אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי

  • Home
  • Israel
  • Shefayim
  • אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי
Directions Website Contact the organization

אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, Nonprofit Organization, חוצות שפיים, Shefayim.

aChord Center was established in response to the field's need for practical knowledge and innovative tools to best deal with psychological barriers in intergroup relations.

איך מוצאים נקודת איזון כשהמציאות סביבנו לא מפסיקה להשתנות? השבוע יצאנו צוות מרכז אקורד ליומיים של ריטריט בגליל המערבי. ה...
03/11/2026

איך מוצאים נקודת איזון כשהמציאות סביבנו לא מפסיקה להשתנות?

השבוע יצאנו צוות מרכז אקורד ליומיים של ריטריט בגליל המערבי. הזדמנות לצאת מהשגרה, להחליף את חדרי הישיבות בנוף אחר, ולפגוש את האנשים שאנחנו עובדים איתם גם מחוץ למסגרת העבודה.

טיילנו בסמטאות עכו, בין סיפורים, תקופות ומאבקים שעיצבו את פניה של העיר לאורך אלפי שנים. המשכנו לשבי ציון, שם נהנינו מהים, מארוחות משותפות, מסדנת סאונד הילינג ויוגה. למחרת הגענו לעין חרדלית אזר בנחל כזיב לסדנת איזון אבנים, שבה גילינו כמה סבלנות, ניסוי וטעייה נדרשים כדי לגרום לאבנים לעמוד זו על גבי זו, בלי דבק ובלי תמיכה.

כמובן הקדשנו זמן גם לחשיבה משותפת על אקורד, על האתגרים, החששות וההזדמנויות שעומדים בפנינו כעת, לאחר הבחירות. שאלנו את עצמנו מה אנחנו רוצים לשמר ואסור לנו לאבד דווקא עכשיו, מה אנחנו עושים מתוך הרגל והיינו רוצים לשנות, ואילו שאלות אנחנו חוששים לשאול, אבל חשוב שנעז לשאול.
ובין לבין היו הרבה שיחות, צחוקים והזדמנויות להכיר צדדים חדשים באנשים שאנחנו פוגשים מדי יום.

באקורד אנחנו עוסקים בכל יום בשאלה איך יוצרים חיבורים בין אנשים וקבוצות, גם במציאות של מתחים, עוינות ונקודות מבט שונות.
העיתוי של הריטריט, בימים שאחרי הבחירות, הנכיח את הרלוונטיות של השאלה הזו.
בתקופה שבה הקיטוב הרגשי מעמיק, והשיח הציבורי רווי גם בהסתה ובגזענות, היכולת להיפגש, להקשיב ולפעול יחד אינה מובנת מאליה. היומיים האלה היו הזדמנות להשקיע גם ביחסים בתוך הצוות המגוון שלנו, להעמיק את ההיכרות ולחזק את הבסיס לעבודה המשותפת, גם כשלא כולנו חושבים או מרגישים אותו הדבר.

חזרנו לשגרה עם חוויות משותפות, כמה כישורים חדשים באיזון אבנים ועוד היכרות עם האנשים שמאחורי התפקידים.

תודה גדולה לצוות המארגן ולמנהלת משאבי אנוש, עינת בר אילן האלופה, שהובילה את התכנון והארגון וחשבה על כל פרט, עד רמת השוקולד שחיכה לכולנו על המיטה 💚

איך ממשיכים מכאן? האם אפשר לרפא את הקרע בחברה הישראלית?ביום שישי הקרוב ישתתף פרופ' ערן הלפרין, יו"ר מרכז אקורד, במפגש בנ...
02/11/2026

איך ממשיכים מכאן? האם אפשר לרפא את הקרע בחברה הישראלית?

ביום שישי הקרוב ישתתף פרופ' ערן הלפרין, יו"ר מרכז אקורד, במפגש בנושא קיטוב, במסגרת סדרת מפגשים חדשה של משכנות שאננים וקרן קונרד אדנאואר בישראל, המביאה מבט עומק על סדר היום בישראל.

