הקליניקות - הפקולטה למשפטים אוניברסיטת ת"א

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • הקליניקות - הפקולטה למשפטים אוניברסיטת ת"א

הקליניקות - הפקולטה למשפטים אוניברסיטת ת"א הקליניקות המשפטיות הותיקות והגדולות בישראל.

בשבוע שעבר קיימה הקליניקה לזכויות אדם סיור מרתק ביפו בהדרכת עבד אבו שחאדה, תושב העיר וחבר מועצת העיר לשעבר. סיירנו בסמטא...
07/06/2026

בשבוע שעבר קיימה הקליניקה לזכויות אדם סיור מרתק ביפו בהדרכת עבד אבו שחאדה, תושב העיר וחבר מועצת העיר לשעבר. סיירנו בסמטאות שכונת עג'מי והעמקנו בהיסטוריה המורכבת של העיר, בעבר שלה וגם באתגרי ההווה.

במהלך הסיור עסקנו בנושאים בוערים כמו ג'נטריפיקציה, יחסי יהודים-ערבים והתהליכים החברתיים, מעמדיים, פוליטיים והתכנוניים ששינו בעבר ועדיין משנים את פני העיר.

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב

הקליניקה לפרטיות מארחת את ארגון התיעוד "זיכרון 710""זיכרון 710" היא עמותה שהוקמה בעקבות הטבח בישובי הנגב המערבי ב - 7 בא...
01/06/2026

הקליניקה לפרטיות מארחת את ארגון התיעוד "זיכרון 710"

"זיכרון 710" היא עמותה שהוקמה בעקבות הטבח בישובי הנגב המערבי ב - 7 באוקטובר 2023, ומטרתה לתעד, להנציח ולחקור את האירועים שהתרחשו באותן שעות, בדגש על שימור והצגה של מידע דיגיטלי (התכתבויות בוואטסאפ, תמונות, סרטונים ועוד). המידע הדיגיטלי מתעד באופן אותנטי את ההתמודדות, את זכרון הנרצחים, וגם את הגבורה, התושייה והערבות ההדדית.

תיעוד של חומרים דיגיטליים והתכתבויות רשת מעלה שאלות מורכבות בתחומי הפרטיות, האתיקה והמפגש ביניהם. הקליניקה לפרטיות מלווה מיזמי תיעוד רבים של השבעה באוקטובר, וזכרון 710 ביניהם, בחשיבה משותפת ומתן מענה לסוגיות הללו.

במפגש עם בר לופו, מנהל האופרציה של "זיכרון 710", דיברנו על פרויקט התיעוד, אתגרי הפרטיות ויישום פתרונות לאתגרים אלו.

"זיכרון 710" מקדישים מחשבה רבה ומעמיקה להבטחת כבודם ופרטיותם של האנשים שמשתפים באמצעותם את התכתבויותיהם מאותו יום נורא. הם ממחישים באופן מעורר הערכה איך אפשר לקיים פרויקט תיעוד מקיף ואותנטי לצד כיבוד זכויות המתועדים. היה מרגש ומעורר מחשבה לשמוע מבר על פעילותם.

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
Noa Diamond
זיכרון 710 710memorial

במוסף הארץ ביום שישי האחרון פורסם תחקיר של אור קשתי על "ועדת הסתה" שפועלת במשרד החינוך. קיומה של הועדה נחשף במסגרת עתירה...
24/05/2026

במוסף הארץ ביום שישי האחרון פורסם תחקיר של אור קשתי על "ועדת הסתה" שפועלת במשרד החינוך. קיומה של הועדה נחשף במסגרת עתירה של 55 אנשי הוראה שהוגשה באמצעות עו"ד מירי גרוס, המנחה הקלינית של הקליניקה לזכויות בעבודה, עו"ד מורן סבוראי, עו"ד נאוה פינצ׳וק- אלכסנדר ועו"ד עמית גורביץ כנגד החוק שכונה" חוק ההשתקה של מורים".

בתגובת המדינה לעתירה נחשף קיומה של אותה "ועדת הסתה" והנוהל לפיו היא פועלת. לאחר דיון בבג"צ שהתקיים בדצמבר 2025, אותו ליוו גם סטודנטים מהקליניקה, ניתן צו על תנאי ואנחנו ממתינים לתגובת המדינה שאמורה להיות מוגשת ביום 10.6.26.

