Project 10K

24/05/2026

כשמדע פוגש יזמות – מאחורי הקלעים של פרויקט 10K🔬 🚀
חברי קהילת 10K, הנכם מוזמנים להאזין לפרק המרתק של ההסכת (פודקאסט) "נפלאות הבינה" . בפרק מתארחת ד"ר עדינה ויינברגר, מדענית סגל במעבדה של פרופ' ערן סגל ואחת הדמויות המרכזיות בהקמת הפרויקט שלנו.
עדינה לוקחת אותנו למסע אישי ומקצועי, החל מהמסלול האקדמי הלא-שגרתי שעברה ועד להחלטה הנועזת לקחת חלק בהקמת מערך מחקר קליני בבני אדם ללא ניסיון קודם בתחום. בשיחה עדינה מסבירה כיצד המטרה המחקרית שלנו היא לרתום את הבינה המלאכותית על מאגרי הדאטה שנאספים, כדי לזהות סממנים מוקדמים למחלות שנים לפני התפרצותן, ומציגה הצצה למחקרים החדישים ביותר שנמצאים בפיתוח – החל מהפוטנציאל לניבוי מדדי לחץ דם דרך ניתוח תנועה, ועד לשימוש במודלי AI מתקדמים (Foundation Models) לפיתוח "שעונים ביולוגיים" מחקריים, במטרה להעריך את קצב ההזדקנות ואת הגיל הביולוגי בהשוואה לגיל הכרונולוגי.
הפרק הזה הוא השראה אמיתית על הכוח של המדע לצאת מהמעבדה ולהשפיע ישירות על חיי האדם, והוא מדגיש את החשיבות העצומה של כל אחד ואחת מכם כמשתתפים במחקר.
הקישור לצפייה בפרק המלא ביוטיוב נמצא בתגובה הראשונה👇

#יזמות #מדע #בריאות

18/05/2026

11/05/2026

📢משתתפי מחקר 10K,אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה החודשית המקוונת שלנו בנושא הפרעות אכילה.
האם ידעתם שכ-5% מהאוכלוסייה בישראל מתמודדים עם הפרעות אכילה בדרגות שונות?
כדי להבין לעומק את הנושא החשוב הזה, אנו מארחים את גלית אלדרוטי, דיאטנית קלינית המטפלת בהפרעות אכילה מזה כ-30 שנה.
🖥 בהרצאתה, גלית משתפת אותנו באתגרים בזיהוי ובאבחון מוקדם של הפרעות אכילה וסוקרת את הסימנים המחשידים ונורות האזהרה שחשוב להכיר. גלית מסבירה על ההבדלים שבין דיאטה מאוזנת לבין הפרעות אכילה, ומסבירה כיצד ליווי מקצועי וטיפול נכון ובזמן הם המפתח להחלמה ולשיפור משמעותי באיכות החיים.
⬇️לצפייה בהרצאה כנסו לקישור שבתגובה הראשונה:

04/05/2026

📢סטרס הוא כנראה הגורם הסביבתי המשפיע ביותר על הבריאות שלנו – כך קובע פרופסור אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע וחוקר מוח בעל שם עולמי.
אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק מרתק בפודקאסט "תצפית על מכון ויצמן למדע", שבו יעל דן מראיינת את פרופ' חן על מנגנוני הלחץ במוח🧠 ובגוף.
בשיחה, פרופ' חן מסביר מדוע רמות הסוכר בדם עולות בזמן מתח וכיצד המוח מנהל את מערכות ההישרדות שלנו. כמו כן מפרט פרופ' חן על הקשר המרתק בין גנטיקה לסביבה ועל ה"חותם" שחוויות סטרס משאירות בתאי המוח.
הריאיון חושף ממצאים על הקשר שבין חשיפה מתמשכת ללחץ לבין התפתחות מחלות אוטו-אימוניות והפרעות קשב. לצד השפעות אלו, מוצעות גם דרכים מעשיות לשיפור החוסן, כמו פעילות גופנית ותמיכה חברתית.
האזנה לפרק היא הזדמנות להבין לעומק את המנגנונים הביולוגיים המשפיעים על איכות החיים שלנו.
הקישור לפרק נמצא בתגובה הראשונה👇

28/04/2026

💤 💤 משתתפי מחקר יקרים ויקרות, חלק בלתי נפרד מהמחקר שלנו הוא להבין איך הרגלי החיים משפיעים על הבריאות שלנו – והשינה היא אחד המדדים החשובים ביותר.
אז איך נראים הרגלי השינה של הקהילה שלנו? הנה הנתונים שעלו מהשאלונים שלכם.
אנחנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה מרתקת של פרופ' גיורא פילר, מומחה לרפואת שינה. בהרצאתו פרופ' פילר מרחיב על חשיבותה של שינה איכותית ונותן טיפים מעשיים לשדרוג איכות השינה.
לצפייה בהרצאה, הכנסו לקישור שבתגובה הראשונה 👇

26/04/2026

🫵 אתם שואלים – אנחנו עונים✍️
למה עושים בדיקת אולטרסאונד של עורקי הצוואר?
בבדיקה זו אנו מתמקדים במדידת עובי הדופן, בשונה מבדיקות אחרות המתקיימות במוסדות רפואיים, בהם נמדדת גם זרימת דם והיצרות של העורק.
האזור שאנחנו בודקים נחשב ל"רגיש" במיוחד לשינויים.
זיהוי מוקדם: עובי הדופן עוזר לנו לזהות סימנים ראשונים להצטברות משקעים (טרשת עורקים).
מבט לעתיד: זיהוי מוקדם של טרשת עוזר לנו להבין טוב יותר את הסיכון להיווצרות קרישי דם או אירועים מוחיים, במטרה למנוע אותם בעתיד.
הבדיקה במחקר הינה בדיקת אולטרסאונד, ולא בדיקת דופלר.
📢 חשוב לדעת לגבי התוצאות:
קביעת ערכי הנורמה לבדיקה היא מורכבת, ולא חד משמעית, ולכן, בדוח שתקבלו תוכלו לראות איפה אתם ממוקמים ביחס לשאר המשתתפים במחקר.
זהו כוחה של קהילה גדולה!
🙏תודה לכם על השותפות בדרך למניעת מחלות העתיד!

