07/05/2026
אחרי 4.5 שנים בג׳סטה, קיבלתי את הסיבה למה.
הסיפור הזה הוא אחד הסיפורים הכי מיוחדים שפגשתי בעצמי ומניח שגם אתם.
4 חודשים אחרי שפתחנו את ג׳סטה, שאז עוד הייתה רק פרויקט חמוד בין עבודות מזדמנות, קיבלתי שיחת טלפון מנער מקסים, מתנדב בעמותה שלנו.
השיחה הראשונה הלכה בערך כך: היינו במדינייט (סופרמרקט קטן ברחובות), פגשנו בחור מבוגר שביקש עזרה בסופר, עזרנו ללוות אותו עם השקיות עד הבית (מרחק של 400 מטר הליכה) וכשהגענו, גילינו שהוא גר ביחידת דיור מאחורי גן ילדים.
יום לאחר מכן הגעתי לראות וברגע אחד נחרדתי. לא נחשפתי אז לשום בית כזה, הייתי בן 21 והייתי בהלם שנערים נכנסו לראות בית כזה בעצמם. הבית בגודל 15 מ״ר, כולל בו סלון, שירוקלחת, מטבח קטן וכמובן ללא חדר שינה. סטודיו זו מילה מחמיאה. הכניסה לדלת שלו הייתה סבוכה בעשביה בגובה 2 מטר שצריך לפלס את הדרך כדי להיכנס אליו.
ראובן, בן 70, שעלה לפני 50 שנה לבד מארגנטינה, עבד הרבה שנים באילת ולאחר מכן ברחובות בעבודות משתנות ותמיד חיפש את הבית, תחושת השייכות, לצחוק יחד, לאכול יחד , לאהוב. ופתאום- זה קרה.
5 ימים אחרי שהכרנו כבר הייתה ההתנדבות הקבוצתית השנייה אי פעם בעמותה, שהפכו את הגינה שלו למקום מיוחד לשהות בו, לאחר מכן החלפת זגוגיות בחלונות, התקנת מזגן חדש, החלפת דלת הכניסה, מכונת כביסה חדשה, צביעת הסורגים בבית, סידור וניקיון הבית.
הרגע הכי מרגש, היה במרץ 2023, שפתאום ראובן זכה לשיניים תותבות מותאמות מד״ר רפפורט אחרי 17 שנה שהיה פשוטו כמשמעו- ללא שיניים כלל.
במשך התקופה הזו- בני הנוער היו העוגן שלו. מגיעים כל שבוע, לרוב כמה פעמים בשבוע, נפגשים לפטפט, נוסעים לטייל, אוכלים יחד. את יום ההולדת של ראובן באותה השנה – הוא חגג בעל האש בביתו יחד עם 25 חברה צעירים שהרימו אותו 70 פעמים לכבוד יום הולדתו. זוכר כמה בכיתי לאחר מכן לראות את האנשים הכי טובים שפגשתי בחיי.
בני הנוער ליוו אותו בכל שלב, היו איתו לכל אורך הדרך.
כשהם כבר התגייסו לצבא, סופי השבוע היו הרגע לו ראובן מחכה בכיליון עיניים.
ואז, לפני כשנה וחצי, ראובן לקה באירוע מוחי ופונה לבית החולים. דווקא ברגע הזה, החברה המדהימים בג׳סטה הגיעו אליו לבקר, להוציא אותו לסיבוב בחוץ, לצחוק איתו, לתת לו חיים. לא עוד בחור באחורי גן ילדים, אלא אדם עתיר זכויות ועתיר משפחה אוהבת ומחבקת. בעת חזרתו הביתה, שילבנו מעבר לכך גם סיוע במזון על ידי מתנדבת מעוררת השראה בשיתוף מלא של מחלקת הרווחה המדהימה בעירנו.
המשך בתגובה הראשונה