SpaceIL

SpaceIL Landing the first Israeli spacecraft on the moon
(350)

המשימה: החופש הגדול. הסטטוס: שוגר בהצלחה.🚀החל מהיום, עשרות אלפי תלמידות ותלמידים בחטיבות ובתיכונים בישראל יוצאים לחופשת ...
18/06/2026

המשימה: החופש הגדול. הסטטוס: שוגר בהצלחה.🚀

החל מהיום, עשרות אלפי תלמידות ותלמידים בחטיבות ובתיכונים בישראל יוצאים לחופשת הקיץ. במערכת החינוך קוראים לזה חופשה, אבל אנחנו קוראים לזה: הזמן המושלם לחלום בגדול.

הניסיון שלנו מראה שחינוך למקצועות החלל, המדע והטכנולוגיה כבר מזמן לא קורה רק בין ארבעה קירות. הסקרנות האמיתית - זו שמציתה את הניצוץ אצל דור העתיד של המהנדסות והיזמים שיפתחו ויטיסו את החלליות של המחר - מתחילה בדיוק ברגעים האלה. כשהלו"ז מתפנה, הלחץ יורד, ויש זמן פשוט לחקור.

זה מתחיל בלקרוא על שיגור מעניין, ממשיך בלנסות להבין איך פועל מנוע רקטי, ונגמר בלילה אחד שבו מסתכלים על השמיים ושואלים את השאלות הנכונות.

אז לכל דור העתיד של תעשיית החלל הישראלית - נצלו את הקיץ הזה כדי להטעין מצברים, לנוח וליהנות. אבל אל תפסיקו לאתגר את הגבולות שלכם ולחפש את המשימה הבאה.

ספרו לנו בתגובות: מה תחקרו בקיץ הזה? 🛰️👇

“שלום שמיים, הסירו את הכובע - אני באה לראות אתכם!” 👩‍🚀✨לפני 63 שנים, ב-16 ביוני 1963, נרשם אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה ...
17/06/2026

“שלום שמיים, הסירו את הכובע - אני באה לראות אתכם!” 👩‍🚀✨
לפני 63 שנים, ב-16 ביוני 1963, נרשם אחד הפרקים החשובים בהיסטוריה של חקר החלל: ולנטינה טרשקובה שוגרה בחללית ווסטוק 6 והפכה לאישה הראשונה בחלל.

בשנות ה-60 המירוץ בין המעצמות היה בשיאו, והסובייטים היו נחושים לעשות היסטוריה ולשגר אישה לחלל לפני האמריקנים. מכיוון שלא היו אז טייסות קרב, הוועדה (בראשות יורי גגארין - האיש הראשון בחלל) חיפשה צנחניות צעירות, נמוכות מ-170 ס"מ ובמשקל של פחות מ-70 ק"ג. עדיפות ניתנה לנשים ממעמד הפועלים, כדי להוכיח שבברית המועצות - כל אחת יכולה להגיע לחלל.

טרשקובה, שהייתה אז פועלת במפעל טקסטיל עם תחביב של צניחה חופשית, אותרה לצד עוד 400 מועמדות. היא עברה 18 חודשי הכשרה מפרכים שכללו טירונות, טיסה על מיג 15 ולימודי הנדסה, ולבסוף נבחרה למשימה. היא זכתה לכינוי "גגארין בחצאית", וברשת הקשר נקראה "צ'איקה" (שחף). במשך כמעט שלושה ימים היא הקיפה את כדור הארץ 48 פעמים, ורשמה יותר שעות טיסה מכל האסטרונאוטים האמריקנים יחד באותה תקופה.

היא חזרה כגיבורה לאומית והוכיחה לאחרון הספקנים שנשים יכולות להתמודד עם הקשיים הפיזיים והמנטליים של טיסה לחלל. בהמשך השלימה דוקטורט בהנדסה, הגיעה לדרגת גנרל בחיל האוויר, וכיום היא מחזיקה בשני שיאים היסטוריים שעדיין לא נשברו: האישה הצעירה ביותר ששוגרה לחלל (בגיל 26 בלבד), והאישה היחידה בהיסטוריה שטסה לחלל לגמרי לבדה.

