לובי 99

Directions Website

לובי 99 הלובי הציבורי שמייצג את האינטרס של 99% מהישראלים
(316)

לובי 99 הוא הלובי של הציבור.
לטייקונים יש 215 לוביסטים שעובדים יום יום בכנסת למען האינטרס שלהם, גם לנו מגיע. לובי 99 הפך מחלום למיזם מימון ההמונים הגדול והמצליח בישראל, נבחר פעמיים ברציפות לאחד מעשרת אנשי השנה ופועל מסביב לשעון למען הציבור הרחב בנושאים חברתיים-כלכליים. הצטרפו לאלפים
שכבר איתנו: http://bit.ly/JoinLobby99

* אנו עושים את מירב המאמצים לאתר את יוצרי התמונות והסרטים, ומבצעים בהם שימוש הוגן לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים

08/10/2026

איפה מנוהל החיסכון של הילדים שלכם – בקופת גמל, או בפיקדון בנקאי עם תשואה נמוכה במיוחד?

במסגרת תוכנית ״חיסכון לכל ילד״, ביטוח לאומי מפקיד מדי חודש סכום קבוע עבור כל ילד – אבל מה שרבים לא יודעים, ושווה לא מעט כסף, זה שיש שלוש החלטות קריטיות שאפשר לקבל כדי להגדיל את הסכום שיחכה לילדים שלכם, וייתן להם נקודת זינוק משמעותית כשיגיעו לגיל 18.

צפו בעו״ד (רו״ח) אלה תמיר שלמה, מנהלת תחום הרגולציה הפיננסית שלנו, עושה סדר קצר וממצה בכל מה שחשוב לדעת 👇

איך מתנות בשווי מאות מיליוני שקלים ניתנות למקורבים לצלחת, כשהן רכוש ציבורי של אזרחי ישראל? ואיך זה קשור לשעות שאתם מבלים...
08/10/2026

איך מתנות בשווי מאות מיליוני שקלים ניתנות למקורבים לצלחת, כשהן רכוש ציבורי של אזרחי ישראל? ואיך זה קשור לשעות שאתם מבלים בפקקים ברכב? פוסט שכל אחד חייב לקרוא על העתירה החשובה שהגשנו לבג״ץ.
**
למרות שיש היום יותר פודקאסטים ממאזינים, ושאת רוב המדיה אנחנו צורכים בטלפון ובטלוויזיה - שוק הרדיו בישראל עדיין חי ובועט, עם הכנסות של כ-200 מיליון שקלים בשנה מפרסום. כל התחנות, התוכניות והשדרנים מתבססים על דבר אחד: תדרי רדיו, שהמספרים שלהם מזוהים עם כל תחנה.
התדרים האלה הם משאב ציבורי מוגבל ששייך לציבור, והשווי שלהם אדיר. מעבר לכסף מהפרסומות, הם מעניקים כוח רב לבעלי התחנות בעיצוב דעת הקהל והשפעה ישירה על סדר היום הציבורי. לכן, החוק קבע מנגנון פשוט: כל 4 שנים יוצאים למכרז פתוח לתחנות רדיו, כדי לוודא שהציבור מקבל את השירות הטוב ביותר ולשוק הדעות נכנסים גם קולות חדשים. בפועל? כבר כמעט 20 שנה שבמקום מכרזים ותחרות שתשפר את השידורים למאזינים - יש מי שעסוק באובססיביות בלחלק את התדרים כהטבות לקומץ מקורבים וגורמים ריכוזיים - על חשבוננו.
מרבית בעלי התחנות כבר נהנו מ-4 הארכות זיכיון רצופות ללא שום מכרז(!). זה קרה שוב ושוב לאורך השנים, כולל תחת הממשלה הקודמת, וממחיש בדיוק את עוצמתם הפוליטית מול הקואליציה והאופוזיציה. אבל כעת מגיע שיא חדש: הארכה גורפת נוספת עד שנת 2033(!), מהלך שנועל לחלוטין את השוק ומונע מכל שחקן חדש להיכנס.
שר התקשורת שלמה קרעי קידם במרץ בקדנציה האחרונה את חלוקת ההטבות, כשהוא מגייס למשימה את אחד מחברי הכנסת המקורבים אליו, שהגיש הצעת חוק פרטית לתיקון החוק תוך שהוא מודה שהוא לא הבין את מה שהציע. כל זה בזמן שעל השולחן הייתה רפורמה ממשלתית מקיפה וטובה בהרבה, שגיבש הצוות המקצועי במשרדו. המהלך קודם על ידו בניגוד לעמדת כל גורמי המקצוע במשרדי האוצר, המשפטים ובמשרד התקשורת עצמו, והוא המשך ישיר לניסיונות קודמים שלו להיטיב עם בעלי התחנות, על חשבון כולנו.
**
הסיפור הזה הוא תמצית יחסי הון-שלטון-עיתון. אחרי שניסינו לבלום את המהלך בוועדת הכלכלה לצד אנשי המקצוע, וראינו שהשר והיו”ר נחושים לקדם אותו בכל מחיר - הגשנו עתירה בנושא. כי משאבי הציבור הם לא הפקר, ובטח שלא רכוש פרטי שהשר יכול לחלק.
גם לכם חשוב להבטיח שמשאבים ציבוריים ישרתו את הציבור ולא את בעלי ההון? הצטרפו אלינו עוד היום וחזקו אותנו במאבק! 👈 קישור בתגובות

