13/04/2026
אז חלקנו במרוקו, באסואירה. מה אפשר להגיד? המוזיקה נמצאת בכל מקום: ברחוב, על הבמה, בהתארגנות ספונטנית שמכילה נערים וסבתות. אתה אוכל במסעדה והטבח פתאום מפסיק לבשל ומתחיל לנגן. אתה שואל מישהו שאלה ולפתע אתה בסלון שלו, שותה תה ושומע אותו שר לך. המוזיקה שייכת לכולם. נעזרים בה ממש. הצעירים קשורים מאוד למסורת, צמאים אליה בסקרנות.
הרחוב באסואירה נשטף במגוון מסורות: גנאווה בעיקר, אבל גם שעבי ואמזיר. ומעל כל היופי הזה ישנה תחושה חזקה שיש מקום לכולם והסכמה מהותית שהמוזיקה היא עוד איבר בגוף.