לובי 99

לובי 99 הלובי הציבורי שמייצג את האינטרס של 99% מהישראלים
(318)

לובי 99 הוא הלובי של הציבור.
לטייקונים יש 215 לוביסטים שעובדים יום יום בכנסת למען האינטרס שלהם, גם לנו מגיע. לובי 99 הפך מחלום למיזם מימון ההמונים הגדול והמצליח בישראל, נבחר פעמיים ברציפות לאחד מעשרת אנשי השנה ופועל מסביב לשעון למען הציבור הרחב בנושאים חברתיים-כלכליים. הצטרפו לאלפים
שכבר איתנו: http://bit.ly/JoinLobby99

* אנו עושים את מירב המאמצים לאתר את יוצרי התמונות והסרטים, ומבצעים בהם שימוש הוגן לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים

27/08/2026

משאב ציבורי ששווה כסף רב מחולק למקורבים ע”י שר התקשורת בחסות ‘סמכות שעת חירום’? לא במשמרת שלנו. השבוע הגענו לדיון בבג”ץ יחד עם עמותת ‘הצלחה’ נגד החלטה של שר התקשורת שמעניקה למקורבים - בעלי תחנות רדיו מסוימות - הטבה ששווה כסף רב, תוך ניצול ציני של המלחמה. נמשיך להיאבק ביחסי הון-שלטון-עיתון בכנסת, בממשלה, וגם בבית המשפט. על מה מדובר? תהיו איתנו:

***

בארץ יש 17 תחנות רדיו מסחריות פרטיות, כשלכל תחנה אזורית מותר לשדר רק באזור מסוים. תדרי הרדיו הם משאב ציבור מוגבל ששווה לא מעט כסף ולכן - הוא צריך להיות מחולק רק בהליך מכרזי, שוויוני ותקין. ברגע שמאפשרים לתחנה לשדר מחוץ לאותו אזור, כמות המאזינים ואיתה כמות המפרסמים וגודל ההכנסות מפרסומות - מתרחבים.

כשהיה ח”כ באופוזיציה, בכנסת הקודמת, שלמה קרעי נלחם כתף אל כתף איתנו כדי לקדם מכרזים שוויוניים ברדיו האזורי, אך מאז שנכנס לתפקיד שר התקשורת - עשה פליק פלאק מפואר וניסה פעם אחר פעם להרחיב את אזורי ההאזנה לתחנות רדיו שמקורבות אליו. זה קרה עוד לפני המלחמה, ומשעה שלא הצליח - ניצל את המצב הביטחוני וטען שזה לשם שידור התרעות מקדימות לציבור החרדי שלא מסתובב עם טלפון חכם ושומע רק רדיו.

ואיך אנחנו יודעים שמדובר בניצול ציני בלבד? התרעות מקדימות שעשויות להציל חיים הן חשובות כמובן, אבל במבחן המציאות - תחנות הרדיו הללו המשיכו לשדר באיזור המורחב תוכניות אקטואליה ופרסומות - כולל ראיונות של השר עצמו לקראת הבחירות - וכלל לא חוייבו להעביר את אותן התרעות מקדימות מצילות חיים. כך, מעבר לזה שאין לשר התקשורת שום סמכות בחוק לעשות מהלך כזה - גם אין לו שום הצדקה עובדתית.

במהלך הדיון בבג”ץ נציג פיקוד העורף טען כי בעת הזו העורף נמצא במדרג ירוק של שגרה מלאה ללא שום מגבלות, וכי פיקוד העורף מעולם לא ביקש להרחיב דווקא את התחנות המדוברות. אנחנו טענו שאם המטרה היא לשדר התרעות מצילות חיים בפריסה רחבה לפלחים שונים באוכלוסייה - יש לא מעט חלופות טובות יותר וחוקיות, כמו תחנות של תאגיד השידור הציבורי.

אין שום סיבה שגורמים פרטיים יעשו שימוש מסחרי ופוליטי במשאבים ציבוריים ששווים הרבה כסף, ללא מכרז. לא מדובר ברכוש פרטי של אף פוליטיקאי, ואנחנו כאן כדי לוודא שאיש לא ישתמש במצב החירום כדי לקדם אינטרסים צרים על חשבוננו.

