כיום, נחל הקדרון, שאגם ההיקוות שלו מתחיל במרכז ירושלים ומסתיים בים המלח, מהווה ערוץ יחיד להזרמת ביוב עבור השכונות הצפוניות והמזרחיות של ירושלים, אם באמצעות הזרמה ישירה לתוואי הערוץ או באמצעות בורות ספיגה. זיהום זה מהווה מפגע בסביבתי המעודד מחלות, משנה את אופי הנחל ומונע גישה ושימוש בערוץ הנחל.
מטרת הפרוייקט היא לתכנן, לבנות ולהכניס לשימוש מודול פשוט וזול, שאליו ניתן להכניס זבל חיות משק, שכעת משו
חרר לסביבה ללא טיפול. הזבל יעבור טיפול במערכת הכוללת מיכל שיקוע, מעכל אנארובי ואגן ירוק. תוצרי המערכת יהיו מים בדרגת טיפול ראשוני-שניוני שחוזרים לנחל, ביו-גז המשמש את המשפחה כתחליף לגז הבישול, ואף חשמל בקנה מידה זעיר. תוצר נוסף של העיכול האנרובי הוא דשן נוזלי, שיכול לשמש בגינה או בחקלאות. מודול משפחתי כזה, גם אם איננו פתרון מקיף וכולל לבעיית הביוב בקדרון, יכול להוות דוגמא לאורח חיים וגישה סביבתית באזורים שבהם בדרך כלל בעיות מסוג זה מוזנחות.
כעת, עובדת קבוצה שהתגבשה סביב הנושא מסניף תל אביב, בסיוע של הגן זאולוגי, ליצירת מערכת בעלת תכונות דומות למערכת ביתית של יצור ביו-גז מזבל של בע"ח. המערכת תאפשר לימוד ואופטימיזציה של המערכת המתוכננת, ותהיה מורכבת ממיכל ערבוב, מעכל אנארובי, אקומולטור של גז ומיכל איסוף הדשן.
