SpaceIL

SpaceIL Landing the first Israeli spacecraft on the moon
(350)

אצל דרור פלוטניק - בן 41 מראש העין, נשוי להדר ואבא ליואב - האהבה לחלל התחילה כבר בכיתה ד'. מאז, המבט שלו נשאר מכוון למעל...
28/05/2026

אצל דרור פלוטניק - בן 41 מראש העין, נשוי להדר ואבא ליואב - האהבה לחלל התחילה כבר בכיתה ד'. מאז, המבט שלו נשאר מכוון למעלה. ✨

אחרי שנים בעולם ההייטק הפיננסי, דרור קיבל החלטה אמיצה: לעשות הסבה להוראה, ולחזור למקום שבו הלב שלו נמצא - עולמות המדע והחלל.

📐 מפינטק ועד בראשית:
בשנת 2019 דרור נחשף למסע של בראשית 1 ולחזון של המייסדים שלנו. המסר של המשימה - להעז לחלום רחוק, לנסות שוב ושוב ולא לוותר גם מול האתגרים הכי מורכבים - הפך עבורו למנוע של עשייה.
מאז ועד היום דרור הוא חלק בלתי נפרד ממשפחת המתנדבים של SpaceIL. הוא מוביל פעילויות חינוכיות וקהילתיות, ומנגיש את עולמות המדע והחלל לדור העתיד בגובה העיניים.

במקביל, החיבור של דרור לאקוסיסטם החלל בישראל רק הלך והעמיק:
בשנת 2021 הוא לקח חלק בתוכנית SpaceLab של קרן רמון ובפרויקט "רקיע", שם היה שותף לפיתוח הניסויים המדעיים שליוו את איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית. ב-2022 הוא גם ניהל פרויקט רחב במרכז המדעים בהרצליה (תב"ל/דוכיפת לשעבר).

להעביר את אפקט בראשית הלאה 🎓
היום, כשהוא מלמד פיזיקה וחלל בתיכונים ובמרכזי מחוננים, דרור סוגר מעגל מושלם. הוא לא רק מלמד נוסחאות, אלא מעביר לתלמידים שלו את הדבר החשוב ביותר: סקרנות מדעית, השראה ואת הזכות לחלום הכי רחוק שפשר - ולדעת שזה אפשרי.
"עבורי, המהלך כולו סימל את היכולת לחלום רחוק ולהמשיך לנסות - גם מול אתגרים גדולים."

דרור, תודה על ההשראה, הלב הענק והתרומה המטורפת שלך לקהילת החלל בישראל. אנחנו גאים שאתה איתנו במסע! 💙
באיזה גיל אתם נדבקתם בחיידק החלל, ומי היה הדמות שנתנה לכם השראה? ספרו לנו בתגובות! 💬

Dror Plotnik

#בראשית #חינוךחלל #מתנדבהחודש #חלל #מדעים #השראה

כשאתם חושבים על חקר החלל אתם בטח מדמיינים חלליות, לוויינים או רוברים שמסתובבים על פני השטח של המאדים. אבל מה לגבי מה שקו...
26/05/2026

כשאתם חושבים על חקר החלל אתם בטח מדמיינים חלליות, לוויינים או רוברים שמסתובבים על פני השטח של המאדים. אבל מה לגבי מה שקורה מתחת לקרקע, במקום שבו נמצאים אינספור משאבים נוספים?
הכירו את הסטארט-אפ הישראלי Solid Space, שלוקח את עולם הכרייה והמנהרות - ומטיס אותו ישר לתוך האקוסיסטם החללי.

איך הכל התחיל?
הרעיון נולד לפני כ-3 שנים, דווקא מתחת לאדמה של תל אביב, בפרויקט המורכב של מנהרות הקו האדום. שם עומר, מייסד החברה, הבין את האתגרים העצומים של עבודה בתת-קרקע.
במהלך המלחמה הצורך במכונות אוטונומיות ויעילות שיכולות לפעול במקומות מסוכנים ללא מגע יד אדם הפך לדחוף מתמיד, ובתחילת 2026 - Solid יצאה לדרך באופן רשמי.

