05/08/2026
מכיתת הלימוד למגדר ועד לצעדות השפחות: דפי קודיש-וייכרט מובילה בשטח עם ׳בונות אלטרנטיבה׳ ומסבירה למה זכויות הנשים בסכנה מיידית
🔴
היא לימדה במשך שני עשורים את המגמה הראשונה בארץ לבגרות במגדר, מתרגמת שירה פמיניסטית ופוליטית, ומנהלת יחסים של ״שנאה הדדית״ עם גוף שמתמודד עם ארבע מחלות כרוניות. כיום, כשדפי קודיש-וייכרט מרכזת את קבוצות תל אביב בבונות אלטרנטיבה ומעמידה קלפיות אדומות ברחובות, היא מוכיחה שחשיבה ביקורתית היא לא חומר לבחינה - אלא צו קריאה.
🔴 מהכיתה בהרצליה ועד לצעדת השפחות
דפי קודיש-וייכרט (47), כיום מתל אביב ובמקור מרחובות, מעולם לא הייתה עוד מורה מן המניין. במשך שני עשורים היא עמדה מול כיתות ולימדה מגדר במסגרת המגמה הראשונה שנפתחה בארץ לבגרות בתחום. ״זה היה אחד המקומות שבהם באמת הרגשתי שאני עושה חינוך ומשנה משהו במציאות סביבי״, היא מספרת.
לכיתה שלה היו חוקים ברורים מאוד: היו שני דברים שאסור היה לתלמידות ולתלמידים להגיד. הראשון הוא המילה ״כוסית״ והשני הוא ״אני מוותר.ת לעצמי״. העקרונות הללו - הקפדה פדנטית על זכויות נשים ועל כבודן גם ברמה המילולית ביותר, לצד עקשנות בלתי מתפשרת שאינה מוותרת על אף אדם - מנחים אותה עד היום.
כשהחלה ההפיכה המשטרית, החששות של דפי לגבי המרחב המגדרי הלכו וגברו - חששות שהתבררו בהמשך כמוצדקים לחלוטין. נקודת המפנה והטריגר שהביאו אותה לשטח היו צעדות השפחות שלנו. שם, בתוך הרגע האדיר של מה שהיא מתארת כ״ביחד נשי זועם״ שחיפשה זמן רב, היא מצאה את ביתה האידאולוגי ומאז לא עזבה לרגע.
כיום דפי מנתבת את אותם הכלים של חשיבה ביקורתית ונקודת מבט מגדרית שפיתחה בכיתה ישר לתוך העשייה בשטח. היא מרכזת את קבוצות תל אביב שלנו, פעילה ממש בכל מקום שבו צריכים אותה, ומובילה כיום בעיקר את דוכני ההסברה ופעילות ״הקלפיות האדומות״ לקראת הבחירות. בנוסף, היא שותפה לפיתוח מיזם חדש בהתהוות שלנו, בשם ״שגרירות שוויון״, שמטרתו להכשיר נשים לבניית שיח מודע ופמיניסטי, למוסס התנגדויות ולהביא את המסרים הפמיניסטיים עמוק לתוך הקהילות שמהן הן מגיעות.
(רוצות להצטרף גם אתן? פרטים בתגובה הראשונה 🤩)
🔴 המפגשים ברחוב
העמידה בדוכנים ברחבי העיר מפגישה את דפי עם אזרחיות ואזרחים מכל שכבות האוכלוסייה. מבחינתה, המבחן האמיתי איננו השיחה הקלה עם המשוכנעות, אלא השיח הבלתי אמצעי עם המפקפקים.
״אני משתמשת בדיוק באותם כלים חינוכיים בשיחות בדוכני הקלפי האדומה, כשאני מבקשת מאנשים לחשוב בצורה ביקורתית ולא להצביע על אוטומט או בהצבעה שבטית. אני לא מציעה יותר מדי תשובות, אבל אני מציעה שאלות חשובות״, היא מסבירה.
רגעי השיא שלה בדוכנים מתרחשים דווקא כששיחה שמתחילה בטענות כמו ״נו מה אתן רוצות, כבר יש שוויון״, מסתיימת באמירה מחודשת של העוברים והשבים: ״אפשר להסכים שראוי לשפר ייצוג נשי ולדאוג לזכויות נשים״. מבחינתה, היכולת לגרום לאנשים להכניס שיקולים מגדריים לתוך סל השיקולים שלהם ברגע ההצבעה היא הניצחון הקטן של השיח.