זאת ההזדמנות לצפות במנהלת המחלקה המשפטית של הלובי, ד”ר עינת סולניק, טוענת בבג”ץ - בדר”כ אסור לצלם בביהמ”ש אבל הפעם בגלל הפרופיל הגבוה של הדיון - הוא צולם. לינק לדיון המלא בתגובות.

המאבק בהון-שלטון-עיתון מדבר אליכם? הצטרפו אלינו 👈 קישור בתגובות

כמה כסף אתם מרוויחים מפאנלים סולאריים על הגג? אם התשובה היא 0 שקלים - זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים לשנות, וכך לא רק שתשלמו ...
26/08/2026

כמה כסף אתם מרוויחים מפאנלים סולאריים על הגג? אם התשובה היא 0 שקלים - זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים לשנות, וכך לא רק שתשלמו פחות על השימוש בחשמל - אלא גם תרוויחו.
**
כולם מסכימים שכדאי לעודד אנרגיות מתחדשות ואפילו ידוע שמי שיש לו פאנלים סולאריים, יכול למכור את החשמל לחברת החשמל - אז למה אנחנו לא רואים תור ארוך שממתין למתקיני הפאנלים סולאריים? עם השאלה הזו יצאנו להעמיק בנושא, ולמדנו כמה חסמי כניסה יש בשוק בישראל. לכן, כשמשרד האנרגיה פרסם את המדיניות שלו בנושא פאנלים סולאריים על מבני מגורים, שלחנו תגובה ובה הצבענו על החסמים שמונעים ייצור חשמל מבוזר לרווחת הציבור הרחב, בניגוד למקובל ב-OECD:
1. חסמים תכנוניים - בעוד שפאנלים סולאריים על גגות אינם דורשים היתר בניה ולכן יותר נפוצים, פאנלים על קירות, טורבינות רוח ומתקני אגירה בינוניים - דורשים היתר, בניגוד לנהוג בעולם. כך, עודף רגולציה ובירוקרטיה שמובילים לעלויות של עשרות אלפי שקלים, מסכלים מראש פרויקטים קטנים.

2. איסור על מערכות זעירות - בגרמניה יש כבר 4 מיליון מערכות זעירות שמתחברות ישירות לשקע (”פלאג אין”) בלי חשמלאי ובלי רישיון, ונתלות מהמרפסת או מהחלון. בעוד שמדינות רבות בעולם מעתיקות את המודל - בישראל הוא אסור. כך, כשנאמץ את התקינה הגרמנית, כל דייר יוכל להרוויח מהשמש, ולא רק בעלי בתים צמודי קרקע.

3. איסור על מיקרו-גריד ושיתוף חשמל - בעולם מותר למכור חשמל ברמה המקומית, וליצור מיני-רשתות חשמל (מיקרו-גריד) של שיתוף אנרגיה, כך שנוצר שוק חשמל תחרותי יותר. בישראל, לעומת זאת, נשמרת השליטה הריכוזית של חברת החשמל - שכמובן לא ממהרת לפרוס ולחבר פאנלים סולאריים.
אם משרד האנרגיה יטפל בחסמים האלה, יקל על הציבור לפרוס ולהתקין פאנלים סולאריים ויעודד יוזמות לשיתופיות וסחר מקומי באנרגיה מתחדשת - כולנו נרוויח יותר: הסביבה, חשבון החשמל של מי שהתקין וגם חשבון החשמל של מי שלא התקין.
חשוב להדגיש שמדובר רק בנושא אחד מתוך התכנית הלאומית לאנרגיה שאנו קוראים למפלגות השונות ולממשלה שתקום, לאמץ, שכן ישראל ניצבת בפני אתגר משמעותי: לשמור על העצמאות האנרגטית גם ביום שייגמר הגז הטבעי, כדי שלא נצטרך לכבות את האור ביום שייגמרו מאגרי הגז. בתכנית שאנחנו מציעים, הסרת חסמים לייצור אנרגיות מתחדשות מבוזרות במרחב העירוני זה צעד הכרחי לביצוע מהיר, כדי שנוכל למצות את הפוטנציאל ליצור חשמל בלי ‘למחוק’ שטחים פתוחים.
הצטרפו אלינו וסייעו לקדם את ישראל למשק אנרגטי בטוח וירוק 👈 קישור בתגובות

מה המשרד להגנת הסביבה מנסה להסתיר מאיתנו?כשמתרחשת דליפה של חומר מסוכן או כשמפעל פולט חומרים מזהמים לאוויר, זה אולי לא מו...
24/08/2026

