02/02/2026
מוזמנים לקרוא את מאמרו של מנכ"ל העמותה, עו"ד גיא קונפורטי.
כשהיינו בבג"ץ לפני כמה שבועות, ביקשנו שוויון זכויות עבור חיילים בשירות חובה וקבע שהם לוחמים בהסדר שניתן לחיילי המילואים, לאחר שהוחלט לתת לחיילים בשירות מילואים "זמן התארגנות" בו לא יוכלו לקיים נגדם הליכי גבייה במשך שלושה חודשים.
עמדתנו הייתה כי לא הגיוני שמי שנמצא ברצף בשירות צבאי בתקופת לחימה לא שגרתית, מבצע פעילות מבצעית בלבנון, סוריה, יהודה ושומרון, עזה ובעוד זירות, לא יזכה לכל הגנה ויצטרך להסתמך על פתרונות שרלוונטיים אולי בשגרה (וגם בשגרה הם לא מספיק טובים).
במהלך הדיון בבג"ץ, טענו השופטים כי מותר להפלות את החיילים הלוחמים אל מול אנשי המילואים, בגלל שהלחימה כבר לא עצימה וכי הם לא יוצאים ונכנסים מהשירות הצבאי. עוד טענו כי חיילים בשירות סדיר - חובה וקבע - "כבר שם", מה שאומר שהם נמצאים במעין "שגרה".
מי שמכיר חיילים שמשרתים בקרבי כיום, יודע שמדינת ישראל שבמידה רבה בזכותם חזרה לשגרה מבורכת שאין בה חטופים בעזה ואין אזעקות, אבל הם לא נמצאים בשגרה שדומה או מזכירה את מה שהיה לפני המלחמה.
משהו חייב להשתנות כאן.
מאת: עו"ד גיא קונפורטי, מנכ"ל עמותת "נדן" צריך לשים את הדברים על השולחן כבר בהתחלה: לחיילי החובה והקבע במדינת ישראל אין קול באמת. לפי פקודות הצבא, אסור להם לשבות, אסור לה...