המפגש הראשון יעסוק ב"קיטוב", אחת המילים המדוברות ביותר במערכת הבחירות הנוכחית. אסף ליברמן יארח בו שני דוברים שמקדישים את פועלם להבנת הקרע בחברה הישראלית: חן ארצי סרור, עיתונאית "ידיעות אחרונות" ומנהלת תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית, שפרסמה ב-2025 את ספרה "שבט אחים - מערכת הפעלה חדשה לישראל" (בשיתוף עמיחי דנינו), ועירן הלפרין, פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית ויו"ר מרכז אקורד, שפרסם בשנת 2024 את ספרו "אזהרת שוליים - איך נתנו לשנאה ולקיצוניים לפרק אותנו (ואיך נבנה חזרה)".

דרך הפרספקטיבה של השניים ורגע אחרי הבחירות, ננסה להבין לאן הולכים מכאן, ואיך והאם ניתן לרפא את החברה הישראלית?

📅 6.11 | יום שישי | 10:00

📍 מרכז תרבות ורוח משכנות שאננים, רח׳ הצייר יעקב שטיינהרט 1, ירושלים ("משכנות שאננים" ב-Waze)

🎟️ לפרטים ולרכישת כרטיסים: https://tinyurl.com/ShishiActually
במיוחד לעוקבות ולעוקבים שלנו: כרטיס ב-25 ש"ח בלבד בהזנת קוד ההטבה שישי25 בעת הרכישה.

משכנות שאננים ∙ Mishkenot Sha'ananim

בובה ערבייה, בובה חילונית ובובה דתית נכנסות לגן. מי מהן תישאר במחסן?זו לא התחלה של בדיחה, אלא שאלה שממחישה אתגר אמיתי בג...
01/11/2026

בובה ערבייה, בובה חילונית ובובה דתית נכנסות לגן. מי מהן תישאר במחסן?

זו לא התחלה של בדיחה, אלא שאלה שממחישה אתגר אמיתי בגני הילדים: איך נותנים מקום לזהויות ולדרכי חיים שונות, גם כשהמפגש מעורר חששות והתנגדויות?

כבר בגיל צעיר ילדים נחשפים למסרים ולעמדות של סביבתם, ומתחילים לגבש עמדות כלפי הדומים והשונים מהם.

גישת "בובות הפרסונה" מציעה דרך לטפח סקרנות ואמפתיה כלפי האחר, לצד תחושת שייכות וגאווה בזהות האישית והקבוצתית.
לכל בובה יש שם, משפחה, תחביבים וסיפור חיים משלה. דרך שיחות, פעילויות ומפגשים חוזרים, הילדים מכירים דמויות מקבוצות שונות בחברה ומגלים גם חוויות ותחומי עניין משותפים.

אבל האתגר אינו רק של הילדים. לעיתים, המחנכות מתקשות להכניס לגן או לכיתה בובות המייצגות זהויות שונות משלהן. כך, המפגש עם הבובות מזמין גם את המבוגרים לבחון את העמדות והחששות שהם מעבירים לילדים.

יותר מ-400 מחנכות מהחברה היהודית והערבית כבר הוכשרו לעבודה בגישת בובות הפרסונה ולחינוך לזהות ולשייכות בגיל הרך. בכתבה חדשה ב"הארץ", ד"ר תמר ורטה-זהבי, חברה בצוות הפדגוגי של משחקים לעתיד במרכז אקורד, מספרת על המפגשים המפתיעים שנוצרים בגנים, על האתגרים שבדרך ועל ההזדמנות להתמודד עם דעות קדומות כבר בגיל הרך.

זו הזדמנות לומר תודה לחברות הצוות הפדגוגי של משחקים לעתיד - פרופ' מרגלית זיו, סועאד ספייה ח'טיב וד"ר תמר ורטה זהבי, למכשירות בגישת בובות הפרסונה ולמחנכות על הדרך המשותפת, שלעתים מפתיעה, לעיתים מרגשת ולעיתים מאתגרת.

לקריאת הכתבה המלאה ב"הארץ" 👇
https://achord.center/article_personadolls

Suaad Khatib-saffih Tamar Verete-zehavi Margalit Ziv
Reut Kidron Lima Abu Saleh משחקים לעתיד

4 מכל 10 עובדים בישראל מעדיפים לשמור מרחק מקצועי מעמיתים מהמחנה הפוליטי היריב. מחקר חדש שערכנו במחלקת תעסוקה במרכז אקורד...
29/10/2026

4 מכל 10 עובדים בישראל מעדיפים לשמור מרחק מקצועי מעמיתים מהמחנה הפוליטי היריב.