מה המשרד להגנת הסביבה מנסה להסתיר מאיתנו?
כשמתרחשת דליפה של חומר מסוכן או כשמפעל פולט חומרים מזהמים לאוויר, זה אולי לא מורגש מיד כמו עליית מחיר בסופר, אבל ההשפעה יכולה להגיע לכל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו נושמים את האוויר הזה: גרים ליד אזורי תעשייה, שולחים את הילדים למסגרות סמוכות, ולעיתים אפילו לא יודעים שהתרחש אירוע שעלול להשפיע על הבריאות שלנו. בלי מידע בזמן אמת, לציבור אין אפשרות להבין למה הוא נחשף, לדרוש תשובות או לוודא שהגורמים שאמורים להגן עליו באמת עושים את עבודתם. אנחנו בלובי 99 קראנו למשרד להגנת הסביבה לפרסם מיד אירועים סביבתיים בעלי השפעה על התושבים.
**
שקיפות סביבתית היא חלק מרכזי ביכולת לעורר מודעות למפגעים, כדי שנוכל להגן על הבריאות שלנו, ולאפשר לציבור לבקר באופן אפקטיבי את ההתנהלות של המפעלים המזהמים ושל מקבלי ההחלטות, שתפקידם להגן על הציבור. אלא, שבשנה האחרונה נראה שבמשרד להגנת הסביבה מעדיפים דווקא להסתיר מידע סביבתי חשוב מהציבור, ובכך למנוע את הביקורת הציבורית שנועדה לשפר את ההתנהלות.
ההתנהלות הבעייתית נחשפה במספר פרסומים, ובין היתר - דיווח ב”שקוף” על הסרת מאגר היתרי הפליטה מאתר המשרד בעקבות לחץ של התאחדות התעשיינים; אירועי דליפה מצינורות של חברות כמו ICL, שלא דווחו לציבור, וחשפו אותם רק פעילים מקומיים בדרום; היעדר פרסום על אירועי דליפת חומרים מסוכנים מהשנים האחרונות באתר המשרד להגנת הסביבה, ועוד.
**
לאחרונה פורסמה טיוטת מדיניות חדשה של המשרד להגנת הסביבה בנושא דיווח על אירועי חומרים מסוכנים, וזו ההזדמנות שלנו לשנות את המצב. בנייר העמדה המקצועי שהגשנו, הבהרנו שההצעה הנוכחית של המשרד, שלא כוללת דיווח בזמן אמת לציבור על אירוע של דליפת חומרים מסוכנים, מחטיאה את תכליתה, ולא תגן על הציבור. כל עוד המידע על אירועים כאלו לא יפורסם בזמן אמת, הנזק לבריאות של כולנו יימשך. קראנו למשרד הגנת הסביבה לפעול כמו בכל מדינה מתוקנת ב-OECD, ולפרסם באופן מיידי ושקוף כל אירוע לציבור הרחב ולרשויות המקומיות. מגיע לנו לדעת בזמן אמת מה קורה בסביבה שלנו, והעין הציבורית היא הכלי היחיד שייאפשר ביקורת ציבורית שתוביל לשיפור ההתנהלות.
מסכימים שחייבים יותר שקיפות סביבתית בישראל? הצטרפו ללובי הציבורי, וחזקו אותנו 👈 קישור בתגובות

אם תשאלו חוסך זהיר למה לא לשים את הפנסיה שלו במטבעות קריפטו, הוא כנראה יגיד לכם שזה תחום לא מוסדר ושאף רשות מדינתית לא ל...
23/08/2026

אם תשאלו חוסך זהיר למה לא לשים את הפנסיה שלו במטבעות קריפטו, הוא כנראה יגיד לכם שזה תחום לא מוסדר ושאף רשות מדינתית לא לוקחת עליו אחריות. במילים אחרות, אותו חוסך זהיר שמפריש כל חודש כסף לפנסיה, מקבל איזשהו ביטחון מכך שהמדינה - באמצעות רשות שוק ההון - מפקחת על הגופים שמנהלים לו את כספי החיסכון, ודואגת שאף אחד לא יעלים אותם. אבל האם זה באמת קורה? אם תשאלו את חוסכי פרשת סלייס - התשובה לכך, לצערנו, היא לא. ממש לא. אנחנו מלווים את הפרשה הזו כבר זמן רב, ואחרי פניות לכל הרשויות - השבוע הגשנו ערר למשטרה.

