אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי

  • Home
  • Israel
  • Shefayim
  • אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי

אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, Nonprofit Organization, חוצות שפיים, Shefayim.

aChord Center was established in response to the field's need for practical knowledge and innovative tools to best deal with psychological barriers in intergroup relations.

“אנחנו לא בטוחים שכדאי לפתוח את זה בארגון, אולי זה ייצור התנגדות ויפגע באווירה”אלה חששות שאנחנו שומעים לא מעט מארגונים.א...
14/06/2026

“אנחנו לא בטוחים שכדאי לפתוח את זה בארגון, אולי זה ייצור התנגדות ויפגע באווירה”

אלה חששות שאנחנו שומעים לא מעט מארגונים.

אבל המחקר שלנו מראה משהו אחר: כשעושים את זה נכון, גיוון והכלה לא פוגעים בארגון, הם מחזקים אותו באופן שחוצה זהויות, מגדר, דת ועמדות פוליטיות.

יותר מזה, ככל שארגונים מיישמים יותר פרקטיקות לקידום עבודה משותפת, רמת המחויבות של עובדים יהודים וערבים עולה כאחד.

📊 במחקר מצאנו שחוויית ההכלה במקום העבודה קשורה ל־67% מהמחויבות של עובדים ערבים לארגון ול־45% מהמחויבות של עובדים יהודים.

כלומר, גיוון והכלה אינם רק עניין של ערכים או יחסים בין עובדים. הם קשורים באופן ישיר לשאלה האם עובדים רוצים להישאר בארגון, להשקיע בו ולהצליח יחד איתו.

אז מה באמת עובד כשארגון רוצה לקדם גיוון והכלה?
במחקר שנערך בהובלת ד"ר דניאלה שידלובסקי, אוהד שאול וד"ר יעל אסטרייכר-אשכנזי, בשיתוף מיזם קו אימפקט, בקרב 616 עובדים ומנהלים בארגונים יהודיים-ערביים, מצאנו שכאשר ארגונים מיישמים פרקטיקות של גיוון והכלה, לא רק שתחושת ההכלה עולה, אלא גם הפערים בין עובדים יהודים וערבים מצטמצמים, והמחויבות לארגון מתחזקת.

המחקר מצא שלא כל פרקטיקה משפיעה באותו אופן.
בקרב עובדים יהודים, חוויות משותפות כמו מעגלי שיח ופעילויות משותפות נמצאו קשורות במיוחד לשיפור בעמדות ובתחושת ההכלה. בקרב עובדים ערבים, דווקא מדיניות ארגונית ברורה, כמו התאמת תהליכי גיוס, הצבת יעדים ומדדי הצלחה בתחום הגיוון, נמצאה משמעותית יותר.

🎯 וזה בדיוק מה שהופך את המחקר הזה לחשוב כל כך: הוא מראה לארגונים מה אפשר לעשות בפועל.

ועדיין, יש עוד עבודה.
אחד מכל שלושה עובדים ערבים עדיין לא מרגיש הכלה במקום העבודה, והפערים בולטים במיוחד בתחושת היכולת להשמיע קול, להיות מי שאתה ולקבל יחס הוגן.

✅ החדשות הטובות הן שהמחקר מראה שאפשר לשנות את זה.
דרך צעדים ברורים, פרקטיים וישומיים שארגונים יכולים להתחיל לקדם כבר עכשיו.

לקריאת המחקר המלא: https://achord.center/EmploymentResearch_june2026
לצפייה בהקלטת הוובינר: https://achord.center/webinar_june2026

Daniella Shidlovski shaul Yael Ostrricher Ashkenazy

מה באמת מעצב את השיח על החברה הבדואית ברשת?מוזמנים/ות לוובינר משותף של מרכז אקורד ופייק ריפורטר, שיתקיים ביום רביעי 17.6...
11/06/2026

מה באמת מעצב את השיח על החברה הבדואית ברשת?

מוזמנים/ות לוובינר משותף של מרכז אקורד ופייק ריפורטר, שיתקיים ביום רביעי 17.6, בשעה 10:00-11:30
להרשמה לוובינר: https://forms.gle/5goZKvBmZU4gdidH6

בוובינר נציג איך קבוצה קטנה של חשבונות ברשת X מצליחה לייצר נראות רחבה לנרטיב שלילי וחד-ממדי, וליצור תחושה שמדובר בקונצנזוס ציבורי רחב.

נדבר גם על המנגנונים שמעצבים את השיח הזה, ועל מה אפשר לעשות בפועל כדי להשפיע עליו: מחיזוק קולות מורכבים מהשטח ועד יצירת נראות לסיפורים של שותפות, חיי יומיום וביטחון לכל תושבי הנגב.

