תכלית - המכון למדיניות ישראלית

22/06/2026

הצעת חוק בתי המשפט מבקשת להעביר את קביעת ההרכבים בבג״ץ למנגנון ממוחשב ואקראי, ללא התערבות אנושית. מטרת ההצעה ראויה: להגביר את השקיפות, לצמצם חשש להטיה ולחזק את אמון הציבור. אבל הדרך המוצעת כעת אינה שלמה. הצעת החוק אינה מגדירה כיצד יפעל המנגנון, אילו שיקולים ינחו אותו, מי יפעיל ויפקח עליו, וכיצד תימנע מניפולציה. היא גם מבטלת מראש שיקולים מקצועיים כמו ניסיון, מומחיות ועומסי עבודה, אף שהם חיוניים לניהול יעיל ואיכותי של ההליך השיפוטי.

בחוות הדעת, שנכתבה על ידי החוקרות הגר קמינר ואסתר זנזורי-פריאל, ביקשנו להציע דרך מאוזנת יותר. ראשית, לעגן בחוק את הכללים שלפיהם נקבעים ההרכבים, להבנות את שיקול הדעת של נשיא בית המשפט ולחייב שקיפות, תיעוד ובקרה. ככל שיוחלט בהמשך לאמץ מנגנון ממוחשב, יש לקבוע מראש את ההיגיון והמשקולות שינחו אותו, להבטיח פיקוח אנושי ולהותיר אפשרות לחריגה מנומקת במקרים חריגים. מחשב יכול לסייע בצמצום שיקול הדעת, אבל הוא לא יכול להחליף כללים ברורים, אחריות ופיקוח.

קראו את חוות הדעת המלאה >>>

ראשי חוקה ויסודות המשטר המפעל החוקתי חוות דעת – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ה–2025

15/06/2026

פרסום נתוני סקר תכלית בטור האחרון של נדב איל בסופ״ש האחרון במוסף לשבת בידיעות אחרונות. הנתונים מבוססים על סקר מיוחד שערכנו, ובחן את עמדות הציבור ביחס לכללי המשחק הדמוקרטיים, יחסי הרשויות והציות למוסדות השלטון בישראל.

14/06/2026

ועדות הכנסת הן חדרי העבודה של הפרלמנט. המקום שבו אמורים להתקיים דיונים מקצועיים, שבו חקיקה מתגבשת ופיקוח על עבודת הממשלה מתבצע. אלא שמניתוח חדש של מכון תכלית עולה כי המבנה הקיים מטיל על חברי הכנסת עומס שמקשה עליהם למלא את תפקידם באופן מיטבי.

בכנסת ה-25 פועלות 48 ועדות, ובהן 434 מושבים. מאחר שבפועל רק 104 חברי כנסת פנויים לעבודה פרלמנטרית, כל חבר כנסת אפקטיבי חבר בממוצע ב-4.2 ועדות ומשויך לכמעט 290 דיונים בשנה. יותר משליש מהם מכהנים גם כיושבי ראש ועדה, וחלקם עומדים בראש כמה ועדות במקביל.

לצד העומס, יותר מ-40% מהוועדות שהוקמו כלל אינן פעילות. חלקן לא קיימו אפילו דיון אחד, ואחרות התכנסו פעמים בודדות בלבד. כך מתקבלת מערכת שמייצרת עוד ועוד ועדות ותפקידים, אך לא בהכרח יותר עבודה פרלמנטרית איכותית.

בזרקור חדש של מכון תכלית, החוקרות ד״ר Bell Yosef ו Shira Ganot מציגות את הנתונים ומצביעות על בעיה עמוקה יותר במבנה הכנסת ובתרבות הפוליטית שלה. בואו לקרוא את הזרקור המלא >>>

ראשי חוקה ויסודות המשטר הכנסת עומס פרלמנטרי בכנסת: ניתוח מבני של וועדות הכנסת ה-25

07/06/2026

השבוע עמדה הכנסת בפני אחד הרגעים הרגישים ביותר שלה: בחירת מבקר המדינה- תפקיד שאמור לשמש חומה מרכזית של ביקורת, פיקוח ושמירה על תקינות פעולת השלטון. אלא שבמקום הליך חשאי, תקין ומכבד, נחשף כי חברי כנסת תיעדו את פתקי ההצבעה שלהם מאחורי הפרגוד, בניגוד לעקרון החשאיות שנועד להבטיח את עצמאות שיקול הדעת של נבחרי הציבור.