מכיון שהגילוי על קיומה של אותה ועדת הסתה הפתיע את עורכי הדין, במקביל להמשך הטיפול בעתירה, פנתה הקליניקה לזכויות בעבודה יחד עם התנועה לחופש המידע בבקשת חופש מידע ממשרד החינוך בעניין אותה הוועדה.

בנוסף, הקליניקה לזכויות בעבודה והאגודה לזכויות האזרח פנו בדרישה לשר קיש להבהיר מהי אותה ועדה ומה מקורות הסמכתה. נמשיך לעדכן בנושא המטריד הזה.

תודה רבה לסטודנטים בקליניקה לזכויות בעבודה שליוו את העבודה וסייעו במהלכה, מישל פרודין ועומרי גולדה
קישור לתחקיר בתגובה הראשונה

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
Miri Gross

בעוד כמה חודשים יתקיימו הבחירות ורבים מאיתנו יגיעו לקלפי. כמה מאיתנו יודעים על הנעשה בפועל במעמד ההצבעה?אנחנו מגיעים לקל...
18/05/2026

בעוד כמה חודשים יתקיימו הבחירות ורבים מאיתנו יגיעו לקלפי. כמה מאיתנו יודעים על הנעשה בפועל במעמד ההצבעה?

אנחנו מגיעים לקלפי, מזדהים בתעודת זהות, השם שלנו מוקרא בקול רם וחברי וועדת הקלפי מתעדים בפנקס נייר את התייצבותנו ואת העובדה שהצבענו. נוהל זה מוסדר ומוכר, והוא חלק מההליך הדמוקרטי. אך במקביל, נציגי מפלגות שנמצאים בחדר הקלפי בתור חברי ועדת קלפי או משקיפים, מזינים בזמן אמת לאפליקציות ניהול בוחרים את פרטי ההגעה שלנו לקלפי. זהו מידע פרטי עלינו שמגיע ישירות למפלגות השונות, לרוב ללא ידיעה וללא הסכמה של הבוחרים עצמם.
באפליקציות לניהול בוחרים המידע על התייצבותנו להצביע מצטרף לשאר המידע שהמפלגות אוספות עלינו ממקורות שונים, כך שהן יוכלו לפעול בצורה ממוקדת, לפנות לבוחרים פוטנציאליים ולתמרץ אותם להצביע – בכלל, ועבורן.

הקליניקה לפרטיות הגישה חוות דעת לוועדת הבחירות המרכזית במסגרת בקשה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, בה נתבקש לאסור על התיעוד הדיגיטלי הזה, בטענה שחשאיות ההצבעה חלה גם על עצם ההגעה לקלפי.
לפעילי שטח יש סמכות לסמן את זהות הבוחרים והבוחרות בדפי הנייר, אך יש לאסור על הזנת נתונים לאפליקציה, צירופם לנתונים מזוהים אחרים ועיבודם כדי ליצור פרופיל פוליטי. בחוות הדעת נטען גם שהתיעוד הדיגיטלי יוצר אפקט מצנן, שכן הידיעה על עצם המעקב עשויה לגרום למצביעים פוטנציאליים לחשוב פעמיים לפני ההגעה לקלפי.

עוד על פרטיות בבחירות, בהופעתה של עו"ד נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפודקאסט "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א.
קישור לצפייה ביוטיוב בתגובה הראשונה. הפרק זמין גם בכל אפליקציות הפודקאסטים.

Noa Diamond
הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
תל אביב 360 - ערוץ הפודקאסט של אוניברסיטת תל אביב

שמחים לשתף בהישג של הקליניקה לזכויות אדם שלנו: מכבי שירותי בריאות הנגישה את השילוט במרכזים הרפואיים שלה בלוד וברמלה לשפה...
17/05/2026

שמחים לשתף בהישג של הקליניקה לזכויות אדם שלנו: מכבי שירותי בריאות הנגישה את השילוט במרכזים הרפואיים שלה בלוד וברמלה לשפה הערבית.