השבוע כולנו עסקנו במחדל טיסת הבלהות, שמראה מה קורה כשגופי המקצוע לא מפקחים כמו שצריך. אבל מה אם היינו אומרים לכם שזה יכו...
06/10/2026

השבוע כולנו עסקנו במחדל טיסת הבלהות, שמראה מה קורה כשגופי המקצוע לא מפקחים כמו שצריך. אבל מה אם היינו אומרים לכם שזה יכול לקרות בכסף של כולנו?
וזה כבר קרה. פרשת ׳סלייס׳ היא דוגמה דומה של מחדל ענק שנוצר בגלל חוסר תפקוד של הרשויות, במסגרתו נעלמו 850 מיליון שקלים של חוסכים. אז מה קורה כשהמערכת שאמורה לשמור על הכסף שלנו נכשלת, ומי לוקח אחריות? השבוע התקבלה החלטה משמעותית שמקדמת שתי דרישות שאנחנו מעלים כבר קרוב לשלוש שנים: בחינת ערבות מדינה לנפגעים ובירור פלילי רציני של הפרשה.
**
במסגרת פרשת סלייס נעלמו כ-850 מיליון שקלים מחסכונות הפנסיה של הציבור, בהונאה הפיננסית החמורה בתולדות המדינה. מאז אנחנו פועלים כדי שהמדינה תיקח אחריות על המחדל, ולא תשאיר את הנפגעים לבדם.
טענו שוב ושוב בבית המשפט שצריך למצות את האחריות מול בכירים בחברה והגורמים האחראים, ולבחון רשת ביטחון לחוסכים באמצעות ערבות מדינה. במקביל, ליווינו נפגעים בהגשת תלונות למשטרה ואף הגשנו ערר לפרקליטות לאחר שתלונות נסגרו והפרשה נותרה ללא חקירה פלילית משמעותית.
עכשיו, בהחלטת בית המשפט, השופטת סיגל יעקבי התייחסה לטענות האלה באופן ברור. בעניין ערבות המדינה היא הצביעה על הקושי בעמדת משרד האוצר, שלפיה הערבות אינה רלוונטית לסלייס, וקבעה כי מצופה מהמנהל המורשה, שאחראי להשבת הכספים, לפעול לקבלת ערבות מדינה, כולה או חלקה, לטובת הנפגעים.
גם במישור הפלילי נרשמה התפתחות משמעותית. השופטת קבעה כי מהבדיקות עולה חשש ממשי שביסוד הפרשה עמד מהלך מתואם ומאורגן שנועד להסיט את כספי העמיתים להשקעות בעייתיות, וכי שתיקת גורמי אכיפת החוק רועמת באוזניהם של הנפגעים. נוכח הזמן שחלף, חומרת הדברים והיקף הפגיעה, היא הורתה להעביר את הסוגיה לבחינת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.
זה בדיוק הכיוון שאנחנו פועלים לקדם כבר שלוש שנים: לא להשאיר את נפגעי סלייס לבד, ולא להשלים עם מצב שבו מאות מיליוני שקלים מכספי פנסיה נעלמים בלי בירור פלילי ממצה.
עכשיו הכדור עובר ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה. פנינו אליהם מיד והצגנו את חומרת הפרשה, ואנחנו מצפים שההליך יתקדם במהירות ובנחישות. עבור רבים מהנפגעים, בהם קשישים וניצולי שואה, הזמן הוא לא עוד סעיף בהליך משפטי. הם חסכו כל חייהם כדי להגיע לשנים האלה עם ביטחון כלכלי, ואין להם שנים להמתין.
שמירה על כספי החוסכים בסלייס היא שמירה על כספי הפנסיה של כולנו. אם מחדל כזה יכול להסתיים מבלי שאף אחד נדרש לקחת אחריות, בלי אכיפה ובלי השלכות, זהו מסר מסוכן לכל חוסך בישראל. את המחדל הבא צריך למנוע כבר עכשיו.
רוצים להצטרף אלינו למאבק על כספי החיסכון של הציבור? 👈 קישור בתגובות