הצילומים האלה אינם עניין טכני. הם מציפים שאלה מוסדית רחבה יותר על יכולתה של הכנסת לשמור על עצמאותה, על כלליה הפנימיים ועל תפקידה כמפקחת על הממשלה. חשאיות ההצבעה אינה “זכות” שחבר כנסת רשאי לוותר עליה, אלא מנגנון שנועד להבטיח שנבחרי הציבור יוכלו להפעיל שיקול דעת עצמאי, גם במצבים של לחץ פוליטי או קואליציוני.
כאשר הליך פנים-פרלמנטרי רגיש, שנועד להבטיח את חופש ההצבעה של חברי הכנסת, נפגע לכאורה בשל לחצים פוליטיים הפגיעה לא מסתכמת בהצבעה עצמה. היא נוגעת למעמדה של הכנסת כמוסד עצמאי, וליכולתה לקיים הליכים תקינים גם כאשר מופעלים עליה לחצים מתוך הרשות המבצעת.

דווקא משום כך, האירוע הזה מדגיש את הצורך בחיזוק הכנסת: חיזוק הכללים הפנימיים שלה, חיזוק מנגנוני הפיקוח שלה, וחיזוק יכולתם של חברי הכנסת למלא את תפקידם כנבחרי ציבור עצמאיים, ובראש ובראשונה כמי שאמורים לפקח על עבודת הממשלה.

ד״ר Elad Gil, ראש המחקר בתכלית, הסביר בהחדשות - N12 מדוע ייתכן שבמקרה הזה בג״ץ יבחר להתערב, אף שבדרך כלל בית המשפט נזהר מאוד מהתערבות בענייניה הפנימיים של הכנסת: ״אם יתברר שנפגעה החשאיות של ההצבעה באופן מאורגן או שיטתי, ובפרט על רקע הקרבה לבחירות לכנסת והחשיבות של שמירה על הליכים חשאיים ותקינים, בית המשפט עשוי לראות בכך סוגיה החורגת מענייניה הפנימיים של הכנסת ונוגעת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים״.

בסופו של דבר, מדובר בשאלה רחבה הרבה יותר- האם הליכים דמוקרטיים רגישים נשמרים באופן שמבטיח עצמאות, חשאיות ואמון ציבורי. כאשר החשאיות נפגעת באופן שיטתי, ובמיוחד בהצבעה שהוכרעה על חודו של קול, עצם הלגיטימיות של התוצאה הופכת לשאלה שבית המשפט עשוי לעסוק בה.

קראו את הכתבה המלאה >>>

אחרי ההצבעה על חודו של קול, הצילומים מאחורי הפרגוד וחשד ללחצים פוליטיים חסרי תקדים - עכשיו הדרמה הפוליטית בעקבות בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה מגיעה...

04/06/2026

מה קורה כשבית המשפט הופך לזירת התגוששות פוליטית?

בפאנל שנערך אתמול בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, התייחס ד”ר Elad Gil, ראש המחקר בתכלית, לתופעות שהפכו שכיחות בשנה האחרונה באולמות בית המשפט העליון: הפרעות לדיונים, צעקות, התלהמות ושיח פוליטי שהולך ומשתלט על ההליך המשפטי.

לדבריו, הבעיה החמורה אינה רק באווירה האלימה והפוגענית כלפי ההליך, אלא פגיעה ממשית ביכולתו של האזרח לקבל סעד ולריב את ריבו מול השלטון. כאשר דיונים משובשים, כאשר שחקנים פוליטיים ומשפטיים מגיעים כדי ״להופיע״ בפני המצלמות, וכאשר גובר החשש שפסקי דין עלולים שלא להיות מכובדים- חלה פגיעה מהותית בשלטון החוק.

אלעד הצביע על אחריות רחבה שחלה על כלל השחקנים במערכת: חברי כנסת שמפריעים לדיונים ופוגעים בהפרדת הרשויות, עורכי דין שהופכים טיעונים משפטיים לנאומים פוליטיים מול המצלמה על חשבון יכולתם לשכנע את השופטים, וגם בתי המשפט עצמם שנדרשים לאכוף כללי דיון ברורים יותר ולבחון מחדש את האופן שבו מתנהלים דיונים בעלי עניין ציבורי גבוה.

אך מעבר לכל אלה, הוא הצביע גם על שורש עמוק יותר של התופעה: מערכת פוליטית שמתקשה להכריע במחלוקות ציבוריות ומגלגלת עוד ועוד סוגיות לפתחו של בית המשפט. ככל שיותר ויכוחים פוליטיים מוכרעים באולם המשפט, כך גם השיח הפוליטי והקיטוב הציבורי חודרים אליו.

