121 - מנוע לשינוי חברתי

121 - מנוע לשינוי חברתי עושים צדק חברתי בחקיקה ובתקציבי ממשלה. איך אנחנו עושים את זה? קראו >> https://bit.ly/121achievements

25/08/2026

צפו בליאת עילם, מנכ"לית עמותת 121, לחדשות N12, על משבר החינוך בגיל הרך והתוכנית הלאומית שפיתחנו בשותפות "בידיים טובות" - שיכולה לשנות את המציאות.

אנחנו קוראים למדינה, ולראשי המפלגות, להשקיע בשיפור איכות החינוך בגילאי לידה עד שלוש.

הכשרות מקצועיות והדרכות לצוותי החינוך, העלאת שכר משמעותי למחנכות שעברו הכשרה, צמצום מספר הפעוטות בקבוצה, והגדלת נשות צוות פר פעוטות בכל שכבות הגיל.

נמשיך לדרוש חינוך איכותי, מפוקח ומסובסד לכל פעוט בישראל.

Liat Eilam

אנחנו שמחים על כך שהצלחנו לקדם את תחום החינוך לגיל הרך לראש סדר העדיפויות של נציגי המפלגות!בהמשך לדו"ח "תוכנית לאומית לח...
25/08/2026

אנחנו שמחים על כך שהצלחנו לקדם את תחום החינוך לגיל הרך לראש סדר העדיפויות של נציגי המפלגות!

בהמשך לדו"ח "תוכנית לאומית לחינוך לגילי לידה עד שלוש", שהשקנו השבוע ופורסם בכלי התקשורת המובילים, וסדרת פגישות שקיימנו בשבועות האחרונים עם נציגי המפלגות - אנחנו שמחים לראות את ההתייחסות הרחבה וההבטחות לקידום איכות החינוך לגיל הרך.

נמשיך לדרוש חינוך איכותי, מפוקח ומסובסד לכל פעוט בישראל.

שותפות "בידיים טובות"
עמותת 121

Liat Eilam Tali Nir יקותיאל משי

טרנדים באים והולכים, אבל לדאוג לעתיד טוב יותר לחברה שלנו? זה תמיד נשאר בסטייל ✨ #עמותת121  #מנועלשינויחברתי  #טרנדים
24/08/2026

טרנדים באים והולכים, אבל לדאוג לעתיד טוב יותר לחברה שלנו? זה תמיד נשאר בסטייל ✨

#עמותת121 #מנועלשינויחברתי #טרנדים

המדינה מזניחה את ילדי הגיל הרך: ההשקעה במעונות היום בישראל היא פחות מעשירית מממוצע ה-OECD.הבוקר פורסם בכלכליסט אייטם חשו...
23/08/2026

המדינה מזניחה את ילדי הגיל הרך: ההשקעה במעונות היום בישראל היא פחות מעשירית מממוצע ה-OECD.

הבוקר פורסם בכלכליסט אייטם חשוב על הדו"ח של שותפות "בידיים טובות", בהובלת עמותת 121, שחושף את עומק ההזנחה של החינוך לגיל הרך בישראל.

הממשלה משקיעה בחינוך לגילאי לידה עד 3 רק 1/12 מההשקעה הממוצעת במדינות המפותחות, והיא אחרונה בדירוג ה-OECD: 1,225 דולר לפעוט בשנה בישראל, לעומת 14,400 דולר בממוצע במדינות המפותחות.

התוצאה ניכרת בשטח: המעונות צפופים, מספר הפעוטות לכל מטפלת כפול מאשר במדינות המפותחות, השכר של המחנכות נמוך וקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי. 44% מהמטפלות עוזבות כבר בשנה הראשונה, ורוב המטפלות אינן עומדות אפילו בדרישת ההכשרה המצומצמת של 220 שעות.

המדינה מסבסדת את שהייתם במסגרות של פחות מחמישית מהפעוטות ואינה מפקחת על יותר מחצי מהמסגרות. כשמחנכת אחראית על יותר מדי פעוטות, קשה להעניק לכל ילד את תשומת הלב שהוא זקוק לה ולזהות קשיים התפתחותיים.

לכן הצגנו תוכנית לאומית לשיקום מערך החינוך לגיל הרך, שמבקשת להפוך את החינוך מלידה עד גיל 3 לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך: לצמצם משמעותית את מספר הפעוטות בכל קבוצה, לשפר את יחס הצוות לילדים, להגדיל את הסבסוד ולהרחיב את הפיקוח.

