המועצה האזורית בנימין משתרעת על שטח של כמיליון דונם, בין אזור בקעת הירדן ממזרח ועד שפלת לוד ממערב, ובין השומרון מצפון ועד פרוזדור ירושלים מדרום. המועצה נחשבת לגדולה ביותר בישראל עם אוכלוסייה המונה מעל 80,000 נפש המתפרסים בכ-47 יישובים.
מקור השם: נחלת שבט בנימין התנ"כית, אשר שכנה אף היא בין כתף יריחו במזרח לכתף הר יערים במערב; ובין כתף לוזה מצפון לכתף היבוסי מדרום, כדברי הפסוק: "ולבנימין אמר, ידי
ד ה' ישכון לבטח עליו, חופף עליו כל הים, ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג י"ב).
הלוגו: סמל שבט בנימין הוא זאב. בברכת יעקב לבנימין ברך אותו "בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל" (בראשית מט' כז')
מרביתם הישובים – קהילתיים; 3 ישובים הם בעלי אופי עירוני, ושני ישובים הם מושבים שיתופיים (מתתיהו ומבוא חורון). מתוך סך הישובים – 8 חילוניים; 4 ישובים מעורבים חילוניים-דתיים (כפר אדומים, בית חורון, אלון, נופי פרת); שתי שכונות גדולות הן חרדיות (תל ציון הצמודה לכוכב יעקב, והקהילה החרדית ביישוב אדם); והשאר - דתיים. עוד? http://www.binyamin.org.il/?CategoryID=511
היסטוריה ואתרים: בתקופות עברו היה אזור זה של ההר מעוזה העיקרי של ארץ ישראל. שבט בנימין שלט על במת ההר, וצפונה לו - שכן שבט אפריים. פריחת האזור היתה בימי ממלכתם המאוחדת של יהודה וישראל, וישובים יהודיים פרחו כאן גם בתקופה היוונית. הצלבנים ביצרו ישובים רבים, שעל שרידיהם קמו אחר כך כפרים ערבים. מאז הכיבוש העותמאני הפך הישוב באזור לדליל.אתרים מן ההיסטוריה העתיקה של העם היהודי קיימים לכל אורכו ורוחבו של מטה בנימין, והבולטים בהם:תל שילה, קבר בני ישראל, שרידי דרך האבות ההסיטורית, ועוד.
למרות פגיעה קשה ביער הטבע, שפסקה רק בימי הבריטים, נותרו עדיין מספר שמורות יפות: אזורי מעיינות עטורי צמחיה בעין שילה, חורש אום צפא העשיר בעצי אלון ואלה טבעיים, מערת נטיפים בעפרה, שמורת כוכב השחר, אפיק נחל דולב, ונחלי העוג'ה וקלט בעלי האפיקים הרחבים המחתרים בנוף מדברי.
אתרי העתיקות מהווים חתך של התקופות ההיסטוריות השונות: מאתר משכן שילה המשוחזר, דרך שרידי בתי כנסת, חוות חקלאיות, פסיפסים וחורבות גדולות, המעידים על ריכוזי ישובים מהעבר.