רחפן תת-קרקעי? כן, קראתם נכון.
הצוות של Solid מפתח מכונה אוטונומית לחקר תת-קרקעי - תחשבו על זה כמו טורפדו חכם או רחפן שממש ”טס” בתוך האדמה. כדי להביא את הטכנולוגיה הזו לחלל ולפלנטות אחרות, Solid חברה לחממת התעשייה הישראלית Creation Space, וצירפה אליה את השמות המובילים בתחום: מומחה הרובוטיקה יוסי להד ופרופ' אמיר שפירא.
יחד, הם משלבים רובוטיקה, אוטומציה מתקדמת, גאו-הנדסה ומנהור כדי לבנות את התשתית לדור הבא של מושבות החלל. כי כדי להגיע רחוק, לפעמים צריך לדעת גם איך לחפור עמוק.

גאים לראות את החדשנות הישראלית פורצת דרך, ומאחלים לחברים ב-Solid המון בהצלחה בדרך לירח! 🛠️🌍🌙

אם יצא לכם פעם להציץ במפרט הטכני של מחשבי חלל, בטח הרמתם גבה: מעבדים שנראים חלשים, זיכרון מוגבל וביצועים שמזכירים עשורים...
24/05/2026

אם יצא לכם פעם להציץ במפרט הטכני של מחשבי חלל, בטח הרמתם גבה: מעבדים שנראים חלשים, זיכרון מוגבל וביצועים שמזכירים עשורים קודמים.
אבל זה לא קורה בגלל מחסור בתקציב - אלא בגלל אחד האויבים הגדולים של אלקטרוניקה בחלל: קרינה קוסמית.

כדי שרכיב חומרה ישרוד בחלל בלי לחוות שגיאות קריטיות שעלולות להכניס חללית ל-Safe Mode, הוא צריך לעבור תהליך ארוך ושמרני של הקשחת קרינה. והתוצאה? חלליות רבות טסות עם חומרה שמפגרת בשנים אחרי השוק האזרחי.
אבל עכשיו נאס״א עושה צעד גדול קדימה.

מעבדות JPL של נאס״א, בשיתוף חברת Microchip Technology, בוחנות את HPSC - דור חדש של מערכת-על-שבב שמיועדת למשימות חלל. הבדיקות החלו בפברואר, והתוצאות הראשוניות מרשימות במיוחד: השבב עובד כמתוכנן, ולפי נאס״א מציג ביצועים גבוהים עד פי 500 מהמעבדים מוקשחי-הקרינה שנמצאים כיום בשימוש. הצוות אפילו שלח דרכו אימייל חגיגי עם הכותרת: “Hello Universe”. 🚀

אז למה זה כל כך משמעותי?

אוטונומיה מבוססת AI:
במשימות לחלל העמוק - למשל למאדים או לירחים של צדק - זמן התקשורת עם כדור הארץ לא מאפשר שליטה בזמן אמת. כוח עיבוד מתקדם יאפשר לחלליות, רוברים ונחתות לנתח נתונים, לזהות תקלות ולקבל החלטות קריטיות בעצמן.

עיבוד נתונים בקצה:
במקום לשלוח לכדור הארץ כמויות עצומות של מידע גולמי, החללית תוכל לבצע ניתוח ראשוני בשטח ולשלוח רק את המידע החשוב ביותר - חיסכון אדיר בזמן, באנרגיה וברוחב פס.

לאחר השלמת הבדיקות וההסמכות, נאס״א מתכננת לשלב את הטכנולוגיה הזו במגוון משימות: מלוויינים במסלול נמוך, דרך גשושיות לחלל העמוק ועד מערכות במשימות מאוישות עתידיות.

⚙️ מהנדסים ואנשי חומרה בקהילה שלנו - איך הייתם מנצלים כוח עיבוד כזה? איזה מודל AI הייתם מטמיעים על החללית הבאה שתשוגר לחלל?

קציר בחלל: הפתרון למשבר האקלים נמצא בכלל למעלה? 🌾🚀חג שבועות הוא זמן מעולה לדבר על אחד האתגרים הגדולים של האנושות: איך נמ...
21/05/2026

קציר בחלל: הפתרון למשבר האקלים נמצא בכלל למעלה? 🌾🚀
חג שבועות הוא זמן מעולה לדבר על אחד האתגרים הגדולים של האנושות: איך נמשיך לגדל אוכל כשהתנאים מסביב משתנים?
מתברר שחלק מהפתרונות מפותחים בכלל 400 ק”מ מעלינו.

