07/05/2026
מילים נהדרות!
קבלו את המשפחה שלנו🎊🎊
אנחנו רוני, שקד (4) ובארי (2.5) 🌸
אני רוכבת ביום יום מזה 7-8 שנים. 🚴♂️
בלימוד רפואה לבתי חולים השונים, מאז לאן שצריך.
בחודש שמיני עוד טיפסתי את העליה מהדסה עין כרם.
כששקד נולד הוספתי כסא אחורי. כשבארי נולד לקח לי זמן למצוא פתרון.
לא הסתדרתי עם כסא קדמי, רכבתי קצת עם כסא אחורי ומנשא אבל היה קשה.
לפני כמה חודשים התחדשנו באופני טנדם בהפתעה. 👯
שקד למד לפדל, והתחיל לעזור לי לטפס בעליות (למכירים, רחוב הגדנ״ע)!
בשבוע האחרון ואחרי הרבה טנטרומים של קנאה- בארי הצטרף לחגיגה !
והרגשנו שיפור מידי בתנאים.
גם כשבן זוגי נמצא במילואים ואני מפזרת לבדי- יוצאים בכיף, חוזרים בכיף, והאוטו נשאר במקום.
וכן- בעליות קשות עם שניהם, לפעמים יורדים ודוחפים.
אופניים זה החיים.
זה חיות, אוויר ותנועה במקום פקקים.
זה הפסקה מהחיים באמצע החיים.
ספורט בין 15:15-15:45 בדרך לאיסופים, עצמאות, יכולת תכנון.
🌅
מוסיפה קצת רקע לאהבה הזו לאופניים.
רכבתי מגיל צעיר, היום-יומיות זה מה שיותר חדש.
אהבה שעוברת בין דורות.
ההורים שלי לקחו אותנו, שהייתי בת 7, לטיול אופניים וקמפינג של שבועיים בארצות הברית.
באמת הערצה.
בזמנו הייתי הכי צעירה על אופניים- בת 7, עוד שני אחים גדולים על אופניים. ועוד שני אחים קטנים בני 4 ו2 על אופני טנדם וכסא.
זכור לי גם טיול אופניים משפחתי מחורשת טל לחרמון, טיפוס אינסופי.. ירידה שאורכת חצי שעה.
אבא שלי ממשיך לרכב כמעט כל יום להדסה עין כרם. יצא לנו גם לרכב יחד :)
כשהתחתנו אני ויגאל לא היו לי אופניים תקינים בבעלותי, וחברים טובים קנו לנו לחתונה שתי זוגות אופניים עירוניים כיפיים.
ומאז יגאל גם נדבק בג׳וק לאופניים, רכיבות משותפות לבית הנסן, לאלורו (המלצה חמה, רכיבה קלילה וכיפית!), סובב ירושלים. לפעמים גם רכיבות משפחתיות ארוכות יותר לעין לבן או עין חניה.
וגם רכיבות שטח בלעדי, האחרונה שבהם חרבת סעדים- עין עוזי- מנהרת עין כרם וכו.
עוד עובדת על לשכנע אותו לנטוש את הקורקינט ולרכב ביום יום לעבודה ! :)
מאד מתרגשת לראות את המגמה ההולכת ועולה של רוכבי אופניים בירושלים!
ורגע לפני שמצטרפת לחברי ההיברידיים, רוצה להרים לרוכבים על גלגלים ללא חשמל.
המזיעים ומטפסים לאיטם עליות, בהילוך נמוך.
זה אפשרי 💪