מחקר חדש שערכנו במחלקת תעסוקה במרכז אקורד חושף עד כמה הקיטוב הרגשי מחלחל למקומות העבודה: כמעט מחצית מהעובדים (49%) חשים תחושות שליליות כלפי עמיתים מהמחנה הפוליטי היריב, ו-34% חוששים מהשפעתם על הערכים התרבות הארגונית.

גם ביום שאחרי הבחירות, זהו אתגר שמנהלים ומנהלות חייבים להפסיק להתעלם ממנו.

לממצאים נוספים מהמחקר והמשמעות שלהם על ניהול הצוותים והארגון כנסו לטור דעה חדש של עינת לוי, מנהלת מחלקת תעסוקה באקורד, ודר' יעל אסטרייכר אשכנזי, מובילת המחקר שהתפרסם היום בכלכליסט

לקריאת הטור המלא:
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syfzn6h3fl

Einat Levy Yael Ostrricher Ashkenazy

האם אפשר להתחסן מפני מניפולציות פוליטיות? 🗳️הקלטה מזויפת שמתפרסמת ברגע האחרון, הודעה שקרית על שינוי מיקום הקלפי או ניסיו...
22/10/2026

האם אפשר להתחסן מפני מניפולציות פוליטיות? 🗳️

הקלטה מזויפת שמתפרסמת ברגע האחרון, הודעה שקרית על שינוי מיקום הקלפי או ניסיונות הפחדה ביום הבחירות. אלה לא תרחישים דמיוניים, אלא שיטות שכבר הופעלו במערכות בחירות בעולם כדי להשפיע על החלטות הבוחרים, לעורר פחד ובהלה ואפילו למנוע מהם להצביע.

בבחירות המקדימות בארה"ב ב-2024, מצביעים קיבלו שיחת טלפון בקולו של ג'ו ביידן שקראה להם לא להצביע. אלא שזה לא היה ביידן, קולו שוכפל באמצעות בינה מלאכותית. בבחירות בקנדה נשלחו למצביעים הודעות כוזבות שלפיהן הקלפיות שלהם הועברו למקום אחר.

אלה דוגמאות למהלכי הטעיה ושיבוש שעלולים להיות חלק מ"הפתעת אוקטובר", אירוע דרמטי שמתרחש סמוך לבחירות ועשוי להשפיע על דעת הקהל ועל ההצבעה ברגע האחרון.

🔎 אז איך אפשר להתכונן למניפולציות כאלו?

הפסיכולוגיה החברתית מציעה כלי חשוב: חיסון פסיכולוגי. בדומה לחיסון רפואי, חשיפה מוקדמת ומבוקרת לשיטות של הטעיה, הפחדה ושיבוש יכולה לעזור לנו לזהות אותן ברגע האמת, לבדוק את המידע ולפעול במקום להיבהל.

בטור חדש ל-N12, ד"ר קרן צוריאל, מנהלת תחום ייעוץ ופיתוח מתודולוגי במחלקה הציבורית במרכז אקורד, מסבירה למה עכשיו, רגע לפני הבחירות, חשוב להכיר את השיטות האלה, ואיך אפשר להיערך כדי להגן על הזכות של כולנו להצביע.

לקריאת הטור המלא:
https://www.mako.co.il/news-columns/2026_q4/Article-5258236ea1a51a1026.htm

לדבר או לשתוק? עבור עובדים מהחברה הערבית, בתקופת בחירות גם לשיחה פוליטית במטבחון עשוי להיות מחיר. בארגונים שבהם רוב יהוד...
21/10/2026

לדבר או לשתוק?
עבור עובדים מהחברה הערבית, בתקופת בחירות גם לשיחה פוליטית במטבחון עשוי להיות מחיר.
בארגונים שבהם רוב יהודי, שאלות של זהות, אמון ושייכות נעשות טעונות במיוחד, ולא תמיד מה שמתרחש מתחת לפני השטח גלוי למנהלים ולעמיתים.

ברקע עומדת הפגיעה המתמשכת באמון בין יהודים לערבים.
ניסיונות לפסול מפלגות ומועמדים ערבים בבחירות, לצד דה-לגיטימציה של הייצוג הערבי, עלולים להיחוות כערעור על זכותה של החברה הערבית להשתתף ולהשפיע על החיים הפוליטיים בישראל. כאשר גם מנהיגים יהודים שנתפסים כשותפים מעניקים לכך גיבוי, מתערערת הציפייה להוגנות והדדיות, ואיתה האמונה באפשרות לשותפות ערבית-יהודית אמיתית.