ההשקעה בגיל הרך היא המשפיעה ביותר על עתיד הילד. היא לא רק הדבר המוסרי, אלא גם ההשקעה הטובה ביותר כלכלית למדינה.

הגיע הזמן לחינוך איכותי, מפוקח ומסובסד לכל פעוט בישראל.

23/08/2026

בעקבות פסילת הסרטון, הנה גרסה שאולי יכולה לעבור...

אריה מכלוף דרעי Arye Machlouf Dery

מאות אלפי קשישים חיים בבדידות.
אל תשאירו אותם מאוחר.

התוכנית הלאומית החדשה שלנו לחינוך לגיל הרך מגיעה לכלי התקשורת.אנחנו ממשיכים לפעול כדי לקדם תוכנית חינוך מלידה עד גיל שלו...
23/08/2026

התוכנית הלאומית החדשה שלנו לחינוך לגיל הרך מגיעה לכלי התקשורת.

אנחנו ממשיכים לפעול כדי לקדם תוכנית חינוך מלידה עד גיל שלוש שתשפר את איכות המסגרות, תגדיל את הסבסוד ותבטיח נגישות לכל משפחה.

צפיפות, חוסר בהכשרה ונטל כלכלי על ההורים: המציאות העגומה של התינוקות בישראל.מעונות היום לתינוקות בישראל צפופים יותר מהממ...
23/08/2026

צפיפות, חוסר בהכשרה ונטל כלכלי על ההורים: המציאות העגומה של התינוקות בישראל.

מעונות היום לתינוקות בישראל צפופים יותר מהממוצע במדינות OECD, יחס המטפלות לתינוקות נמוך יותר מהמדינות המפותחות והכשרתן לוקה בחסר - ולפעמים אף חסרה לחלוטין.

מעונות היום עבור תינוקות בישראל קטנים וצפופים יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, כך עולה היום (ראשון) מדוח של "בידיים טובות", המטה להשקעה בגיל הרך.

שטח לפעוט במעון בישראל נע בין 2.2 ל-2.8 מטרים רבועים, לעומת הממוצע שעומד על שלושה מטרים רבועים במדינות ה-OECD. במדינות המפותחות יש גם יותר מטפלות פר ילד, ארבע מטפלות על כל אחד, בעוד שכאן בישראל התקן עומד על שישה תינוקות ומטפלת אחת. בנוסף, מספר התינוקות במעון גדול יותר בהשוואה לרוב המדינות.
המחקר מפרסם נתונים שכבר שנים מוכרים בישראל ומעידים על קריסת מערך הגיל הרך: רק כ-40% מהפעוטות נמצאים במסגרות מפוקחות, וכשליש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל. בישראל ההורים מממנים כ-70% מעלות המעונות, לעומת כ-25% בלבד במדינות המפותחות.

בסוגיית ההכשרה - בישראל נדרשת ממטפלת הכשרה של 220 שעות בלבד, וכמחצית מהמטפלות כלל לא עברו הכשרה מקצועית, בעוד שרוב מדינות ה-OECD לעומת זאת דורשות השכלה אקדמית.

דולב כנען, חוקר מדיניות בעמותת '121' השותפה במטה המאבק, אמר לכאן חדשות כי לפי המחקר, השקעת ענק עכשיו בגיל הרך תשתלם בעתיד. "ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח. המעונות צפופים, השכר של המחנכות נמוך וקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי". לכן, מציע מטה המאבק "תוכנית לאומית לחינוך מלידה עד גיל 3, שתשפר את התקינה ואת גודל הקבוצות, תשקיע בהכשרת המחנכות ובשכרן ותגדיל את הסבסוד להורים.

"יישום התוכנית ידרוש תוספת של כ-8 מיליארד שקלים בשנה, אבל צפוי לייצר תועלת כלכלית נטו בטווח הארוך של יותר מ-14 מיליארד שקלים. אנחנו קוראים לממשלה הבאה להקים צוות בין-משרדי בראשות משרד החינוך שיגבש את התוכנית ואת התקציבים הנדרשים ליישומה", אמר כנען במסר למקבלי ההחלטות.

הצעה למהפכה בחינוך לגיל הרך: המדינה תשלם יותר - ההורים פחות.תוכנית חדשה של שותפות "בידיים טובות" מבקשת לחולל מהפכה בחינו...
23/08/2026

הצעה למהפכה בחינוך לגיל הרך: המדינה תשלם יותר - ההורים פחות.