הוובינר מיועד לאקטיביסטים, יוצרי תוכן ואנשי תקשורת, בדגש על הדרום אך לא רק.

לקריאת המחקר והמדריך: https://achord.center/Guide_May2026

איך שיח פוגעני הופך לנורמה? ⚠️כשאנחנו נחשפים שוב ושוב לשיח פוגעני, משהו בנו מתחיל להתרגל אליו.מה שבהתחלה נשמע קיצוני, מז...
10/06/2026

איך שיח פוגעני הופך לנורמה? ⚠️

כשאנחנו נחשפים שוב ושוב לשיח פוגעני, משהו בנו מתחיל להתרגל אליו.

מה שבהתחלה נשמע קיצוני, מזעזע או לא לגיטימי, עלול עם הזמן להישמע כמו עוד אמירה שניתן להכיל ואפילו לקבל. ככל שביטויים של שנאה ובוז נפוצים סביבנו, ברשתות החברתיות ובמפגשים פנים אל פנים, הרגישות שלנו לשפה פוגענית מתחילה להישחק. אנו הופכים קהי חושים.

שיח של שנאה ובוז לא רק מבטא רגשות קשים, הוא גם משנה את הנורמות סביבנו. הוא גורם לנו לראות קבוצות אחרות בצורה פחות אנושית, ולהאמין שכולם סביבנו כבר מדברים וחושבים באופן הזה. כך הופך השיח הפוגעני למדבק וממשיך להתפשט ולהתבסס.

בתקופות של קיטוב עמוק תהליך זה יכול לקרות מהר יותר: פחד, כעס ותחושת איום הופכים לשפה של לעג, הקטנה ודה-לגיטימציה. משם הדרך להתרחקות בין קבוצות נעשית קצרה יותר.

בשנת בחירות, כאשר השיח הציבורי נעשה טעון יותר, האתגר הוא לא להימנע ממחלוקת. האתגר הוא לשמור על מחלוקת שלא הופכת לבוז, השפלה ודה-לגיטימציה של קבוצות שלמות.

חשוב לזכור שמחלוקת פוליטית היא דבר רצוי בדמוקרטיה: אנשים נאבקים על ערכים, עמדות ומדיניות.

הבעיה מתחילה כשהמחלוקת הופכת לקיטוב רגשי, ואנחנו מרגישים בוז, פחד או שנאה כלפי מי שחושב אחרת. במצב כזה, הצד השני כבר לא נתפס כיריב פוליטי, אלא כאיום.

בעוצמות שאנחנו רואים היום בישראל, קיטוב רגשי כזה עלול לפגוע ביכולת שלנו לחיות יחד כחברה אחת, גם כשאנחנו לא מסכימים.

אפשר להתווכח, לכעוס, להתנגד ולהחזיק בעמדות שונות, בלי למחוק את האנושיות של מי שחושב אחרת מאיתנו.

בגרפיקה המצורפת מיפינו איך שיח פוגעני מתפשט, מה קורה לנו כשאנחנו נחשפים אליו שוב ושוב, ואילו דרכים יכולות לעזור לבלום אותו לפני שהוא הופך לנורמה.

📥 רוצים לשמור את התרשים אצלכם או להעביר אותו הלאה?
כתבו "נורמה" בתגובות וקבלו קישור להורדה.

מכירים/ות איש או אשת חזון שחיים ונושמים חינוך לחיים משותפים, דמוקרטיה ושינוי חברתי? תייגו אותם/ן, או שלחו להם את זה.למרכ...
04/06/2026

מכירים/ות איש או אשת חזון שחיים ונושמים חינוך לחיים משותפים, דמוקרטיה ושינוי חברתי? תייגו אותם/ן, או שלחו להם את זה.

למרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי דרוש/ה מנהל/ת מחלקת חינוך.
مطلوب/ـة لمركز أكورد – علم نفس اجتماعي من أجل التغيير الاجتماعي
مدير/ة لقسم التربية

אנחנו מחפשים מנהיג/ה עם אש בעיניים ותשוקה לשנות, מישהו/י שרוצה להוביל באנרגיה את צוות המחלקה, לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח, ולדחוף קדימה מהלכים שישפיעו על החינוך לחיים משותפים ולדמוקרטיה לאורכה ולרוחבה של מערכת החינוך בישראל.

העבודה היא מול שחקנים משמעותיים בשטח - משרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך וארגוני חברה אזרחית - והיא משלבת את הידע המחקרי החדשני ביותר שלנו עם הפרקטיקה היומיומית של אנשי ונשות חינוך.

