגדלנו התחלנו גם אנחנו לאכול פנקייק מלוח ולקנח במתוק".

סינדי הגיעה כמתנדבת לקיבוץ ניר עם, שם הכירה את יגאל – בן לניצולי שואה שהגיע למקום במסגרת גרעין נח"ל. הם נישאו והקימו את ביתם בכפר עזה, שם נולדו בנותיהם. ב-7 באוקטובר בני הזוג התבצרו בממ"ד יחד עם כלבתם במשך שעות, עד שמחבלים פרצו לממ"ד וירו בהם.

קרן מתארת את אמה כטיפוס החולם, בעוד אביה היה איש פרקטי. שני הפכים משלמים, היא קובעת, "היא הייתה צריכה את המסגרת והוא את הניצוץ". גם במטבח הם פעלו בהרמוניה – הוא היה אמון על הבישולים, והיא על האפייה.
קרן הכינה את הפנקייקים לזכר הוריה במסגרת "מקום בשולחן". המתכון והסיפור המלא בתגובה הראשונה [בימוי: יעל לינזן, צילום ועריכה: עומר מנדס]

Making pancakes at the Flash’s home was always a family affair. While Maayan, Tali, and Keren sat at the table with their father, Igal, their mother, While Maayan, Tali, and Keren sat with their father Igal, their mother Cindy stood by the stove, flipping warm pancakes. The girls would often sneak one from the stack, racing to grab the palest one.

Cindy brought the recipe from the United States, where she was born. “As kids, we ate them with maple syrup, and my dad with pastrami or avocado,” Keren recalls. “We used to watch him in shock, but as we grew up, we started doing the same.”

Cindy and Igal met at Kibbutz Nir Am, where Cindy was a volunteer and Igal came as part of a Nahal military group and decided to stay. They got married and built their home in Kibbutz Kfar Aza, where their daughters were born. On October 7, the couple hid in their safe room with their dog. After hours of sheltering, terrorists broke in and shot them.

Keren made the pancakes in memory of her parents as part of “A Place at the Table” project. The full recipe and story are in the first comment.

27/08/2025

לגלות את האוצרות הקולינריים של טבריה: הצטרפו לסיור על שפת הכנרת ב-100 ש"ח בלבד.

"צפונה" היא יוזמה המציעה סיורים קולינריים מסובסדים על מנת לתמוך ביישובי הצפון שספגו פגיעה קשה מאז פרוץ המלחמה. ניתן עוד להירשם לסיור בטבריה שיתקיים ביום שישי הקרוב, קישור בתגובה הראשונה

27/08/2025

זרעי קיץ: סיורים לילדים באסיף - ביום האחרון של החופש הגדול!

ביום ראשון הקרוב, ה-31 באוגוסט, נקיים סיורים מודרכים לילדים: נתחיל בספרייה שלנו, נעלה משם לחווה הלימודית שלנו על הגג ונכיר מקרוב גידולים כמו אורז ושומשום ונקנח במסעדה עם כדור גלידה לבחירה מתוך תפריט המיוחדים שלנו (וכן, יש גם טעמים למבוגרים).

נשארו מקומות בודדים לסיור של 9:00 בבוקר. קישור בתגובה הראשונה

13/08/2025

"תמיד אמרתי לזיו שלא משנה מה, בעת צרה אהיה שם בשבילו. רק פעם אחת לא הצלחתי, ב-7 באוקטובר, ועד היום אני מבקשת ממנו סליחה" (English below)

תמי כהן שפירא נהגה להכין בורקס בשר באופן קבוע בביתם בקיבוץ ניר עם, לפעמים לארוחת שישי ולפעמים סתם ככה באמצע השבוע. בנה זיו ז"ל אהב אותו במיוחד, "לפעמים הוא היה יורד על תבנית שלמה", היא נזכרת. הוא גילה את האהבה לבישול כשעבר לדירה משלו בקיבוץ. הוא אהב לנסות מתכונים חדשים, שאימו מעולם לא הכינה.

"כילד זיו היה ברדקיסט ושובב גדול", תמי מספרת בחיוך. כשבגר, גילה בנה את נפש האומן שבו, ולמד צורפות תכשיטים ורתכות. הארוחה המשפחתית האחרונה שלהם הייתה בערב שמחת תורה, אחריה זיו השאיר את כלבו לופי אצל הוריו ויצא לנובה.

