25/09/2024
למרות הבלאגן במדינה והכותרות המפחידות בחדשות, החלטנו, אנחנו והצעירים- לצאת לחלק כריכים לדרי רחוב בדרום ת"א. בשעה 14:00 בצהריים התכנסנו והכנו עשרות כריכים, לאבנה, פסטרמה , נוטלה, טונה- רק שיהיה שפע ושיהיה טעים. חלק נתנו יד- פרסו, מרחו ועטפו כל כריך באהבה, וחלק סחבו בידיהם שקים מלאים ברחבי העיר. בשעה 16:00 הגענו אל היעד, הצעירים היו אלה שהורו את הדרך במקומות שעבורי הם זרים ומפחידים, אך עבורם הם חלק מוכר וידוע של מציאות חייהם. תוך שהעלו חוויות אישיות והסבירו למה לחניון הזה אפשר להכנס ולמה לזולה ההיא לא כדאי, הכווינו אותנו אל אלה שהיו זקוקים לסנדוויץ' ובקבוק מים באחה"צ הרותח הזה.
אחת לכמה שיחות חולין- שואלים אותי למה בחרתי לעבוד דווקא עם צעירים וצעירות על רצף הזנות, הרי העבודה סזיפית, סביב השעון, קשה , שוחקת והמפגש עם הטראומה מביא איתו לא מעט אתגרים. השבוע אחגוג יום הולדת שני בלב 24/7 ויחד עמו גם שנה וחצי של מפגשים בלתי אפשריים של תוקפנות וקרבה, חוסר נסבלות והכלה, גבולות פרוצים והחזקה, פגיעה אינסופית ואהבה שעולה על כל דמיון.
החוויה של לראות את הצעירים שלנו, שהחוסר והטראומה לא זרים להם, שהיו צריכים לא פעם להשתמש בגופם כדי לשרוד ולחלקם הרחוב היה בית מוגן יותר מהבית אליו נולדו, פושטים את הלב לאלה הפושטים יד- בלי אפליה , מבלי להיגעל או להירתע, האירה את המתנה הכי גדולה שאני מקבלת בכל יום מחדש- תזכורת לכך שאין גבול לכמה לב יכול להכיל- ושלי מתרחב מחדש כל יום🩷
הלב 24/7
