תכלית - המכון למדיניות ישראלית

29/10/2026

מהן סמכויותיה של ממשלת מעבר בישראל, והיכן עוברים גבולות שיקול הדעת שלה?

בישראל אין הסדר חקיקתי מפורש המגדיר את סמכויותיה של ממשלת מעבר. אף שהיא שומרת באופן פורמלי על מלוא סמכויותיה, פסיקת בית המשפט העליון מחייבת אותה לנהוג בריסון, במיוחד בכל הנוגע למינויים בכירים ולהחלטות ארוכות טווח.

ד״ר Or Asher, חוקר במכון תכלית, מסביר בכתבה ב- Reuters על המסגרת המשפטית של ממשלות מעבר, גבולות סמכותן והמתח שבין רציפות שלטונית לפיקוח דמוקרטי.

לכתבה המלאה >>>

Eexperts say his government could still retain significant powers including when it comes to waging war on Iran.

27/10/2026

״חצי מיליון המשתמשים במצפן משאירים מקום לאופטימיות: הציבור מוכן לעסוק בשאלות מורכבות. כעת הגיע הזמן שגם המערכת הפוליטית תעמוד ברף הזה.

ומילת הפחדה אחרונה: צאו להצביע. בין שאתם בוחרים מתוך תפיסת עולם ובין שמתוך חשש או תקווה, הימנעות מהצבעה אינה מבטלת את ההכרעה. אם לא תשתתפו בה, הפחדים, התקוות וסדרי העדיפויות של אחרים יכריעו גם עבורכם. האחריות לעתידה של ישראל מתחילה בקלפי, ונמשכת בדרישה למדיניות ברורה ולהנהגה שמסוגלת לממש אותה״.

אלו דברים שכתב ראש מכון תכלית, Yaniv Cohen בטור חדש לקראת יום הבחירות ולציון חצי מיליון משתמשים במצפן הבחירות המשותף של mako ומכון תכלית.

לקריאת הטור המלא >>>

מצפן הבחירות של מכון תכלית ומאקו מבוסס על שאלות מדיניות ולא על סיסמאות או זהות מפלגתית. אחרי משבר חוקתי, 7 באוקטובר ומלחמה ממושכת, הבוחרים מצפים לדעת מה ייעשה ביום שא....

25/10/2026

איך אפשר לנהל מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית מבלי להפוך כל אחת מהן למאבק הכרעה?

במאמר חדש, ד״ר Bell Yosef, חוקרת בכירה במכון תכלית, בוחנת את ספרו של פרופ' אסף מידני, ״לשרוד את השסע״, ומציעה להרחיב את הדיון על המשבר הדמוקרטי בישראל דווקא אל המוסד שנדחק לא פעם לשוליים: הכנסת.

לטענתה, שיקום הדמוקרטיה הישראלית מחייב לא רק איזון מחודש בין רשויות השלטון, אלא גם חיזוק הכנסת כזירה לייצוג, להידברות ולגיבוש פשרות בין הקבוצות השונות בחברה. כדי לחיות עם המחלוקת, צריך גם מוסדות שמסוגלים לנהל אותה.

לקריאת המאמר המלא >> https://journal.lawforum.org.il/bell-meydani/

22/10/2026

השבוע יצא לדרך באוניברסיטת רייכמן הקורס ״ציונות מודרנית- הסיפור הבא״, בהובלת ליאור לוטן, ראש קתדרת שלג לחקר משברים באוניברסיטת רייכמן - Reichman University ו- Yaniv Cohen ראש מכון תכלית.

מול כאלף סטודנטים וסטודנטיות, בשנתם הראשונה באוניברסיטה, הקורס מתמודד עם אחת השאלות החשובות לעתידה של ישראל: איך ממשיכים לבנות כאן מדינה יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומשגשגת, בימים בהם הסיפור המשותף שלנו מאותגר יותר מתמיד?