ומה המצב היום? 🌍
ההיסטוריה של טרשקובה סללה את הדרך, והיום המגמה משתנה לנגד עינינו. רק בשנה האחרונה ראינו את נאס"א מגייסת כיתת אסטרונאוטים עם רוב נשי לראשונה בהיסטוריה, ולפני חודשיים בלבד, כריסטינה קוק עשתה היסטוריה במשימת ארטמיס 2 כאישה הראשונה שהקיפה את הירח.

הדרך לגיוון מלא באקוסיסטם החללי עוד ארוכה, אבל העתיד - גם בתוכניות הבינלאומיות וגם אצלנו בדור המהנדסות והחוקרות שצומח בישראל - נראה מבטיח מתמיד.

אילו עוד דמויות נשיות מתחום החלל, המדע או ההנדסה (מהארץ או מהעולם) הדור הצעיר חייב להכיר, ולמה? תייגו אותן או ספרו לנו עליהן בתגובות 👇


לפני כמה חודשים סיפרנו לכם כאן על שיתוף הפעולה הלא-קונבנציונלי בין בית האופנה פראדה לחברת Axiom Space, שמעצבות יחד את חל...
14/06/2026

לפני כמה חודשים סיפרנו לכם כאן על שיתוף הפעולה הלא-קונבנציונלי בין בית האופנה פראדה לחברת Axiom Space, שמעצבות יחד את חליפת ה-AxEMU לקראת חזרתה של האנושות אל פני הירח.

עכשיו, שתי החברות לוקחות את זה צעד אחד קדימה וחושפות רשמית את מה שקורה מתחת לחליפה: בגד הקירור והאוורור הנוזלי החדש, ה-LCVG (Liquid Cooling and Ventilation Garment).

מדובר בבגד חדשני שפותח על ידי Axiom Space ובשיתוף Prada, שתרמה את המומחיות שלה בתחומי החומרים, העיצוב הארגונומי ותהליכי הייצור המתקדמים, לצד שימוש בטכניקות מידול תלת-ממד (3D) מתקדמות.

התוצאה: מערכת לבוש שמצליחה לשמור על קירור ואוורור אקטיביים, ובו-זמנית לשפר משמעותית את הנוחות של האסטרונאוטים בזמן הליכות חלל (Spacewalks) ממושכות של עד 8 שעות.

הסיפור הזה הוא עוד שילוב קלאסי של ה-New Space - לקחת מומחיות מתעשייה אזרחית מסורתית (טקסטיל ואופנת עילית) ולתרגם אותה לחזית הטכנולוגיה של חקר החלל.

👇 מה דעתכם - האם שיתופי פעולה עם מותגי קצה אזרחיים הם העתיד של פיתוח ציוד חלל, או שמדובר בעיקר ביחסי ציבור טובים? כתבו לנו בתגובות.

עוקבים בדריכות אחרי חדשות מהחלל? אולי לא תופתעו לגלות שהדרמה הגדולה ביותר של האקוסיסטם מתרחשת השבוע דווקא בשווקים הפיננס...
11/06/2026

עוקבים בדריכות אחרי חדשות מהחלל? אולי לא תופתעו לגלות שהדרמה הגדולה ביותר של האקוסיסטם מתרחשת השבוע דווקא בשווקים הפיננסיים.

היום, ה-11 ביוני, ייקבע התמחור הסופי לקראת ההנפקה הציבורית ההיסטורית של SpaceX. המהלך, שצפוי לגייס כ-75 מיליארד דולר לפי מחיר של 135 דולר למניה, משקף לחברה שווי שוק של כ-1.77 טריליון דולר. זוהי אחת ההנפקות הגדולות ביותר בהיסטוריית שוק ההון, ומבחן משמעותי לאמון המשקיעים בכלכלת החלל.

המספרים האלה אינם מקריים, אלא משקפים שינוי עומק בדרך שבה האנושות פועלת בחלל:

🔄 מהפכת השימוש החוזר: היתרון התחרותי של SpaceX מבוסס על משגרים רב-פעמיים. החברה אחראית כיום לרוב המסה המשוגרת למסלול בעולם, כאשר הרוב המכריע של משימות Falcon 9 מתבצע באמצעות מאיצים שכבר טסו בעבר.

