Ir amim עיר עמים عير عميم

23/06/2026

23/06/2026

בצהרי שישי אביבי יצא מוסטפה להדריך סיור אקדמי בפאתי בית צפאפא, סמוך לפארק המסילה. אבל התפרצות של יהודי שטוף שנאה על קבוצת הסטודנטים הערבים שהדריך לימדה אותו שיעור על מי שבוחרים שלא לראות היכן הם חיים.

״אני תוהה אם אוכל בתחילת העשור הבא לסייר בפתח בית הורי ולספר בערבית את סיפור האזור לדור הבא. האם כשנשב בשכונה החדשה יגידו לנו שזה לא המקום הטבעי שלנו? האם נצטרך להזהיר את ילדינו מפני ישיבה בתצפית שמתחת לעץ התות?״

קראו עכשיו את הטור המלא של מוסטפה חוסיין, המספר על החוויה, על המקום, ועל האלימות שחוזרת ומתגלה בו, ומציפה שאלות קשות על עתיד העיר וההתכחשות לעברה >> https://tinyurl.com/mp2hjavp

בתמונה: נוף של בית צפאפא. צילום: חגי אגמון-שניר, ויקימדיה

22/06/2026

מאז שעות הבוקר המוקדמות ולאורך היום פעלו כוחות שיטור ואכיפה גדולים בכפר עקב, בליווי דחפורים, במסגרת מבצע הריסות נרחב. עד כה נהרסו שלושה בנייני מגורים שהיו בשלבי בנייה. במקביל, הריסות דרך הגישה של בתים הצמודים לגדר ההפרדה נמשכות גם הן.

ההריסות לא רק פוגעות בזכות למגורים של מי שהשקיעו את כספם וחיכו לסיום בנייתם של הבניינים, אלא גם משבשות את שגרת החיים ופוגעות בבטחון של תושבי אחת השכונות הצפופות ביותר בירושלים המזרחית. ועדות ההורים בכפר עקב החליטו להשבית היום את הלימודים כדי להבטיח את שלומם של התלמידים. תלמידות ותלמידים שכבר הגיעו לבתי הספר נותרו בתוך המבנים, ולא הורשו לצאת עד שהמצב יוגדר בטוח. גם הבחינות שתוכננו להיום נדחו למועד אחר.

ההשפעה של מדיניות ההריסות אינה מסתכמת בהריסת בתים בלבד. היא חודרת אל שגרת החיים של עשרות אלפי תושבים, פוגעת בזכותם של ילדים וילדות לחינוך ולתנועה בטוחה, ומוסיפה לחץ על קהילה שסובלת ממילא ממחסור חמור בתכנון, בשירותים ובתשתיות.

22/06/2026

כשמשפחה במזרח ירושלים בוחרת בית ספר לילדים שלה, היא לא מחליטה רק על רמת הלימודים או על קרבה לבית. היא מקבלת החלטה פוליטית, תרבותית וזהותית.

בעקבות חקיקת חוק אונר"א, נסגרו בתי הספר של הסוכנות במזרח העיר. המהלך הזה הוא טלטלה של ממש: מעבר לסגירת בתי ספר באמצע שנת לימודים בעיר שגם ככה חסרים בה כיתות לימוד, עבור התושבים בתי הספר הללו היו סמל מרכזי לזיכרון הקולקטיבי ולנרטיב הפליטות הפלסטיני.

סגירתם הותירה חלל במערכת חינוך שהיא גם ככה מפוצלת, מורכבת ורב-שכבתית. בין תוכנית הלימודים הפלסטינית לזו הישראלית, בתי הספר במזרח ירושלים הפכו לזירה של מאבק מתמשך - על ההיסטוריה, על השייכות ועל עיצוב העתיד של הדור הצעיר.

רוצים להבין טוב יותר את המציאות המורכבת של מערכת החינוך במזרח העיר? היכנסו למאמר המלא באתר >> https://tinyurl.com/3f4jf2cb

בתמונה: בית ספר סגור של אונר״א במזרח ירושלים, 2025. צילום: רויטרס

21/06/2026

״בתעודת הנסיעה שלי (Laissez Passer) במקום שבו אמור להופיע הלאום, כתוב: Undefined לא־מוגדר״.