🔴 מילים של מאבק: בין תרגום שירה לאקטיביזם
לצד הפעילות הציבורית, דפי גם מתרגמת שירה פמיניסטית ופוליטית. ״זו לא 'עבודה' כי בשירה אין כסף, אבל זו עשייה שממלאת אותי ומתקשרת - כמו כל דבר שאני עושה - לפן האידאולוגי״, היא אומרת. השירה היא חלק בלתי נפרד מחייה ואף מביתה: בזכות השירה היא הכירה את בן זוגה, כיום העורך הראשי של הוצאת ״קשב לשירה״ !שאף תרם לבונות אלטרנטיבה עשרות ספרי שירה של משוררות נפלאות באירועי התנועה).
בימים אלה היא מסיימת עבודה על שלושה ספרי שירה שרואים אור ומייצגים באופן מובהק את עולמה הערכי.
✍🏼 ספר של המשוררת האנגלו-ישראלית קרן אלקלעי-גוט:
כתיבה פמיניסטית, פוליטית ונפלאה, הכוללת שירים על נשים מהתנ"ך, על אונס, הפלות, זוגיות ופוליטיקה.
✍🏼 ספר של המשוררת והסופרת אריקה ג'ונג:
ממובילות הגל השני של הפמיניזם בארה"ב בשנות השבעים, שהתפרסמה כשטבעה את המושג "הזיון המרוכסן" בספרה האייקוני "פחד גבהים".
✍🏼 ספר של המשורר היהודי-אמריקני אוון לואיס:
ספר שלם העוסק באירועי השבעה באוקטובר ומציג נקודת מבט ייחודית של יהודי שאינו חי בישראל.
״הספרים האלה חיפשו אותי, לא להיפך, וכשהם קראו לי לא יכולתי שלא להיענות״ מספרת דפי. ״זו עשייה שאמנם שונה מהפעילות השוטפת ב'בונות', אבל היא מזינה בדיוק את אותו מקום אידאולוגי בנפש שלי״
🔴 ״היחסים עם הגוף מורכבים משנאה הדדית - אבל הוא התחיל"
לצד כל אלה, דפי פועלת באופן נמרץ להעלאת המודעות למחלות ותסמונות כרוניות ונדירות שבהן אוחז גופה: פוטס (POTS), אהלרס-דנלוס, נוירופתיה אוטואימונית וקרוהן – כאשר לפחות שתיים מהן נפוצות בקרב נשים הרבה יותר מאשר אצל גברים.
הדרך שלה להתמודד עם המציאות הפיזית הלא פשוטה הזו עוברת דרך הומור שחור ומושחז.״אפשר להבין שהיחסים שלי עם הגוף הם די מורכבים. הם מורכבים בעיקר משנאה הדדית, אבל לזכותי ייאמר שהוא התחיל״.
כששאלנו אותה מאיפה היא שואבת את הכוחות לעמוד בדוכנים, להפגין ולרכז קבוצות פעילות כשגופה מאתגר אותה, התשובה שלה עמוקה ופשוטה כאחד:
״קודם כל מההומור השחור שמחזיק אותי, ובמיוחד מהעובדה שיש נשים שסובלות יותר ממני והן צריכות שנמשיך לפעול. אין לי אשליות לגבי מידת ההשפעה שלי, אבל אם הצלחתי במהלך הפעילות שלי בבונות להביא קצת נחמה לנפגעות תקיפה מינית שעמדתי לצידן, לקורבנות אלימות שתמכנו בהן בבית המשפט, אם סייעתי לעורר מחשבה במיצגים שעזרתי להקים, או אם גרמתי לאנשים להכניס שיקולים מגדריים לקלפי - דייני. כל עוד יש מי שצריכה אותי על הרגליים יותר משאני צריכה לסבול בשקט במיטה, אני אקום על הרגליים ואעזור. זה המנגנון שמפעיל אותי״
🔴 המסר הדחוף: אזעקת אמת
לקראת הבחירות והמשך המאבק, לדפי יש מסר חד וברור שחייב להדהד באוזניה של כל אישה בישראל:
📣 ״זוהי אזעקת אמת. הזכויות שלך נפגעות ברגעים אלו ממש בחסות בית המחוקקים והמחוקקות. 'בונות אלטרנטיבה' התריעה, הזהירה, איימה - וכדברי רוטמן, זילזלו בפחדים שלנו. עכשיו הגיע הזמן לשנות את המצב ולחזור למגמת השיפור בזכויות הנשים״.
———
💪🏼 דפי היקרה, תודה שאת תמיד ראשונה להתייצב בכל שטח, מיצג ודוכן, ובכל מקום שבו צריכים אותך. הנשמה, העקשנות והטוטאליות שלך הן הלב הפועם של התנועה שלנו - זכינו בך! ❤️
צילומים:
רוני להב
הדס שניר