החוויה הזו מעלה שאלות גם במקום העבודה:
האם מכירים במה שאני חווה?האם אני שותף לגיטימי? האם יש מקום לנקודת המבט שלי ומה יהיה המחיר של להיות מי שאני?

יחסי הכוח בארגון מעצימים את הקושי.
הבעת עמדה מול מנהל או עמיתים עלולה לעורר חשש משיפוט ומפגיעה ביחסים המקצועיים. כך נוצר מלכוד: לדבר ולהסתכן בכך שיתייחסו אליך כנציג של ציבור שלם, או לשתוק ולהסתכן בכך שגם השתיקה תתפרש כעמדה.

אז מה מנהלים ומעסיקים יכולים לעשות?

🔹להכיר בהטרוגניות של קבוצת החוץ:
להיות מודעים לנטייה לתפוס את החברה הערבית כמקשה אחת, ולזכור שמתקיים בה מגוון של עמדות, זהויות ותפיסות פוליטיות, גם בקרב מי שחולקים חוויות ותחושות דומות.

🔹 להתעניין בלי לדחוק:
להציע שיחה אישית על האופן שבו התקופה משפיעה על החוויה בעבודה, ולהשאיר לעובד שליטה בשאלה אם וכמה לשתף.

🔹 לפגוש אדם, לא נציג:
להימנע מייחוס עמדות לפי השתייכות קבוצתית ומציפייה שעובד יסביר או יצדיק עמדה של מפלגה, מנהיג או ציבור.

🔹 לחזק שייכות ללא תנאי:
לעצור הכללות ואמירות פוגעניות, ולאפשר מחלוקות בלי להפוך אותן למבחן נאמנות או למחסום בפני השתלבות והשפעה בארגון.

🔹להקשיב מתוך סקרנות:
כשמתפתח שיח פוליטי, לעודד הקשבה מתוך פתיחות והכרה בכך שאנחנו לא מכירים את נקודת המבט המלאה של האחר.

השורה התחתונה:
ההיכרות היומיומית שלנו עם עובדים לא חושפת בהכרח את מלוא החוויה שלהם. נכונות לקחת את נקודת המבט שלהם, ללמוד, לשאול ולהקשיב, לצד התנהלות ניהולית הוגנת ועקבית, יכולה לחזק את האמון בשותפות בתוך מקום העבודה, דווקא כשהוא מתערער מחוצה לו.

70% מהסטודנטים הערבים מרגישים שהם יכולים להצליח במוסד האקדמי שבו הם לומדים. אבל רק 37% מרגישים במידה גבוהה שהזהות שלהם מ...
15/10/2026

70% מהסטודנטים הערבים מרגישים שהם יכולים להצליח במוסד האקדמי שבו הם לומדים. אבל רק 37% מרגישים במידה גבוהה שהזהות שלהם מתקבלת בו.

אנחנו מגדירים את הנתון הזה כפרדוקס שייכות: אפשר להרגיש שייכות למוסד ולהאמין שאפשר להצליח בו, ובו בזמן להרגיש שאין בו מספיק מקום לזהות שלך.

הפער הזה הוא אחד הממצאים הבולטים במחקר חדש שערכנו במרכז אקורד בקרב 837 סטודנטיות וסטודנטים יהודים וערבים לתואר ראשון לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית.

המחקר מספק תמונת מצב עדכנית, מורכבת ואף מטרידה, על החיים המשותפים בקמפוס: שייכות והצלחה, קבלת זהות, הרצון למפגשים בין סטודנטים יהודים וערבים, וחששות לקראת תקופת הבחירות.

המחקר מצביע גם על מה שעשוי לחזק את הקשר בין הקבוצות בקמפוס:
מפגשים חיוביים בקמפוס בין יהודים וערבים מחזקים את הרצון לקשר. מחצית מהסטודנטים והסטודנטיות היהודים שחוו מפגשים חיוביים רוצים לחזק את הקשר עם סטודנטים ערבים, לעומת עשירית בלבד בקרב מי שכמעט לא נפגשו איתם.