בעקבות עבודת מיפוי שיטתית, סטודנטים של הקליניקה, בהנחייתה של המנחה הקלינית עו"ד סאוסן זהר, גילו כי בלוד רק כ-10% מהשלטים הונגשו לערבית, וברמלה – פחות מ-8%.
זאת בערים מעורבות שבהן שיעור האוכלוסייה הערבית גבוה, ובפרט שלוד קיים סניף מכבי אחד בלבד – כלומר, לחברי הקופה דוברי הערבית אין כל חלופה אחרת.

לאחר פנייה של הקליניקה לזכויות אדם, התחייבה מכבי לפעול לתיקון המצב – אך רק לאחר פנייה נוספת, הודיעה הקופה כי ההנגשה בוצעה.

הנגשת שפה אינה מותרות, זוהי זכות בסיסית. מטופלים שאינם מבינים את השילוט בתוך הקופה לא יודעים לאן לפנות, לא לא מבינים הנחיות רפואיות, והשירות הרפואי לו הם זכאים עלול להיפגע.

שירות רפואי שוויוני מתחיל בשפה.

בטיפול בתיק סייעו הסטודנטים נרדין נאסר ובשאר עוואוודי.
Bashar Awawdi
Nardeen Nasser

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב

האם המדינה יכולה לאסור על אנשים להיות בזוגיות? הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב מייצגת את ארגון "קו לעובד" והאגודה ל...
27/04/2026

האם המדינה יכולה לאסור על אנשים להיות בזוגיות?
הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב מייצגת את ארגון "קו לעובד" והאגודה לזכויות האזרח, בעתירה מינהלית שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד רשות האוכלוסין וההגירה. העתירה תוקפת את המדיניות הפסולה המאפשרת לבטל רישיונות ישיבה של מהגרי עבודה (בעיקר בענף הסיעוד) שנמצאים בקשרי זוגיות או הורות משותפת.

מעבר לפגיעה בזכות היסוד לחיי משפחה, העתירה שמה דגש על הפגיעה החמורה בפרטיות העובדות והעובדים.
אכיפת המדיניות של רשות האוכלוסין אינה אפשרית ללא חדירה ברוטלית למרחב הפרטי:
* הרשות עורכת תיחקורים פולשניים, לעיתים מיד לאחר לידה, כדי לגלות את זהות אבי הילד.
* המדיניות יוצרת מצב בו מעסיקים (מטופלים סיעודיים), בני משפחה שלהם ולשכות תיווך הופכים ל"מודיעים" שמדווחים על כל שינוי במצבם האישי של העובדים.
* המדיניות גוזרת על אלפי בני אדם חיים של פחד, סודיות וחשש מתמיד מפני "הלשנות".

המדינה מצדיקה את המדיניות ב"מניעת השתקעות", אך העתירה מראה כי אין קשר רציונלי בין אהבה וזוגיות לבין רצון להישאר בישראל בניגוד לחוק.
בפועל, המדיניות מתייחסת לעובדים כאל "ידיים עובדות" בלבד, תוך התעלמות מצרכיהם האנושיים הבסיסיים ביותר.
פגיעה זו משליכה גם על המטופלים הסיעודיים, שמוצאים עצמם מאבדים מטפלת מסורה רק בגלל שבחרה לנהל קשר אישי בזמנה הפנוי המועט.
כפי שאמרה עובדת שדבריה הובאו בסיכום העתירה:

“We are legally restricted from having relationships or partners, as if emotional needs don’t exist. Yes, we signed contracts—but no contract can cancel basic human nature. Loneliness affects mental health, dignity, and work quality.”

אנו מודים לעו"ד נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות ולסטודנטים עופרי בירן וניר ואן-מיל מהקליניקה לפרטיות, שסייעו בכתיבת העתירה

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
Noa Diamond

26/04/2026

בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית חולון: טענות לאפליה במחירי חוגים לטובת המגזר החרדי.

הקליניקה לתובענות ייצוגיות באוניברסיטת תל אביב הגישה לאחרונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית חולון ורשת "קהילה ופנאי", בגין אפליה פסולה במחירי חוגים.

בעיר חולון פועל "המרכז הקהילתי התורני", המיועד לקהל חרדי. מבדיקה שנערכה עלה כי במשך שנים ארוכות, מחירי החוגים במרכז זה נמוכים בעשרות אחוזים ממחירי חוגים מקבילים במרכזים קהילתיים אחרים בעיר.