הקורס חוזר ליסודות החזון הציוני ובוחן את קווי השבר בחברה הישראלית דרך האתגרים שיעצבו את עתיד המדינה: ממוסדות הדמוקרטיה והיחסים בין הקבוצות בחברה ועד לביטחון, לכלכלה וללכידות החברתית.

כל אלה במטרה לעודד את הסטודנטים לחשוב על האחריות שלהם לעתיד המדינה, לגבש עמדות עצמאיות ולשאול לא רק מה מפריד בינינו, אלא גם מה יכול לאפשר לנו להמשיך לבנות כאן עתיד משותף.

21/10/2026

בימים האלה אנחנו מרבים לעסוק בשאלה מי ירכיב את הממשלה הבאה, אבל לא פחות חשוב להבין מה קורה ביום שאחרי: איך מקימים ממשלה, כיצד מתמנים בעלי התפקידים הבכירים, ואיך מתרגמים הבטחות ומדיניות פוליטית לתוכניות עבודה ולפעולות בשטח?

במסגרת מפגש למידה לעובדי המכון העביר אודי פראוור, עמית מחקר בכיר במכון, הרצאה שעסקה בתהליכי הקמתה של ממשלה חדשה ובמנגנונים המניעים את עבודתה.

במהלך המפגש בחנו את השלבים שבין הבחירות לכינון הממשלה, את תהליכי המינוי של מנכ״לי משרדי הממשלה, את תקופת ההתארגנות של הדרג המקצועי ואת האתגרים הכרוכים במעבר מהחלטות פוליטיות ליישום מדיניות.

תודה לאודי על מפגש מעשיר וחשוב!

19/10/2026

מי באמת מחליט מי יהיו חברי הכנסת הבאים שלנו?

אנחנו רגילים לחשוב שהדמוקרטיה מתחילה בקלפי. אבל אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לעתידה מתקבלת הרבה קודם: מי קובע מי יופיע ברשימות המועמדים לכנסת?

בישראל, שבה אנחנו מצביעים למפלגות ולא למועמדים באופן אישי, השאלה הזו חשובה במיוחד. הדרך שבה מפלגות בוחרות את נציגיהן משפיעה לא רק על זהות חברי הכנסת, אלא גם על התנהגותם, על איכות הייצוג ועל האמון של הציבור במערכת הפוליטית.

בשנים האחרונות התרגלנו לחשוב שיש שתי אפשרויות: פריימריז, שמעניקים כוח למתפקדי המפלגה אך עלולים לתמרץ הקצנה ופופוליזם, או מפלגות שבהן המנהיג קובע את הרשימה, באופן שמאפשר יעילות ולכידות, אך מרכז כוח ומחליש את הקשר בין הציבור לנבחריו.

אבל האם אנחנו באמת צריכים לבחור בין דמוקרטיה פנימית לבין מפלגה מתפקדת?

במאמר חדש של ד״ר Bell Yosef וד״ר Elad Gil שהתפרסם בקובץ המאמרים ״בחירות בתקופה של אי-יציבות דמוקרטית״ של התנועה לאיכות השלטון, הם מציעים לחשוב מחדש על השאלה. המחקר ההשוואתי מלמד שמרבית המפלגות בדמוקרטיות בעולם אינן מסתפקות במנגנון בחירה אחד, אלא משלבות בין כמה מנגנונים כדי לאזן בין השתתפות ציבורית, איכות המועמדים, ייצוגיות ולכידות מפלגתית.

על בסיס התובנה הזו, בל ואלעד מציגים את ״מודל 2.5״- הצעה למנגנון בחירה המשלב סינון ראשוני של מועמדים בידי מוסדות המפלגה, בחירה דמוקרטית בידי המתפקדים וסמכות מוגבלת ליו"ר לבצע התאמות ברשימה.

המטרה אינה רק לבחור מועמדים טובים יותר, אלא לחזק את המפלגות כמוסדות דמוקרטיים, ולא רק כפלטפורמות לבחירת מנהיגים.

