לח"י - העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • לח"י - העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל

לח"י - העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל Freedom Fighters of Israel Heritage Association (FFI-LEHI)
www.lehi.org.il

העמותה מנציחה ומתעדת את ההסטוריה של לח"י ואת לוחמיה.

תחום פעילות העמותה מקיף את הנושאים הבאים:
* הפקת אירועים ציבוריים הקשורים בהנצחת דברי - ימיה של לח"י ולוחמיה.
* הקמת ימי עיון וסמינריונים, בעיקר לתלמידים וסטודנטים, בנושאים הקשורים למורשת לח"י.
* מענה לפניות של מוסדות ואירגונים להרצאות והסברה בנושא לח"י.
* הפקת סרטים והצגות להנצחת המלחמה לתקומת ישראל בכלל ולח"י בפרט.
* סיוע למשרד הבטחון - תעוד ההיסטוריה במסגרת הארכיון והמוזיאון.

"מלווים במיטב משאלות-הלב של חברינו, בעצות רבות מכפי שיכולנו לנצל, ובחרדה לא מעטה, יצאנו אליהו ואני אל החופש – ואל הדרך ש...
21/08/2026

"מלווים במיטב משאלות-הלב של חברינו, בעצות רבות מכפי שיכולנו לנצל, ובחרדה לא מעטה, יצאנו אליהו ואני אל החופש – ואל הדרך שתאפשר לי, כך קיוויתי, לבצע את היעדים שיאיר הציב בפני: לחזק את לח"י ולשמור על שלמותה ועל פעלתנותה." מספר יצחק שמיר בספרו "סיכומו של דבר" (59).

השבוע לפני 84 שנה, אוגוסט 1942, ברחו יצחק שמיר - "מיכאל" ואליהו גלעדי – "שאול" ממחנה המעצר "מזרע". הניסיון הראשון כשל ובניסיון השני, השניים צירפו אליהם את שמעון זיו - "סיומקה" ושלושתם הגיחו בחשכת הלילה אל עבר הגדר במטרה לחתוך אותה ולפרוץ החוצה. כאשר שוטר ערבי, ששמר בקרבת מקום הבחין ברעש, השלושה רצו והצליחו לשוב לצריף המגורים שלהם מבלי שיתגלו.

בניסיון הבריחה השלישי, הרגילו את השומרים, יצחק ואליהו, לעובדה ששניהם יוצאים מדי יום מן המחנה הפנימי לחיצוני כדי לקנות בקנטינה מצרכים לעצירים, וכך, ביום הבריחה, הם חמקו למחסן במחנה החיצוני והסתתרו מתחת לערימת מזרנים עד השעה 21:00 בערב. בסימן מוסכם, חבריהם למחנה פצחו בשירה רועמת, אות שהסתירה את העדרם מהמחנה וכך עברו ללא קושי את גדר התיל החיצונית ויצאו לחופשי לכיוון חיפה.

"עם ערב, ב-5, יצאנו לחצר. מצפים היינו בקוצר רוח לסדרת החדשות. חברינו הביעו את חששם, כי ייתכן מאוד ופסק דיננו מוות. כולם ...
17/08/2026

"עם ערב, ב-5, יצאנו לחצר. מצפים היינו בקוצר רוח לסדרת החדשות. חברינו הביעו את חששם, כי ייתכן מאוד ופסק דיננו מוות. כולם היו מתוחים והורגשה אווירה מעיקה. פה ושם הופיעו אסירים ערביים יחידים, העובדים בחצר (מחוץ לבית הסוהר) והודיעו, כי שמעו מפי שוטרים שפסק דיננו מוות." מספר חיים אפלבוים – "אלימלך" בספרו "ובכל מאודם".

"רבים מהאסירים העבריים לא רצו להאמין . רבים היו שאמרו 'הם לא יעיזו. לתלות 18 איש בבת אחת בפעם הראשונה – לא! זה לא ייתכן!'. רבים היו שציפו כי החדשות ישחררו אותם מההרגשה המעיקה של מוות, של נידונים לתלייה במבצר עכו..."

השבוע לפני 80 ניתן גזר הדין של הלוחמים אשר השתתפו בהתקפה על בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה, 19 הגברים נידונו למוות וארבע הנשים נידונו למאסר עולם. עשרה מהלוחמים והלוחמות שהשתתפו בפעולה הצליחו להימלט מבלי להיאסר.