למה זה חשוב?
כי תחושת היכולת להצליח אינה עומדת בפני עצמה. בשתי הקבוצות היא קשורה לשייכות, לקבלת הזהות ולייצוג שלה, וגם לאמון בכך שהמוסד יפעל במקרה של איום, הטרדה או אפליה. מי שמסתירים חלק מהזהות שלהם או חווים מפגשים שליליים מדווחים גם על תחושת יכולת נמוכה יותר.

לקראת הבחירות, התמונה נעשית מורכבת יותר:

🔹 סטודנטיות וסטודנטים ערבים חוששים במידה גבוהה מאלימות כלפי קבוצתם בקמפוס פי שניים מיהודים.

🔹כ40% מכלל הסטודנטיות והסטודנטים נמנעים משיחות על פוליטיקה.

🔹43% מכלל הסטודנטיות והסטודנטים מצפים שהמוסד ידאג לשיח מכבד סביב הבחירות.

הממצאים האלה חשובים כי הם מאפשרים לראות גם את מה שלא תמיד נראה לעין בקמפוס: לא רק עימותים גלויים, אלא גם הסתרת זהות, הימנעות, פערים בתחושת הקבלה וחשש להביע את עצמך.

עבור מוסדות אקדמיים, זו קריאה לפעולה כבר עכשיו: לתת מקום לזהויות שונות, לחזק את תחושת השייכות, לקבוע כללים ברורים לשיח ולהבטיח שכל סטודנטית וסטודנט ידעו למי לפנות במקרה של פגיעה.

את ממצאי המחקר הצגנו בוובינר השנתי של תחום אקדמיה באקורד, לצד המלצות מעשיות להיערכות לתקופת הבחירות וגם לשבועות שאחריהן.

📊 מצגת ממצאי המחקר:
https://achord.center/academiasurvey_october2026
📘 מדריך להיערכות מוסדות אקדמיים לקראת הבחירות: https://achord.center/academia_elections
🎥 הקלטת הוובינר: https://achord.center/webinar_october2026

בתקופת בחירות, הפוליטיקה נכנסת לקמפוס, ואיתה גם המחלוקות. אבל איך מאפשרים למחלוקת להתקיים בלי שהיא תהפוך להדרה או הסלמה?...
14/10/2026

בתקופת בחירות, הפוליטיקה נכנסת לקמפוס, ואיתה גם המחלוקות.
אבל איך מאפשרים למחלוקת להתקיים בלי שהיא תהפוך להדרה או הסלמה? 🗳️

המטרה אינה למנוע שיח פוליטי, אלא ליצור את התנאים שיאפשרו לנהל אותו: לתת למוסדות ולמרצות ולמרצים כלים לשמור על גבולות השיח, לאפשר הבעת עמדות שונות ולדעת מתי וכיצד לפעול כשהדיון מסלים.

במאמר דעה חדש בכלכליסט, ד"ר מאיה דה פריס, מנהלת תחום אקדמיה במרכז אקורד, מציגה ממצאים מהמחקר החדש שלנו ואת האחריות של המוסדות האקדמיים להיערך לתקופת הבחירות.

במחקר השתתפו 837 סטודנטיות וסטודנטים יהודים וערבים לתואר ראשון. ביקשנו להבין כיצד הם חווים את היחסים בין הקבוצות בקמפוס ומה הם מצפים מהמוסדות האקדמיים בתקופה של מחלוקת וקיטוב.

כמה מהממצאים שחשוב שנכיר:

📊 כ-40% מהסטודנטים, יהודים וערבים כאחד, נמנעים במידה רבה משיחות פוליטיות עם סטודנטים אחרים.

📊 רק 37% מהסטודנטים הערבים מרגישים במידה גבוהה שזהותם מתקבלת במוסד האקדמי, לעומת 63% מהסטודנטים היהודים.
הפער הזה מזכיר שתקופת הבחירות פוגשת קמפוס שבו קבוצות שונות מגיעות מנקודות פתיחה שונות, עם חוויות שונות של שייכות, קבלה וביטחון להביע את עצמן.

📊 43% מהסטודנטים מצפים במידה גבוהה שהמוסד יעודד שיח מכבד סביב נושאים שעולים בתקופת הבחירות. אבל רק 20% חושבים במידה גבוהה שמרצים צריכים לעודד שיח על הבחירות בכיתות.
זה מסר חשוב. הסטודנטים לא אומרים: תכניסו יותר פוליטיקה לכל שיעור. הם אומרים משהו אחר: אל תשאירו אותנו לבד עם הפוליטיקה שכבר נכנסת לקמפוס.