תוכנית חדשה של שותפות "בידיים טובות" מבקשת לחולל מהפכה בחינוך לגיל הרך: צמצום יחס מחנכות-פעוטות לאחת על כל 3 תינוקות, במקום היחס הקיים, מחנכת על כל שישה. בנוסף, מוצעת הקלה כלכלית משמעותית על ההורים, שנושאים כיום בכ-70% מעלויות החינוך.

שותפות "בידיים טובות- המטה להשקעה בגיל הרך", בהובלת עמותת 121, הגישה היום (ראשון), הצעה לתוכנית לאומית חדשה לחינוך מלידה ועד גיל שלוש, שעלות יישומה המלאה מוערכת בתוספת של כ-8 מיליארד שקל בשנה. התוכנית, שהוגשה ע"י העמותה, מגיעה על רקע העובדה כי כשליש מהפעוטות בישראל נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל על ידי המדינה, וההורים נושאים בכ-70% מעלות המעונות. בנוסף, התוכנית באה להוריד את מספר הפעוטות במעונות, כשבזמנים אלו חלק מקבוצות הגיל יכולה להגיע ל-30.

כיום, בישראל חיים כ-550 אלף פעוטות עד גיל שלוש, אולם לפי הנתונים שהוצגו במסגרת התוכנית, רק כ-40% מהם נמצאים במסגרות מפוקחות וכשליש נמצאים במסגרות שאינן מפוקחות כלל. בעמותה מדגישים כי מדובר בשנים קריטיות להתפתחות, שבהן המוח מגיע לכ-90% מנפחו הסופי, וכי לחינוך איכותי בגילאים הללו עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחות הילד ועל צמצום פערים.

כאמור, המהלך אינו זול. כיום, ההשקעה הממשלתית בחינוך מלידה עד גיל שלוש עומדת, על פי הנתונים שהוצגו, על כ-2 מיליארד שקל בשנה. ההשקעה כוללת סבסוד להורים - כ-2% מתקציב משרד החינוך, שעומד על כ-97 מיליארד שקל. לפי אומדן עמותת 121, יישום מלא של התוכנית ידרוש תוספת של כ-8 מיליארד שקלים מדי שנה, בהנחה שכ-342 אלף פעוטות ישתלבו במסגרות.

טלי ניר, יו"ר ומייסדת עמותת 121, מסרה: "ישראל משקיעה בחינוך לגיל הרך רק עשירית מהממוצע במדינות המפותחות, ואנחנו רואים את התוצאות בשטח: המעונות צפופים, השכר של המחנכות נמוך וקשה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי". לדבריה, כאשר מחנכת אחראית על מספר גדול מדי של פעוטות, קשה להעניק לכל ילד את תשומת הלב הדרושה ולזהות בזמן קשיים התפתחותיים.

על התוכנית המוצעת, אמרה ניר כי "התוכנית הלאומית שאנחנו מציעים נועדה להבטיח חינוך איכותי, מסובסד ונגיש לכל ילד, באמצעות שיפור התקינה, השקעה בהכשרת המחנכות ובשכרן והרחבת האחריות של המדינה על החינוך בגיל הרך".

אנחנו יודעים שהשנים האחרונות, בדגש על המלחמה והשינויים הטכנולוגיים המהירים, טרפו את הקלפים עבור כולנו. בפורום ארגוני תעס...
20/08/2026

אנחנו יודעים שהשנים האחרונות, בדגש על המלחמה והשינויים הטכנולוגיים המהירים, טרפו את הקלפים עבור כולנו. בפורום ארגוני תעסוקת צעירים ובעמותת 121 שמובילה את שותפות "המקפצה" אנחנו רוצים להבין באמת – מה עובר עליך, מהם האתגרים הכי גדולים שנתקלת בהם, ומהם הצרכים האמיתיים של דור הצעירים כיום.