המחקר על כבר מזמן הפסיק להיות רק פתרון לארוחת הבוקר של אסטרונאוטים בדרך למאדים. פריצות הדרך שקורות כיום בחקלאות חלל, והטכנולוגיות שפותחו כדי לגדל צמחים בתנאי קיצון, עשויות לסייע לנו להתמודד עם משבר האקלים שקורה כאן בכדור הארץ.

אז איך זה עובד בפועל?

💧 חיסכון קיצוני במים: מערכות גידול מבוקרות כמו הידרופוניקה ואירופוניקה, שחלקן פותחו גם עבור משימות חלל, מסוגלות לגדל מזון עם הרבה פחות מים מהכמות הנדרשת בחקלאות המסורתית. הטכנולוגיות האלו עשויות לסייע במיוחד באזורים צחיחים שהולכים ומתפשטים בעולם.

🏙️ המהפכה האנכית: המחקר על גידול צמחים בסביבות סגורות וצפופות תרם להתפתחות תחום ה-Vertical Farming - חקלאות בשכבות בתוך ערים, שחוסכת שטחי אדמה ומאפשרת שליטה טובה יותר בתנאי הגידול.

🧬 זרעים בחלל: מדענים חוקרים כיצד תנאי חלל כמו מיקרו-כבידה וקרינה משפיעים על זרעים וצמחים, במטרה להבין טוב יותר איך לפתח זנים עמידים יותר לתנאי סביבה קיצוניים.

אז בזמן שאנחנו חוגגים עם הביכורים המסורתיים, בחממות המחקר כבר מפתחים את השלב הבא: מערכות חקלאיות חכמות, סגורות ויעילות יותר, שיכולות לעזור לנו לגדל מזון גם בעולם שמשתנה כל הזמן.
לכן, כשאנחנו חוגגים השנה את חג הקציר, אנחנו גם מסתכלים קדימה - אל הטכנולוגיות שעשויות לשמור על העולם שלנו ירוק, ואולי יצבעו בירוק עוד כמה עולמות בדרך.

חג שבועות לבן, טכנולוגי ושמח מכל משפחת SpaceIL! 🤍✨

#שבועות #חגשמח

“יש ארבעה בני אדם בתוך הפיקסלים האלה”הדימוי הזה אולי נראה כמו תקלה דיגיטלית או קובץ מטושטש, אבל הוא למעשה הישג טכנולוגי ...
19/05/2026

“יש ארבעה בני אדם בתוך הפיקסלים האלה”

הדימוי הזה אולי נראה כמו תקלה דיגיטלית או קובץ מטושטש, אבל הוא למעשה הישג טכנולוגי מטורף.
במהלך משימת ארטמיס 2, טלסקופ הרדיו הענק Green Bank הצליח “לנעול” על חללית האוריון ממרחק של יותר מ-343 אלף קילומטרים מכדור הארץ. מדובר בטלסקופ הרדיו המתכוונן הגדול בעולם.

הטלסקופ עקב אחרי החללית במשך 5 ימים רצופים ומדד את המהירות שלה בדיוק כמעט בלתי נתפס: סטייה של 0.2 מילימטר בשנייה בלבד לעומת החישובים של נאס”א. המדענים הסבירו שזה כמו מד מהירות ברכב שיודע לחשב את המהירות בדיוק של ארבע ספרות אחרי הנקודה העשרונית.

מעבר לדיוק המרשים, הניסוי הזה מוכיח שבעתיד רשתות רדאר וטלסקופים קרקעיים יוכלו לשמש כרשת ביטחון וגיבוי קריטית למשימות חלל עמוק, גם עבור סוכנויות חלל וגם עבור חברות חלל פרטיות.

אבל עם כל הכבוד למספרים ולמרחקים, המשפט של אחד המדענים בפרויקט מסכם את זה הכי טוב: “יש ארבעה אנשים בתוך הפיקסלים האלה”.
תזכורת מדהימה לכך שלפעמים כמה פיקסלים קטנים על מסך, יכולים לייצג את חזית היכולת האנושית כולה.