"חיפשתי בעיני את החברים, אשר עליהם נגזר המוות. רציתי לראות, כיצד פעלה ידיעת המוות עליהם. הם ישבו דוממים. חיפשתי על פניהם צל של חרטה, של פחד. אף צל. בהתקל מבטנו, החילונו מחייכים. דומה, ברגע זה נסתיים חשבון הנפש. מעתה אנו מחכים לבאות, כשבת צחוק על פנינו". (63-64)

כשבועיים לאחר מכן, הומר גזר דין המוות למאסר עולם.

הספר "ובכל מאודם" זמין לרכישה באתר העמותה. הסרט "לא חזרנו לבסיס" המגולל את סיפור הפעולה, זמין לצפייה בעמוד ה- YouTube של העמותה >> https://www.youtube.com/watch?v=tbj2PB1S-XE

"זכרו של אברהם "יאיר" שטרן מנהיג הלח"י נותר עטור תהילה אך בכל הנוגע לשירתו הורגשה הסתייגות חריפה הן מצד משורר הימין אורי...
16/08/2026

"זכרו של אברהם "יאיר" שטרן מנהיג הלח"י נותר עטור תהילה אך בכל הנוגע לשירתו הורגשה הסתייגות חריפה הן מצד משורר הימין אורי צבי גרינברג והן מצדו של חברו ומעריצו יונתן רטוש, שכתב עליו שיר מספד גדול בלי להזכיר במלה שהוא היה גם משורר. הגיע הזמן לעשות צדק עם שירה משוכללת ורבת פנים זו"

בסוף השבוע פורסמה כתבה במדור "תרבות וספרות" בעיתון "הארץ" על שירתו של אברהם שטרן - "יאיר". קראו את הכתבה >> https://tinyurl.com/3xx3zjvw

מלב אירופה אל קו האש בירושלים: חייו של לוחם לח"י דוד גוטליב – "עמיחי"דוד נולד ביום ה’ בשבט תרפ”ה, 30 בינואר 1925 בווינה ...
14/08/2026

מלב אירופה אל קו האש בירושלים: חייו של לוחם לח"י דוד גוטליב – "עמיחי"

דוד נולד ביום ה’ בשבט תרפ”ה, 30 בינואר 1925 בווינה להוריו זיגמונד וקרולה גוטליב. בשנת 1936 עברה המשפחה לצ’רנוביץ, אז רומניה. המשפחה, שהייתה אמידה, רחקה מהווי יהודי דתי. בשנת 1939 הצטרף דוד לבית”ר כמדריך. בזמן הכיבוש הרוסי והגרמני פעל קן בית”ר במחתרת, בהגנה עצמית ובהכנות לבריחה ולעלייה לארץ.

דוד, יחד עם חברי קן בית”ר צ’רנוביץ, הצליח להגיע לבוקרשט ומשם לקונסטנצה כשבידיהם אישורים שסופקו ע”י נציגי בית”ר. הוא הגיע לארץ ביוני 1944 השתכן בנתניה ועבד בליטוש יהלומים. דוד החליט לעזוב את נתניה על מנת להצטרף ללח"י, שם הוכר בעיקר בכינוי “עמיחי”. פעילותו במחתרת התחילה במחלקת הפעולות, הוא עבר קורס נשק יסודי והשתתף בהתקפה המשותפת של לח”י ואצ”ל על תחנת הרכבת בלוד בנובמבר 1945.

מכאן התמקדה פעילותו במבצעי חבלה ברכבות והכנת מוקשים ומטעני חומר נפץ. בתחילת 1947 הועבר לסניף לח"י בירושלים והתמנה למפקד מחלקת הפעולות, שם פעילותו התמקדה בהתקפות על מכוניות בריטיות ברחובות העיר וטרגוט שוטרים וחיילים, או במכוניות, בעמדות משמר ותחנות משטרה. דוד אף השתתף בחילוצה של גאולה כהן מבית החולים הממשלתי בירושלים יחד עם יוסף אבו-גוש, ובניסיון להתנקש בג’ילס, מפקד הבולשת הארצי בירושלים.

עם הכרזת האו”מ על חלוקת הארץ, החל הקרב באזור ירושלים גם נגד הערבים בו לקחו חלק פעיל לוחמי לח"י רבים, בהתקפה משותפת של לח”י ואצ”ל על הכפר הערבי דיר יאסין, היה דוד אחד ממפקדי הכוח. הוא הכחיש בכל תוקף את הסיפורים שהופצו על ידי ה"הגנה" על טבח שנעשה כביכול בכפר וטען שהערבים נהרגו תוך כדי הקרב.