הממצאים חושפים גם את מה שקיים בקמפוסים ולא נראה לעין: הסתרת זהות, שתיקה, הימנעות משיח פוליטי ופערים עצומים בתחושת השייכות. הם מספקים בסיס מחקרי חשוב להיערכות המוסדות האקדמיים לקראת תקופת הבחירות.

במאמר, ד"ר דה-פריס מסבירה מה המוסדות האקדמיים יכולים לעשות כבר עכשיו: לקבוע כללים ברורים לשיח, להבטיח כתובת מוכרת לפנייה במקרה של פגיעה ולתת למרצות ולמרצים כלים לניהול מחלוקות בכיתה. היא מדגישה שהאתגר אינו למנוע מחלוקות בקמפוס, אלא לאפשר שיח ומחלוקות, ולאפשר לסטודנטיות וסטודנטים להביע עמדות שונות בלי לחשוש מפגיעה או מהדרה, ולהמשיך להרגיש שייכים.

מוזמנות ומוזמנים לקרוא את המאמר בכלכליסט: https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hk2d8iqoze

הממצאים זכו לסיקור גם ב"ישראל היום": https://www.israelhayom.co.il/news/education/article/21614072

בנוסף, אתמול קיימנו וובינר בנושא "הקמפוס בשנת בחירות", בו הוצגו ממצאי המחקר ודיברנו על האתגרים והכלים להיערכות של מוסדות אקדמיים לתקופה הקרובה. לצפייה: https://achord.center/webinar_october2026

כשהידע שאנחנו מפתחים הופך לתשתית לעשייה של אחרים - זו השפעה! ✨ שמחים וגאים לראות שמכון אבני ראשה, הפועל עם מנהלות ומנהלי...
11/10/2026

כשהידע שאנחנו מפתחים הופך לתשתית לעשייה של אחרים - זו השפעה! ✨

שמחים וגאים לראות שמכון אבני ראשה, הפועל עם מנהלות ומנהלי בתי ספר ברחבי הארץ לקידום מנהיגות בית ספרית, פרסם דף המלצות לקראת הבחירות לכנסת המבוסס על מסמך "לקראת הבחירות" שפיתחנו במרכז אקורד.

המלצות שפיתחנו כדי לסייע למוסדות אקדמיים להיערך לתקופת הבחירות הותאמו לאתגרים בבתי הספר: איך לאפשר שיח ומחלוקת פוליטית, לשמור על הביטחון והשייכות של כולם, לזהות מתחים ולהיערך גם ליום שאחרי הבחירות. הדף מפנה גם למודל הרמזור של אקורד, המסייע להבחין בין שיח לגיטימי לבין הסתה, גזענות ואלימות.

💛 משמח במיוחד לראות שעקרונות וכלים שפותחו עבור הקמפוס רלוונטיים גם לבתי הספר, ושבאמצעות אבני ראשה הם יכולים להגיע למנהלות ומנהלי בתי ספר ברחבי הארץ, מי שמעצבים בפועל את האקלים הבית-ספרי ואת האופן שבו צוותים ותלמידים מתמודדים עם מחלוקת, מתחים ויחסים בין קבוצות.

זו בדיוק ההשפעה שאנחנו שואפים אליה: שהידע שאנחנו מפתחים ישמש עוד אנשי ונשות מקצוע בהתמודדות עם האתגרים במרחבים שהם מובילים.

🔗 מסמך "לקראת הבחירות" - המלצות תחום אקדמיה באקורד: https://achord.center/academia_elections

🔗 להמלצות של אבני ראשה לבתי הספר:
https://avneyrosha.org.il/wp-content/uploads/2026/09/Lanes-and-warning-signs.pdf

אבני ראשה - המכון למנהיגות בית ספרית

(ערבית אחרי עברית) הבחירות לכנסת מתקרבות, וגם ילדים וילדות מרגישים שמשהו קורה סביבם.🗳️הם שומעים שיחות בבית וברחוב, נחשפי...
08/10/2026

(ערבית אחרי עברית)
הבחירות לכנסת מתקרבות, וגם ילדים וילדות מרגישים שמשהו קורה סביבם.🗳️
הם שומעים שיחות בבית וברחוב, נחשפים למילים ולמסרים שלא תמיד מובנים להם, ולעיתים גם פוגשים מחלוקות, חששות וטונים פחות נעימים.