בסופו של דבר, השאלה היא כיצד מחזירים את בית המשפט למה שהוא אמור להיות: מקום שבו מחלוקות מוכרעות באמצעות טיעונים משפטיים, ולא באמצעות כוח, רעש או נאומים לקהל שבחוץ.

בואו לשמוע את דבריו המלאים >>

03/06/2026

״ההשפעה היותר עמוקה של מה שאנחנו רואים בעיקר בשנה האחרונה באולמות בית המשפט העליון, זה שיבוש הצדק, וזה ערעור שלטון החוק במובן העמוק ביותר. אם אזרח שצריך סעד מבית המשפט, שבא לריב את ריבו מול השלטון ולא יכול לעשות את זה - כי מאיימים על האולם, כי פורצים לאולם, כי חברי כנסת צועקים, כי הממשלה לא בטוח בכלל תכבד את פסק הדין- למה התכנסנו?״
אלו דברים שאמר בפתיחת דבריו ד״ר Elad Gil, ראש המחקר של מכון תכלית, בפאנל בכנס לשכת עורכי הדין שעסק בשאלה איך עושים משפט למרות שיח אלים.

האירועים שאנחנו רואים באולמות בית המשפט הם לא רק בעיה של סגנון או של התנהגות. הם סימפטום למשבר עמוק יותר: שחיקה באמון הציבורי, טשטוש הגבולות בין ביקורת לגיטימית לבין דה-לגיטימציה, וערעור על כללי המשחק שמאפשרים למערכת משפט לפעול.

בואו לשמוע חלק מהדברים שאמר>>>

01/06/2026

ד״ר Bell Yosef, חוקרת בכירה בתכלית, משתתפת בימים אלה בכנס בינלאומי של משפט וחברה בסן פרנסיסקו- אחד הכנסים הבינלאומיים המרכזיים בתחום המשפט והחברה, בהשתתפות למעלה מ-2,000 חוקרים ואנשי מקצוע מכ-60 מדינות.

במסגרת הכנס הציגה בל את מחקרה על חשיבותו של הפיקוח הפרלמנטרי כמנגנון מרכזי במערכת האיזונים והבלמים הדמוקרטית.

גאים לראות את המחקר של תכלית משתלב בשיח האקדמי והמקצועי הבינלאומי סביב חיזוק הדמוקרטיה ומוסדותיה.

24/05/2026

במסגרת כנס הפיקוח הפרלמנטרי שקיימנו בשבוע שעבר בכנסת, ביקשנו להתייחס לאחת השאלות החשובות שנוגעות לבית הנבחרים הישראלי: מה הציבור חושב על הכנסת? עד כמה הוא מאמין שהיא ממלאת את תפקידה? והאם הוא רואה בה מוסד שאמור לפקח על הממשלה- או רק זירה פוליטית נוספת?

בכנס הציג Shuki Shapiro, ראש חטיבת התקשורת ומחקרי דעת הקהל בתכלית, סקר דעת קהל שבחן את עמדות הציבור ביחס לכנסת, לתפקידה הדמוקרטי וליכולת הפיקוח שלה על הממשלה. מהנתונים עלתה תמונה מורכבת: מצד אחד, הציבור מבין היטב שהכנסת אמורה להיות גורם מרכזי במערכת האיזונים והבלמים- מוסד שמייצג את האזרחים ומוודא שהממשלה פועלת באחריות. מצד שני, ניכר פער עמוק בין הציפייה הציבורית הזו לבין האופן שבו הכנסת נתפסת בפועל. כך למשל, 45% מהציבור רואים בפיקוח על הממשלה תפקיד מרכזי של הכנסת, אך יותר מ-70% סבורים כי הממשלה שולטת בפעילות הכנסת.

בתוך מציאות פוליטית מקוטבת, הנתונים מצביעים על ציפייה ציבורית ברורה לכנסת מתפקדת יותר. כנסת שמפקחת על הממשלה, שמנהלת דיון ציבורי רציני, שמצליחה ללבן מחלוקות, ושמזכירה לאזרחים שהדמוקרטיה היא לא רק מה שקורה בממשלה או בבית המשפט- אלא גם, ובעיקר, בבית הנבחרים שלהם.