כך כותב צעיר מזרח ירושלמי על חוויותיו כאדם ללא אזרחות, בעל מעמד תושבות שעשויה להישלל בכל רגע. מה המשמעות של אותו מעמד בלתי מוגדר? האם עיר יכולה להיחשב ל״מעורבת״ כאשר לכמעט חצי מתושביה אין מעמד של אזרחים?

״אני ובן גילי היהודי יכולים לשבת באותה כיתה, לקנות באותו קניון, לשתות קפה באותו בית קפה. ומבחינה חיצונית, זה נראה כמו עיר מעורבת ותוססת שבה כולם חיים יחד בשוויון. אבל מאחורי המראה הזה מסתתרת מציאות שונה לחלוטין. ההפרדה בין יהודים לפלסטינים אינה רק גאוגרפית, כפי שמתבטא בהבחנה בין מזרח למערב העיר; היא גם משפטית, בירוקרטית, ויומיומית.״

קראו את הטקסט החדש בפרויקט ״סינדרום אל קודס״ על חיים בין זהויות במזרח ירושלים >> https://tinyurl.com/p54mk6uw

18/06/2026

מה קורה בימים אלה מסביב לירושלים?
הדו״ח החדש של עיר עמים 'ירושלים הגדולה: גירוש וסיפוח', מראה כיצד שורה של מהלכים שמקדמת ישראל סביב העיר מתחברים לתמונה אחת: סיפוח בפועל של מרחב ירושלים רבתי, פירוק הרצף הפלסטיני, דחיקת קהילות פלסטיניות מבתיהן ומאדמותיהן והעמקת משטר האפרטהייד הישראלי.

אחרי עשרות שנים שבהן הבנייה ב־E1 נבלמה בשל התנגדות בינלאומית רחבה, ישראל אישרה באוגוסט 2025 שתי תוכניות ראשונות לבניית התנחלות חדשה באזור, ובהמשך פורסמו גם המכרזים לבנייתה. אבל E1 הוא רק חלק מהתמונה.

הדו״ח ממפה את מגוון הפעולות הישראליות לסיפוח שטחי C מצפון, ממזרח ומדרום לירושלים: הרחבת מעלה אדומים וגבע־בנימין, קידום התנחלויות ומאחזים חדשים - ״משמר יהודה״, ״יציב״ ו״בר כוכבא״, סלילת כבישים המחברים התנחלויות לירושלים ומבתרים את המרחב הפלסטיני, חסימות כבישים שמנתקות יישובים פלסטיניים זה מזה, החלת משטרי היתרים, האצה חמורה בהריסות בתים ועלייה באלימות מצד מתנחלים וחיילים כלפי קהילות פלסטיניות.

הדו״ח מדגיש את המשמעויות כבדות המשקל של מהלכי הסיפוח על האוכלוסייה המתגוררת בשטח - סיפוח משמעו גירוש. ישראל מקדמת מהלכים המעצבים מחדש את המרחב סביב ירושלים כך שתבתר את הגדה המערבית ותעמיק את ניתוקה מירושלים המזרחית, תייצר מובלעות שמצמצמות את חופש התנועה של פלסטינים ותעקור קהילות שלמות מהשטחים בהם מהלכים אלו מקודמים.

זה קורה עכשיו, סביב ירושלים, וההשלכות נוגעות לעתיד העיר, לעתיד המרחב הישראלי־פלסטיני, לאפשרות להסדר מדיני בר־קיימא, ולאיך החיים במרחב זה עתידיים להיראות.

לקריאת הדו״ח המלא: https://tinyurl.com/y3nban32

16/06/2026

אתמול התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בעתירה שהגישו עיר עמים, Bimkom بمكوم במקום ושלום עכשיו נגד אישור תכניות הבנייה בהתנחלות E1, לצד שתי עתירות נוספות שהוגשו בשם קהילות פלסטיניות ובעלי קרקעות פלסטינים שייפגעו מהתכניות.