04/10/2026

הטייקון עידן עופר מרוויח מיליארדים ממשאבי הטבע של הציבור - ים המלח ותעשיית הפוספטים. במהלך עבודות הכרייה מצטברים במפעלים נזקים סביבתיים רבים כמו הרי פסולת או קרקע שצריך לשקם, אבל האינטרס של עופר וחבריו הוא לשלם על הנזקים האלה כמה שפחות.

צפו באחראי תחום הסביבה בלובי 99, אריאל פז-סוויצקי, מתאר בפינה "99 שאלות" למה אנחנו בלובי הציבורי צריכים להיות שם מולם 👇

04/10/2026

במערכת הבחירות כולם שואלים מי מממן את מי.

אז הנה אותה שאלה, עלינו: מי מממן את לובי 99?

צפו בתשובה של מנכ״לית הלובי, עו״ד לינור דויטש - Linor Deutsch, מתוך פאנל יוקר המחיה בבית ״רדיקל״.

01/10/2026

כל מה שצריך לדעת על קרן כספית, כדי לתת לכסף שלכם לעבוד בשבילכם- הבטחנו בסרטון הקודם – והנה אנחנו מקיימים.

עו״ד (רו״ח) אלה תמיר שלמה, מנהלת הרגולציה הפיננסית שלנו, עושה סדר ב-3 הדברים שחייבים לדעת עליה, ומסבירה למה כדאי לחפש את עמוד ״מוצרי שוק הכסף״ באפליקציית הבנק.

וכמו תמיד 👈 הקישורים בתגובות

30/09/2026

ההישגים שלנו מוכיחים פעם אחר פעם - כשאנחנו נמצאים, הציבור מרוויח. איך הצלחנו להחזיר לקופה הציבורית חצי מיליארד שקלים? או לתקן את תכנית ״חסכון לכל ילד״ כך שניתן יהיה לקבל במסגרתה סכום כסף גדול באופן משמעותי? בדיוק כמו שהצלחנו להגיע לכל שאר ההישגים שלנו, שבמצטבר חסכו לציבור הרחב יותר מ-20 מיליארד שקלים: בעזרת צוות נחוש ומקצועי שעובד רק עבורכם.

אבל כדי שנוכל להעסיק עוד עורכי דין וכלכלנים מצוינים שעובדים אך ורק למען האינטרס הציבורי, לייק ושייר זה לא מספיק. בזכות הוראות קבע של למעלה מ-20,000 חברות וחברי הלובי אנחנו יכולים להמשיך לעבוד למענכם.