כך למשל, בבקשה שהוגשה על ידי בני הזוג שפירא, באמצעות צוות הקליניקה ומשרד גיל רון, קינן ושות', צוין כי עבור חוג "מחול יצירתי" שילמו השניים 181 ש"ח בחודש במרכז קהילתי רגיל, בעוד שמחיר חוג מקביל במרכז התורני עמד על 125 ש"ח בלבד. עמדת העירייה, כפי שפורסמה בתקשורת, היא כי השוני במחירים הוא "עובדה היסטורית" ומהווה חלק ממדיניות חברתית.

בבקשה, שהוגשה באמצעות הקליניקה ומשרד גיל רון, קינן ושות', נטען כי מדובר באפליה אסורה על יסוד השתייכות לקבוצה דתית. בית המשפט התבקש להורות על הפסקת הפרקטיקה המפלה ומתן פיצוי כספי לתושבים שנאלצו לשלם מחיר גבוה יותר עבור החוגים לאורך השנים.

אנו מודים לחברי הקליניקה, עידו לוי ואיתי שיפמן, על עבודתם המאומצת בסיוע לעריכת הבקשה.

בתגובות: סיקור המקרה בתקשורת

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב

רגע לפני פסח, שמחים לשתף בעוד הישג משמעותי לקליניקות שלנו. בינואר 2025 החלה ה"וועידה על תביעות יהודיות חומריות נגד גרמני...
31/03/2026

רגע לפני פסח, שמחים לשתף בעוד הישג משמעותי לקליניקות שלנו.

בינואר 2025 החלה ה"וועידה על תביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה" ("ועידת התביעות") – הגוף האחראי על תשלום פיצויים מגרמניה לניצולי שואה – לדרוש מניצולי שואה (שגילם הממוצע הוא 87) להתקין אפליקציית זיהוי פנים בשם "פנים", לסרוק אליה את תעודת הזהות שלהם ולצלם באמצעותה את עצמם, עבור מה שמכונה "אימות חיים" שהוא תנאי לקבלת כספי השילומים.

הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה והקליניקה לפרטיות אצלנו פנו יחד לוועדה לזכויות ניצולי שואה בכנסת ולוועידת התביעות, בדרישה להפסיק את השימוש באפליקציה ולמצוא חלופות הולמות ומתאימות יותר לשימוש של זקנים, ושאינן מחייבות ניצולי שואה למסור מידע ביומטרי רגיש כתנאי לקבלת הפיצויים.

ב-19.2.2025 שתי הקליניקות השתתפו בדיון בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה בכנסת. בדיון נמתחה ביקורת נוקבת על השימוש באפליקציה, בין היתר מניצולי השואה עצמם ובני משפחותיהם, שהתקשו בתפעול של האפליקציה ותיארו מצב של לחץ, בלבול וחרדה שמא לא יקבלו את הפיצויים אם לא יצליחו להפעיל את האפליקציה.

עו"ד ליעד סטרולוב, המנחה הקלינית של הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה הוסיפה: "אנחנו מדברים על גוף שמעניק פיצויים לשורדי שואה כבר שנים רבות... מייצרים בעיה, מכניסים אנשים לחרדה, פוגעים להם בפרטיות – ואז אומרים לנו בסדר, אבל נפתור אותה".

עו"ד נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות, הצביעה על הפרת הפרטיות הכרוכה בדרישה: "יש כאן מאגר של תעודות זהות... איך המאגר הזה מאובטח? לאן המידע הזה עובר? לאיזה מטרות? לאילו שימושים? אין כאן שום תשובה לעניין הזה".

בהמשך לביקורת שנמתחה בדיון, הוצע לתקן את צו הגנת הפרטיות שמסדיר מהם הגופים שניתן להעביר אליהם מידע מרשויות מדינה, כך שוועידת התביעות תוסמך לקבל מידע על "אימות חיים" של ניצולי שואה זכאים ישירות מהרשויות הרלוונטיות – מבלי לערב את הניצולים כלל.

בשבוע שעבר התפרסמה טיוטה לתיקון הצו כפי שהוצע בדיון. בדברי ההסבר לטיוטה נכתב במפורש כי מטרת התיקון היא "לייתר את הצורך של ניצולי השואה להשתמש מדי שנה באמצעים אחרים פוגעניים יותר לצורך הוכחת היותם חיים כתנאי לקבלת המענק השנתי, כגון ביישומון לזיהוי פנים".