אם את/ה:

בעל/ת תואר שני רלוונטי וניסיון מוכח בהובלת מהלכי מדיניות או מערכות ציבוריות;

מחובר/ת ברשת קשרים ענפה לשדה החינוך (הפורמלי והבלתי פורמלי);

מנהל/ת מצמיח/ה, אנושי/ת, ובעיקר - שחקנ/ית נשמה אמיתי/ת שמאמין/ה שאפשר לעשות פה שינוי עמוק;

המקום שלך איתנו.

התפקיד הוא בהיקף של 80%-100%, במודל היברידי (עבודה מהבית ושילוב הגעה למשרדים בשפיים, לצד נסיעות לפגישות ברחבי הארץ).

אנחנו מעודדים/ות א/נשים מכל קשת החברה בישראל להגיש מועמדות!

קורות חיים ומכתב נלווה קצר (עד עמוד) שמסביר למה אתם מתאימים/ות יש לשלוח לכתובת: [email protected]

פרטים מלאים על המשרה בקישור: https://achord.center/JobEducation_June26

כך נבנה נרטיב של איום ⚠️7 חשבונות ב-X הצליחו להשפיע על האופן שבו ציבור שלם, האזרחים הבדואים בנגב, נתפסים:רק 2% מהתוכן, א...
26/05/2026

כך נבנה נרטיב של איום ⚠️

7 חשבונות ב-X הצליחו להשפיע על האופן שבו ציבור שלם, האזרחים הבדואים בנגב, נתפסים:
רק 2% מהתוכן, אבל תוכן מסית ורעיל שקיבל 18% מהחשיפה.

כך קבוצה קטנה מאוד מצליחה להדהד שוב ושוב את אותם מסרים, וליצור תחושה כאילו יש קונצנזוס רחב סביב נרטיב שלילי וחד-ממדי של האזרחים הבדואים בנגב.

זה אחד הממצאים המרכזיים שעלו במחקר של פייק ריפורטר עבור מרכז אקורד על השיח ברשתות סביב החברה הערבית-בדואית בנגב.

אז איך מיעוט קטן ורועש מצליח להשפיע על האופן שבו ציבור שלם נתפס?

במדריך חדש של מרכז אקורד, המבוסס על המחקר, בדקנו איך החברה הערבית-בדואית בנגב מיוצגת ברשתות החברתיות. המחקר בחן כ-1,100 פריטי תוכן מ-X, פייסבוק, טלגרם וטיקטוק, ומצא שהשיח ברובו שלילי, נשען על סטריאוטיפים ודה-הומניזציה, ומציג שוב ושוב את הבדואים בנגב כאיום.

כשאותם מסרים חוזרים שוב ושוב, הם מתחילים להרגיש כמו מציאות: פשיעה נקודתית הופכת לסיפור על קבוצה שלמה, קולות מורכבים כמעט לא נשמעים, וקולות אותנטיים מהחברה הערבית-בדואית נדחקים לשוליים.

במדריך אנחנו מפרקים את המנגנון הזה ומתארים איך נוצר נרטיב של איום, איך נוצרת תחושה של קונצנזוס מדומה, ומה פקרטית אפשר לעשות באופן פרקטי כדי לשנות את השיח: מחיזוק קולות מורכבים מהשטח ועד יצירת נראות לסיפורים של שותפות, חיי יומיום וביטחון לכל תושבי הנגב.

מוזמנים/ות להצטרף גם לוובינר משותף של מרכז אקורד ופייק ריפורטר, שיתקיים ביום רביעי 17.6 בשעה 10:00-11:30. בוובינר נציג את ממצאי המחקר, נבין איך השיח הזה נוצר, ונחשוב יחד איך אפשר להתערב בו בצורה אפקטיבית.

📝 לקריאת המחקר והמדריך המלא: https://achord.center/ReseacrhGuide_May2026
💻 להרשמה לוובינר: https://forms.gle/5goZKvBmZU4gdidH6

אחד מכל 3 עובדים ערבים לא מרגיש שייך במקום העבודה שלו.אבל בארגונים שמיישמים פרקטיקות של גיוון והכלה, תחושת ההכלה קופצת ב...
24/05/2026

אחד מכל 3 עובדים ערבים לא מרגיש שייך במקום העבודה שלו.

אבל בארגונים שמיישמים פרקטיקות של גיוון והכלה, תחושת ההכלה קופצת ב־ 34%.

מה באמת עובד בארגונים מגוונים?
במחקר חדש שערכנו בשיתוף פעולה עם מיזם קו אימפקט, בקרב 616 עובדים ומנהלים בארגונים מעורבים, בדקנו אילו פרקטיקות באמת משפיעות על תחושת ההכלה, היחסים בין עובדים יהודים וערבים, וגם על מחויבות ויעילות ארגונית.