מכירים עוד חובבי חלל וטכנולוגיה שיעופו על הסיפור הזה? מוזמנים לשתף 🚀

מה קורה כשחלל וקהילה נפגשים? 🌌בשבוע שעבר כ-4,000 ילדים, בני נוער והורים הציפו את אירועי “Space Story” - יום החלל הארצי ב...
18/05/2026

מה קורה כשחלל וקהילה נפגשים? 🌌

בשבוע שעבר כ-4,000 ילדים, בני נוער והורים הציפו את אירועי “Space Story” - יום החלל הארצי בהובלת קהילת הורייזון של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ובשיתוף מלא עם התעשייה האווירית IAI.

ב-35 מוקדים בכל רחבי הארץ, המשתתפים פגשו מקרוב את חזית הטכנולוגיה וההשראה של תחום החלל בישראל: מהלוויינים שמהווים נכס אסטרטגי וביטחוני למדינה, דרך הסיפורים של אילן רמון ז”ל ואיתן סטיבה, ועד למשימת בראשית שלנו.

והחלק האהוב עלינו? לראות מקרוב את האנשים שגורמים לקסם הזה לקרות. גאים במתנדבות ובמתנדבים המדהימים של SpaceIL שהגיעו לשטח והעבירו הרצאות ופעילויות, ויחד עם עובדי התעשייה האווירית IAI, רפאל, Moonshot SpaceCampusIL של רקיע וחברי קהילת הורייזון, הדליקו אצל אלפי משתתפים את הניצוץ בעיניים.

הטירוף הזה בשטח רק מוכיח כמה הקהל הישראלי מרגיש בבית כשמדברים איתו על חלל, מדע וטכנולוגיה בגובה העיניים.

הספקתם לתפוס הרצאה של המתנדבים שלנו או לצאת לתצפית? ספרו לנו בתגובות איפה הייתם ומה הכי אהבתם 👇

התעשייה האווירית לישראל
Israel Space Agency
Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל הישראלית
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
משימת רקיע - Rakia Mission

הכיתה שלכם מוכנה למשימת הירח הבאה? 🌕🚀גם במערכת החינוך יודעים: העולם בחוץ טס קדימה. בינה מלאכותית, מערכות הנדסיות וניתוח ...
14/05/2026

הכיתה שלכם מוכנה למשימת הירח הבאה? 🌕🚀

גם במערכת החינוך יודעים: העולם בחוץ טס קדימה. בינה מלאכותית, מערכות הנדסיות וניתוח נתונים - אלה כבר לא מושגים ששמורים לאקדמיה ולתעשייה, אלה הכלים שהתלמידים שלכם צריכים להכיר, כבר עכשיו.
בתוכנית SPACEUP (התוכנית החינוכית של עמותת SpaceIL), אנחנו לא רק מלמדים על חלל - אנחנו מביאים את חדר הבקרה של “בראשית” ישירות לכיתה שלכם.

מה זה אומר בפועל?
✅הקניית מיומנויות למידה ושימוש בטכנולוגיה: שילוב כלי בינה מלאכותית מתקדמים בתהליכי התכנון והמחקר.
✅מחקר מהשטח: עבודה עם נתוני אמת ממשימות חלל.
✅חיבור לתעשייה: למידה מעמיקה על מערכות לוויין, חישוב מסלולים, שיגורים ואתגרים הנדסיים מורכבים.

התוכנית מיועדת לחטיבות ביניים ולתיכונים, כוללת הדרכה וליווי במהלך השנה ומאושרת גפ"ן (מספר 51472). התוכנית זמינה בעברית ובערבית.

⚡ הטבת רישום מוקדם: נרשמים למסלול PRO או Expert עד ה-1.7.26 ונהנים מ-15% הנחה!

אל תתנו לתלמידים שלכם להביט על העתיד מהצד - תנו להם להנדס אותו!
למידע נוסף והשארת פרטים היכנסו לאתר התוכנית - קישור בתגובה הראשונה 👇

#חינוך #חלל

יש משימות שנראות בלתי אפשריות - עד שהן קורות. 🚀במוצ"ש הקרוב, נועם בתן יעלה לבמה עם אותה רוח שהביאה אותנו עד לירח: הנחישו...
13/05/2026

יש משימות שנראות בלתי אפשריות - עד שהן קורות. 🚀

במוצ"ש הקרוב, נועם בתן יעלה לבמה עם אותה רוח שהביאה אותנו עד לירח: הנחישות להגיע הכי רחוק שיש, כנגד כל הסיכויים. גם אנחנו ב-SpaceIL יודעים דבר או שניים על לעמוד בלחץ של תחרות בזירה בינלאומית.