עם יציאת הבריטים מהארץ, פיקד דוד על כוח לח”י, שניסה לפרוץ לעיר העתיקה. בקרב נפלו חמישה לוחמים, ביניהם ידידתו, לוחמת לח"י רחל זלצר – "עפרה". דוד השתתף כמעט בכל הפעולות וההתקפות שיצאו מבסיס לח”י על ריכוזים ערבים בשכונות סביב ירושלים.

עם הרצחו של הרוזן ברנדוט, עבר דוד לתל אביב. לימים יצא לווילנה, לפגוש את הוריו. שם ניסה להמשיך בפעילותו הלאומית על ידי הוצאת עיתון, אך הדבר לא התאפשר והוא החליט ללמוד הנדסת טקסטיל. דוד התחתן בשנת 1951 עם חברתו חנה זינגר ולהם שתי בנות ונכדים ושנה לאחר מכן חזר ארצה. בתחילה עבד במפעלי טקסטיל ובהמשך כיהן כמנהל סניף ישראלי של מפעל בחו”ל, שעסק בשיווק כימיקלים וצבעים לתעשיית הטקסטיל.

דוד נפטר ביום י”ד בטבת תשנ”ט, 2 בינואר 1999 ונטמן בחלקת לח”י בבית העלמין ירקון.

13/08/2026

לח"י זה לא רק היסטוריה.
לח"י זה אנשים. משפחות. זיכרונות.
לח"י זה סיפור גבורה ישראלי.

אנחנו שמחים להציג הסכת (פודקאסט) מבית העמותה להנצחת מורשת לח"י - "חיילים אלמונים", שמחזיר לחיים את הסיפורים והדמויות שמאחורי המחתרת. מסופר מפי אלו שהכירו את לוחמי לח"י: משפחות, חברים ושותפים למסע. אלה שישבו על ברכיהם, אכלו איתם סביב שולחן השבת ואנשים שפגשו אותם עוד בחייהם.

ההסכת בהפקת: SHEMMA, מגיש: יונתן גל, עורך: נמרוד עציון.

🎧 כל הפרקים זמינים להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים!
האזינו עכשיו והכירו את הסיפורים שמאחורי המחתרת: https://lehi.org.il/pod/

#פודקאסט #ישראל #לוחמים #עםישראלחי #מחתרת

איך מעבירים מסר סודי כשאסור לשלוח מכתב, אסור לדבר בטלפון ואסור להשתמש במכשיר אלחוטי?המקשרות והמקשרים היו מוכנים לקחת על ...
12/08/2026

איך מעבירים מסר סודי כשאסור לשלוח מכתב, אסור לדבר בטלפון ואסור להשתמש במכשיר אלחוטי?

המקשרות והמקשרים היו מוכנים לקחת על עצמם אחריות וסיכון גדולים. הם היו החוליה שקישרה בחשאי בין אנשי המחתרת.

הם עברו ברחובות, בגנים ציבוריים, בחנויות ובקיוסקים, העבירו פתקים זעירים, מסרו הוראות בעל פה והובילו חברי מחתרת למקומות מסתור. הם נדרשו לזיכרון מצוין, תושייה, יכולת להיטמע בקהל ובעיקר נדרשו לשמור על סודיות מוחלטת ולהגיב במהירות כשמשהו משתבש.

במאמר חדש באתר העמותה להנצחת מורשת לח"י מובאים סיפוריהם של המקשרות והמקשרים הצעירים שפעלו לצד אברהם שטרן "יאיר", יצחק שמיר "מיכאל", נתן ילין-מור "גרא" וד"ר ישראל אלדד, ובהם חיסיה שפירא, שולמית שמיר, חוה בלוך, דרורה בן עמי, יצחק בלאושטיין "יוסי" ורבים נוספים.

דרך סיפוריהם נחשפת מערכת הקשר המורכבת של לח"י, וגם עולמם של האנשים שפעלו מאחורי הקלעים, לעיתים בתנאים מסוכנים ביותר, כדי שהמחתרת תוכל להמשיך לפעול.

מי היו המקשרים? כיצד פעלו? ואיך הצליחו להעביר מסרים מבלי לעורר את חשדם של הבריטים?