בואו לשמוע את הקטע המלא ולצפות בנתונים >>>

20/05/2026

״אפשר להסתכל על המפעל הציוני, או על המהלך החוקתי כמו שהצגת אותו, כשאלה של היתכנות. אני מסתכל על המפעל הציוני אחרת. כשהמפעל הציוני התחיל, נתנו לו מעט מאוד… אם הם היו אומרים עד שלא כל הקלפים יסתדרו לנו בדיוק כמו שאנחנו רוצים אנחנו לא נקים מדינה- כנראה שלא הייתה לנו מדינה היום. אבל הם חשבו אחרת. הם אמרו, בוא נעשה את זה צעד צעד. בואו נביא קודם כל את המדינה ולאט לאט נבנה אותה. אני אומר אותו דבר עם החוקה״.

את הדברים האלה אמר ד״ר Elad Gil, ראש המחקר במכון תכלית, בפודקאסט ״ההפיכה השקטה״ בהגשת פרופ׳ Yaniv Roznai. במסגרת הפרק, שבו השתתפה פרופ׳ תמר הוסטובסקי-ברנדס, התקיימה שיחה על אי-אמון חוקתי, על האפשרות לקדם חוקה רזה בישראל, ועל היחס שבין הסדרה של כללי המשחק לבין מגילת זכויות רחבה.

מוזמנים להאזין לפרק המלא >>>

מה באמת גרם למשבר החוקתי בישראל - מבנה לקוי או מחלוקת ערכית? האם ני...

19/05/2026

אתמול קיימנו בכנסת את כנס ״הצלע החסרה: הכנסת כמפתח לאיזון בין הרשויות״, בהובלת חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וחבר הכנסת דן אילוז, ובמעמד היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק.

בשנים האחרונות השיח על מערכת היחסים בין הרשויות בישראל מתמקד לא פעם במתח שבין הממשלה לבית המשפט. אבל בתוך השיחה הזו, יש רשות אחת שלעיתים נדחקת הצידה- דווקא זו שאמורה לעמוד במרכז הדמוקרטיה הפרלמנטרית- הכנסת.

הכנסת היא לא רק המקום שבו מחוקקים חוקים או סופרים אצבעות לקואליציה ולאופוזיציה. היא בית הנבחרים של הציבור. המקום שבו מדיניות אמורה להתברר, הממשלה אמורה לתת דין וחשבון, והציבור אמור לקבל ייצוג, קול ויכולת השפעה.

כבר בשנת 1961 כתב מנחם בגין, אז ראש האופוזיציה: ״אוי לה לדמוקרטיה אם בית הנבחרים והמחוקקים, מוותר בגדולות כבקטנות, על מעמדו מול הרשות המבצעת. ויתור כזה פירושו סוף, או ראשית הסוף של החיים הדמוקרטיים״. עם הציטוט הזה פתח את דבריו ראש המכון, יניב כהן, מתוך ההבנה שפיקוח פרלמנטרי הוא לא עניין טכני בלבד, אלא אחד הכלים המרכזיים שמאפשרים לדמוקרטיה לעבוד טוב יותר.

במהלך הכנס הצגנו ממצאים מסקר דעת קהל של מכון תכלית, ושוחחנו עם חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי חברה אזרחית על הדרכים שבהן ניתן לחזק את הכנסת כמוסד מפקח, מקצועי ואפקטיבי יותר. בפאנל המרכזי, בהנחיית טליה כהן מחדשות 12, השתתפו עידו פיק, עו״ד לינור דויטש, ד״ר אייל צור, ד״ר שירלי אברמי וגל גולן, שהציגו נקודות מבט שונות על השאלה איך מחזקים בפועל את יכולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

לאורך הכנס עלתה שוב ושוב ההבנה שכנסת חזקה יותר היא לא אינטרס של צד פוליטי אחד. היא אינטרס של קואליציה ואופוזיציה, של ממשלה ושל אזרחים, ושל כל מי שמבקש לראות בישראל מערכת שלטונית אחראית, שקופה ומתפקדת יותר.

תודה לכל השותפים, הדוברים והמשתתפים שלקחו חלק ביום הזה. ובעיקר- תודה על האפשרות לקיים בכנסת שיחה מקצועית, עניינית וממלכתית על חיזוק הכנסת, חיזוק אמון הציבור וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית.

קרדיט לצילום התמונות: קובי בכר
לינור דויטש - Linor Deutsch המרכז להעצמת האזרח Bell Yosef Elad Gil פנינה תמנו שטה Pnina Tamano Shata Dan Illouz - דן אילוז המכון הישראלי לדמוקרטיה Gal Golan