הכל התחיל מהחזון של שלושת המייסדים שלנו להשתתף בתחרות ה-Google Lunar XPRIZE; למרות שהתחרות הרשמית הסתיימה ללא זוכה במקום הראשון, היינו הנבחרת היחידה מבין 5 הפיינליסטיות שהמשיכה עד הסוף והגיעה לירח. זה היה הישג יוצא דופן, שאפילו זיכה אותנו בפרס ה-Moonshot Award המיוחד על סך מיליון דולר, כהוקרה על הנחישות, ועל העובדה שכמעט נגענו בלבנה.

שם למדנו שכשמאמינים במשימה, השמיים הם רק תחנה בדרך.

אז ביום שבת הקרוב, כשנועם יעלה על הבמה הגדולה באירופה בגמר האירוויזיון, נרגיש את אותה רוח של "בראשית" - לא לוותר, לייצג בגאווה ולהראות לעולם שגם מדינה קטנה יכולה להגיע הכי רחוק שיש.

נועם, ברכות על העלייה לגמר! מחזיקים לך אצבעות מהארץ ועד הירח, ובטוחים שתהיה נחיתה מוצלחת בגמר הגדול! 🎤🇮🇱

גלויה מהמסלול: כשמדע פוגש רגש 🛰️🌍לווייני ה-Landsat של נאס"א וה-USGS (הסוכנות הגיאולוגית של ארה"ב) סורקים את כדור הארץ כב...
11/05/2026

גלויה מהמסלול: כשמדע פוגש רגש 🛰️🌍
לווייני ה-Landsat של נאס"א וה-USGS (הסוכנות הגיאולוגית של ארה"ב) סורקים את כדור הארץ כבר למעלה מחמישה עשורים. הם מספקים לנו מידע קריטי על משאבי טבע, חקלאות ושינויי אקלים, אבל הפיצ'ר החדש של נאס"א מוכיח שגם בתוך הררי נתונים - אפשר למצוא חיבור אנושי מפתיע.

לכבוד יום האם הבינלאומי שחל אתמול, החלטנו לקחת את ארכיון הצילומים העצום הזה ולייצר כרטיס ברכה שכולו "חישה מרחוק". המילה MOTHER שבתמונה? היא מורכבת כולה מטופוגרפיה אמיתית של כדור הארץ - מעיקולי נהרות בסיביר ועד לרכסי הרים מושלגים בטיבט.

רוצים ליצור גלויית חלל אישית משלכם?
המערכת של נאס"א תרכיב לכם כל מילה שתבחרו מתוך ארכיון צילומי לוויין אמיתיים.
איך עושים את זה?
1️⃣ נכנסים ללינק שבתגובה הראשונה.
2️⃣ מקלידים את השם או המילה (באנגלית).
3️⃣ מגלים איפה בעולם "מתחבאות" האותיות שלכם.

יום אם בינלאומי שמח לכל האמהות שנותנות לנו השראה להמשיך ולכוון הכי גבוה שאפשר. 🚀✨

ב-14 במאי, המבט של כולנו יעלה למעלה: יום Space Story 2026 של קהילת הוריזון של סוכנות החלל הישראלית יוצא לדרך, ואנחנו ב-S...
07/05/2026

ב-14 במאי, המבט של כולנו יעלה למעלה: יום Space Story 2026 של קהילת הוריזון של סוכנות החלל הישראלית יוצא לדרך, ואנחנו ב-SpaceIL נרגשים לקחת חלק בחגיגה הארצית הזו!

זה היום שבו הטכנולוגיה, התעוזה והחלומות הכי גדולים של ישראל נפגשים עם הקהל הרחב. מעשרות מוקדים ברחבי הארץ - מהצפון ועד הדרום - נספר יחד את הסיפור המרתק של החלל הישראלי: ממשגר הלוויינים שוויט, דרך המסע המופלא של בראשית לירח ועד להשתתפות של ישראל בהסכמי ארטמיס.