**

פרשת סלייס היא ההונאה הפיננסית הכי גדולה שנחשפה בשוק החיסכון הפנסיוני. מאות מיליוני שקלים מכספי החיסכון של כ-7,500 חוסכים פשוט התאדו, ומאז כבר עברו שלוש שנים בהן אף אחד לא נחקר בחקירה פלילית, אף אחד מהקורבנות לא נקרא לתת עדות ואף אחד לא מספק תשובות לאלפי החוסכים שנפגעו. עכשיו אנחנו דורשים תשובות גם מהמשטרה.

נחזור קצת אחורה: במסגרת הפרשה קשישים ואנשים מקבוצות מוחלשות שודלו ופותו להעביר את הפנסיה שלהם לגוף שפעל תוך הפרות דין חמורות. רשות שוק ההון פתחה כבר ב-2023 בביקורת עומק על החברה, ולאחר שנחשף עומק המחדל בפרשה - מונה לחברה מנהל מורשה שהחליף את הנהלתה הכושלת. המנהל המורשה מנהל הליכים אזרחיים רבים בבית המשפט ומהמידע שנחשף בהם עולה כי בפרשה בוצעו לכאורה שורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות של המעורבים בפרשה.

ועדיין, דווקא במישור הפלילי, כמעט שום דבר לא קרה ובמשך יותר משנתיים לא התקבלה אף החלטה שמצביעה על התקדמות של חקירה פלילית. יותר מזה, בדיון בכנסת שהתקיים בפברואר 2025 נציגת המשטרה אמרה כי היא שומעת על הפרשה לראשונה רק בדיון עצמו.

אז אחרי שחוסכים התלוננו במשטרה פעם אחר פעם ותלונותיהם נסגרו בזו אחר זו, החלטנו ללוות בעצמנו חלק מהחוסכים בהגשת התלונה. גם התלונות האלה נסגרו מטעמים שונים ומשונים - אבל לא הייתה לנו שום כוונה לעצור שם.

הגשנו ערר לפרקליטות המדינה בדרישה לבחון מחדש את סגירת התלונות ולהורות על חקירה פלילית מקיפה ודחופה. כשכספי הפנסיה של אלפי חוסכים נעלמו והעבירות ידועות לכל, לא ייתכן שאף אחד לא ייתן עליהן את הדין. זה מאותת לעבריינים פיננסיים אחרים שאין דין ואין דיין, וכשזה המצב - מה ימנע מהם מלשים את ידם על כספי החיסכון של הציבור פעם נוספת? אנחנו, כציבור, חייבים לדעת שטריליוני השקלים שכולנו חוסכים בחשבונות הפנסיה שלנו מצויים תחת פיקוח אפקטיבי, ואין לעבריינים כל גישה. אנחנו בלובי 99 נמשיך לעמוד לצד החוסכים ולפעול כדי שהמערכת, מרשות שוק ההון ועד המשטרה והפרקליטות, עובדת בשביל הציבור ושומרת לנו על הכסף. הצטרפו אלינו 👈 קישור בתגובות

שמתם לב איך המפלגות השונות פתאום מדברות לקראת הבחירות על פירוק מונופולים במזון? השיח הזה לא צמח יש מאין: כבר שנים שאנחנו...
20/08/2026