קראו את המאמר המלא >>>

ראשי דמוקרטיה בתוך הדמוקרטיה: על בחירת מועמדים, מפלגות וייצוג פוליטי

04/10/2026

אנחנו מאשרים תנאי שימוש כמעט בכל יום. אבל האם לחיצה על ״אני מאשר״ באמת אומרת שהבנו למה הסכמנו?

השירותים הדיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. הם משמשים אותנו במסחר, בריאות, חינוך, שירותים ציבוריים, תקשורת ורשתות חברתיות- ובתוך כך אוספים ומעבדים כמויות עצומות של מידע אישי.

אלא שהמסגרת המשפטית בישראל לא התפתחה באותו הקצב. כיום ההגנה על המשתמשים מפוזרת בין דיני פרטיות, צרכנות, חוזים, נגישות ואבטחת מידע. התוצאה היא פער מבני: המשתמש נדרש ״להסכים״ לתנאים מורכבים, אך בפועל פעמים רבות אין לו מידע ברור, כוח מיקוח או יכולת ממשית לשלוט בשימוש שנעשה במידע שלו.

בנייר מדיניות חדש של מכון תכלית, ד״ר Bar Fargon מציעה לשנות את נקודת המוצא של הרגולציה הישראלית: להעביר את מרכז הכובד מהסכמה פורמלית של המשתמש לאחריות ממשית של ספקי השירותים.
המתווה מציע חוק מסגרת אחיד לשירותים דיגיטליים, שיעגן זכויות משתמשים ויחייב ספקים בשקיפות ובהגנה על מידע. לצדו מוצע כלי גילוי נאות מבוסס סיכון: שאלון אחיד ומדד כמותי שיוצגו למשתמש ויאפשרו להבין ולהשוות את רמת ההגנה בשירותים שונים.

לצד זאת, הנייר מציע להקים מערך פיקוח מתכלל בעל סמכויות אפקטיביות ולהעניק למשתמשים מנגנוני תרופה ממשיים במקרה של הפרת זכויות.
העיקרון פשוט: בעידן שבו השימוש בשירותים דיגיטליים הוא כמעט בלתי נמנע, האחריות להגנה על זכויות המשתמשים לא יכולה להיות מוטלת רק על מי שלחץ על ״אישור״.

לקריאת נייר המדיניות המלא >>>

ראשי החברה הישראלית חברה וטכנולוגיה הגנה על זכויות משתמשים בעידן הדיגיטלי

28/09/2026

ראש מכון תכלית, Yaniv Cohen, התארח אצל אברי ושרקי בקשת 12 ודיבר על מצפן הבחירות המשותף של mako ומכון תכלית, ועל הניסיון להחזיר את המדיניות למרכז השיח של מערכת הבחירות.

צפו בחלק מהדברים שאמר >>>

27/09/2026

⁨ כולם מדברים על מפלגות ש״עוברות״ או “לא עוברות” את אחוז החסימה, אבל מה זה בעצם אומר? ואיך אחוזים בודדים יכולים לשנות את כל מפת המנדטים?

בפרק השני של #הבחירון אנחנו עושים סדר באחד המנגנונים הכי משמעותיים בשיטת הבחירות בישראל: למה בכלל יש אחוז חסימה, איך הוא עובד, מה קורה לקולות של מפלגה שלא עוברת אותו, ואיך כל זה משפיע על חלוקת המנדטים ועל הרכבת הממשלה.⁩

Ariel Anavi Cohen

17/09/2026

⁨ ⁨ מי באמת יכול להצביע בישראל? מי יכול להתמודד לכנסת? מה קורה ביום הבחירות אם אתם בחו״ל? והאם יש מקרים שבהם אפשר למנוע מאדם להתמודד?

בפרק החדש של #הבחירון, Ariel Anavi Cohen שמה זרקור על אחת מאבני היסוד של הבחירות בישראל: הזכות לבחור והזכות להיבחר.⁩⁩