121 - מנוע לשינוי חברתי

Directions Website Contact the organization

121 - מנוע לשינוי חברתי עושים צדק חברתי בחקיקה ובתקציבי ממשלה. איך אנחנו עושים את זה? קראו >> https://bit.ly/121achievements

חוסן הקהילה במוקד: עמדות המפלגות בנושא בריאות הנפשמי רוצה להעביר את מערכי החוסן לרשויות המקומיות, מי מתחייבת לתקציב ייעו...
15/10/2026

חוסן הקהילה במוקד: עמדות המפלגות בנושא בריאות הנפש

מי רוצה להעביר את מערכי החוסן לרשויות המקומיות, מי מתחייבת לתקציב ייעודי לבריאות הנפש גם על חשבון תחומים אחרים במערכת הבריאות ומי מבקשת להפחית את העומס על העובדים הסוציאליים • בדקנו איך מציעות המפלגות לחזק את הבריאות הנפשית והחוסן של כולנו • אלו עמדות המפלגות

אחת המחלוקות בין המפלגות בתחום בריאות הנפש נוגעת לשאלה מי צריכים להוביל את שיקום החוסן והמענים למצוקות הנפשיות של הציבור. חלק מהמפלגות מבקשות להעביר יותר אחריות, סמכויות ותקציבים לרשויות המקומיות, שמכירות את הצרכים בשטח, בעוד שאחת המפלגות סבורה שהאחריות צריכה להישאר בראש ובראשונה בידי משרד הבריאות.

בדקנו אם המפלגות מוכנות להעניק לבריאות הנפש תקציב ייעודי גם במחיר של פגיעה בתקציבים אחרים בתוך מערכת הבריאות, ומה הן מציעות לעשות כדי להתמודד עם העומס על העובדים הסוציאליים ועל מקצועות הטיפול.

*קישור בתגובה הראשונה

פורסם באתר N12, בתאריך 15.10.26

לרגל שבוע בריאות הנפש חשוב להסתכל על הנתונים:מנתונים שפרסם לאחרונה משרד הבריאות עולה כי בשנת 2025 טופלו כ-435 אלף בני אד...
13/10/2026

לרגל שבוע בריאות הנפש חשוב להסתכל על הנתונים:

מנתונים שפרסם לאחרונה משרד הבריאות עולה כי בשנת 2025 טופלו כ-435 אלף בני אדם במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים, לעומת כ-335 אלף לפני המלחמה. עלייה של כ-100 אלף מטופלים מאז תחילת התוכנית הלאומית.

בסך הכול בוצעו כ-3.5 מיליון מפגשים טיפוליים - זינוק של כ-40% בתוך שלוש שנים. למרות הגידול המשמעותי במספר הטיפולים, הביקוש ממשיך לעלות וזמני ההמתנה נותרים ארוכים.

מאחורי המספרים האלה עומדים אנשים, משפחות וקהילות שלמות שמתמודדים עם עומס נפשי מתמשך.

מערכת בריאות הנפש הגיעה למלחמה הזאת שחוקה, אחרי שנים של תת־השקעה ומחסור באנשי מקצוע. המדינה חייבת להבטיח מענה שלא תלוי רק בטיפול במי שכבר הגיע למשבר, אלא בזיהוי מוקדם.

בדיוק בשביל זה הקמנו את מטה "תקווה לנפש". אנחנו דורשים מהמדינה לשנות גישה: להעביר תקציבים וכלים לרשויות המקומיות, ולבנות תשתית קבועה של מניעה וחוסן בקהילה.

זה גם הזמן להודות לעשרות הארגונים והפעילים שחברים במטה "תקווה לנפש" שפועלים איתנו יחד כדי להביא לשינוי מדיניות אמיתי.

בריאות הנפש היא תשתית לאומית. הגיע הזמן שהמדינה תשקיע בה בהתאם.

