17/06/2026
רובוטים לא יפתרו את המשבר בנוער בסיכון. עובדים כן.
בידיעה שפורסמה היום ב”הארץ” על ידי רן שמעוני הוצגו יוזמות לשילוב רובוטים במסגרות לנוער בסיכון, על רקע המחסור החמור בכוח אדם בתחום.
אבל מי שמכירים את המציאות מקרוב הם העובדים והעובדות עצמם, המאוגדים באיגוד עובדי השירותים החברתיים המופרטים בכוח לעובדים. הם מתריעים כבר שנים שהמשבר אינו נובע ממחסור בטכנולוגיה, אלא ממחסור בהשקעה בעובדים.
כפי שהצגנו ב”הארץ” לפני חודשים ספורים, משך העבודה הממוצע של מדריכים ומדריכות במסגרות לנוער בסיכון הולך ומתקצר. הסיבה ידועה: שכר נמוך, שחיקה גבוהה והיעדר אופק מקצועי.
נער או נערה במצוקה לא צריכים רובוט. הם צריכים מדריך או מדריכה מקצועיים, מנוסים ויציבים, שיוכלו לבנות קשר, לייצר אמון ולהיות שם ברגעים הקשים.
העובדים והעובדות באיגוד נאבקים כבר שנים על הפתרון האמיתי למשבר: שכר ראוי, הכשרה מקצועית, תקנים ותנאי עבודה שיאפשרו לאנשי המקצוע להישאר במערכת.
במקום לחפש פתרונות קסם, משרד הרווחה צריך להשקיע באנשים שמחזיקים את המסגרות הללו יום־יום.
עובדים בשירותים החברתיים ועדיין לא מאוגדים? קישור להצטרפות בתגובה הראשונה👊🏿✊