קישור לקריאת המאמר המלא "המקשרים של מחתרת לח"י": https://lehi.org.il/he/hmekashrim/

השבוע לפני 21 שנים הוקמה אנדרטת לח"ילאחר פטירתו של לוחם לח”י אנשל שפילמן “אריה” חברי לח”י הוותיקים ביקשו להנציח את זכרו....
10/08/2026

השבוע לפני 21 שנים הוקמה אנדרטת לח"י

לאחר פטירתו של לוחם לח”י אנשל שפילמן “אריה” חברי לח”י הוותיקים ביקשו להנציח את זכרו. שפילמן פעל רבות להנצחת זכרם של לוחמי חרות ישראל והיה מיוזמי הקמת המוזיאון בבית “יאיר”. חברי העמותה בחנו מספר רעיונות עד שיחזקאל אמיר הציע לקבוע חורשה להנצחת אנשל שפילמן ביער גדול ובנוסף כל חבר לח”י יוכל להנציח את יקיריו בחורשה נפרדת. הרעיון התקבל באהדה בין חברי העמותה.

בשיתוף עם קק”ל, חיפשו חברי לח”י אחר המקום המתאים ליער. נבחר יער ליד משמר איילון, שנמצא במחצית הדרך בין תל אביב לירושלים. הוחלט שבעתיד תוקם במקום אנדרטה מרכזית להנצחת חללי לח”י.

לצורך ארגון והוצאה לפועל של פרויקט בסדר גודל כזה, הוקמה “עמותת יער לוחמי חירות ישראל (לח”י) ואנדרטה מרכזית להנצחת חללי לח”י”. בין חבריה נמנו חברי לח”י יחזקאל אמיר, אליהו אלוני וטוביה חנציון שהובילו את המהלך וכן, דוד שטרן, צבי פראנק, אהובה ויעקב מייזלס, נחמיה בן תור, מתתיהו פלאי, אברהם בן הר, ציפורה אמיר, לאה כהן וחנה ערמוני. העמותה פעלה נמרצות מול קק”ל והרשויות השונות עד להכרזת היער והקמתו.

היום, יער לח”י הינו חלק מיערות משמר איילון, ממנו אפשר להשקיף אל מאגר איילון. השטח חולק ל-30 חורשות אשר הוקדשו באמצעות מספר מצבות אבן ליקירי לח”י וליקירי הלוחמים. היער קם בזכות כל התורמים הרבים וביום 16 ביוני 1996 הוכרז יער לוחמי חירות ישראל וניטעו עצי היער על ידי הלוחמות, הלוחמים ובני המשפחות. ביום 23 בספטמבר 1997 נערך טקס חנוכת יער לח”י בהשתתפותו של יצחק שמיר.

לקריאת סיפור הקמת האנדרטה המלא >> https://lehi.org.il/he/monument24/

"חיילי צה"ל זוכים ל'מטריה' חמה ותומכת של כלל העם על כל מרכיביו ומוסדותיו – הרי בעיקרון, מגויסי צה"ל עונים על ה'צורך' והח...
07/08/2026

"חיילי צה"ל זוכים ל'מטריה' חמה ותומכת של כלל העם על כל מרכיביו ומוסדותיו – הרי בעיקרון, מגויסי צה"ל עונים על ה'צורך' והחובה, מתוקף חוק, להתגייס ללחימה. מאידך, לגבי לוחמי לח"י הרי עצם הצטרפות ללח"י, על כל המשתמע מכך, כל כולה מראשיתה ועד סופה היתה בבחינת 'ערך'. ואכן היסוד המאפיין את לוחם לח"י אינה רק גבורה בקרב, אלא מסירות הנפש במילוי תפקידים רבים ומגוונים בשירות המחתרת, ודבקות במטרה לאורך ימים ושנים, אותן קיבל על עצמי, כתכלית חייו, בחתירה למשהו שראוי שיימצא, וכל זאת – בלי שהמציאות האובייקטיבית תכפה עליו ערכים ומעשים אלה." כותב צבי פראנק בספר הקצר "לח"י: מדוע למה", בוא הוא מנסה להבחין בין “אידיאולוגיה”, “אסטרטגיה” ו”טקטיקה” בדרכה של לח”י. בדרך זו, הוא מקווה לאפשר להעריך בדיוק רב יותר את איפיונה של לח”י ואת תרומתה הייחודית למאבק לעצמאות ישראל.

צבי ממשיך לכתוב את המאפיינים, אורחות חייו והתנהגותו של לוחם לח"י:
" א. בדידות – ללא הילה וללא חיזוקים חברתיים, ללא יכולת של הצגת סטטוס חברתי, ללא שעשועי 'חבר'ה', הירגעות והתפרקות על הווי של סביב למדורה.
ב. היחשפות לסיכונים אישיים (אובדן מקורות פרנסה, מעצר, מאסר, פציעה, מוות) בעצם השתייכות למחתרת, ואפילו בקרבה אליה. על אחת כמה וכמה בכל פעילות זו או אחרת מטעמה.
ג. נטישת המשפחה וחשיפתה להתנכלויות מצד השלטוות הבריטיים, ומצד 'היישוב המאורגן'.
ד. ניכור ונידוי מהחברה הקרובה, חיי נרדפים על הצוואר, לחם צר ומים לחץ.
ה. עמידה בפני פיתוי לשחרור מבתי הסוהר של השלטון הבריטי, תמורת הכרזה על הפסקת לוחמה – אפילו זמנית – בשלטון זה.
ו. בריחה מבתי הסוהר המשמשים 'מקלט בטוח', כדי להמשיך בלחימה.
ז. עמידה בפני עינוי הבולשת הבריטית, ואי מסירה או הסגרה של סודות ושל חברי המחתרת _"אסבול, אמות ולא אדבר").
ח. התייצבות בפני בתי המשפט הצבאיים הבריטים, תוך קריאת תגר מ"נאשם" ל"מאשים", ויתור על בקשת מחילה/חנינה ונכונות לשאת בתוצאות, אף המרות ביותר: מוות בתלייה.
ט. עלייה לגרדום בשירת 'התקווה', כצעד מלחמתי של פגיעה ביוקרה של השלטון הזר.
י. פיצוץ עצמאי בתא הגרדום בטרם תעלה יד הכורת הבריטי, כצעד מלחמתי של פגיעה ביוקרה של שלטון זה." (28-29)

תובנותיו של צבי עולות בטרילוגיית הספרים הקצרים המשמשים להבנה עמוקה של המחתרת ולוחמייה, ביניהם גם "לח"י: מנה אפיים" ו-"לח"י: מאין ולאן". שלושתם זמינים לרכישה בחנות הספרים שלנו באתר העמותה.

06/08/2026

פרק שמיני: משורה משחרר רק המוות? מורשת לח”י, מאז ועד היום.

“אחי גיבורי המחתרת האלמונים, אשר נפלו בדרך, במלחמה למען חירות ישראל […] כל אשר אני עושה ופועל - לפי עצתם אני עושה, ומשאלתם האילמת מנחה את פעולותי” - כך נאם יצחק שמיר, עם סיום כהונתו כראש ממשלה.

בחירתו של שמיר לתפקיד, הייתה אחת הנקודות המשמעותיות ביותר בתהליך כניסת מורשת לח”י אל המיינסטרים - אולי החותמת הסופית למהפך של לח”י בנרטיב הישראלי.

הפרק השמיני, והאחרון בשלב זה, של “חיילים אלמונים”, עוסק בסופים והתחלות: כשהוקמה מדינת ישראל, הגיע הסוף לפעילות המחתרתית של לח”י. אבל הסיפור הרי לא באמת נגמר שם. אז איך נראה המשך חייהם של גיבורים, אשר נדרו כי “משורה משחרר רק המוות”? ואיך התעצב לו המיתוס של המחתרת, והזיכרון הקולקטיבי, שלאורך השנים השתנה ממש, בין היתר בגלל צרכים פוליטיים אי שם בשנות ה-60… אבל גם, בגלל המכה הכואבת של ה-7 באוקטובר, 2023? האזינו וגלו.

לפרק המלא >> https://lehi.org.il/pod/ep8/

#ישראל #לוחמים #ירושלים #מחתרת #עםישראלחי

ההיסטוריה של הקמת המדינה לא שמורה לארכיון, היא שייכת לכולנו.אנחנו בעמותה מאמינים שידע צריך להיות פתוח, נגיש וזמין. לכל א...
05/08/2026

ההיסטוריה של הקמת המדינה לא שמורה לארכיון, היא שייכת לכולנו.

אנחנו בעמותה מאמינים שידע צריך להיות פתוח, נגיש וזמין. לכל אחד ואחת מגיעה ההזדמנות לקרוא, להעמיק ולהתחבר לסיפור שלנו.
דווקא עכשיו.

לכן, אנחנו שמחים לספר שחידשנו את הספרייה הדיגיטלית שלנו 📚
עשרות ספרים מחכים לכם לקריאה חופשית, בכל זמן ובכל מקום!

הכנסו עכשיו >> לינק בתגובה הראשונה!

Address

Abraham Stern 8
Tel Aviv
6608531

Opening Hours

Monday 09:00 - 16:00
Tuesday 09:00 - 16:00
Wednesday 09:00 - 16:00
Thursday 09:00 - 16:00
Sunday 09:00 - 16:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when לח"י - העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to לח"י - העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל:

Shortcuts

Share