שמתם לב איך המפלגות השונות פתאום מדברות לקראת הבחירות על פירוק מונופולים במזון? השיח הזה לא צמח יש מאין: כבר שנים שאנחנו אומרים שזה אפשרי ונדרש כדי לצמצם את הריכוזיות הגבוהה שיש בשוק המזון בישראל, ולהקל על הציבור שסובל מיוקר המחיה. עכשיו הגיע הזמן לתרגם את זה מסיסמאות לתוכניות עבודה שיהפכו למציאות. איך עושים את זה נכון?
***
כדי להוריד מחירים חייבים לפעול בשלושה מישורים במקביל:
1. פירוק המונופולים במזון:
חברות ענק כמו תנובה, שטראוס ואסם רכשו לאורך השנים עוד ועוד מותגים, מה שמאפשר להן לשלוט על רוב המדפים בסופר. צריך להקים ועדה שתבחן את הצורך בפירוק הריכוזיות הזו, ותחשוב איך הכי נכון לעשות זאת.
2. שיווק והפצה - סוף לחסימת המתחרים הקטנים:
היום האלטרנטיבה הכמעט יחידה של יצרני מזון קטנים להגיע למדפי הסופרים היא שאחת החברות הגדולות תפיץ אותם, והכוונה היא לא רק להובלה הפיזית אלא גם לניהול המו״מ המסחרי מול רשתות השיווק. זה מאפשר למונופולים בשוק המזון להתחזק עוד יותר, ומונע מהשחקנים הקטנים להתחרות בגדולים, וצריך לאסור על הפרקטיקה הזו.
3. פירוק המונופולים הגיאוגרפיים:
יש אזורים שלמים בארץ שבהם פועלת רק רשת שיווק אחת, שלמעשה מתחרה בעצמה. חייבים לאסור על רשתות שיווק לשלוט באזורים שלמים, כי כשאין אלטרנטיבה בסביבה - המחירים משתוללים.
כמו שאמרה מנכ”לית הלובי, עו”ד לינור דויטש, בכתבה שפורסמה בנושא ב״דה מרקר״, יש לנו תוכניות עבודה והצעות מדיניות סדורות ומפורטות, ואנחנו נדאג שהן לא יישארו במגירה - ויתורגמו מהבטחות בחירות לרפורמות שיקודמו בכנסת הבאה.
רוצים לחזק את הכוח של הציבור מול הלוביסטים של חברות המזון הגדולות? הצטרפו אלינו 👈 קישור בתגובות

כמה זמן ייקח עד שהפסולת שאתם זורקים תישרף בחצר האחורית של העיר שלכם ותזהם את האוויר? אם זה תלוי בקרן הניקיון – שאמורה למ...
18/08/2026

כמה זמן ייקח עד שהפסולת שאתם זורקים תישרף בחצר האחורית של העיר שלכם ותזהם את האוויר? אם זה תלוי בקרן הניקיון – שאמורה לממן תשתיות מתקדמות לטיפול בזבל – התשובה היא שתמשיכו לחכות. הקרן שומרת על עמימות, לא מפרסמת לאן זורמים המיליארדים שלה, ובניגוד לחוק – עדיין לא הגישה את הדוחות הכספיים שלה לכנסת.
***
ישראל מקום אחרון ב-OECD בטיפול בפסולת, כש-80% מהפסולת מועברת לאתרי הטמנה או נשרפים במשרפות פיראטיות. עם תשתיות משנות ה-80, ומערך מיחזור כושל - החשיבות של שימוש בכספי קרן הניקיון לפיתוח והקמת תשתיות טיפול בפסולת כדי שכולנו נוכל להמשיך לנשום כאן - היא קריטית.
כבר כמה חודשים שהנהלת קרן הניקיון, בראשות מנכ”ל המשרד להגנת הסביבה רמי רוזן - מינוי אישי של השרה עידית סילמן - לא מגישה את הדוחות הכספיים שלה לכנסת. בינתיים, מנתונים שפורסמו בכתבתה של שני אשכנזי בכלכליסט, התגלה שהקרן נכנסה לחובות של מיליארדים, ולא ברור שתעמוד כלל בהתחייבויותיה.
צללנו לפרוטוקולים הקיימים של הקרן עד סוף 2025, וגילינו שכספי הקרן שימשו לדברים שעל פניו, לא קשורים למטרות הקרן הקבועות בחוק, כמו מימון התקציב השוטף של המשרד, תכנית ‘מחשב לכל ילד’ וכל מיני תקציבים לרשויות מקומיות, ביניהן כאלה שמקורבות למפלגה של השרה.
לכן, פנינו למנכ”ל המשרד להגנת הסביבה ודרשנו שיפרסמו את הדוחות הכספיים והפרוטוקולים - ואם צריך, נגיע גם לבית המשפט בשביל לחשוף איפה הכסף.
הסיפור הזה ממחיש כמה חשוב שבמקום ניהול פוליטי, משק הפסולת יעבור לניהול מקצועי עם רשות פסולת עצמאית, כמו שקורה בתחומי תשתית אחרים. משבר הפסולת של ישראל הוא תוצאה ישירה של הניהול הכושל והפוליטי של משק הפסולת - ואת זה אנחנו נפעל כדי לשנות.
הצטרפו אלינו כחברים בסכום קבוע לבחירתם כדי לקדם טיפול מקצועי ומקיף בתחומי תשתית חיוניים 👈 קישור בתגובות

17/08/2026

משלמים עמלת דמי משמורת? אם אתם לא יודעים את התשובה, או מה זו בכלל העמלה הזו - אתם לא לבד, וזה לא באג - זה פיצ’ר. יש סיבה שהבנקים לא מספקים לנו הסבר פשוט ומובן על מה ולמה אנחנו משלמים, והם מרוויחים מזה הון - על חשבונכם.