אז מה יחכה לכם בשטח?
✨ הרצאות בסגנון TED מפי מומחי החלל המובילים בישראל מארגונים שונים: התעשייה האווירית IAI, רפאל ו-Moonshot.
✨ המרצים - המתנדבות והמתנדבים המדהימים של SpaceIL שיחכו לכם במוקדים השונים עם הרצאות ופעילויות על הירח ומשימת בראשית.
✨ מפגשים עם חזית עשיית החלל הישראלית.
✨ תצפיות כוכבים, סדנאות חווייתיות לכל המשפחה וגם “חלל על הבר” לסטודנטים בשיתוף Space Campus.

📍 איפה זה קורה?
בכל הארץ! מטבריה וירכא, דרך עמק חפר, הרצליה וחולון, ועד באר שבע ומועצה אזורית אשכול.
זה הזמן לסמן ביומנים: יום חמישי, ה-14.05.2026. בואו לשמוע איך הופכים חזון למציאות, ולקבל השראה מהתעשייה שמוכיחה שגם השמיים הם לא הגבול.

📌 פרטים נוספים, רשימת המוקדים וההרשמה לאירועים - מחכים לכם בקישור שבתגובה הראשונה!
מחכים לראות אתכם! 👩‍🚀👨‍🚀

ISAP - Israel Space Agency Partners network Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל הישראלית התעשייה האווירית לישראל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה


#הורייזון #בראשית

בל״ג בעומר, נייר כסף הוא אחד האמצעים הנפוצים לעטיפה ושמירת חום של תפוחי אדמה במדורה. אבל כשיוצאים מגבולות האטמוספירה, הא...
05/05/2026

בל״ג בעומר, נייר כסף הוא אחד האמצעים הנפוצים לעטיפה ושמירת חום של תפוחי אדמה במדורה. אבל כשיוצאים מגבולות האטמוספירה, האתגר הזה הופך למשימה הנדסית קריטית. המקבילה הוויזואלית של נייר הכסף היא ה-MLI (Multi-Layer Insulation) - אחת ממערכות ההגנה התרמיות המרתקות ביותר בחלל.

אז איך זה עובד? שמיכת MLI היא לא סתם כיסוי, אלא מבנה הנדסי רב-שכבתי שנועד להוות מחסום לקרינה תרמית:

🥪 מבנה השכבות: המערכת מורכבת ממספר שכבות פנימיות של חומר דק בעל פליטות נמוכה בתחום האינפרה-אדום, ועליהן שכבה חיצונית עמידה.
🛡️ מניעת הולכת חום: כדי לצמצם מעבר חום בדרך של הולכה, השכבות מופרדות באמצעות רשת דקה או נקבים. כך מצמצמים משמעותית הולכת חום, והמרכיב הדומיננטי הופך להיות קרינה.
🌡️ ניהול טמפרטורה: ה-MLI מגן על החללית מקרינת שמש נכנסת ובו זמנית מונע אובדן חום לא רצוי מהמערכות הפנימיות. זהו אחד הכלים המרכזיים לשמירה על טווחי הטמפרטורה הדרושים לרכיבי אלקטרוניקה וסוללות במסלול.
⚙️ האתגר ההנדסי: המערכת רגישה מאוד; דחיסה של השכבות עלולה ליצור “קצר תרמי” שיפגע דרמטית בביצועים. בנוסף, בחלליות קטנות האתגר גדל, בין היתר בגלל דליפת חום דרך קצוות השמיכה ונקודות החיבור לגוף החללית.

במשימות חלל, תכנון ה-MLI דורש דיוק מקסימלי בשיטות החיבור ובניהול המפגש שבין קצוות הבידוד לגוף החללית. טעות קטנה ביישום היא ההבדל בין הצלחת המשימה לכשל תרמי של מערכות הליבה.
אז כשאתם שולפים את תפוח האדמה מהמדורה בחג הזה, זכרו שמאחורי מה שנראה כמו נייר כסף פשוט בחלל, עומד עיקרון פיזיקלי שמאפשר לנו לחקור את היקום.

ל״ג בעומר שמח ובטוח, צוות SpaceIL!

#חגשמח #חלל

Address

Naomi Shemer 5
Qiryat Ono
5560618

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when SpaceIL posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category