🛰️רשת Starlink כמנוע צמיחה: רשת האינטרנט הלוויינית הפכה למנוע ההכנסות המרכזי של החברה. עם אלפי לוויינים במסלול ומיליוני מנויים ברחבי העולם, Starlink מספקת ל-SpaceX מקור הכנסה יציב המסייע לממן את פיתוח הדור הבא של מערכות החלל.

🔮 ומה הלאה?
לאחר סדרת טיסות המבחן המוצלחת של Starship, המערכת מתקרבת בהדרגה ליכולת לשגר למסלול מטענים כבדים במיוחד. אם קצב הפיתוח יימשך כמתוכנן, Starship עשויה בעתיד לשגר מטענים של מעל 100 טון למסלול ולהפחית משמעותית את עלויות הגישה לחלל.

המהלך הזה מסמן את המעבר של תעשיית החלל מעידן שבו ממשלות הובילו כמעט לבדן את הפעילות בחלל, לעידן שבו חברות פרטיות הופכות לשחקניות מרכזיות בפיתוח תשתיות, שירותים וכלכלה חדשה מעבר לכדור הארץ.

💬 אז מה דעתכם: האם כניסת משקיעים מהשורה לתעשיית החלל תאיץ את החדשנות והנגישות לחלל, או שהיא עלולה ליצור לחצים פיננסיים קצרי טווח שיפגעו במחקר ופיתוח ארוכי טווח? מוזמנים לכתוב לנו בתגובות 👇

בזמן שכולנו עדיין עוקבים בדריכות אחרי החדשות, מעל הראשים של כולנו מתנהל מאבק טכנולוגי שקט וקריטי - המערכה על החלל הקרוב ...
09/06/2026

בזמן שכולנו עדיין עוקבים בדריכות אחרי החדשות, מעל הראשים של כולנו מתנהל מאבק טכנולוגי שקט וקריטי - המערכה על החלל הקרוב לכדור הארץ, ובעיקר במסלול LEO.

היכולת להשיג מודיעין בזמן אמת, לזהות שינויים בשטח ולעקוב אחר איומים בליסטיים נשענת במידה רבה על מה שקורה שם למעלה.
אז איך נראית מפת הכוחות בשמיים?

🌐 ישראל (טכנולוגיית SAR):
הנכס המרכזי שלנו הוא הלוויין אופק 13, שפותח על ידי משרד הביטחון והתעשייה האווירית. בשונה מלוויין צילום אופטי רגיל, הוא משתמש במכ”ם מפתח סינתטי (SAR) המסוגל לפעול ביום ובלילה ובתנאי מזג אוויר קשים, כולל עננות וסופות חול, ומספק יכולות איסוף מודיעין מתקדמות.

🇺🇸 ארה"ב ומהפכת הלוויינים המבוזרים:
האמריקאים משנים את חוקי המשחק. כוח החלל האמריקאי עובר מהסתמכות על מספר קטן של לווייני ענק לרשת הולכת וגדלה של לוויינים קטנים ומקושרים באמצעות תקשורת אופטית (לייזר), במסגרת פרויקט PWSA. במקביל, נחתמו חוזים בהיקף של מיליארדי דולרים עם SpaceX לפיתוח רשת Starshield, שנועדה לספק התרעה, זיהוי ומעקב אחר שיגורי טילים בזמן אמת.

🇮🇷 ובאיראן - מירוץ המשגרים:
מן העבר השני, איראן ממשיכה להשקיע בתוכנית החלל שלה. באמצעות משגרים כמו "סימורג" ו"קאסד", היא פועלת לפיתוח יכולות עצמאיות של תצפית, תקשורת ואיסוף מידע מהחלל.

המערכה המודרנית כבר מזמן לא מתחילה או מסתיימת על הקרקע. אותם חוקי פיזיקה והנדסה שמאפשרים לנו לחקור את מערכת השמש הם גם אלו שמספקים את אחת משכבות ההגנה והמודיעין החשובות ביותר של העולם המודרני.

