ISFI - Israel's Strategic Futures Institute

ISFI - Israel's Strategic Futures Institute Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from ISFI - Israel's Strategic Futures Institute, Nonprofit Organization, Petah Tiqwa.

ISFI – המכון לאסטרטגיית עתיד ישראל הוקם ע”י פרופ’ יוג’ין קנדל ורון צור כמרחב חשיבה ושותפות לעיצוב פתרונות אסטרטגיים ומבניים לאתגריה הקיומיים של מדינת ישראל. מטרתנו לתת תקווה לאזרחי ישראל ולהציג בפניהם פתרונות אפשריים לאתגרים הקיומיים אותם כולנו חווים.

⁨ שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר.ליבנו עם הקורבנות, עם משפחותיהם ועם כל מי שחי מאז עם הכאב והאובדן.אנו משתתפים בצערם ש...
07/10/2026

⁨ שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר.

ליבנו עם הקורבנות, עם משפחותיהם ועם כל מי שחי מאז עם הכאב והאובדן.

אנו משתתפים בצערם של מי שאיבדו את יקיריהם, ומייחלים להחלמתם בגוף ובנפש של כל הפצועים.

🤍⁩

04/10/2026

מה השתנה מאז ה-7 באוקטובר?

ה-7 באוקטובר העלה מחדש שאלות עמוקות על האופן שבו המדינה מקבלת החלטות ומתמודדת עם מציאות משתנה.

אבל שינוי אמיתי אינו בהכרח רק שינוי של אנשים או ממשלה.

הוא יכול להתחיל גם בשאלה רחבה יותר:
האם המבנים והמנגנונים שלפיהם המדינה מתנהלת עדיין מתאימים לאתגרים שלפנינו?

רון צור ופרופ׳ יוג׳ין קנדל מדברים על האחריות האזרחית לקידום שינוי שיטת הממשל בישראל.

התוכנית המלאה בלינק בתגובה הראשונה 🙏🏻

#שינוישיטה #ממשל #ישראל2048

30/09/2026

ישראל סובלת מעימות בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. כיצד צריך להיראות איזון אמיתי בין הרשויות הללו? שני מושגים מרכזיים בהקשר הזה הם הפרדת רשויות ואיזונים ובלמים. הרעיון הוא שבדמוקרטיה עלינו לצמצם את ריכוז הכוח בידי גורם אחד, ושניתן לרתום את השאפתנות של כל רשות כדי לבלום ולאזן את שאפתנותן של הרשויות האחרות. בישראל נוצר מצב של ריכוזיות, שבו הכנסת והממשלה פועלות בפועל כמעט כרשות אחת. כתוצאה מכך, הן נמצאות בעימות מתמיד עם מקור הכוח המשמעותי היחיד האחר במערכת: בג״ץ.
כיצד ניתן לאזן את הכוחות הללו בישראל בצורה הטובה ביותר? נשמח לשמוע מכם

#שינוישיטה #ממשל #ישראל2048 #הפרדתרשויות

27/09/2026

האם ההעדפות הפוליטיות שלנו הן באמת בחירות? או שהן יותר ביטוי לזהות שלנו?

אנחנו נוטים לחשוב על פוליטיקה במונחים של מחנות, שייכות וצבעים. אבל כשזה קורה, קל לפעמים לשכוח לעצור ולבחון את הדרך עצמה: את הרעיונות, את הפתרונות ואת הכיוון שאליו הם מובילים.

אולי אחד האתגרים של השיח הפוליטי הוא ללמוד להפריד בין השאלה מי אנחנו לבין השאלה מה אנחנו רוצים שיקרה.

רון צור ופרופ׳ יוג׳ין קנדל מדברים על האחריות האזרחית לקידום שינוי שיטת הממשל בישראל.

התוכנית המלאה בלינק בתגובה הראשונה 🙏🏻

#שינוישיטה #ממשל #ישראל2048 #דמוקרטיה

23/09/2026

אוקיי, מסכימים איתכם. אבל איך זה יקרה?

