21/08/2026
"מלווים במיטב משאלות-הלב של חברינו, בעצות רבות מכפי שיכולנו לנצל, ובחרדה לא מעטה, יצאנו אליהו ואני אל החופש – ואל הדרך שתאפשר לי, כך קיוויתי, לבצע את היעדים שיאיר הציב בפני: לחזק את לח"י ולשמור על שלמותה ועל פעלתנותה." מספר יצחק שמיר בספרו "סיכומו של דבר" (59).
השבוע לפני 84 שנה, אוגוסט 1942, ברחו יצחק שמיר - "מיכאל" ואליהו גלעדי – "שאול" ממחנה המעצר "מזרע". הניסיון הראשון כשל ובניסיון השני, השניים צירפו אליהם את שמעון זיו - "סיומקה" ושלושתם הגיחו בחשכת הלילה אל עבר הגדר במטרה לחתוך אותה ולפרוץ החוצה. כאשר שוטר ערבי, ששמר בקרבת מקום הבחין ברעש, השלושה רצו והצליחו לשוב לצריף המגורים שלהם מבלי שיתגלו.
בניסיון הבריחה השלישי, הרגילו את השומרים, יצחק ואליהו, לעובדה ששניהם יוצאים מדי יום מן המחנה הפנימי לחיצוני כדי לקנות בקנטינה מצרכים לעצירים, וכך, ביום הבריחה, הם חמקו למחסן במחנה החיצוני והסתתרו מתחת לערימת מזרנים עד השעה 21:00 בערב. בסימן מוסכם, חבריהם למחנה פצחו בשירה רועמת, אות שהסתירה את העדרם מהמחנה וכך עברו ללא קושי את גדר התיל החיצונית ויצאו לחופשי לכיוון חיפה.
