03/11/2026
איך מוצאים נקודת איזון כשהמציאות סביבנו לא מפסיקה להשתנות?
השבוע יצאנו צוות מרכז אקורד ליומיים של ריטריט בגליל המערבי. הזדמנות לצאת מהשגרה, להחליף את חדרי הישיבות בנוף אחר, ולפגוש את האנשים שאנחנו עובדים איתם גם מחוץ למסגרת העבודה.
טיילנו בסמטאות עכו, בין סיפורים, תקופות ומאבקים שעיצבו את פניה של העיר לאורך אלפי שנים. המשכנו לשבי ציון, שם נהנינו מהים, מארוחות משותפות, מסדנת סאונד הילינג ויוגה. למחרת הגענו לעין חרדלית אזר בנחל כזיב לסדנת איזון אבנים, שבה גילינו כמה סבלנות, ניסוי וטעייה נדרשים כדי לגרום לאבנים לעמוד זו על גבי זו, בלי דבק ובלי תמיכה.
כמובן הקדשנו זמן גם לחשיבה משותפת על אקורד, על האתגרים, החששות וההזדמנויות שעומדים בפנינו כעת, לאחר הבחירות. שאלנו את עצמנו מה אנחנו רוצים לשמר ואסור לנו לאבד דווקא עכשיו, מה אנחנו עושים מתוך הרגל והיינו רוצים לשנות, ואילו שאלות אנחנו חוששים לשאול, אבל חשוב שנעז לשאול.
ובין לבין היו הרבה שיחות, צחוקים והזדמנויות להכיר צדדים חדשים באנשים שאנחנו פוגשים מדי יום.
באקורד אנחנו עוסקים בכל יום בשאלה איך יוצרים חיבורים בין אנשים וקבוצות, גם במציאות של מתחים, עוינות ונקודות מבט שונות.
העיתוי של הריטריט, בימים שאחרי הבחירות, הנכיח את הרלוונטיות של השאלה הזו.
בתקופה שבה הקיטוב הרגשי מעמיק, והשיח הציבורי רווי גם בהסתה ובגזענות, היכולת להיפגש, להקשיב ולפעול יחד אינה מובנת מאליה. היומיים האלה היו הזדמנות להשקיע גם ביחסים בתוך הצוות המגוון שלנו, להעמיק את ההיכרות ולחזק את הבסיס לעבודה המשותפת, גם כשלא כולנו חושבים או מרגישים אותו הדבר.
חזרנו לשגרה עם חוויות משותפות, כמה כישורים חדשים באיזון אבנים ועוד היכרות עם האנשים שמאחורי התפקידים.
תודה גדולה לצוות המארגן ולמנהלת משאבי אנוש, עינת בר אילן האלופה, שהובילה את התכנון והארגון וחשבה על כל פרט, עד רמת השוקולד שחיכה לכולנו על המיטה 💚