כולם מסכימים שצריך להשקיע בחינוך לגיל הרך- אז למה זה עדיין לא קורה?היום, בפודקאסט "הצלצול" של עיתון הארץ, התראיינה טלי נ...
13/10/2026

כולם מסכימים שצריך להשקיע בחינוך לגיל הרך- אז למה זה עדיין לא קורה?

היום, בפודקאסט "הצלצול" של עיתון הארץ, התראיינה טלי ניר, מייסדת ויו״ר עמותת 121. היא שמה על השולחן את אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים בפני מדינת ישראל: מערכת החינוך לפעוטות.

חינוך איכותי צריך להתחיל מלידה. כדי להניח את הבסיס לזה, יזמנו את שותפות "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך".

בראיון, טלי הסבירה את הפער בין ההבטחות למציאות: "יש הסכמה מקיר לקיר שצריך להשקיע, מכל קצוות הקשת הפוליטית. אני חושבת שזה לא קרה כי יש פחד מעלות תקציבית מאוד גדולה... ההצעה שאנחנו שמנו על השולחן מראה מה אפשר לעשות, ואיך לבנות את זה בצורה שלבית. אי אפשר להשקיע את הכל בבת אחת, וגם אין מספיק מבנים וכוח אדם."

אנחנו מצפים מכל ממשלה לקבל החלטה אחת ברורה: יוצאים לתוכנית לאומית לגיל הרך.

הגיל הרך במוקד: עמדות המפלגות בנושא החינוךמי רוצה להכניס את גילי לידה עד 3 למערכת החינוך הציבורית, מי תתעדף סבסוד למשרתי...
13/10/2026

הגיל הרך במוקד: עמדות המפלגות בנושא החינוך

מי רוצה להכניס את גילי לידה עד 3 למערכת החינוך הציבורית, מי תתעדף סבסוד למשרתים ומי מבקשת לקבוע סטנדרטים חדשים לאיכות המעונות? המפלגות חלוקות בשאלת העברת הסמכויות לרשויות המקומיות, התקצוב הדיפרנציאלי ושכר המורים. אלו העמדות בתחום החינוך:

החינוך לגיל הרך הוא אחד התחומים שבהם ניכרים הבדלים גדולים בין תוכניות המפלגות. חלק מהמפלגות מבקשות להרחיב את האחריות של המדינה על גילי לידה עד 3, לקבוע סטנדרטים מחייבים למסגרות ולהשקיע בהכשרת הצוותים, בעוד אחרות מתמקדות בהרחבת הפיקוח או בסבסוד. גם בשאלה מי יהיה זכאי לסבסוד קיימים פערים, וחלק מהמפלגות מבקשות לקדם חינוך חינם או מסובסד לכל ילד ואחרות מבטיחות לתת קדימות להורים עובדים או משרתים.

לצד הגיל הרך, בדקנו גם כיצד המפלגות מבקשות לנהל את מערכת החינוך כולה. חלקן מתכננות להעביר יותר סמכויות ממשרד החינוך לרשויות המקומיות ולבתי הספר, אחרות רוצות לתקצב באופן דיפרנציאלי בהתאם לרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, ויש מי שמתכננות ששכר המורים יושפע מביצועים וממצוינות ולא מוותק.

בגיל 75, עבודה צריכה להיות בחירה - לא הכרחכמעט 40 אלף ישראלים בני 75 ומעלה השתתפו בכוח העבודה ב־2024. עבור חלקם, המשך הע...
11/10/2026

בגיל 75, עבודה צריכה להיות בחירה - לא הכרח

כמעט 40 אלף ישראלים בני 75 ומעלה השתתפו בכוח העבודה ב־2024. עבור חלקם, המשך העבודה אינו בחירה אלא צורך כלכלי. המדינה חייבת להבטיח שגם מי שלא צבר פנסיה מספקת יוכל לפרוש בכבוד.