אבל תקופת הבחירות יכולה להיות גם הזדמנות חינוכית: לדבר עם ילדים, באופן שמותאם לעולמם, על בחירה, הוגנות, ריבוי דעות, הקשבה, חשיבותו של כל קול ומנהיגות שמבקשת לדאוג לכולם.

🧸 באתר "משחקים לעתיד" ריכזנו לקראת בחירות 2026 מגוון סיפורונים, הצעות לשיחה ופעילויות מתכללות בכיתות ובגנים, המבוססים על גישת בובות הפרסונה. בובות הפרסונה מדמות ילדים וילדות מרקעים חברתיים-תרבותיים שונים בישראל, איתן, ילדים פוגשים מצבים, רגשות ודילמות מהחיים, ויכולים לחשוב ולשוחח עליהם יחד, באופן פתוח ומותאם גיל.

החומרים מחברים בין הרעיונות הגדולים של דמוקרטיה לבין מצבים שילדים מכירים מהגן, מהכיתה, מהמשפחה ומהחיים סביבם.

הם מיועדים בעיקר לגננות, למחנכות ולצוותים בכיתות הראשונות של בית הספר, אבל יכולים לעניין כל מי שעוסק בחינוך ובשאלה איך מתחילים לבנות כבר בגיל צעיר תשתית לחיים משותפים בחברה דמוקרטית, מגוונת והוגנת.

וגם אם אין אצלכם/ן בובות פרסונה, אפשר להשתמש ברעיונות ובפעילויות בפני עצמם!
לכל החומרים לקראת הבחירות 👇
https://www.g4f.co.il/category/%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-2026/

مع اقتراب موعد انتخابات الكنيست، بات الأطفال أيضًا يشعرون بأن شيئًا ما يحدث من حولهم.🗳️
فهم يسمعون الأحاديث حول الانتخابات في المنزل وفي الشارع، وينكشفون على كلمات ومضامين ليست مفهومةً دائمًا بالنسبة إليهم، ويشهدون أحيانًا خلافات ومخاوف ونبرات حديث غير لطيفة.

لكن من شأن فترة الانتخابات أن تكون أيضًا فرصة تربوية: فرصة للحديث مع الأطفال، بصورة تلائم عوالمهم، بشأن الاختيار، والإنصاف، وتعدّد الآراء، والإصغاء، وأهمية كل صوت، وحول القيادة التي تسعى للاهتمام بالجميع.

🧸 في موقع "ألعاب للمستقبل"، وتحضيرا لانتخابات العام 2026، قمنا بتجميع تشكيلة متنوعة من القصص القصيرة، والمقترحات لإجراء حوارات، والأنشطة المتكاملة التي يمكن تنفيذها في الصفوف ورياض الأطفال، والمبنية على نهج دمى البيرسونا. إذ تحاكي دمى البيرسونا أطفالًا متحدرين من خلفيات اجتماعية وثقافية مختلفة في إسرائيل. ومن خلال هذه الدمى،يتعرّف الأطفال إلى مواقف ومشاعر ومعضلات من الحياة اليومية، ويمكنهم التفكير فيها والتحدّث عنها معًا بصورة منفتحة وملائمة لأعمارهم.

تربط هذه المواد بين الأفكار الديمقراطية الكبرى وبين مواقف يعرفها الأطفال من الروضة، والمدرسة، والأسرة، والحياة المحيطة بهم.

هذه المواد موجّهة أساسًا إلى مربيات رياض الأطفال، والمربيات، والطواقم التربوية في الصفوف الأولى من المدرسة، لكنها قد تهمّ أيضًا كل من يعمل في مجال التربية ويهتم بالسؤال: كيف يمكننا، منذ سن مبكرة، أن نبدأ ببناء أسس للحياة المشتركة في مجتمع ديمقراطي ومتنوّع وعادل؟

وحتى إن لم تكن لديكم دمى بيرسونا، فلا يزال بإمكانكم استخدام الأفكار والأنشطة بحد ذاتها!
للاطلاع على جميع المواد التي أعددناها تحضيرًا للانتخابات 👇
https://www.g4f.co.il/ar/category/%d8%a7%d9%86%d8%aa%d8%ae%d8%a7%d8%a8%d8%a7%d8%aa-2026/

Address

חוצות שפיים
Shefayim

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to אקורד - aChord - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי:

Shortcuts

Share