מאחלים ימים שקטים ובטוחים לכולם. 💙

החודש זה קורה: נאס"א עומדת לבצע את הטיסה העל-קולית הראשונה של מטוס הניסוי X-59, ואם הפרויקט יצליח - הוא עשוי לסלול את הד...
07/06/2026

החודש זה קורה: נאס"א עומדת לבצע את הטיסה העל-קולית הראשונה של מטוס הניסוי X-59, ואם הפרויקט יצליח - הוא עשוי לסלול את הדרך לדור חדש של מטוסי נוסעים שיטוסו מהר יותר מהקול, מבלי לייצר את הבום העל-קולי המוכר.

מאז 1973, חל איסור מוחלט על טיסות נוסעים מסחריות לעבור את מהירות הקול מעל יבשה. הסיבה היא הבום העל-קולי - גל הדף אדיר ורועש שנוצר בעת חציית מחסום הקול, שמבהיל תושבים על הקרקע ומסוגל אפילו לנפץ חלונות.

ה-X-59 תוכנן במטרה אחת: להשתיק את הבום.
בזכות עיצוב גאומטרי מחודד וארוך במיוחד, המטוס מפזר את גלי ההדף והופך את הרעש הרועם ל"חבטה" או "נקישה" עמומה בהרבה מהבום העל-קולי המוכר.

אבל לחדשנות ההנדסית הזו יש מחיר: החרטום כל כך ארוך ומסיבי, שהטייסים פשוט לא יכולים לראות פיזית מה קורה לפניהם - כי המטוס נבנה ללא חלון קדמי רגיל.

אז איך מנווטים?
נאס"א פיתחה את מערכת ה-XVS: מערך מצלמות חיצוניות שמזין צג מציאות רבודה (AR) ברזולוציה גבוהה בקוקפיט. הטייס מקבל תמונה חזותית דיגיטלית של הדרך בזמן אמת, כשהחרטום פשוט "נמחק" מהתצוגה.

למה זה משנה לנו?
הטיסה החודש היא צעד משמעותי בדרך לבחינת שינויי רגולציה שיאפשרו בעתיד טיסות על-קוליות מעל היבשה. הצלחת הפרויקט הזה, לצד פיתוחים של חברות פרטיות במרוץ (כמו Boom Supersonic), עשויה לסלול את הדרך לקאמבק של טיסות נוסעים על-קוליות. אם הטכנולוגיה תוכיח את עצמה והרגולציה תשתנה בהתאם, ייתכן שבעתיד נראה טיסות אזרחיות קצרות משמעותית מאלו שאנחנו מכירים כיום.

💬 ועכשיו אתם: הייתם עולים על מטוס נוסעים שטס בכ-1,500 קמ”ש ומנווט באמצעות מערכת מצלמות ותצוגה דיגיטלית מתקדמת - בלי חלון קדמי אמיתי בקוקפיט? ספרו לנו בתגובות 👇

#טיסות #חלל

איך הופכים נושאים מורכבים כמו הנדסת חלל, בינה מלאכותית ומחקר מדעי לחוויה מעשית, מרתקת ומעוררת השראה בכיתה? ✨אנחנו מזמיני...
04/06/2026

איך הופכים נושאים מורכבים כמו הנדסת חלל, בינה מלאכותית ומחקר מדעי לחוויה מעשית, מרתקת ומעוררת השראה בכיתה? ✨

אנחנו מזמינים את המנהלים.ות, המורים.ות, ואנשי ונשות החינוך שרוצים להוביל את חזית ה-STEM והחדשנות בבתי הספר שלהם, לוובינר חשיפה מיוחד של תוכנית SpaceUp מבית SpaceIL - המיועדת לחטיבות הביניים ולתיכונים.
הוובינר יתקיים ביום רביעי הקרוב, ה-10.06, בשעה 17:00.

מה מחכה לכם במפגש?
🛰️ היכרות עם תוכנית SpaceUp ותכני הלימוד.
💻 הצצה לפלטפורמת הלמידה של התוכנית.
🤖 שיח על שילוב כלי AI ומשימות חקר מעשיות בתהליך הלמידה.
📚 כל המידע על אפשרויות ההטמעה בבתי הספר ועל מסלולי ההצטרפות השונים.
❓ זמן פתוח לשאלות שלכם.

