עמותת רפואה צדק ודין קמה על מנת להיאבק על אופייה וצביונה של מערכת הבריאות הציבורית ולפעול לתיקונה בהליכים משפטיים ובקידום חקיקה.
עומסים בבתי חולים, זקנות במסדרונות מאבדות צלם אנוש, תורים אינסופיים במיון, חודשים המתנה בתור לבדיקת מומחה, רופאים מתמחים שנופלים מהרגליים מעומס ועייפות....רק חלק מהתסמינים של מערכת בריאות ציבורית גוססת. אין ספק כי השחיקה בתפקודה של מערכת הבריאות הציבורית במקביל לעליה ה
מתמשכת בהוצאה הפרטית של הציבור בישראל לבריאות היא תופעה שמעידה על מיקומה הנמוך בסדרי העדיפות של מקבלי ההחלטות.
מערכת הבריאות בישראל סובלת מהזנחה רבת שנים בתקצוב ובהקצאת משאבים. כך על פי נתונים שמפרסם בנק ישראל, בשנת 2010 הסתכמה ההשקעה בבריאות לנפש בישראל בכ-71 דולר (במונחי שוויון כוח הקניה), זאת כמחצית מההשקעה הממוצעת ב-21 מדינות ה-OECD שנבדקו, אשר עמדה על 139 דולר. מספר המיטות והרופאים הוא מהנמוכים במדינות המפותחות.
את דרכנו התחלנו ב 2012 כאשר יצאנו למאבק משפטי באופן העסקת רופאים מתמחים במשך 26 שעות ברצף אופן העסקה אשר מקים סכנה לחייהם של הפונים לבתי החולים הציבוריים הנובעת מהעייפות והתשישות בהן נתונים הרופאים המתמחים.
בארה"ב, מידי שנה מתים כ 440,000 איש כתוצאה מטעיות רפאיות הניתנות למניעה. זה כמו שלושה מטוסי ג'מבו שמתרסקים מידי יום, רק בארה"ב. האם מישהו היה עולה על מטוס אילו היה יודע שמידי יום מתרסק אחד?!
את התביעה הוביל ד"ר דניאל לנצברג, מנכ"ל העמותה, יחד עם עוד חמישה שותפים ד"ר טל וייסבאך, ד"ר טל שדה-ורד, ד"ר כרמל וידר, ד"ר אודליה חורין ומר איתי אספיס, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל-אביב
במסגרת התביעה הצגנו את הסכנות הגלומות בדפוס העסקה של רופאים מתמחים לאורך שעות רבות ברצף. הצגנו מחקרים שבחנו את הקשר ההדוק בין שעות עבודה מרובות ללא שינה לבין טעויות רפואיות. כך מחקר שפורסם ב-2004 קבע כי רופאים שעבדו במשמרות ארוכות ביצעו כ-35% יותר טעויות מרופאים שעבדו פחות שעות במשמרת.
במהלך התביעה פוליטיקאים רבים, בהם גם אלה האמונים על מערכת הבריאות, תמכו בה בהתבטאויותיהם אך לא נקטו בצעדים לקידום שינוי. כך, סגן שר הבריאות, ליצמן, התבטא כי העסקתם של רופאים מתמחים לאורך שעות רבות ברצף, כפי שנהוג בבתי החולים הציבוריים בישראל, היא פשע המבוצע כלפי הפונים לבתי החולים ואף אדם לא מוכן היה שקרוב משפחה שלו יהיה מטופל על-ידי רופא שעובד 25 שעות ברצף. השרה גרמן עם כניסה לתפקיד בראיון ראשון לעודד בן עמי 19/03/2013:״לא יכול להיות ולא סביר שמתמחה יעבוד 27 שעות. צריך יהיה להקפיד על כך שלא יעבוד יותר מ 14-16 שעות מקסימום וגם זה יהיה יותר מידי״.
המדינה והנתבעים בתביעה כולל שירותי בריאות כללית וההסתדרות הרפואית (הר"י) עשו כל שביכולתם למנוע דיון משפטי וערכי בנושא אופן ההעסקה הפוגעני של המתמחים. זה החל בפרסום היתר על ידי שר התמ"ת, שלום שמחון (חודשיים לפני בחירות) המכשיר את דפוס העסקה הנוכחי של המתמחים ועד איומים אישיים כנגד מתמחים המבקשים להלחם במציאות הפוגענית בבית משפט.
המשפט, בעל ערך ציבורי חשוב במעלה ובעל השלכות כלכליות אדירות במקרה שתתקבל התביעה, הוביל את מגזין דה-מרקר לבחור את התובעים במשפט להיכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים בישראל לשנת 2013. עצם התביעה כנגד גופים כה גדולים, רבי עוצמה וממון התאפשרה בזכות תמיכתו של המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ועבודתם המסורה של הצוות המשפטי שנרתם למאבק: עו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו"ד רון ורד שותף במשרד יהודה רווה ושות' ועו"ד עידו עשת, מומחה בדיני עבודה. כמו כן סיפקו באדיבותם חוות דעת מקצועיות - בהתנדבות מלאה פרופסור דב זהר מהטכניון, מומחה בעל שם עולמי בתחום הבטיחות בעבודה
ופרופסור אבי שדה מאוניברסיטת תל אביב, מומחה עולמי בתחום השינה, להם חלק מרכזי בעשייה האמיצה שאנו מלווים.
בתום משפט ממושך כבוד השופט, דורי ספיבק, ראה לנגד עיניו את החוק וההיגיון שצועק מתוך העדויות, המחקרים ודעות המומחים שהעסקה של רופאים במשך 26 שעות ברצף היא מזיקה ומסוכנת.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל את ההסדר החוקי שמאפשר העסקה של רופאים מתמחים במשמרות של עד 26 שעות ובפסק הדין נקבע כי על שר הכלכלה, נפתלי בנט לנסח מחדש את ההיתר המיוחד להעסקת רופאים במשמרות ארוכות תוך התייחסות למנוחתם וזכותם לשינה. המלצת בית המשפט היא לאפשר לרופאים לישון לפחות שעתיים עד ארבע שעות בכל משמרת.
בסוף פסק הדין מצטט השופט פיבק את מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, שאמר כי "עדיף רופא רענן שלא עייף מאשר רופא עייף, ובהחלט שאתה עייף ונמצא בסוף התורנות שלך. מצבך הרבה יותר קשה מההתחלה, ואתה צריך להיות הרבה יותר זהיר, כן, זה יכול להיות מסוכן".
בפועל חודשיים לפני הבחירות, פירסם שר הכלכלה תיקון להיתר הנוכחי המסדיר את המשך המשמרות הארוכות תוך שהוא מתעלם לחלוטין מרוח הפסיקה, ללא דיון מקדים וחוות דעת מומחים בשל עניינו לשמר את המצב הקיים.
מתוך רצון להשלים את המהלך, ולאפשר לרופאים שינה ומנוחה על מנת להקטין את הפגיע במטופלים ובהם, אנו כעת שוקדים על הגשת עתירה לבג"צ.