בבוקר, תמי התעוררה בביתה בקיבוץ לקול האזעקות. היא התקשרה לזיו שדיווח לה שהוא וחבריו מתחילים לחזור הביתה. בתחילה, תמי חשבה שהמחבלים חדרו רק לקיבוץ. "היינו ללא חשמל כל הבוקר, רק כשהוא חזר הבנו מה קורה גם מחוץ לקיבוץ", היא משחזרת. במשך 3 ימים הם חיפשו אחריו, עד שהגיעה הידיעה שנרצח.

תמי הכינה את המתכון לבורקס בשר שבנה אהב, כחלק מ"מקום בשולחן". המתכון והסיפור המלא של זיו נמצאים באתר שלנו (לינק בתגובה הראשונה)

בימוי: יעל לינזן, צילום ועריכה: עומר מנדס

Tami Cohen Shapira used to make beef bourekas regularly at home in Kibbutz Nir Am. Her son Ziv especially loved them. “Sometimes he’d finish an entire log by himself,” she recalls.

Ziv discovered his love for cooking after moving into his own apartment on the kibbutz. He enjoyed experimenting with recipes like stuffed grape leaves and curries. As a child, he was a troublemaker, Tami says with a smile — but as he grew older, he found his artistic side and studied jewelry making and welding.

Their last family meal was on the eve of Simchat Torah. After dinner, Ziv left his dog with his parents and headed to the Nova festival. The next morning, Tami woke to the sound of sirens. Ziv told her he and his friends were heading home. At first, she thought the danger was only in their kibbutz. “We had no power that morning. Only later did we realize what was happening outside Nir Am.”

For 3 days, they searched for Ziv — until they learned he had been murdered.
Tami made his favorite bourekas recipe as part of A Place at the Table. The recipe and Ziv’s story are on our website (link in first comment).

06/08/2025

"קשה לחשוב על חקלאים אמיצים, חרוצים, יצירתיים, סקרנים ומגוונים כמו החברים של קיבוץ נאות סמדר", אומרת מיכל חביביאן. "הקיבוץ הדרומי מורכב משלל מעשים, וגידול מטעי פרי בערבה, באקלים מדברי, הוא אחד הנועזים שבהם".

החלקות של נאות סמדר חיות ונושמות בזכות הגובה היחסי של הקיבוץ ומנות הקור החורפיות. תנאי הגידול המדבריים מקנים לפרי מרקם עסיסי ומתיקות נפלאה. במקום דואגים שאף פרי לא יושלך – כל הפחת הופך למיץ או לסיידר, ליין, לחטיפי אנרגיה, לסילאן, לממרחים, לשמן זית, לפירות מיובשים ואפילו לקוסמטיקה.

מעבר לירקות שגדלים בקיבוץ לתצרוכת העצמית של חדר האוכל, יש כאן מטעי פרי אורגניים, שמהם יש עודפים שמשווקים לכל חלקי הארץ. בנאות סמדר גם מגדלים עיזים ומהחלב שלהן מייצרים יוגורט וגבינות אורגניים מהמשובחים בארץ.

את התוצרת של נאות סמדר אפשר לפגוש בבתי טבע, או לעצור בפונדק של הקיבוץ בדרך לאילת.

להמלצות נוספות מרחבי הארץ היכנסו ל"פסיפס" – מדריך בתי האוכל שלנו. הלינק בתגובות
📷: נועם פריסמן

“It’s hard to find a group of farmers as brave, hardworking, creative, curious, and diverse as the members of Kibbutz Neot Semadar,” says farmer Michal Havivian. “This southern kibbutz is involved in a wide range of activities, and cultivating fruit orchards in the harsh desert climate of the Arava is one of their boldest endeavors”.

The orchards of Neot Semadar thrive due to the kibbutz’s elevation and the cold temperatures during the winter. The bio-organic growing conditions, combined with the saline soil and the grassy fields that surround the trees, enrich the soil and give the fruit its juicy texture and wonderful sweetness. At the kibbutz’s processing center, nothing goes to waste — every part of the fruit is used to produce juice, cider, wine, energy bars, date molasses, spreads, olive oil, dried fruits, and even skincare products.

The kibbutz also raises goats, and uses their milk to produce yogurt and some of the finest organic cheeses in the country. The produce from Neot Semadar can be found at organic food stores, or you can stop by the kibbutz’s inn on the way to Eilat.

Want more recommendations? Explore “The Flavor Mosaic” — Asif’s culinary guide. Link in the comments.

31/07/2025

עולים ועולות לרמת הגולן הסופ"ש? 🐐 צירפנו המלצה מריטה גולדשטיין (English below):

אהבתה לעזים של שירי ברוך-נעלי הובילה אותה לפתוח את מחלבת דיר עזיז במושב כנף, ולייצר כמה מגבינות העזים הטובות ביותר בארץ – דווקא בטכניקות לא מסורתיות. הדאגה שלה לרווחתן של החיות היא כנראה הסיבה לכך שהגבינות שלה נהדרות כל כך, בעלות טעמים נקיים ועדינים מאוד.

