07/10/2026
בתוך כל הסיפורים של אותו יום נורא, אנחנו מתייחדים גם עם חברינו הגמלאים.
עם מי שנרצחו, עם מי שנחטפו, עם מי שאיבדו בני משפחה וחברים, ועם מי שחייהם השתנו באותו בוקר.
הדור שבנה כאן חיים שלמים פגש את 7 באוקטובר במלוא האכזריות שלו. היו מי שמצאו את מותם, היו מי שמצאו את עצמם בגיל 70, 80 ו-90 מתחילים מחדש, מפונים מהבית, מהקהילה ומהשגרה. והיו גם מי שמצאו את עצמם במנהרות בעזה, בתנאים בלתי אנושיים, ונדרשו למצוא בתוכם כוחות שקשה בכלל לדמיין.
ובתוך כל הכאב הזה נחשף גם משהו אחר.
הכוח העצום של הדור שלנו. דור המייסדים.
דור שכבר ידע מלחמות, משברים ואובדן, וגם באותו יום עמד מול המציאות בלי לאבד את האנושיות, את האחריות ואת הערבות ההדדית.
ראינו גמלאים שנשארו לעזור לאחרים, שתמכו במשפחות, שהתנדבו, שסייעו לקהילות, ושגם ברגעים של פחד וחוסר ודאות מצאו בתוכם כוח לעמוד, לפעול ולהחזיק אחרים.
הגבורה הזאת מזכירה לנו גם היום מי אנחנו ומה המקום שלנו בחברה הישראלית. יש לנו ניסיון, יש לנו כוח, יש לנו מה לתת, והזמן שלנו ממש לא עבר.
הזיכרון של חברינו, והדוגמה שהשאירו לנו, נותנים לנו עוד כוח להמשיך לפעול, לעשות ולהיאבק על מקומם וזכויותיהם של האזרחים הוותיקים בישראל.
אנחנו כאן. חזקים, משמעותיים וחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
