17/04/2026
אמא שואלת:
הבת שלנו לא מוכנה לישון לבד בשבועיים האחרונים, רוצה לישון רק בממ״ד ושנהיה איתה. עשתה פיפי בשינה בשתי לילות השבוע. אומרת שהיא לא מצליחה להירדם כי היא מפחדת. היא מדברת על מפלצות ודמויות, אבל במהלך היום כל הזמן מדברת על אזעקות ולאן תלך אם תהיה אזעקה.
שרית עונה:
מה שאת מתארת מאוד הגיוני על רקע התקופה האחרונה. הרבה ילדים לא אומרים ישר “אני מפחדת מהמלחמה” או “אני מפחדת מאזעקות”, אלא הפחד יוצא דרך מפלצות, דמויות, קושי לישון לבד, היצמדות, או אפילו פיפי בלילה. לעיתים קרובות זה לא פחד נפרד, אלא אותו פחד שקיבל צורה בשפה של ילדים.
דווקא עכשיו, כשיש כבר הפסקת אש והלימודים חזרו ברוב הארץ, חשוב לדבר על זה בגלוי. אפשר לומר לה משהו כמו:
> “אני חושבת שהפחדים התחילו בזמן המלחמה, כשהיו אזעקות והיה צריך כל הזמן לחשוב לאן הולכים. גם אם עכשיו כבר יש שינוי משמח ואין אזעקות, לפעמים לגוף וללב לוקח עוד זמן להירגע.”
המשפט הזה עושה כמה דברים חשובים יחד: הוא מחבר את הפחד למה שבאמת קרה, מוריד ממנה תחושה שמשהו “לא בסדר” אצלה, וגם נותן תקווה. יש כאן מסר ברור: היה מפחיד, עכשיו המצב השתנה, והפחד יכול להישאר עוד קצת אבל לאט לאט הוא יירגע .
כדאי גם להחזיק את שני הדברים יחד: גם אמפתיה וגם כיוון. מצד אחד, לא לבטל את הפחד. מצד שני, להזכיר בעדינות את השינוי במציאות. למשל:
> “אני יודעת שאת עדיין פוחדת בלילה. זה מובן. ובאותו זמן, עכשיו כבר שקט יותר, יש גן ובית ספר, ואין אזעקות. לאט לאט נעזור לגוף שלך ללמוד שהמצב השתנה.”
מבחינה מעשית, הייתי בונה את הערב סביב תחושת ביטחון ויציאה הדרגתית מהמצב של חירום. טקס שינה קבוע יכול לעזור מאוד: מקלחת, משהו רגוע, סיפור, מגע, אולי משפט קבוע שחוזר כל ערב. אפשר גם להגיד לפני השינה:
> “עכשיו לילה רגיל. אנחנו בבית, יש לנו מה לעשות אם צריך, ועכשיו אפשר לנוח.”
אם היא מבקשת לישון איתכם או רק בממ״ד, לא חייבים להילחם בזה חזיתית, אבל כן כדאי להתחיל לחשוב על חזרה הדרגתית. למשל, להישאר איתה עד שנרדמת, או לקבוע צעד קטן אחד של חזרה למקום השינה הרגיל. המטרה היא לא להכריח, אלא לעזור לה להרגיש שיש תנועה חזרה לשגרה.
לגבי הפיפי בלילה, גם זה יכול להיות חלק מתגובה למתח. עדיף להתייחס לזה בשקט, בלי ביקורת ובלי דרמה, מתוך הבנה שהגוף שלה עדיין מתאושש.
בקיצור, הייתי ממש ממליצה לומר לה באופן ברור: הפחדים הופיעו בזמן המלחמה, כשהיו אזעקות . עכשיו כבר יש שינוי משמח, אין אזעקות, וחזרו גם למסגרות. זה לא אומר שהפחד נעלם מיד, אבל זה כן אומר שאפשר להתחיל לעזור לו להירגע. לפעמים עצם השיחה הישירה הזו כבר עושה הרבה סדר בתוך מה שהיא מרגישה.
Metiv: The Israel Psychotrauma Center - מטיב: המרכז הישראלי לפסיכוטראומה מטיב ילדים - Metiv Kids פנדה - ויסות רגשי לילדים שרית שרם יבין - פסיכולוגית