"שירי דואגת בקפדנות לכל מה שהעזים שלה אוכלות, ויוצרת מהחלב שלהן גבינות שטעמן שונה בתכלית מגבינות עזים סטנדרטיות", כותבת גולדשטיין. "אין בהן טעמי לוואי שמזוהים עם תוצרי עזים, רק טעמים נקיים של גבינות מטריפות, מעניינות ואיכותיות".

אפשר להגיע למחלבה שבמושב כנף לסיור חווייתי עם שירי בתיאום מראש. הוא כולל ביקור בדיר וטעימות במחלבה. מחוצה לה יש פינות ישיבה מול הנוף היפהפה של הגולן.

לעוד המלצות קולינריות בצפון ובשאר הארץ, היכנסו "פסיפס": מדריך בתי האוכל של אסיף. הלינק בתגובות.

צילום: נועם פריסמן

"Shiri meticulously oversees everything her goats eat, crafting goat cheeses that stand out”, writes food journalist Rita Goldstein. “Unlike typical goat cheeses, hers have no aftertastes — just the pure, clean flavors of remarkable, high-quality cheeses”.

Shiri Baruch-Naali is the owner of Dir Aziz Dairy in the Golan Heights, where she makes some of the best goat cheeses in Israel that are known for their clean, delicate flavors. For her, the real magic lies in her relationship with the goats — the milk is simply a byproduct, something to be transformed rather than wasted.

You can book a tour of the dairy by appointment; it includes a visit to the barn and a tasting. There is also an outdoor seating area where you can enjoy the cheeses while taking in the beautiful view of the Golan.

Want more recommendations? Explore "The Flavor Mosaic" — Asif’s culinary guide. Link in comments.

23/07/2025

"היא אמרה לי בטלפון 'את האמא הכי טובה שיכולתי לקבל', ואז היא עברה אחד אחד, ונפרדה מאיתנו", משתפת שלי, אימה של ליבי כהן-מגורי ז"ל (English below).

גם אחרי שנורתה, ליבי נשארה רגועה בשיחת הטלפון עם משפחתה ב-7 באוקטובר. באותו הבוקר היא ניסתה להימלט מהנובה עם חברתה עדי, אך השתיים נקלעו למארב של מחבלים בכביש 232. ברגעיה האחרונים, היה חשוב לליבי, שכונתה "שמש" בבית, לחזק את הסובבים אותה.

ליבי הייתה צעירה עם צחוק מדבק, חמלה גדולה ורגש אימהי חזק. בזמן שירותה הצבאי כקצינה היא אירחה כדרך קבע בביתם חיילים בודדים, שחלקם נשארו במשך חודשים. כשטיילה בדרום אמריקה, דאגה להכין ארוחות שישי לכולם. מנה קבועה בתפריט שלה הייתה סלט עדשים ובטטות צלויות. "היא הייתה מביאה אותו לכל ארוחה עם חברים, והוא הפך לסלט שלה", מספרת אימה, שלי.

מאז 7 באוקטובר, שלי מקדישה את חייה להנצחת בתה. "חשוב לי שיזכרו את ליבי, גם דרך עמוד ההנצחה שלה, שלא ייתנו לה להישכח". כחלק מ"מקום בשולחן", שלי שיתפה את המתכון לסלט העדשים שבתה אהבה. הלינק למתכון והסיפור המלא – בתגובות

Even after she had been shot, Libby Cohen-Meguri stayed calm during a phone call with her family on the morning of October 7. "She said to me, ‘Mom, you’re the best mom I could’ve ever had,’" recalls her mother, Shelly. "To her twin brother, Tomer, Libby said how lucky she was to grow up by his side. Then she turned to her little sister, Maya, and said goodbye."

Just moments earlier, Libby and her friend Adi had tried to flee the Nova festival when the Hamas attack began — but they were ambushed by terrorists. Even in her final moments, Libby focused on comforting the people she loved.

Libby had an infectious laugh, deep compassion, and a strong, motherly spirit. During her army service, she often hosted lone soldiers in her family’s home — sometimes for months. While backpacking in South America, she cooked Friday night dinners for fellow travelers. One dish she always made was lentil and roasted sweet potato salad. "She brought it to every gathering," says her mother.

Shelly shared Libby’s lentil salad recipe as part of the commemorative project “A Place at the Table”. Find the link to the recipe in the comments.