זו הזדמנות מצוינת להתרשם מקרוב מהתוכנית, להבין איך היא יכולה להשתלב אצלכם במערכת ולגלות איך אפשר לחזק את תחומי ה-STEM, החדשנות והמחקר בצורה הכי מתאימה לתלמידים של היום.
🪐 בואו לגלות איך הופכים את החלל לכלי למידה ולמנוע לצמיחה ומצוינות - כבר בכיתות. השאירו פרטים בלינק שבתגובה הראשונה, וקישור לזום יישלח אליכם!

חובבי חלל? את אפקט הפרפר של האירוע הזה אתם עשויים להרגיש במשך שנים קדימה.ב-28 במאי, במהלך ניסוי מנועים סטטי בקייפ קנברל,...
02/06/2026

חובבי חלל? את אפקט הפרפר של האירוע הזה אתם עשויים להרגיש במשך שנים קדימה.

ב-28 במאי, במהלך ניסוי מנועים סטטי בקייפ קנברל, אירעה תקלה חמורה ברקטת ה-New Glenn של Blue Origin, שהובילה לפיצוץ על כרית השיגור. למרבה המזל, לא היו נפגעים ולא היה מטען על הרקטה בזמן האירוע. עם זאת, נראה כי הרקטה אבדה לחלוטין ונגרם נזק משמעותי לתשתית השיגור היחידה של החברה, LC-36.

המשמעות המיידית היא ש-New Glenn תישאר מקורקעת עד לסיום חקירת ה-FAA ושיקום אתר השיגור. מעבר לכך, לאירוע עשויות להיות השלכות רחבות יותר על תוכניות החלל האמריקאיות, כולל חלק ממשימות הירח העתידיות במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א.

הנה 3 נקודות מקצועיות שכדאי להכיר:

1️⃣ בלי משגר, אין משימה.
רכב הנחיתה הירחי Blue Moon של Blue Origin מתוכנן להיות משוגר באמצעות New Glenn. לכן, כל עיכוב משמעותי בזמינות המשגר עלול להשפיע גם על לוחות הזמנים של משימות ירח עתידיות, ועל היכולת להעביר מטענים ותשתיות ראשוניות שיתמכו בנוכחות אנושית על הירח.

2️⃣ תקלה שגרתית VS נזק אסטרטגי
בתעשיית החלל יודעים שפיתוח משגרים הוא תהליך מורכב, ולעיתים גם פיצוצים הם חלק מעקומת הלמידה. אבל יש הבדל גדול בין תקלה שמתרחשת במהלך טיסה לבין פיצוץ על הקרקע שמשבית את הרקטה ופוגע בתשתית השיגור עצמה. כאשר יש לחברה כרית שיגור פעילה אחת בלבד, מדובר במכה הנדסית, לוגיסטית וכלכלית משמעותית במיוחד.

3️⃣ חשיבותה של תחרות:
נאס"א בונה בשנים האחרונות על מספר ספקים מסחריים כדי לצמצם סיכונים ולהימנע מתלות בגורם יחיד. האירוע הנוכחי עשוי להגביר בטווח הקרוב את התלות ביכולות של SpaceX, לפחות עד ש-Blue Origin תחזור לפעילות סדירה. זו בדיוק הסיבה שסוכנויות חלל משקיעות ביצירת תחרות ובפיתוח כמה פתרונות במקביל.

הדרך חזרה לירח היא אחד האתגרים הטכנולוגיים המורכבים ביותר של האנושות.
האירוע הזה מזכיר לנו שגם בעידן שבו שיגורים נראים כמעט שגרתיים, כל משימה נשענת על מערכות מורכבות, תשתיות עדינות והמון עבודה הנדסית מאחורי הקלעים.

💬 ומה אתם חושבים? האם נאס"א צריכה להמשיך ולהסתמך על מספר חברות פרטיות כדי לפזר סיכונים, או שאירועים כאלה מראים שצריך לשמור גם על יכולות ממשלתיות עצמאיות? שתפו אותנו בתגובות 👇🚀

היום לפני 6 שנים (ב-31 במאי 2020) בשעה 17:16 שעון ישראל, נרשמה היסטוריה: חללית ה-Crew Dragon של SpaceX עגנה בהצלחה בתחנת...
31/05/2026

היום לפני 6 שנים (ב-31 במאי 2020) בשעה 17:16 שעון ישראל, נרשמה היסטוריה: חללית ה-Crew Dragon של SpaceX עגנה בהצלחה בתחנת החלל הבינלאומית, כשהיא נושאת עליה את שני האסטרונאוטים של נאס"א, Bob Behnken ו-Doug Hurley.