מטרת הסקר היא לסייע בגיבוש פתרונות ומדיניות שיתאימו לצרכים ולאתגרים של דור הצעירים בישראל.
פורום ארגוני תעסוקת צעירים ועמותת 121 עורכים סקר בקרב צעירים בגילאי 18–40 כדי להבין כיצד השנים האחרונות, המלחמה והשינויים הטכנולוגיים משפיעים על עולם העבודה של צעירים בישראל.
https://kole-atid-yisrael.base44.app

פורום ארגוני תעסוקת צעירים

המדינה יודעת להכיר בזכאות, היא עדיין לא יודעת לשקם.כ-140 אלף מתמודדי נפש זכאים לסל שיקום, אך רק כ-40 אלף מממשים אותו | מ...
20/08/2026

המדינה יודעת להכיר בזכאות, היא עדיין לא יודעת לשקם.

כ-140 אלף מתמודדי נפש זכאים לסל שיקום, אך רק כ-40 אלף מממשים אותו | מנהל מקרה אישי שילווה כל מתמודד יכול להפוך זכאות על הנייר לשיקום אמיתי - ולחסוך גם אשפוזים ועלויות למדינה.

אבל מתחת לפני השטח מסתתר כשל עמוק. לא מדובר רק במחסור במטפלים או בתורים ארוכים. הבעיה היא שגם כאשר המדינה כבר מכירה בכך שאדם זקוק לשיקום, היא לא מצליחה להבטיח שהוא באמת יקבל אותו.

רק כ-30% ממתמודדי הנפש שמוכרים על ידי ביטוח לאומי כזכאים לסל השיקום מממשים אותו בפועל: מתוך כ-140 אלף זכאים, רק כ-40 אלף מקבלים שירותים. המשמעות פשוטה: עשרות אלפי אנשים שהמדינה עצמה קבעה שהם זקוקים לשיקום נותרים ללא המענה שנועד לסייע להם לבנות מחדש את חייהם.

הסיבה לכך אינה היעדר רצון של המתמודדים להשתקם. להיפך. הכשל הוא במבנה המערכת. מתמודד הנפש נדרש להתמודד לבדו: להכין לעצמו תוכנית שיקום, לעבור ועדה שתאשר אותה, ואז לחפש ספקים שיתנו לו שירותי דיור, תעסוקה וליווי. אין מי שמלווה אותו לאורך כל הדרך, ורואה את התמונה המלאה ומה הוא צריך כדי שהשיקום יהיה מוצלח. דווקא ברגע שבו אדם זקוק ליציבות, לרצף ולתחושת ביטחון, הוא נאלץ לנווט לבדו במבוך בירוקרטי מורכב.

המציאות הזו אינה גזירת גורל. היא תוצאה של מדיניות שניתן לשנות. הכל יכול להראות אחרת אם רק יהיה למתמודדים מנהל מקרה שילווה אותם לאורך תהליך השיקום, יסייע בבניית תוכנית שיקום אישית, יתאם בין כלל השירותים ויוודא שאיש אינו נופל בין הכיסאות. זהו שינוי ארגוני, אבל בעיקר שינוי תפיסתי: ממערכת שמנהלת שירותים למערכת שמלווה בני אדם.

יש לכך גם היגיון כלכלי מובהק. פעמים רבות הדיון נעצר בשאלה כמה יעלה להרחיב את שירותי השיקום. השאלה הנכונה היא כמה עולה לנו לא לעשות זאת. יום אשפוז פסיכיאטרי עולה למדינה כ-2,200 שקלים, בעוד שיום שיקום אינטנסיבי בקהילה עולה כ-400 שקלים בלבד. ככל שאנשים משתקמים מוקדם יותר, הם זקוקים לפחות אשפוזים, משתלבים יותר בתעסוקה, חיים באופן עצמאי יותר ותלויים פחות במערכות הרווחה. השקעה בשיקום איננה רק חובה מוסרית, היא גם אחת ההשקעות הציבוריות המשתלמות ביותר שניתן לעשות.

שיקום איננו מסתיים ברגע שהוועדה מאשרת זכאות. הוא מתחיל שם. האחריות של המדינה אינה רק להכיר בפגיעה, אלא לוודא שכל אדם שזקוק לשיקום באמת מקבל אותו, בזמן, ברצף ועם ליווי שמאפשר לו לחזור לחיים מלאים בקהילה. זו אינה רק שאלה של בריאות הנפש. זו שאלה של איזו מדינה אנחנו מבקשים להיות.

טלי ניר, יו"ר ומייסדת עמותת 121 שמובילה את "תקווה לנפש״ Tali Nir

Address

Itamar Ben Avi 9
Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when 121 - מנוע לשינוי חברתי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to 121 - מנוע לשינוי חברתי:

Shortcuts

Share