משה קאשי, הכלכלן הראשי שלנו, התראיין לשאול אמסטרדמסקי בסדרה ״מתחת לבלטות״ בכאן 11, בפרק המיוחד ״איך לנצח את הבנק״. אם עדיין לא צפיתם – מוזמנים לצפות 👇

16/08/2026

“למה לא שומעים עליכם מספיק?” זו שאלה שחוזרת על עצמה לא מעט פעמים, אבל כשהאלגוריתם מעדיף לקדם סרטונים חמודים או מצחיקים - אנחנו עובדים קשה יותר כדי להפוך את התכנים שלנו לנגישים ומעניינים. צפו בסמנכ”ל פיתוח משאבים בלובי 99, איתי לפיד, עונה על השאלה 👇

16/08/2026

הצלחה ענקית לתיקון לחוק שהובלנו בלובי 99 – והילדים של כולנו מרוויחים יותר!

תכנית ‘חיסכון לכל ילד’ שנחקקה בשנת 2017 נועדה לצמצם פערים חברתיים ולאפשר לכל ילד לצאת לחיים הבוגרים עם סכום כסף שהמדינה חסכה עבורו מיום היוולדו. בפועל, במקום לצמצם את הפערים, התכנית הובילה במרוצת השנים להגדלת הפערים, כאשר מיליוני שקלים של ילדי ישראל מהעשירונים התחתונים נשחקו בפיקדונות הבנקאיים בריבית אפסית, לעומת החסכונות בקופות גמל להשקעה, שהניבו תשואות יפות.

אנחנו לא יכולנו לעמוד מנגד ולכן, ב-2025 העברנו יחד עם ח”כ ינון אזולאי (ש”ס) תיקון דרמטי לחוק, שאיפשר להעביר בקלות את ההפקדות העתידיות לקופת גמל, ולהפסיק להפסיד כסף. בנוסף, התיקון קבע שכל חיסכון חדש נפתח אוטומטית במסלול מניב בקופת גמל, אלא אם ההורים בוחרים אחרת.

פעלנו בכל הכוח בוועדות הכנסת כנגד הלחצים שהפעילו הלוביסטים של הבנקים, הצלחנו – והנתונים העדכניים שפורסמו השבוע מצביעים על תמונת הניצחון: 84% מהחסכונות הפעילים כבר מנוהלים בקופות גמל!

עו״ד (רו״ח) אלה תמיר שלמה, מנהלת תחום רגולציה פיננסית בלובי 99, התראיינה על ההצלחה לתכנית “החזית הכלכלית” בגל”צ.

הצטרפו ללובי הציבורי ששומר על הכיס שלכם מול האינטרסים של הלוביסטים המסחריים 👈 קישור בתגובות

13/08/2026

גם אתם עומדים מול המדף הריק בסופר ושואלים מתי יחזור הקוטג'? המחסור שנמשך כבר כמה שבועות לא נובע רק בגלל אירוע טכני של תקלה במפעל - הוא תסמין של שוק ריכוזי מאוד. תנובה מחזיקה בכ-75% מנתח השוק של הקוטג', וכשיש בעיית ייצור - זה מורגש גם אצל המתחרות טרה ושטראוס שאינן ערוכות לייצר ולשווק בכמויות שימלאו את הוואקום הזה.

ככה זה כשהשוק ריכוזי, נשלט בידי מספר מצומצם של חברות ענק שמחזיקות לא רק במספר מונופולים במקביל - אלא גם במערכי ההפצה והשיווק. מנכ"לית הלובי, עו"ד לינור דויטש - Linor Deutsch, התראיינה בנושא לכתבה של חדשות מוצ"ש בערוץ i24news 👇

Address

19 De Vinci Street
Tel Aviv
6473318

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Sunday 09:00 - 18:00

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when לובי 99 posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category