עד אותו היום שיגור אסטרונאוטים למסלול ועגינה ב-ISS בוצעו רק באמצעות חלליות שפותחו והופעלו ישירות על ידי סוכנויות חלל ממשלתיות. העגינה הזו סימנה נקודת מפנה היסטורית בעידן ה-New Space - המעבר למציאות שבה חברות פרטיות הופכות לחלק מרכזי יותר ויותר בחקר החלל, ומפתחות בעצמן תשתיות וטכנולוגיות מתקדמות.

המשימה הזו שינתה את חוקי המשחק של תעשיית החלל העולמית והאיצה את המעבר לעידן חדש של פעילות חלל מסחרית - מתיירות חלל מסחרית ועד לתוכניות לבניית תחנות חלל פרטיות בשנים הקרובות. 👨‍🚀👩‍🚀

ומה איתכם? אם הייתם יכולים לשריין לעצמכם מושב בטיסה הפרטית הבאה למסלול סביב כדור הארץ - מה הדבר הראשון שהייתם אורזים בתיק? ספרו לנו בתגובות 👇

אצל דרור פלוטניק - בן 41 מראש העין, נשוי להדר ואבא ליואב - האהבה לחלל התחילה כבר בכיתה ד'. מאז, המבט שלו נשאר מכוון למעל...
28/05/2026

אצל דרור פלוטניק - בן 41 מראש העין, נשוי להדר ואבא ליואב - האהבה לחלל התחילה כבר בכיתה ד'. מאז, המבט שלו נשאר מכוון למעלה. ✨

אחרי שנים בעולם ההייטק הפיננסי, דרור קיבל החלטה אמיצה: לעשות הסבה להוראה, ולחזור למקום שבו הלב שלו נמצא - עולמות המדע והחלל.

📐 מפינטק ועד בראשית:
בשנת 2019 דרור נחשף למסע של בראשית 1 ולחזון של המייסדים שלנו. המסר של המשימה - להעז לחלום רחוק, לנסות שוב ושוב ולא לוותר גם מול האתגרים הכי מורכבים - הפך עבורו למנוע של עשייה.
מאז ועד היום דרור הוא חלק בלתי נפרד ממשפחת המתנדבים של SpaceIL. הוא מוביל פעילויות חינוכיות וקהילתיות, ומנגיש את עולמות המדע והחלל לדור העתיד בגובה העיניים.

במקביל, החיבור של דרור לאקוסיסטם החלל בישראל רק הלך והעמיק:
בשנת 2021 הוא לקח חלק בתוכנית SpaceLab של קרן רמון ובפרויקט "רקיע", שם היה שותף לפיתוח הניסויים המדעיים שליוו את איתן סטיבה לתחנת החלל הבינלאומית. ב-2022 הוא גם ניהל פרויקט רחב במרכז המדעים בהרצליה (תב"ל/דוכיפת לשעבר).

להעביר את אפקט בראשית הלאה 🎓
היום, כשהוא מלמד פיזיקה וחלל בתיכונים ובמרכזי מחוננים, דרור סוגר מעגל מושלם. הוא לא רק מלמד נוסחאות, אלא מעביר לתלמידים שלו את הדבר החשוב ביותר: סקרנות מדעית, השראה ואת הזכות לחלום הכי רחוק שפשר - ולדעת שזה אפשרי.
"עבורי, המהלך כולו סימל את היכולת לחלום רחוק ולהמשיך לנסות - גם מול אתגרים גדולים."

דרור, תודה על ההשראה, הלב הענק והתרומה המטורפת שלך לקהילת החלל בישראל. אנחנו גאים שאתה איתנו במסע! 💙
באיזה גיל אתם נדבקתם בחיידק החלל, ומי היה הדמות שנתנה לכם השראה? ספרו לנו בתגובות! 💬

Dror Plotnik

#בראשית #חינוךחלל #מתנדבהחודש #חלל #מדעים #השראה

Address

Naomi Shemer 5
Qiryat Ono
5560618

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when SpaceIL posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share