כדי שנתעסק בעוד נושאים, נביא עוד הישגים ונדאג שהציבור נמצא בראש סדר העדיפויות הכלכלי של המדינה - אנחנו צריכים אתכם איתנו 👈 קישור בתגובות

לינור דויטש - Linor Deutsch

כמה עמלות שילמתם לחברת כרטיסי האשראי שלכם בחצי השנה האחרונה?ידעתם שחברות כרטיסי האשראי מחויבות לשלוח לנו ריכוז עמלות אחת...
29/09/2026

כמה עמלות שילמתם לחברת כרטיסי האשראי שלכם בחצי השנה האחרונה?

ידעתם שחברות כרטיסי האשראי מחויבות לשלוח לנו ריכוז עמלות אחת לחצי שנה? בפועל, המידע הזה מסתתר בתוך קובץ פירוט החיובים שנשלח אלינו, שרובנו כנראה לא טורחים לפתוח כי אנחנו ממילא עוקבים אחר העסקאות באפליקציה.

זה לא חייב להיות ככה. הבנקים כבר מחויבים לשלוח ללקוחות מדי חודש הודעת SMS עם ריכוז העמלות והריביות ששילמו בחודש שעבר (גם זה בזכות עבודה שלנו בלובי 99). בנק ישראל פרסם לפני שלוש שנים טיוטה שנועדה להחיל עיקרון דומה גם על חברות כרטיסי האשראי, ולחייב גם אותן לשלוח כך את ריכוז העמלות, אך מאז התיקון עדיין לא הושלם.

כשהעמלות שאנחנו משלמים לחברות כרטיסי האשראי מצטברות ליותר ממיליארד שקל בשנה, חשוב שהמידע עליהן לא רק יהיה זמין, אלא באמת יגיע אלינו ויאפשר לנו להבין כמה שילמנו, כדי שנוכל לבחון איפה אפשר לחסוך ועל מה להתמקח. פנינו לבנק ישראל ודרשנו לתקן את ההוראה הקיימת כך שהלקוחות יוכלו לקבל את המידע בצורה נגישה.

מנהלת תחום רגולציה פיננסית שלנו, עו״ד ורו״ח אלה תמיר שלמה, התראיינה בנושא לצבע הכסף, בכאן רשת ב' ולערוץ הכלכלה. לצפייה ולהאזנה 👈 קישורים בתגובות

מגיע לכם לדעת על מה אתם משלמים - אנחנו נמשיך להיאבק לשקיפות ותחרות. חזקו את הלובי הציבורי היחיד שעובד למענכם.

יוקר המחיה חונק, הבנקים רושמים רווחי שיא של מיליארדים, ובעוד שהציבור משלם ריביות ועמלות מנופחות - תחרות אמיתית עדיין אין...
27/09/2026

יוקר המחיה חונק, הבנקים רושמים רווחי שיא של מיליארדים, ובעוד שהציבור משלם ריביות ועמלות מנופחות - תחרות אמיתית עדיין אין. במקביל לזה, החסכונות שלנו חשופים להונאות פיננסיות ולעוקצים שיטתיים, והציבור הרחב לא מקבל ייעוץ אובייקטיבי לגבי כספי החסכונות שלו.

אז מה אפשר לעשות ומה אנחנו מציעים? כחלק מסדרת תוכניות העבודה שלנו, זה הזמן להציג: הנה מה שהממשלה הבאה צריכה לעשות כדי שנוכל לקבל שירותים פיננסיים הוגנים, נפסיק להיות קהל שבוי, ונדע שהכסף של כולנו באמת בטוח:

שינוי מבנה הרגולציה הפיננסית:

הרגולטורים שמפקחים על הגופים הפיננסיים (רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך ובנק ישראל) פועלים כיום במבנה מבוזר שמייצר חוסר תיאום, גרירת רגליים ומעכב את השוק. הממשלה הבאה חייבת להקים ועדה ציבורית שתבחן את מבנה הפיקוח ותגבש המלצות לייעול, תיאום ואחדות המערכת.

