04/10/2026
מה אם פסולת לא הייתה סוף הדרך - אלא התחלה של משהו חדש?
ב-Högbytorp, צפונית-מערבית לסטוקהולם, פועל מתחם שממחיש היטב איך שינוי בתשתיות יכול לשנות גם את הדרך שבה מסתכלים על פסולת: לא רק כעל משהו שצריך לסלק, אלא כחומר שאפשר להפיק ממנו משאבים.
ממתקן הביוגז שהוקם עבור E.ON מטפל בכ־83 אלף טון פסולת אורגנית בשנה. בשלושה מעכלים אנאירוביים הופכים פסולת מזון וחומרים אורגניים לביוגז, שממנו מיוצרים כ־6.8 מיליון מ״ק ביומתאן בשנה. לצד זאת מופקים מדי שנה גם כ־50 אלף טון דשן נוזלי וכ־6,500 טון קומפוסט. הביומתאן מוזרם לרשת הגז המקומית (https://kanadevia-inova.com/projects/hoegbytorp-biogas)
ב-E.ON מתארים את Högbytorp כחלק מתפיסה של כלכלה מעגלית, שבה מפסולת משיבים חשמל, חום, ביוגז וחומרי דישון - במקום לתת למשאבים האלה ללכת לאיבוד (https://via.tt.se/pressmeddelande/3255772/fran-hogbytorp-i-vaster-till-jarfalla-i-oster-eons-25-mil-langa-fjarrvarmeledning-ar-fardigbyggd)
לא מדובר בקסם. מדובר בתשתית.
והרעיון שעומד מאחוריה פשוט:
במקום לראות בפסולת רק חומר שצריך להיפטר ממנו - מפרידים, מטפלים, מחזירים חומרים למעגל השימוש ומפיקים ערך ממה שאפשר.
וזה בדיוק השינוי שישראל צריכה.
לפי תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2026, בשנת 2024 75.6% מהפסולת העירונית המועברת בישראל עדיין הועברה להטמנה. יעד המשרד לשנת 2030 הוא להפחית את השיעור ל־61.3 (https://www.gov.il/BlobFolder/aboutoffice/about_us/he/about_moep_work_plan_2026.pdf?utm_source=chatgpt.com)
ב-Smart Waste, אותה תפיסת עולם מקבלת יישום שמותאם למציאות של משק הפסולת הישראלי.
הפארק הטכנולוגי מיועד לטפל בכ-400 אלף טון פסולת עירונית בשנה, באמצעות מיון מתקדם, הפרדת חומרים למחזור, טיפול בזרם האורגני והפקת אנרגיה ירוקה.
הפעילות הזו צפויה להפחית בכ-50% את היקף הפסולת הביתית המועברת להטמנה.
משוודיה לישראל, הטכנולוגיה כבר קיימת.
עכשיו צריך את התשתית שיודעת להפוך אותה למציאות.
כי העתיד של הפסולת לא נמצא בעוד מטמנה -
אלא במה שאנחנו יודעים לעשות איתה לפני שהיא מגיעה לשם.