האזינו לעו״ד מיכאל ספרד Michael Sfard מסביר כיצד התכניות יובילו לעקירה בכפייה של קהילות בדואיות פלסטיניות באזור, וכיצד רשויות התכנון הישראליות בחרו להתעלם מן ההשלכות האנושיות מרחיקות הלכת של קידומן.

תכנית E1 נחשבת לתוכנית ההתנחלות בעלת ההשלכות הגיאופוליטיות ההרסניות ביותר שהרשויות הישראליות אישרו בשנים האחרונות. אם תמומש, היא תוביל לעקירה בכפייה של מאות משפחות פלסטיניות, תבתר את הגדה המערבית ותעמיק את ניתוקה מירושלים המזרחית יחד עם הידוק משטר האפרטהייד הישראלי והפרה חמורה של החוק הבינלאומי.

בתום הדיון הורה בית המשפט למדינה להגיש בתוך חודשיים תגובה מפורטת לטענות שהועלו בעתירות. החלטה זו מאפשרת להליך להתקדם, ומעידה כי בית המשפט רואה בסוגיות שהעלו העתירות סוגיות המחייבות בחינה נוספת.

15/06/2026

דו״ח מצב הכיבוש לשנת 2026 מראה שבירושלים המזרחית מתרחש תהליך מואץ של נישול, גירוש והשתלטות ישראלית. ממשלת ישראל ועיריית ירושלים מקדמות רישום וניכוס של קרקעות פלסטיניות, הריסות בתים, פינוי משפחות מבתיהן והעברת נכסים לעמותות מתנחלים, לצד קידום בנייה לציבור היהודי בלבד ומניעת תכנון ופיתוח הוגן לתושבים הפלסטינים.

הקשיבו לרעות מימון מנהלת המחלקה החינוכית־ציבורית בעיר עמים על המצב במזרח ירושלים, וקראו את דו״ח מצב הכיבוש 2026: https://www.occupationreport.org/

14/06/2026

בעשור האחרון זינק מספר הסטודנטים הפלסטינים הלומדים באוניברסיטאות בישראל מ־16 אלף בשנת 2015 (12% מסך הסטודנטים) ללמעלה מ־24 אלף (17%). אבל האם העלייה בכמות הצעירים הפלסטינים שלומדים במוסדות לימוד ישראליים מעידה על השתלבות אמיתית?

אנחנו מזמינים אתכם להכיר את החיים של הסטודנטים הירושלמים ממזרח העיר ולהיחשף לדילמות שמלוות אותם מול שאלת ההשתלבות במציאות הירושלמית, ולתקוות שלהם לחזון משותף לעיר המחולקת.

הסטודנטית פריאל ח׳טיב כתבה על היום שבו תוייגה כתומכת טרור ועל הצנזורה העצמית שנאלצה לקחת על עצמה בעקבות זאת לצד התקוות לשותפות אנושית. הסטודנט אחמד אבו עודה, מציג לנו את הקונפליקט שמעסיק סטודנטים ממזרח העיר בין השאיפות להתקדמות אישית לבין שאלות על זהות קולקטיבית.

האם הדור הצעיר ממזרח העיר יהיה זה שיביא חזון חדש לחיים משותפים בעיר?

קראו את הסקירה החדשה בפרוייקט שלנו ״סינדרום אל קודס״ >> https://tinyurl.com/bdfdz8ct

בתמונה: סטודנטים מפגינים באוניברסיטה העברית לאחר רצח איאד אל-חלאק | צילום: רויטרס

11/06/2026

הצהרה משותפת של ארגונים בישראל:

החלטת בג״ץ מגבה חסימה של סיוע הומניטרי לפלסטינים בעיצומו של משבר חסר תקדים.

אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לנקוט בצעדים ממשיים שיגנו על חייהם וזכויותם של פלסטינים.