זהו הישג משמעותי בזכות שיתוף הפעולה בין שתי הקליניקות, ואנו לא צופים שיהיו התנגדויות לתיקון המוצע.

בתגובות: כתבת ואללה בנושא, פניית הקליניקות, הקלטת הדיון בוועדה, וטיוטת הצו לעיון הציבור.

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
Noa Diamond
Liad Strulov

הצטרפו אלינו היום, 23.2.26 בשעה 9:00, לדיון בבג"ץ בעתירה לקביעת יעדים להפחתת פליטות בישראל עד שנת 2030, שתואמים את היעד ...
23/02/2026

הצטרפו אלינו היום, 23.2.26 בשעה 9:00, לדיון בבג"ץ בעתירה לקביעת יעדים להפחתת פליטות בישראל עד שנת 2030, שתואמים את היעד האקלימי של עצירת ההתחממות הגלובלית במעלה וחצי (כלומר הפחתה של 43% ביחס ל-2019). (מספר העתירה: בג"ץ 7063/23).

העתירה הוגשה ע"י מגמה ירוקה וע"י 33 בני נוער ובני הגיל השלישי, ובאמצעות הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת ת"א. התיק יידון בפני השופטות דפנה ברק-ארז, רות רונן ויעל וילנר.

ברחבי העולם, בתי משפט ממלאים תפקיד מרכזי במאבק במשבר האקלים. העתירה ביום שני תידון במודל של הליכים שהתנהלו בהולנד, בלגיה וגרמניה, שם בתי המשפט חייבו את הממשלות להשיג יעדי הפחתה שאפתניים יותר מאלו שהן הציבו במקור.
לפסיקה של בתי משפט מדינתיים (אלו ונוספים) הצטרפו שלוש החלטות חשובות של בתי-משפט בינלאומיים: בית המשפט האירופאי לזכויות אדם, בית המשפט האינטר-אמריקאי לזכויות אדם ובית הדין הבינלאומי לצדק. פסקי דין אלו תומכים בטענות שלנו בעתירה, לפיהן בקביעת יעדי הפחתה נמוכים הפרה הממשלה את חובתה החוקתית להגן על זכויותיהם של תושבי המדינה לחיים, לשלמות הגוף ולחיים בכבוד, ואת המשפט הבינלאומי המינהגי, שהוא חלק מהדין המחייב בישראל.
הדיון ישודר בזמן אמת, ונית לצפות בו באתר היוטיוב של הרשות השופטת.

קישור לשידור בתגובה הראשונה.
הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב

שמחים לשתף בפרק נוסף של הפודקאסט "מדברים משפטים" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' מיכאל בירנהק. בפר...
08/02/2026

שמחים לשתף בפרק נוסף של הפודקאסט "מדברים משפטים" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' מיכאל בירנהק.

בפרק הזה, עו"ד ליעד סטרולוב, המנחה הקלינית של הקליניקה לזכויות א.נשים בזיקנה, משוחחת עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ולירון שביט על -

ייפוי כוח מתמשך: לשמור על זכות הבחירה – גם בזקנה
עצרתם פעם לחשוב מי יקבל החלטות במקומכם כשכבר לא תוכלו לעשות זאת בעצמכם? ייפוי כוח מתמשך הוא לא רק מסמך משפטי טכני, אלא תהליך עמוק של מחשבה על העתיד (הקרוב או הרחוק), ששומר על זכות הבחירה גם של מי שכבר לא יכול לבחור.

עו"ד ליעד סטרולוב מהקליניקה לזכויות אנשים בזקנה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם תלמידי הפקולטה, שחר שלו ולירון שביט, על הכלי המשפטי ששינה את שיטת האפוטרופסות, על התהליך האישי והמשפחתי שעובר מי שחותם על המסמך, ועל הזכות שמגיעה לכל אחד להזדקן בדרך שלו.

הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
Liad Strulov

קישור לפרק בתגובה הראשונה

Address

Levanon
Tel Aviv
69978

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הקליניקות - הפקולטה למשפטים אוניברסיטת ת"א posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share