קידום ייעוץ אובייקטיבי והוליסטי:

הגיע הזמן לשים סוף למערכת התמריצים הסמויה, ולהבטיח שמי שמייעץ לנו על הכסף, המשכנתא או הפנסיה - יראה אך ורק את טובתנו, ולא יקבל עמלות וטובות הנאה מגופים פיננסיים שמעמידים אותו בניגוד עניינים מובנה מול הלקוח. זה לא אומר שלא נצטרך יותר ייעוץ פיננסי - להפך. זה רק אומר שהוא יהיה איכותי יותר.

הגדלת התחרות:

כדי לקדם תחרות אמיתית במערכת הפיננסית, צריך גם להסיר חסמי כניסה לשוק לשחקנים חדשים וטכנולוגיים, וגם להקל על הלקוחות לצרוך מהם את השירותים הפיננסיים שהם כל כך רגילים לקבל מהגופים המסורתיים. כדי שזה יקרה גם צריך לאפשר לנו לקבל שירותים שונים מגופים שונים במקביל, במקום שנקבל מאותו גוף את כל השירותים - שירותים בנקאיים, הלוואות, פיקדונות, מסחר בניירות ערך ועוד.

הגברת השקיפות בריביות ובעמלות:

לא עוד תעריפונים מסורבלים ועמלות מורכבות, כאשר חלק מהלקוחות משלמים על שירות שהם בכלל לא מקבלים. הציבור זכאי לקבל מידע פשוט, נגיש וברור בזמן אמת על כל שקל שנגבה ממנו, כדי שיוכל להשוות בקלות ולבחור נכון.

ריסון תופעת האובר-דראפט הכרוני:

10 מיליארד שקל - זה היקף המינוס של הציבור הישראלי. ולא סתם, משקי בית רבים נדחקים למינוס תמידי בעידוד הגופים הפיננסיים, שמתמרצים אותנו להמשיך לצרוך ולקחת עוד ועוד הלוואות - גם כשהמצב הכלכלי שלנו לא בהכרח מאפשר זאת. על המינוס שלנו הם מרוויחים עמלות וריביות גבוהות, ולכן צריך לחייב את הבנקים לייצר מנגנוני התראה ומניעה שיצמצמו את היקף האובר-דראפט של הציבור הישראלי.

הגנה על כספי החוסכים בשוק ההון:

החסכונות והפנסיה של כולנו מושקעים בשוק ההון, כלומר, בחברות שהמניות שלהן נסחרות בבורסה. כדי שהגופים שמנהלים את הכסף שלנו (הגופים המוסדיים) באמת יוכלו לשמור עליו, צריך לעודד אותם להגביר את המעורבות שלהם באופן שבו מתנהלות החברות שבהן הכספים הללו מושקעים.

האתגר של הממשלה הבאה הוא לוודא שהמערכת הפיננסית משרתת את האזרחים - ולא את בעלי האינטרס: שוק הוגן, שקוף, מוגן ותחרותי.

יש לנו תוכניות עבודה והצעות מדיניות סדורות ומפורטות, ואנחנו נדאג שהן לא יישארו במגירה – ויתורגמו מהבטחות בחירות, לרפורמות שיקודמו בכנסת הבאה.

רוצים לעזור לנו להילחם על הכיס והחסכונות של כולנו מול הכוחות הכי חזקים במשק?
הצטרפו אלינו 👈 קישור בתגובות

24/09/2026

הכסף שלכם עובד - אבל בשביל מי?

אם יש לכם כסף ששוכב בעו״ש או בפיקדון בלי ריבית, הבנק פשוט חוגג עליו - ואתם מפסידים רווח פוטנציאלי בכל יום.

מנהלת הרגולציה הפיננסית שלנו, עו"ד (רו"ח) אלה תמיר שלמה, כאן כדי להסביר לכם איך לגרום לכסף שלכם לעבוד גם בשבילכם.

צפו, בדקו וספרו לנו כמה ריבית הציעו לכם, לאתר קו המשווה 👈 קישור בתגובות

Address

19 De Vinci Street
Tel Aviv
6473318

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Sunday 09:00 - 18:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when לובי 99 posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share