בוובינר הקרוב נציג:
• אילו פרקטיקות באמת עובדות, ואילו פחות
• למה חוויות משותפות משפיעות יותר מהצהרות
• איך גיוון והכלה קשורים גם לביצועים ארגוניים
• ומה אפשר ליישם כבר עכשיו בארגון

📅 יום חמישי | 11/06
🕛 12:00–13:30

להרשמה: https://forms.monday.com/forms/77c72612ec94201ac0452fbf65e64aef?r=use1&fbclid=IwY2xjawR_t4VleHRuA2FlbQIxMABicmlkETFkMTRHaWZHdkJmbUZPNjdjc3J0YwZhcHBfaWQQMjIyMDM5MTc4ODIwMDg5MgABHqWQxZ5JdhXb2i-hG1hhNPYmhq2dVp-L-CbCDiuCLo0Cj4u4W-E7uxCs44b-_aem_Iyb49eU72jsynLp_WZ5qNw

כשהקיטוב מקצין  - האקדמיה לא שותקתבכנס שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון דנו בשאלות שנמצאות היום בלב השיח הציבורי: חופש ביטו...
20/05/2026

כשהקיטוב מקצין - האקדמיה לא שותקת

בכנס שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון דנו בשאלות שנמצאות היום בלב השיח הציבורי: חופש ביטוי, חיים משותפים ואוטונומיה אקדמית.

עו״ד מרים כבהא, משנה למנכ״ל מרכז אקורד, התייחסה בכנס להזדמנות הייחודית שיש במרחב האקדמי:
“האקדמיה היא אחד המקומות היחידים שבהם עדיין מתקיים מפגש אמיתי בין קבוצות שבחיי היומיום כמעט ואינן נפגשות. זו גם הזדמנות, משום שבקמפוסים מתקיים מפגש סביב מטרה משותפת, שבו סטריאוטיפים יכולים להישבר ונוצר סיכוי אמיתי לראות אחד את השנייה אחרת”.

הדיון בכנס עסק גם בשאלה איך שומרים על מרחב אקדמי שמאפשר מחלוקת, ביקורת וחופש ביטוי, בלי לוותר על תחושת שייכות וביטחון של כלל הסטודנטיות והסטודנטים.

דווקא בתקופה של קיטוב גובר, אלו שאלות שהאקדמיה לא יכולה להרשות לעצמה להימנע מהן.

כתבה חדשה מסכמת את הכנס ואת השאלות שעלו בו: https://br7news.co.il/he/news/news-1779011442

כך מייצרים פחד: מי בונה את הנרטיב על החברה הבדואית בנגב? מדריך חדש והזמנה לוובינר! 📣"הטרנד החדש של הערבים בדרום להטמין מ...
11/05/2026

כך מייצרים פחד: מי בונה את הנרטיב על החברה הבדואית בנגב?

מדריך חדש והזמנה לוובינר! 📣

"הטרנד החדש של הערבים בדרום להטמין מכולות באדמה" "מערכת ההגנה האוירית של רהט תופסת עמדה".
השיח ברשתות על החברה הערבית-בדואית בנגב מתאר אותה כאלימה ואפילו מקשר את הערבים הבדואים בנגב עם חמאס. במחקר שלנו ביחד עם פייק ריפורטר בדקנו את השיח ברשתות על החברה הערבית בדואית בנגב. למדנו ששבעה חשבונות ברשת X מהדהדים אחד את השני ומייצרים מציאות מדומה - נרטיב חד ממדי ושלילי.

במדריך החדש שלנו תוכלו להבין איך נוצרת תחושת איום וקונצנזוס רחב שלא בהכרח קיים ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב.
🔗 לעיון במדריך: https://achord.center/SocialMedia_Guide

אם אתם יוצרי תוכן, אנשי תקשורת או אקטיביסטים, מוזמנים להצטרף גם לוובינר שנקיים ביחד עם פייק ריפורטר: נציג את ממצאי המחקר, ונבחן יחד:
איך השיח הזה נוצר, אילו מנגנונים עומדים מאחוריו, ואיך ניתן להתערב בו בצורה אפקטיבית.

