23/10/2026
״כשאנו מנסים לתפוס כל דבר בעצמו, אנו מגלים כי הוא מחובר לכל דבר אחר ביקום.״
(ג׳ון מיור, אקולוג ואבי הפארקים הלאומיים בארה”ב)
חברות וחברים יקרים,
רגע אחד של שקט ושפיות, נשימה אחרונה לפני שאנחנו צוללים אל תוך מערבולת סוערת נוספת של בחירות שיביאו איתן כתמיד יצרים ורעשים, ניסיונות פילוג, הפחדה, השחרה ושיסוע.
ברגע הזה אנחנו מבקשים בפשטות מכולנו להאט לרגע ולהקשיב.
למצוא את הקול השקט שנמצא בתוכנו- זה שכונה במזרח "קול הדממה" ובמערב "בת הקול" הפנימית. אותו קול שיודע לראות מעבר לכל המסיכות, הקליפות והאשליות ומזכיר לנו שמעבר לכל מחנה, אמונה ודעה פוליטית- כולנו בסופו של דבר- אחד.
גלים זמניים באותו אוקיאנוס אינסופי,
פרחים צבעוניים בעץ החיים הכביר,
תאים באותה רקמה אנושית אחת.
זה כבר מספר שנים שבכל מערכת בחירות, במקום להציג לנו את אמונותיהם וערכיהם ולשכנע אותנו ביופי של דרכם, פוליטיקאים רבים ומערכת היועצים האסטרטגיים שאחריהם משקיעים את מירב מאמציהם כדי להשחיר ולכער את כל מי שדעותיו שונות משלהם.
במקום לשכנע בצדקת דרכם- הם בוחרים להפחיד אותנו ולצייר את האחר כרשע ומסוכן,
במקום להעניק לנו השראה ולרתום אותנו מתוך אמונה ואהבה, הם פונים אל המכנה המשותף הנמוך ביותר וגורמים לנו לשנוא ולפחד מכל מי שמחזיק בדעה שונה משלהם.
וכך, מבחירות לבחירות, אנחנו מוצאים את עצמנו יותר רחוקים, יותר מפולגים, יותר שונאים ויותר מיואשים.
ומעם אחד- הופכים למחנות מחנות ורואים את החברה שלנו מתפוררת לאיטה אל מול עינינו.
בעוד רגע נשכח את האחדות היפה שמצאנו לאחר האסון הנורא שפקד אותנו ב 7.10 ונתחיל לדבר ב "אנחנו והם", השיח הפוליטי בכלי התקשורת והרשתות יהפוך אלים ונמוך יותר ויתחיל לזלוג ולהציף אותנו מכל עבר.
ברגעים האלו אנחנו מבקשים להזכיר שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת לעצור ולשנות, שהכוח הוא בידינו, שאנחנו יכולים להיות מעורבים, פעילים ומשפיעים מבלי לאבד את עצמנו בדרך.
מבלי לשכוח מהיכן כולנו באנו, אילו בני אדם אנחנו רוצים להיות ולהיכן כולנו מבקשים לצעוד יחד.
לזכור שהיופי והקסם של המדינה המיוחדת הזו והעם המיוחד היושב בה נובע דווקא מהמיזוג המרהיב של כ"כ הרבה גוונים ותרבויות, דתות וגזעים.
איכשהו, בפיסת האדמה הקטנה הזו שבקושי ניתן לראותה במפת העולם, הצלחנו לאחד בין אירופה, אסיה, אמריקה ואפריקה. בין החומוס לקניידלך ולסושי, בין ירושלים לתל-אביב, בין המסורת העתיקה לחדשנות בועטת ופורצת גבולות, בין המדבר מלא הכוכבים לים הכחול ולהרים הירוקים.
וזה אחד הדברים שהפך את המשקל הסגולי של העם הקטנטן הזה, רק 0.12% מאוכלוסיית העולם, לגדול עשרות מונים מחלקו היחסי באנושות הזו.
ואם ידענו למצוא את המאחד בין כל אלו- אסור לנו לתת ל"ימין" ו"שמאל" או כל הגדרה פוליטית אשלייתית אחרת להשכיח זאת מאיתנו.
אנו יכולים להחזיק בדעות שונות, ועדין לשמור על האחדות שבינינו. ולמען האמת- אין לנו שום ברירה אחרת.
אני מאחל לנו בחירות טובות ומיטיבות,
ושנדע לבחור בתקופה הזו, כמו גם בכל הימים שיגיעו אחריה, להיות קודם כל- בני אדם, להתבונן בעיניים טובות ולב פתוח ואוהב על האנשים שנפגוש בדרכנו, יהיו אלו אשר יהיו,
לחפש את האחדות, ולזכור, כפי שאמר הבודהה- שהנפרדות היא האשליה הגדולה מכולן...
אסיים בציטוט של הפילוסוף האלמותי א.ד גורדון שמעניק לי הרבה השראה בימים אלו,
מקווה שיעשה זאת גם עבורכם.
"וממך, אחי, אבקש רק דבר אחד. שכח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, וגם תורתנו הכתובה בכלל, שכח את כל מה שקראת ושמעת, שכח גם מה שדיברתי בזה אני, השלך מתוך נשמתך כל מה שהובא שמה מבחוץ, התבודד עם עצמך ועם הטבע, התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שמתרחש בעומק נשמתך, שמע מה שיאמר לך ה'אני' הטהור שלך! אז לא אצטרך להרבות דברים. אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך, כי אז, בטוח אני, עוד נזכה בקרוב להתראות בארץ ישראל... אז יהיה לנו לב אחד, אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד, כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול אל יהיה קטן.
בעולמנו הקטן יש מקום למרחקים אין סוף ולעולמות אין קץ. "
שולח הרבה אהבה לכולנו,
אלעד פרוטר,
מנהל מרכז אנטאקראנה.