המבנה הפוליטי הקיים יוצר תמריצים שמחזקים את החלוקה לקבוצות, במקום לעודד הסתכלות משותפת על האתגרים ארוכי הטווח של המדינה.

האם אפשר לייצר מערכת שמעודדת דווקא את ההפך?

מה אתם חושבים?

רון צור ופרופ׳ יוג׳ין קנדל מדברים על האחריות האזרחית לקידום שינוי שיטת הממשל בישראל.

התוכנית המלאה בלינק בתגובה הראשונה 🙏🏻

#שינוישיטה #ממשל #ישראל2048 #אחריותאזרחית #אזרחות

צום קל לצמיםוגמר חתימה טובה 🤍
20/09/2026

צום קל לצמים
וגמר חתימה טובה 🤍

17/09/2026

השבוע חגגנו את ״יום הדמוקרטיה הבינלאומי״ 🎺 
וזאת הזדמנות נהדרת לדון בשאלה - מהי דמוקרטיה?

לשם הפשטות, ניתן לחלק את ההגדרות של דמוקרטיה לשני מחנות: פרוצדורלי וליברלי.

הגישה הפרוצדורלית רואה בדמוקרטיה בראש ובראשונה מערכת של כללים: בחירות חופשיות והוגנות, תחרות פוליטית והעברה שלטונית בדרכי שלום.

לעומתה, הגישה הליברלית-מהותית טוענת שהפרוצדורה לבדה
אינה מספיקה. דמוקרטיה כוללת גם עקרונות כמו שלטון החוק, זכויות אדם, שוויון והגנה על זכויות המיעוט, גם כאשר אלה מגבילים את כוחו של הרוב.

אז איפה עובר הגבול?

האם עצם קיומן של בחירות חופשיות מספיק כדי להגדיר מדינה כדמוקרטית? או שדמוקרטיה מחייבת גם מערכת של ערכים ומוסדות שמגבילים את כוחו של הרוב?

מה דעתך? מה הופך דמוקרטיה למהותית?

10/09/2026

⁨ שנה חדשה, כללי משחק חדשים ✨

ראש השנה וחגי תשרי הם תמיד זמן של איחולים, הכנות לחג, מפגש משפחתי ותקווה להתחלה חדשה. הם גם זמן של חשבון נפש. והשנה, כולנו מרגישים את המתח הזה באוויר, אולי יותר מתמיד. אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמות בזירות השונות, מבחוץ ומבפנים, נדמה שהחברה הישראלית מגיעה אל השנה החדשה עייפה יותר, מתוחה יותר, וחוששת יותר מפני מה שמחכה מעבר לפינה.
תקופת בחירות רק מעצימה את התחושה הזו. כולם רוצים לנצח. זה טבעי. זו דמוקרטיה.
אבל ערב שנה חדשה הוא גם הזדמנות לשאול לא רק מי ינצח, אלא איך נמשיך לחיות כאן יחד גם ביום שאחרי.
ישראל לא צריכה שנה שבה כולנו נסכים על הכול. זה לא יקרה, וזה גם לא תנאי לחיים משותפים.
אבל זו כן הזדמנות לחשב מסלול מחדש. לשאול סוג חדש של שאלות, ולא להמשיך לעוד סיבוב של עוד מאותו הדבר. זו צריכה להיות השנה שבה נתחיל לבנות מחדש את האמון בכך שהמקום הזה יכול להכיל הבדלים עמוקים בלי להפוך כל מחלוקת למלחמת זהויות שבה המנצח לוקח הכול.
שנה שבה נזכור שלכידות אינה אחידות. שאפשר להיות חלוקים, ועדיין לחיות תחת הבית המשותף שנקרא מדינת ישראל. שאפשר לשמור על זהות, ערכים ואורח חיים, בלי להכניע את הצד האחר.
זה לא יקרה רק משינוי השיח, לא מציפייה שנתפשר על ערכי היסוד שלנו, וגם לא מהכרעה מוחצת בבחירות. זה דורש חשיבה אחרת. בעיניי, זה חשבון הנפש הישראלי החשוב ביותר בפתחה של השנה החדשה: לא רק איך עוברים עוד מערכת בחירות, אלא איך בונים כללי משחק שיאפשרו לנו להמשיך לחיות כאן יחד גם אחריה.
לקראת השנה החדשה, אני מאחל לנו שנה של אחריות.
שנה של אומץ לחשוב מחדש. שנה שבה נתחיל לבנות כאן לכידות אמיתית, לא מתוך אחידות, אלא מתוך כללי משחק שמאפשרים חיים משותפים גם בין אנשים שחושבים אחרת.

שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל 🍯⁩

07/09/2026

⁨ מה המתכון לשינוי שיטת הממשל?

אין רק דרך אחת לעשות שינוי.

יכולות להיות דרכים שונות אבל כדי ששינוי יחזיק לאורך זמן, יש כמה מרכיבים שאי אפשר לוותר עליהם:

1. שמירה על המרקם החברתי (או הלכידות): לא צריך לוותר על זהות וערכים כדי לחיות יחד,
מספיק להסכים על כללי משחק שיהפכו את המלחמה הפנימית למיותרת.

2. נשיאה משותפת בנטל הכלכלי והבטחוני (או נשיאה משותפת בנטל). - לצד הזכות לבחור את אורח החיים שלנו, קיימת גם אחריות של כלל הקבוצות לעתיד המשותף

3. ממשל מבוזר ואפקטיבי - לכל ממשלה הכלים לנהל, לתכנן ולבצע לטווח ארוך

4. כללי משחק יציבים - אי אפשר לבנות עתיד כשכללי המשחק הבסיסיים משתנים כשכל המערכת משתנה בכל פעם שהשלטון מתחלף.

אבל גם המרכיבים הטובים ביותר לא מספיקים בפני עצמם.

השאלה היא איך משלבים אותם יחד ומהי השיטה שתאפשר לשינוי באמת להחזיק מעמד.

התכנית המלאה בלינק בתגובה הראשונה 🍎⁩

01/09/2026

מה קורה כשכללי המשחק כל הזמן משתנים?

בדמוקרטיה, ממשלות מתחלפות, הציבור משנה את דעתו, ומדיניות יכולה להשתנות.

זה חלק מהמשחק.

אבל כללי המשחק עצמם צריכים להיות יציבים יותר מהפוליטיקה היומיומית.

כשכל רוב מזדמן יכול לשנות בקלות את כללי המשחק על בסיס גחמות פוליטיות, קשה לבנות אמון, קשה לתכנן לטווח ארוך, וקשה לדעת שהחלטות שמתקבלות היום לא יתהפכו מחר.

כל צד חושש שהמנצח הבא ישנה את השיטה נגדו, יפגע בערכיו או יעצב מחדש את המדינה בדמותו.

לכן העיקרון הרביעי לתיקון מבני של השיטה הוא כללי משחק יציבים: עקרונות יסוד מוגנים, שלא משתנים לפי רוב פוליטי מזדמן, אלא רק בהסכמה רחבה.

רון צור ופרופ׳ יוג׳ין קנדל מסבירים מדוע העיקרון האחרון המתבקש הוא עיגון כללי משחק יציבים וברורים.

יחד, ארבעת העקרונות שהצגנו: הפסקת מלחמת הערכים; כלכלה חזקה וצומחת; ממשל מבוזר ויעיל; וכללי משחק יציבים, יכולים לאפשר לכולנו להמשיך לחיות כאן יחד - תחת שיטת ממשל חדשה, יציבה ומתאימה יותר למציאות הישראלית: בלי צורך להילחם זה בזה, בלי לוותר על זהות וערכים.

התוכנית המלאה שלנו לשינוי שיטת הממשל - בלינק בשורה הראשונה 🙏🏻

#שינוישיטה #ממשל #ישראל2048

Address

Petah Tiqwa

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ISFI - Israel's Strategic Futures Institute posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to ISFI - Israel's Strategic Futures Institute:

Shortcuts

Share