מה מחכה לכם:
• כלים לזיהוי והתמודדות עם פייק
• הצצה לתופעה של חשבונות זרים שמטרגטים בדואים בנגב
• תרגול יישומי של ניסוח מסרים

🔗 להרשמה לוובינר שיתקיים ביום רביעי 17.6 בשעה 10:00-11:30: https://forms.gle/5goZKvBmZU4gdidH6

מה התפקיד של  האקדמיה ואיך היא יכולה באמת להשפיע בתקופה של קיטוב ומלחמה? היום התקיים באוניברסיטת בן גוריון כנס “אקדמיה ב...
06/05/2026

מה התפקיד של האקדמיה ואיך היא יכולה באמת להשפיע בתקופה של קיטוב ומלחמה?

היום התקיים באוניברסיטת בן גוריון כנס “אקדמיה בזמן של קיטוב: ידע, אחריות וחיים משותפים”
יום מקצועי שהתמקד בתשובות עמוקות ומעשיות לשאלה הזו.

לאורך היום שאלנו:
מה האחריות של האקדמיה בתקופה שבה הדמוקרטיה בישראל נמצאת תחת מתקפה, איך ידע אקדמי פוגש מציאות מורכבת, איך יוצרים מרחבי שיח בתוך קמפוסים מתוחים, ואיך המפגש בין קבוצות שונות בקמפוס מתורגם לשינוי חברתי.
במושבים השונים עלו זוויות מגוונות: מהמפגש בין אקדמיה לחברה משותפת, דרך מתחים בין אוטונומיה לצנזורה עצמית, ועד לתפקיד של מוסדות אקדמיים בעיצוב השיח הציבורי בזמן משבר. לצד זאת, הוצגו מודלים יישומיים לעבודה עם קונפליקטים במרחב האקדמי, וכלים לניהול מרחבים מורכבים בתוך כיתות, קמפוסים וארגונים.

השילוב בין עומק מחקרי, ניסיון מהשטח ושיח פתוח ולא מתחמק, יצר מרחב מקצועי יוצא דופן, כזה שלא נשאר ברמת הדיון אלא מכוון להשפעה אמיתית.

תודה לשותפות שלנו באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, פרופ' סראב אבו-רביעה קווידר Sarab Abu-Rabia ולגלית יחיא צפדיה, ולכל החוקרות, החוקרים ואנשי המקצוע שלקחו חלק והפכו את הכנס הזה למה שהוא היה: מדויק, משמעותי, ובעיקר רלוונטי מתמיד.

Maya De Vries Michal Barak

מה באמת גורם להכשרות גיוון לעבוד, ולא להישאר רק על הנייר?לפני ארבע שנים יצאנו עם הרצוג פוקס נאמן, משרד עורכי דין מוביל, ...
06/05/2026

מה באמת גורם להכשרות גיוון לעבוד, ולא להישאר רק על הנייר?

לפני ארבע שנים יצאנו עם הרצוג פוקס נאמן, משרד עורכי דין מוביל, לסדנה על גיוס וראיונות סביב מועמדים מקבוצות גיוון.
זה לא נעצר שם.

זה הפך לתהליך ארגוני מתמשך של למידה, תרגול והתחדשות, ומה שמעניין במיוחד הוא הדרך שבה זה הוטמע בפועל:
• הוקמה קבוצה ייעודית של מראיינים מנוסים, שמובילים את גיוס המועמדים מקבוצות גיוון
• רגע לפני תחילת הראיונות מתקיימת סדנת רענון ממוקדת
• לא "מדברים על" גיוון, מתכוננים להחלטות אמיתיות מהשטח
• בכל שנה: עדכון תוכן, למידת עמיתים ושיח על קייסים אמיתיים

בשנים הראשונות העברנו בעיקר ידע.
היום? זה כבר חיזוק של שריר ארגוני. 💪

מחקר עדכני של Harvard Business School מראה שכאשר הכשרות גיוון מגיעות ברגע הנכון, סמוך להחלטות כמו גיוס, וכשהן מחוברות להתנהגות בפועל, הן משנות תוצאות, כולל מי מגיע לראיונות ומי מתקבל.

וזה בדיוק מה שקורה כאן: לא עוד סדנה חד פעמית, אלא תהליך שמחובר לעבודה עצמה.

בשבוע שעבר, בתום הסדנה אחת המשתתפות אמרה:
“אני לא מאמינה איך עברתי את הסדנה הזו ארבע פעמים, וכל פעם מחדש אני מגלה דברים חדשים".

ובמובן מסוים, זה כל הסיפור.
גיוון והכללה לא נטמעים לבד.
הם דורשים תשומת לב, תרגול וריענון מתמשך -
רק ככה הם נשארים חיים, רלוונטיים, ובעיקר, מיושמים.

הרצוג פוקס נאמן - מתמחים Herzog Fox & Neeman
Azhar Saadi Noa HaCohen

Address

חוצות שפיים
Shefayim

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי:

Share