23/04/2026

🍽️ ב ת א ב ו ן🍴

09/04/2026

האם בדיקות הסוכר הרגילות שלכם מפספסות את התמונה המלאה? 📈
כולנו רגילים להסתכל על מדדים סטנדרטיים כמו סוכר בצום או HbA1c (ממוצע). אלו כלים חיוניים, אך מחקר חדש שהתבסס על נתוני פרויקט 10K ופורסם בכתב העת Nature Communications Medicine מציע זווית נוספת לניתוח נתוני סוכר רציפים (CGM).
המחקר מתמקד במדד שנקרא אוטוקורלציה (Autocorrelation), או בעברית: מתאם עצמי.
🔹 מה זה בעצם אומר? מתאם עצמי בודק את ה"זיכרון" של המערכת – כלומר, עד כמה רמת הסוכר שלנו עכשיו קשורה לרמה שהייתה לפני זמן קצר (למשל חצי שעה).
• במצב של ויסות יעיל: המערכת שומרת על עקביות וסדר. יש "זיכרון" חזק למצב הקודם, והשינויים הדרגתיים וצפויים (מתאם עצמי גבוה).
• כאשר המערכת המטבולית נחלשת: הגוף מתחיל "לשכוח" את האיזון. רמות הסוכר משתנות בצורה פחות צפויה ואקראית יותר ("כאוטית"), וזאת עוד לפני שהערכים עצמם חורגים מהטווח התקין.
מה מצאו החוקרים? אצל משתתפים עם רמות סוכר תקינות לחלוטין (נורמוגליקמיים), ירידה במדד ה"זיכרון" הזה נמצאה קשורה לסימנים מוקדמים של תנגודת לאינסולין, כבד שומני ושינויים בכלי הדם. הממצאים מצביעים על כך ששינויים בדינמיקה של הסוכר בדם עשויים להעיד על סיכון מטבולי עוד לפני שהמדדים הקלאסיים מצביעים על בעיה.
השלב הבא: החוקרים אף פיתחו כלי חישובי המאפשר להפיק את המדדים הללו מתוך נתוני הניטור הרציף.
חשוב להדגיש כי הממצאים נמצאים כרגע בשלב מחקרי וטרם נקבעו קריטריונים קליניים רשמיים, אך הם מהווים נדבך נוסף ביכולת שלנו להבין את המצב המטבולי של הגוף לעומק.
🔗הקישור למאמר שפורסם נמצא בתגובה הראשונה

29/03/2026

האם ניתן לנבא את הרכב חיידקי המעי לפי התזונה שלנו? 🦠💻
מחקר חדש ורחב היקף של חוקרים מהמעבדה שלנו, בהובלת הדוקטורנט תומר שגב, פורסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature Medicine ומציע מבט מרתק על הקשר שבין הרגלי אכילה לחיידקי המעי (מיקרוביום).
המחקר, שהתבסס על נתוני פרויקט K10 (עם למעלה מ-10,000 משתתפים), בוחן את היכולת להשתמש בכלים חישוביים כדי להבין את עולם החיידקים שבתוכנו:
🔍 מזון מעובד והמגוון של חיידקי המעי: הממצאים מצביעים על קשר חזק בין מידת העיבוד של המזון לבין ירידה במגוון החיידקים במעי. נראה כי מזונות אולטרה-מעובדים ודברי מאפה מסוימים נקשרים להרכב חיידקים דל יותר, מה שמדגיש את החשיבות האפשרית של צמצום מזון מעובד לשמירה על בריאות המעי.
המחקר אף הראה שהקשרים בין התזונה למיקרוביום נמשכים לאורך שנים.
🔮 הצצה אל העתיד - ניבוי מבוסס: AI החוקרים פיתחו מודל למידת מכונה שהצליח לנבא את שכיחותם של כ-92% ממיני החיידקים שנבדקו, על סמך דיווחי התזונה של המשתתפים במחקר.
🧬 צעד לכיוון תזונה מותאמת אישית: המחקר הציג מודל סימולציה ראשונית המדמה כיצד שינויים תזונתיים עשויים להשפיע על הרכב החיידקים, ודרכו על מדדי בריאות כמו תפקוד לב והשמנה.
ממצאי המחקר הם צעד משמעותי לקראת עתיד שבו תזונה מותאמת אישית תוכל לשפר את הרכב חיידקי המעי – ודרכו, את בריאותנו הכללית.
חשוב להדגיש:, מדובר במחקר המבוסס על מודלים של ניבוי ונדרשים שלבים מחקריים נוספים לפני שניתן יהיה ליישם את הממצאים בייעוץ קליני אישי.

לקריאת המאמר יש להכנס לקישור שבתגובה הראשונה: