בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל

בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל "בשער" מקדמת את תרומת האקדמיה לחברה הישראלית ולשגשוגה ופועלת להעמקת הקשר בין אנשי האקדמיה והקהילה.

20/05/2026

מפגש לכבוד פרופ' חגית מסר ירון, עם סיום כהונתה כיו"ר "בשער"
מנחה: פרופ’ שמעון ינקלביץ’, יו”ר פורום השכלה גבוהה, “בשער”
דברי פתיחה: ד”ר ורד אריאל נהרי, מנכ”לית “בשער”
תודות ליו”ר היוצאת בשם “בשער”: פרופ’ חנוך גוטפרוינד, לשעבר יו”ר “בשער” וממייסדיו
בהשתתפות:
פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מדע ותרבות בישראל בראי אתגרי התקופה
פרופ’ אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב אקדמיה בישראל בתקופת משבר – מבט של נשיא אוניברסיטה
פרופ’ חגית מסר ירון, לשעבר יו”ר “בשער” סיכום כהונה
פרופ’ מיכל נאמן, יו”ר “בשער”

עמדת "בשער" בנושא: כישלון החינוך המדעי בישראל – קריאה לפעולה דחופהתוצאות מבחן המיצ"ב במדעים, כפי שפורסמו בתקשורת, מציגות...
20/05/2026

עמדת "בשער" בנושא: כישלון החינוך המדעי בישראל – קריאה לפעולה דחופה

תוצאות מבחן המיצ"ב במדעים, כפי שפורסמו בתקשורת, מציגות תמונה מדאיגה ביותר: רק 3% מתלמידות ותלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות תכנית הלימודים של משרד החינוך, וכ־81 לא הגיעו אפילו לקרבת הסף הנדרש. תוצאה זו, גם אם יש השגות על המבחן עצמו, מייצגת מציאות עגומה ומסוכנת שאסור לעבור עליה לסדר היום.

נתונים אלה מצטרפים להישגים המדאיגים שהתפרסמו לאחרונה בקרב תלמידות ותלמידי כיתות ו' במתמטיקה ואנגלית, שבהם רק כ־36% עמדו ברף שקבע משרד החינוך, ותלמידות ותלמידי כיתות ט' בהם שיעור העמידה ברף באנגלית עמד על 22%. אם מוסיפים על כך את ההישגים המאוד ממוצעים במבחנים בינלאומיים כגון פיז"א, ואת הפערים הגדולים בין שכבות אוכלוסייה שונות – התמונה הכוללת קשה ביותר. זהו כישלון מהדהד של מערכת החינוך, המחייב בחינה מעמיקה של הפערים הסוציו-אקונומיים ומענה ממוקד להם.

ארגון "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מבקר נחרצות את ניסיונו של שר החינוך להסתיר את תוצאות מבחן המיצ"ב במדעים על ידי עיכוב פרסומן. במקום לעמוד בשקיפות מאחורי הנתונים ולהתמודד ביושר עם המשתמע מהם, בחר השר שלא לחשוף אותם לציבור. זאת אינה הדרך שתביא לתיקון.

מדינה בטוחה, משגשגת והישגית במאה ה־21 זקוקה להון אנושי עם בסיס חזק במדעים. לימודי ליבה באנגלית, מתמטיקה ומדעים הכרחיים לכלל התלמידות והתלמידים. בהעדרם לא תוכל המדינה לעמוד בחזית המדעית והטכנולוגית, על כל המשתמע מכך לביטחון לאומי, לצמיחה כלכלית ולחוסן חברתי, ולמענה על האתגרים הקיומיים שבפניהם אנו ניצבים.

האקדמיה הישראלית – האוניברסיטאות והמכללות, הפקולטות המדעיות, בתי הספר לחינוך והמכללות להוראה – חייבת להידרש לחשיבה מעמיקה בנושא. מוסדות אלה מכשירים את המורות והמורים, מפתחים את תכניות הלימוד ומייצרים את הידע הפדגוגי הנדרש לתיקון. ולכן, מעבר לביקורת נוקבת על משרד החינוך, קריאתנו לפעולה מופנית גם פנימה – להידרש לאתגר.

תלמידות ותלמידי בתי הספר הם הסטודנטיות והסטודנטים לעתיד, הם העתודה המחקרית האקדמית ואלו שיובילו את התעשיה עתירת הידע ואת מערכות הכלכלה והחברה במדינת ישראל. מכאן, ומהאחריות החברתית של האקדמיה, חובתה להידרש למצב הנוכחי, להשמיע קול ולתרום גם היא לתיקון.

אחת הסיבות המבניות המרכזיות למשבר היא המחסור החמור במורות ובמורים מוסמכים למדעים, מתמטיקה ואנגלית. על בתי הספר לחינוך והמכללות להוראה להציע דרכי פעולה להגדלה משמעותית של קיבולת הכשרת המורות והמורים במקצועות אלה, לשדרג את איכות ההכשרה ולפתח מסלולים מהירים המעודדים נשות ואנשי מקצוע מהתעשייה ומהאקדמיה המעוניינים בכך לעבור להוראה. במקביל, על הקהילה האקדמית לגשר בין הידע הפדגוגי המחקרי הקיים לבין הכיתה בפועל, ולהוביל פיילוטים מדידים בשיתוף משרד החינוך.

ארגון "בשער" קורא למערכת האקדמית ליטול יוזמה פעילה ולהציע, בדיאלוג עם משרד החינוך, תוכנית ממלכתית מבוססת מחקר שתביא לתיקון המצב הנוכחי.

על הממשלה להגדיל משמעותית את תקציב הכשרת המורות והמורים במדעים, במתמטיקה ובאנגלית, להשקיע בפיתוח תוכניות לימוד עדכניות בשיתוף המוסדות להשכלה גבוהה, וליצור מנגנון מימון ייעודי שיאפשר שיתוף פעולה מתמשך בין חוקרות וחוקרים אקדמיים לבתי ספר.

משרד החינוך חייב לפעול לקיום מערכת לימודים ממלכתית אחת שתבטיח לימודי ליבה ברמה ראויה לכלל התלמידות והתלמידים, תוך חשיבה מחודשת על תכני ואופן הוראת המדעים. בין היתר יש לבנות מאגר מורות ומורים איכותי עם תגמול מתאים, תוך מיצוי הפוטנציאל הקיים של המורות והמורים הראויים מכלל המגזרים באוכלוסייה, ולהקים תשתיות לימוד ראויות בבתי הספר.

נושא החינוך בישראל – הלימודים בכלל ולימודי הליבה בפרט –, הוא נושא קריטי שאינו זוכה להד הציבורי הראוי לו. הזמן לפעול הוא עכשיו – לפני שהפער בין ישראל לעולם המפותח יהפוך לבלתי ניתן לגישור.

ההידרדרות הנמשכת – בנפשנו היא.

19.5.26
----
לנייר העמדה באתר "בשער": https://tinyurl.com/3k5swy8s
עמוד ניירות העמדה באתר "בשער": https://www.bashaar.org.il/academia-community/forisraelisociety/positionpapers/

עמדת "בשער" בנושא: התנגדות להצעה לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה – מניעת השבתה פוליטית במוסדות מתוקצביםארגון "בשער – קהיל...
11/05/2026

עמדת "בשער" בנושא: התנגדות להצעה לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה –
מניעת השבתה פוליטית במוסדות מתוקצבים

ארגון "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל", קורא לשר החינוך לחזור בו מדרישתו מראשי המוסדות להשכלה גבוהה לחתום על מסמך שבו הם מתחייבים "לשמור על ניטרליות מוסדית ״בנושאים פוליטיים" ודורש מהממשלה לגלות אחריות וממלכתיות ולא לקדם את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה – מניעת השבתה פוליטית במוסדות מתוקצבים*. דרישה זאת וחוק זה הינם פתח מסוכן למעורבות פוליטית שאינה ראויה במערכת ההשכלה הגבוהה. חופש הדיבור והחופש האקדמי הינם עקרונות יסוד החלים בין כתלי האקדמיה ואין להגבילם בשיקולים פוליטיים.

האקדמיה אינה מעורבת בהחלטות ״פוליטיות״. החלטות שהן "פוליטיות" במהותן, מאופיינות בכך שהן החלטות של הכנסת והממשלה, אשר עולות בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מדינת ישראל. המוסדות להשכלה גבוהה הם גופים "לא־פוליטיים", ולפיכך אינם אמורים לעסוק בהתנגדות להחלטות "פוליטיות", למשל בדרך של השבתה ואף לא בקביעת עמדה מוסדית ביחס אליהן. עד היום מערכת ההשכלה הגבוהה מעולם לא יצאה לשביתה או קבעה עמדה בנושאים פוליטיים כאלה!

מאידך, למוסדות האקדמיים מסור תפקיד מרכזי בהגנה על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית והיא חייבת להגיב על החלטות הפוגעות בעקרונות אלה. עקרונות היסוד של מדינת ישראל כוללים ארבעה מרכיבים עיקריים: קיום בחירות חופשיות וכלליות, שלטון החוק, הפרדת רשויות והגנה על זכויות האדם. המוסדות רשאים להפעיל את השפעתם הציבורית נגד החלטות של הכנסת והממשלה שסותרות את עקרונות היסוד הללו.

ההשכלה הגבוהה היא אחת מתשתיות היסוד של מדינה מודרנית ומשגשגת. האקדמיה מחויבת לערכים שיש להם הרבה מן המשותף עם ערכי הדמוקרטיה הליברלית. עקרונות יסוד אלה הם מהערכים המובילים את האקדמיה ואליהם היא מחויבת! מתוך מחויבות זו, ומתוך היותה אחד מעמודי התווך של החברה, האקדמיה אינה יכולה לבודד את עצמה במגדל שן – היא חייבת להגיב על נושאי שעה עקרוניים ומוסריים שנובעים מעקרונות אלה.
האקדמיה אינה עוסקת רק במחקר והוראה – הקנית ידע, אלא גם בהקניית ערכים והנחלתם.

על המוסדות האקדמיים החובה לפעול למניעת פגיעה בעקרונות היסוד שהם גם במהות האקדמיה, ובכלל זה החובה לנהוג בשוויון על בסיס לאום, מין ודת, החובה לכבד את חופש הביטוי, והחובה לכבד את שלטון החוק. לצערנו, בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכים מתעצמים שמבקשים לפגוע במודע בעקרונות וערכי יסוד אלה. נוצרת סכנה ממשית ליכולתם של המוסדות האקדמיים בישראל לפעול לקידום הידע האנושי. מניעתה של פגיעה כזו היא, לפיכך, אינטרס ראשון במעלה של המוסדות עצמם.

פגיעה בעקרונות היסוד מסכנת גם את קיומה של מדינת ישראל ועלולה לפגוע קשות באזרחיה ובתושביה. למוסדות להשכלה גבוהה אחריות מוסרית, לממש את השפעתם הציבורית ואת עצמאותם לפעולה, עד כדי השבתה במקרי קיצון, להגנה על ערכיהם ועל הדמוקרטיה הישראלית.

המשכיל בעת הזאת לא ידום !

10.5.2026
___________

*קישור לנייר העמדה וחומרים נלווים באתר "בשער": https://tinyurl.com/ymzbw6hu
קישור לניירות העמדה של "בשער": https://www.bashaar.org.il/academia-community/forisraelisociety/positionpapers/

עם מערכת הבחירות המתעצמת והולכת, ארגון "בשער" מפרסם קריאה פומבית לכל המפלגות, לאמץ עקרונות יסוד לחיזוק ההשכלה גבוהה כתנא...
07/05/2026

עם מערכת הבחירות המתעצמת והולכת, ארגון "בשער" מפרסם קריאה פומבית לכל המפלגות, לאמץ עקרונות יסוד לחיזוק ההשכלה גבוהה כתנאי הכרחי לחוסנה של מדינת ישראל:
ישראל חזקה = השכלה גבוהה חזקה ומחקר פורץ דרך.
מי שלא יאמצו את העקרונות וההמלצות שלנו ולא יקדמו את יישומן למעשה יפקירו את עתידה של מדינת ישראל.
👈קישור לנייר העמדה המלא: https://www.bashaar.org.il/2026/05/06/strong-academia_strong-israel_key-principles/

להלן תמצית נייר העמדה בנושא:
ישראל חזקה = השכלה גבוהה חזקה ומחקר פורץ דרך
קריאה לכל המפלגות לאמץ ולקדם עקרונות יסוד
למען ישראל חזקה, חופשית ויצירתית

עקרונות היסוד נשענים על ערכי מגילת העצמאות של מדינת ישראל:
חירות, שוויון, פתיחות לעולם ואחריות ממלכתית
השכלה גבוהה מצוינת היא אחד הכלים המרכזיים למימוש ערכים אלה

ההשכלה הגבוהה היא אחת מתשתיות היסוד של מדינה מודרנית, דמוקרטית, ליברלית, בטוחה ומשגשגת. היא מהווה נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה ויש לפעול לחיזוקה, מתוך תפיסה ממלכתית, דמוקרטית ארוכת טווח.

השכלה גבוהה איכותית היא תשתית לחוסן הלאומי של ישראל. היא מעצבת את ההון האנושי, את היכולת המדעית והטכנולוגית, את איכות הרפואה והחינוך, את התרבות האזרחית ואת יכולתה של המדינה לקבל החלטות על בסיס ידע, ראיות ואחריות. משום כך, טיפוח והעצמה של ההשכלה הגבוהה אינו עניין מגזרי אלא אינטרס ציבורי ולאומי בעל חשיבות עליונה.

ישראל זקוקה למערכת השכלה גבוהה מצוינת, עצמאית, נגישה ומחוברת לעולם. מערכת כזו נשענת על חופש אקדמי, על אוטונומיה מוסדית, על רגולציה מקצועית, על תקצוב יציב ועל מחויבות עמוקה למחקר בסיסי, להוראה איכותית, לאחריות ציבורית וליושרה מדעית.

עקרונות והמלצות עיקריות
1. השכלה גבוהה כבסיס לחוסן לאומי: אוניברסיטאות ומכללות, חוקרות וחוקרים, מרצות ומרצים, סטודנטיות וסטודנטים, הם מנוע מרכזי של חדשנות, צמיחה, בריאות, ביטחון, תרבות ומוביליות חברתית. לכן ישראל איתנה זקוקה לאקדמיה חזקה ותלויה בה.
2. טיפוח המחקר הבסיסי: מחקר בסיסי בכל תחומי הדעת הוא התשתית לפריצות הדרך של המחר. יש להבטיח לו תקצוב יציב ולהרחיב את ההשקעה בו. לצד זאת יש לחזק מנגנוני העברת ידע ושיתופי פעולה עם התעשייה והשירות הציבורי.
3. מדעי הרוח, החברה והאומנויות: מדעי הרוח, החברה, החינוך, המשפט והאומנויות חיוניים להבנת החברה, לעיצוב מדיניות ציבורית, לטיפוח אזרחות חושבת ולשמירה על חברה דמוקרטית וחופשית.
4. נגישות, פריפריה ושוויון הזדמנויות: יש לחזק את מוסדות ההשכלה הגבוהה בפריפריה, להרחיב מלגות, תוכניות הכנה, חונכות, הנגשה פיזית ודיגיטלית ושירותי מעטפת, כדי לאפשר ליותר צעירות וצעירים ללמוד ולהצליח בלי להתפשר על מצוינות אקדמית.
5. אקדמיה ישראלית פתוחה לעולם: שיתופי פעולה בינלאומיים, חילופי חוקרות וחוקרים, גישה לתשתיות ידע ותוכניות משותפות הם תנאי למצוינות. פתיחות האקדמיה הישראלית לעולם היא חלק מן האחריות הלאומית למעמדה הבינלאומי של ישראל.
6. חיזוק דור החוקרות והחוקרים הבא: יש לבנות מסלולי קליטה וקידום סדורים, לשפר תנאי העסקה ולהבטיח תשתיות מחקר ואופק מקצועי יציב לחוקרות ולחוקרים צעירים, לסגל זוטר ולמורות ומורים מן החוץ.
7. חופש אקדמי ואוטונומיה מוסדית: חופש מחקר, חופש הוראה, חופש ביטוי ואוטונומיה מוסדית הם תנאי לידע אמין, עצמאי ורלוונטי לציבור. המדינה חייבת להבטיח אחריות ושקיפות, אך עליה להמנע מלהתערב בתוכן האקדמי או בסדרי העדיפויות המחקריים מטעמים פוליטיים או זרים.
8. תקצוב יציב ומדיניות מבוססת ידע: מערכת ההשכלה הגבוהה זקוקה לאופק תקציבי רב־שנתי, לרגולציה מקצועית ולממשק הדוק עם הממשלה, הכנסת, הרשויות המקומיות ומערכת החינוך – שכן מדינה אחראית מקבלת החלטות על בסיס מחקר, נתונים וראיות.

👈קישור לנייר העמדה המלא: https://www.bashaar.org.il/2026/05/06/strong-academia_strong-israel_key-principles/

עמדת "בשער" בנושא: טרור יהודי בשטחי יהודה ושומרון – כתם מוסרי על כולנוארגון "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מגנה...
23/03/2026

עמדת "בשער" בנושא: טרור יהודי בשטחי יהודה ושומרון – כתם מוסרי על כולנו

ארגון "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מגנה בחריפות את גילויי הטרור, האלימות והפרעות שהתעצמו מאוד לאחרונה מצד תושבים יהודים בשטחי יהודה ושומרון, כלפי תושבים פלסטינים.

מעשי טרור יהודי אלו כוללים רציחות, השחתה וגזל של רכוש, השפלה וגירוש וזאת במטרה להגיע לטיהור אתני של אזורים שלמים.

מעשים אלו מנוגדים לחוק הבינלאומי שמדינת ישראל מחויבת לו כמו גם לחוק הישראלי. הם מטילים כתם מוסרי חמור על מדינת ישראל כאחראית לשלום כלל התושבים באזור, ועל כל אחד ואחת מאיתנו כאזרחי המדינה. ברמה המוסרית כולנו אחראים על מעשים נפשעים אלה.

"בשער" קורא לממשלת ישראל למלא בנחרצות את חובתה להגן על כל תושבי שטחי יהודה ושומרון ולגלות אפס סובלנות מול מעשים נפשעים אלו של טרור יהודי. כוחות הביטחון ומערכת המשפט חייבים למגר אותם בכל האמצעים העומדים לרשותם. גם בימי מלחמה אסור לאבד ערכי מוסר, זכויות אדם וצלם אנוש. אלה עומדים בבסיס קיומנו כמדינה דמוקרטית וליברלית.

"בשער" קורא למוסדות להשכלה גבוהה לנקוט עמדה מוסרית ברורה בנושא כפי שעשה הסנאט של אוניברסיטת תל-אביב*.

22.3.26

* הצהרת הסנאט של אוניברסיטת תל אביב: https://www.tau.ac.il/news/senate-declaration-22-3-26

נייר העמדה באתר "בשער": https://tinyurl.com/5n7mymh4

מפגש הפתיחה של הפורום להשכלה גבוהה שאמור היה להתקיים היום נדחה לאור המצב. נודיע בהמשך על המועד החדש.
22/03/2026

מפגש הפתיחה של הפורום להשכלה גבוהה שאמור היה להתקיים היום נדחה לאור המצב. נודיע בהמשך על המועד החדש.

👈זמינה לצפייה הקלטת מפגש "מעברים": "בשער", האקדמיה והמצב: פרופ' חגית מסר ירון, משוחחת עם פרופ' דוד לוי פאור עם סיום תפקי...
19/03/2026

👈זמינה לצפייה הקלטת מפגש "מעברים": "בשער", האקדמיה והמצב: פרופ' חגית מסר ירון, משוחחת עם פרופ' דוד לוי פאור עם סיום תפקידה כיו"ר "בשער" | 18.3.26

יום רביעי, ה 18 במרץ 2026, בשעה 18.00 ב 1 במרץ 2026 תסיים פרופ' חגית מסר-ירון כהונה בת קרוב לעשר שנים כיו"ר בשער. ארגון בשער נוסד בשנת 1999 ומאגד מעל 2000 ח...

חברות וחברי קהילת "בשער", יקרות ויקרים מאד, זהו מכתב פרידה, מאחר שביום ראשון ה־1.3.2026 סיימתי את כהונתי כיו"ר "בשער – ק...
08/03/2026

חברות וחברי קהילת "בשער", יקרות ויקרים מאד,

זהו מכתב פרידה, מאחר שביום ראשון ה־1.3.2026 סיימתי את כהונתי כיו"ר "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל". תכננתי מכתב אחר – אבל בנסיבות המצערות – בין אזעקות לדאגות – אתמקד ואקצר.

ארגון "בשער" הוקם לפני למעלה מחצי יובל, ואני מצרפת כתזכורת את תעודת רישומו כעמותה. במיוחד, שימו לב לרשימת המטרות שלשמן הוקם הארגון:

"מטרות העמותה העיקריות:
א. קידום ערכים ליברלים ואוניברסלים וערכי מורשת ישראל במדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות וחינוך הציבור למטרות אלה.
ב. הנחלת חשיבה מושכלת וביקורתית בכל תחומי החיים הציבוריים בישראל.
ג. קידום איכות המערכות החינוכיות, המדעיות והטכנולוגיות במדינת ישראל והבטחת עצמאותה של המערכת האוניברסיטאית והחופש האקדמי.
ד. השתתפות בשיח הציבורי על הזהות הישראלית והיהודית ומרקם היחסים בין ישראל לתפוצות.
ה. עידוד השיח והפעילות לצמצום פערים בין מגזרי האוכלוסיה וקידום הרחבת ההשכלה בישראל למגזרי האוכלוסיה השונים.
ו. הצבת השלום כמרכיב עוצמה בהוויה הישראלית לצד החינוך הבטחון והרווחה הציבורית.
ז. גיוס הקהילה האקדמית הישראלית למעורבות במדינה להשגת המטרות הנ"ל ועידוד חשיבה יצירתית בחיים הציבוריים".

כולנו בתחושה שמדינת ישראל דאז אינה המדינה דהיום, אך המטרות האלו נראות לי רלבנטיות מתמיד. בשנות כהונתי – בתקופה מאתגרת במיוחד – פעל הארגון בערוצים שונים למימוש מטרות אלו באמצעותכם – חברות וחברי הקהילה. לא תמיד הצלחנו, ולעתים חשנו תסכול, אך לא נחדול. כדברי המשורר (סמואל בקט):

Ever tried. / Ever failed. / No matter
Try again. / Fail again. / Fail better

ארגון "בשער" נרשם כעמותה ב־8.3.1999. ה־8 במרץ הוא יום האשה הבינלאומי. הארגון הובל בעבר ע"י ענקים, גברים, פרופ' זאב תדמור ופרופ' חנוך גוטפרוינד, ולפני למעלה מ־8 שנים קיבלתי על עצמי להיכנס לנעליהם הגדולות. ביחד עם דר' ורד אריאל-נהרי וכמה עשרות מתנדבים פעילים – חברים וחברות בגופים המנהלים ומובילי היוזמות השונות – עשינו לא מעט.

אני שמחה במיוחד להעביר השרביט לפרופ' מיכל נאמן ואני סמוכה ובטוחה שיחד עם ורד הן תובלנה הארגון על אלפי חברי הקהילות שמאוגדים בו להתמודדות עם האתגרים שלפנינו ולהמשך הגשמת מטרותיו. אני כמובן נשארת ב"בשער" ואסייע ככל שיתבקש.

מאחלת לכולנו ימים שקטים ורגועים.

שלכם,

פרופ' חגית מסר ירון

למכתב הכולל את המסמך הנלווה: https://www.bashaar.org.il/2026/03/08/farewell-hmy/

הזמנה מ"מעברים": יום שלישי ה־3.3.26 בשעה 18:00, בזום: פרופ' דוד לוי פאור ישוחח עם פרופ' חגית מסר ירון, היו"ר היוצאת של "...
26/02/2026

הזמנה מ"מעברים": יום שלישי ה־3.3.26 בשעה 18:00, בזום: פרופ' דוד לוי פאור ישוחח עם פרופ' חגית מסר ירון, היו"ר היוצאת של "בשער" על "בשער", על האקדמיה, על החיים האקדמיים, וכמובן על המצב ותיקונו. פרופ' לוי פאור יברך גם את פרופ' מיכל נאמן (מכון וייצמן) על כניסתה לתפקיד היו"ר ה־4 של "בשער".
קישור לזום האירוע: https://huji.zoom.us/j/85176789925?pwd=cE80SXN1MW5DeFI2VjBFMUN0NTczQT09

🤩כמובן שגם ב"בשער" יציינו את חלופי היו"ר באירוע מיוחד – פרטים בהמשך

עמדת "בשער" בנושא: קבלת החלטות משיקולים פוליטיים בנושאים הקשוריםבגופים אקדמיים מקצועייםארגון "בשער – קהילה אקדמית למען ה...
08/02/2026

עמדת "בשער" בנושא: קבלת החלטות משיקולים פוליטיים בנושאים הקשורים
בגופים אקדמיים מקצועיים

ארגון "בשער – קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מתריע נחרצות מפני קידום החלטות בנושאים הקשורים בגופים אקדמיים מקצועיים, משיקולים פוליטיים – החלטות שפוגעות בחוסן המדיני, המדעי והחברתי של המדינה. לאחרונה, אנחנו עדים להתגברות מגמה זאת על כל השלכותיה המדאיגות.

פרישה מארגון הבריאות העולמי* ומהסכם האקלים של האו״ם (הסכם פריז ואמנת המסגרת של האו״ם לשינויי אקלים) מהווה פגיעה ישירה בבריאות הציבור, בחקלאות ובאקולוגיה הסביבתית. גופים מקצועיים בארץ האמונים על נושאי בריאות וסביבה מתריעים על הנזקים הישירים וראוי שקולם הברור יישמע ויוביל במערך קבלת ההחלטות. נושאי בריאות הציבור, סביבה ואקלים הינם מטבעם נושאים גלובליים הדורשים הסכמות ושיתופי פעולה בינלאומיים. בצד הנזקים הישירים, התנתקות ממערכות מדעיות־מקצועיות בינלאומיות פוגעת במדינת ישראל וביכולתה לקיים מחקר חזיתי הנשען על מחקר ומאגרי מידע בינלאומיים ושיתופי פעולה מדעיים. בימים בהם מתגבר החרם הבינלאומי על מדינת ישראל בכלל ועל המערכת האקדמית והמחקר המדעי בפרט פרישוֹת כאלו הינן בבחינת ״יריה לעצמנו ברגל״.

הקמת רשות עתיקות חדשה** ״רשות מורשת יהודה ושומרון״ עם סמכויות רחבות בכל השטחים מכניסה את המחקר הארכאולוגי, שלא בטובתו, למגרש הפוליטי. התוצאה תהיה סיכון המחקר הארכאולוגי ובידודו הבינלאומי. על כך מתריעים גופי המחקר הארכיאולוגי הרלבנטיים.

ארגון "בשער" קורא לממשלת ישראל שלא לקדם את החקיקה בכל הנושאים האלו ובשכמותם. יש לדון לעומק בחוות דעתם של כל הגורמים המקצועיים ולהתייחס להמלצותיהם ולהתרעותיהם על הסכנות שבמהלכים אלה. שיקולים פוליטיים צרים שאינם מביאים בחשבון את מכלול ההשלכות יגרמו לנזקים שיקשה לתקנם, במיוחד כאשר מדינת ישראל נמצאת במאבק קשה למול מגמות מתרחבות של נידוי וחרמות.

8.2.2026

* ישבת ועדת הבריאות של הכנסת, 20.1.26 https://main.knesset.gov.il/apps/committees/2231/sessions/2238343
וגם: חדשות הכנסת מה-20.1.26https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press20012026v.aspx

** חדשות הכנסת מה-3.2.26: https://www.academy.ac.il/News/NewsItem.aspx?nodeId=837&id=3317
וגם: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את ההצעה להקים רשות עתיקות חדשה בגדה | נעה שפיגל, הארץ 3.2.26 https://www.haaretz.co.il/news/politics/2026-02-03/ty-article/.premium/0000019c-22f5-d6ab-a7df-bbfd7fb00000?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native

קישור לעמוד נייר העמדה באתר "בשער": https://tinyurl.com/3h69d6xx

Address

Ramat Gan

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to בשער-קהילה אקדמית למען החברה בישראל:

Share