לפי סקר כוח האדם של הלמ"ס, בשנת 2024 השתתפו בכוח העבודה בישראל 39.8 אלף בני 75 ומעלה. הנתון הזה צריך להטריד אותנו. לא משום שעבודה בגיל מבוגר היא דבר שלילי. עבור רבים היא מעניקה משמעות, מסגרת וקשרים חברתיים. אבל בגיל שבו רוב האנשים כבר אמורים להיות מסוגלים לפרוש, צריך לשאול כמה ממשיכים לעבוד משום שהם רוצים בכך, וכמה משום שהם עדיין זקוקים למשכורת.

אחת הסיבות לכך נעוצה במבנה ההכנסה של האזרחים הוותיקים בישראל. לכמחצית מהאזרחים הוותיקים אין פנסיה כלל או שיש להם פנסיה נמוכה. פנסיית החובה נכנסה לתוקף רק בשנת 2008, ולכן חלק מהאזרחים הוותיקים של היום עבדו במשך עשרות שנים בתקופה שבה לא הייתה חובה להפריש עבורם לפנסיה. רבים מהם הגיעו לגיל הפרישה ללא חיסכון פנסיוני מספק, ונאלצים להסתמך במידה רבה על קצבת הזקנה ועל הכנסות נוספות כדי להתקיים.

הנושא הזה צריך להיות גם חלק מסדר היום של הממשלה הבאה. בחודשים האחרונים נפגשתי עם נציגי מרבית המפלגות והצגתי בפניהם את הצורך בהעלאת קצבאות הזקנה למי שהכנסתם לאחר הפרישה נמוכה. אני שמח לראות שחלק מהמפלגות התייחסו לכך במצעיהן, וקורא גם לשאר המפלגות שעדיין לא פרסמו את מצעיהן לעשות זאת. עדיין לא מאוחר להתחייב למענה לאזרחים הוותיקים שחיים מתחת לקו העוני ומתמודדים מדי חודש עם השאלה כיצד יגמרו את החודש.

אחרי עשרות שנות עבודה, אדם צריך לדעת שגם אם בריאותו כבר אינה מאפשרת לו להמשיך לעבוד, הוא לא יישאר ללא ביטחון כלכלי בסיסי. עבודה בגיל מבוגר יכולה להיות בחירה ראויה ומבורכת, כל עוד היא אכן נעשית מבחירה. האפשרות לפרוש בכבוד לא צריכה להיות פריבילגיה השמורה רק למי שהצליח לצבור פנסיה מספקת.

פורסם לראשונה: מקור ראשון, 11.10.26

יקותיאל משי

המדינה יודעת לספור נכות. היא לא סופרת מי חזר לחיים"כמה אתה שבור?" זו השאלה הראשונה שמדינת ישראל שואלת אדם ששרד את 7 באוק...
08/10/2026

המדינה יודעת לספור נכות. היא לא סופרת מי חזר לחיים

"כמה אתה שבור?" זו השאלה הראשונה שמדינת ישראל שואלת אדם ששרד את 7 באוקטובר ומבקש עזרה לחזור לחייו. לא "מה אתה צריך", לא "לאן אתה רוצה לחזור". כדי לקבל שיקום משמעותי הוא נדרש להגיש תביעת נכות, לאסוף מסמכים, לעמוד מול ועדה רפואית ולהוכיח כמה אחוזים ממנו נהרסו. שלוש שנים אחרי הטבח, זה עדיין המסלול היחיד.

הנתונים החדשים של הביטוח הלאומי מספרים כמה אנשים עומדים מול הבעיה הזו. 87 אלף אזרחים הוכרו כנפגעי פעולות איבה מאז השביעי באוקטובר. 43 אלף הגישו תביעה לקביעת נכות, ולארבעים אלף ויותר כבר נקבעה דרגה, כמעט 35 אלף מהם בשל פגיעה נפשית. המדינה יודעת למדוד את הפגיעה עד האחוז האחרון. את מידת החזרה לחיים היא לא מודדת.

מי שבודק, מוצא תמונה קשה. בסקר שערכנו בעמותת 121 ביולי האחרון בקרב נפגעי פעולות איבה, רק 27% דיווחו שחזרו להיקף העבודה שהיה להם לפני הפגיעה. 34% עובדים באופן חלקי, 35% לא עובדים. כמעט שניים מכל שלושה דיווחו שמצבם הכלכלי הורע מאז הפגיעה, אחרי הקצבאות ואחרי התגמולים. שני שלישים העידו שלא קיבלו מהמדינה ליווי רציף. יותר משליש סיפרו שבן משפחה מדרגה ראשונה צמצם את עבודתו כדי לטפל בהם. הפגיעה לא נעצרת בנפגע. היא עוברת למשפחה.

למה זה קורה? כי חוק נפגעי איבה הוא משנת 1970, ונבנה לפיגועים שבהם נפגעו עשרות בודדות, לא לאסון של עשרות אלפים. והתוצאה ברורה במספרים: כמעט מחצית מבין 87 אלף הנפגעים המוכרים לא הגישו תביעת נכות בכלל. משיחות עמם עולה כי חלקם אינם רוצים להיקרא נכים, חלקם אינם מסוגלים לעמוד בהליך, וכך הם נותרו מחוץ למסלול. בכל חודש שעובר כך, הטראומה מתקבעת והיכולת לחזור לתפקוד נשחקת, של הנפגע ושל משפחתו.

הפתרון ברור. לצד מסלול הנכות צריך לפתוח מסלול שיקום: לכל נפגע שיבחר בו ייבנו תוכנית אישית ומנהל מקרה, עם ליווי בתעסוקה, בהכשרה, בלימודים ובמשפחה, בלי לעבור דרך ועדה שקובעת אחוזים. במקביל צריך להרחיב את ההכרה למי שהחוק הישן אינו רואה: בני משפחה שדיברו עם יקיריהם בטלפון ברגעים שבהם נרצחו, או שראו את הפגיעה בהם דרך המסך, ואינם מוכרים משום שלא היו בזירה. ולאחים השכולים ולבני המשפחה המטפלים נדרש סיוע כלכלי ופסיכו סוציאלי ממשי, כי אי אפשר לדרוש מאדם לשאת לבדו גם את האבל וגם את הפרנסה של כל המשפחה.

לשם כך, צריך לשנות את החוק ולתקן את המערכת. הצלחה תימדד בכמה אנשים חזרו לעבוד, ללמוד, לפרנס ולגדל את ילדיהם. שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, המדינה יודעת היטב לספור את גודל הפגיעה. הממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה, צריכה לקחת על עצמה משימה ראשונה אחת: לפתוח את מסלול השיקום, ולהתחיל לספור גם את מי שחזרו לחיים.

עו"ד טלי ניר היא יו"ר ומייסדת עמותת 121, המובילה את שותפות "אור באופק", המטה לקידום מענים לנפגעי פעולות איבה

פורסם לראשונה: ישראל היום, 8.10.26

Tali Nir

הכרה היא לא שיקום: נפגעי 7 באוקטובר עדיין מחכים למענהשלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, רק 27% מנפגעי פעולות האיבה שהשתתפו בסקר ...
08/10/2026

הכרה היא לא שיקום: נפגעי 7 באוקטובר עדיין מחכים למענה

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, רק 27% מנפגעי פעולות האיבה שהשתתפו בסקר שערכנו בעמותת 121 ביולי האחרון דיווחו שחזרו להיקף העבודה שבו עבדו לפני הפגיעה. באופן כמעט זהה, רק 27% סיפרו שהיה להם לאורך כל התקופה מלווה קבוע מטעם הביטוח הלאומי, הרווחה או גוף ציבורי אחר.

שני הנתונים האלה מספרים סיפור דומה: מערכת הסיוע לנפגעי פעולות איבה עדיין לא מצליחה לתת להם את המענה השיקומי שהם צריכים כדי לחזור לחיים, והדרך לשם נותרה קשה וארוכה.

חשוב לאפשר לכל נפגע לקבל ליווי אישי ורציף ולבנות יחד איתו תוכנית שיקום מתאימה שמשרתת את הצרכים שלו כנפגע, בדגש על טיפול נפשי, חזרה לעבודה, לימודים, תמיכה במשפחה ועוד.

כיום, חלק ניכר ממעני השיקום מותנה בקביעת אחוזי נכות. אלא שכמעט מחצית מהנפגעים המוכרים לא הגישו כלל תביעה לקביעת נכות, ואין בכך כדי להעיד שאינם זקוקים לעזרה. חלקם זקוקים לטיפול, לליווי בחזרה לעבודה או לסיוע לתקופה מוגבלת, אך אינם מעוניינים לעבור הליך ממושך של ועדות רפואיות, וכך הם עלולים להישאר ללא מענה. אחוזי הנכות אמנם חשובים לקביעת זכויות, אך אין סיבה שישמשו שער הכניסה המרכזי לשיקום.

ליאת עילם היא מנכ"לית עמותת 121, המובילה את שותפות "אור באופק – המטה לקידום מענים לנפגעי פעולות איבה".

פורסם לראשונה: כלכליסט, 7.10.26

Liat Eilam

המילים של סיגלית, רוני ורון מציבות מראה קשה.צעירים שנפגעו ורוצים לחזור לעבוד ולתפקד, אך נתקעים במסלול ארוך של ועדות נכות...
07/10/2026

המילים של סיגלית, רוני ורון מציבות מראה קשה.

צעירים שנפגעו ורוצים לחזור לעבוד ולתפקד, אך נתקעים במסלול ארוך של ועדות נכות במקום לקבל שיקום וטיפול רציף.
הורים ובני משפחה שנאלצים לעזוב את העבודה ולהפוך למטפלים 24/7, ללא שום הכרה, פיצוי או תמיכה מהמדינה.
הנפגעים הדיגיטליים- קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שראו ושמעו את הנורא מכל מבעד למסך, אך נותרים ללא הכרה.

שותפות ״אור באופק״ בהובלת עמותת 121 פועלת להעברת רפורמה מקיפה שתתאים את החוק למציאות: מסלול שיקום מותאם אישית לחזרה לחיים, הרחבת ההכרה בבני משפחה מדרגה ראשונה שנפגעו דיגיטלית, ומעטפת זכויות מלאה למשפחות המטפלות.

דפדפו בקרוסלה, שתפו את העדויות והצטרפו לדרישה שלנו לשינוי 👈

קרדיט תמונה: ישראל פרקר, מתוך אתר פיקיויקי.

מה באמת המצב בשטח?הנה כמה נתונים שחשוב להכיר על מצבם של נפגעי פעולות האיבה מאז ה-7 באוקטובר.שותפות ״אור באופק״ בהובלת עמ...
06/10/2026

מה באמת המצב בשטח?
הנה כמה נתונים שחשוב להכיר על מצבם של נפגעי פעולות האיבה מאז ה-7 באוקטובר.

שותפות ״אור באופק״ בהובלת עמותת 121 פועלת להעברת רפורמה מקיפה שתתאים את החוק למציאות: מסלול שיקום מותאם אישית לחזרה לחיים, הרחבת ההכרה בבני משפחה מדרגה ראשונה שנפגעו דיגיטלית, ומעטפת זכויות מלאה למשפחות המטפלות.

דפדפו בקרוסלה, שתפו את הנתונים והצטרפו לדרישה שלנו לשינוי

עכשיו הגיע הזמן לבצע.החוסן של החברה הישראלית נמדד במעשים. מקדמים יחד את הרפורמה שתעניק מעטפת שיקום אמיתית לכל נפגעי פעול...
06/10/2026

עכשיו הגיע הזמן לבצע.

החוסן של החברה הישראלית נמדד במעשים. מקדמים יחד את הרפורמה שתעניק מעטפת שיקום אמיתית לכל נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם.

הבטחתם? עכשיו זה עליכם.
שתפו כדי להזכיר להם

Address

Itamar Ben Avi 9
Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when 121 - מנוע לשינוי חברתי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to 121 - מנוע לשינוי חברתי:

Shortcuts

Share