Ir amim עיר עמים عير عميم

Ir amim עיר עמים عير عميم עיר עמים היא עמותה ירושלמית בלתי-מפלגתית העוסקת בירושלים שוויונית לשני העמים ולשלוש הדתות

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים אישרה להפקדה תוכנית להרחבת גילה בכ־2,300 יחידות דיור, על שטח של 195 דונם.התוכנית ...
09/08/2026

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים אישרה להפקדה תוכנית להרחבת גילה בכ־2,300 יחידות דיור, על שטח של 195 דונם.

התוכנית תרחיב את גילה דרומה עד לשוליו של כביש 60 - ציר התנועה המרכזי המחבר בין מזרח ירושלים לאזור בית לחם. לצד הבנייה המתקדמת בגבעת המטוס ותוכניות ההרחבה בהר חומה, היא מקרבת את השלמת רצף ההתנחלויות מדרום לירושלים ואת הניתוק של מזרח העיר מדרום הגדה המערבית.

התוכנית מתאפשרת באמצעות "חוק נכסי נפקדים" - מנגנון לנישול קרקעות פלסטיניות. לפחות 28 דונם משטח התוכנית היו חלק מאדמותיה החקלאיות של בית ג׳אלה. לאחר 1967 ישראל סיפחה את הקרקע לתחום ירושלים, אך לא את בית ג׳אלה עצמה. מצב זה אפשר לרשויות להגדיר את בעלי הקרקע הפלסטינים כ״נפקדים״ ביחס לאדמותיהם, להעביר את הקרקע לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לסווג אותה בהמשך כ״אדמת מדינה״ ולהקצותה לטובת הרחבת ההתנחלות.

עשרות דונמים נוספים בתחום התוכנית עדיין מסומנים כבעלי ״בעלות לא ידועה״, ולכן ייתכן שהיקף הקרקע שנלקחה מבעליה הפלסטינים גדול אף יותר.

בשטח התוכנית נמצאים גם מטעי זיתים ותיקים בני עשרות שנים - עדות לאופייה החקלאי של הקרקע ולקשר המתמשך של תושבי בית ג׳אלה אליה. אם התוכנית תמומש, מטעים אלו צפויים להיעקר.

חוק נכסי נפקדים עומד במשך שנים במוקד ביקורת משפטית ובינלאומית. אף שבתי המשפט בישראל ביקשו בעבר להגביל את השימוש בו במזרח ירושלים, הרשויות ממשיכות ואף מעמיקות את השימוש בו כדי להפוך קרקע פלסטינית פרטית ל״אדמת מדינה״ ולהרחיב באמצעותה התנחלויות.

זו אינה עוד תוכנית בנייה מקומית. זהו צעד נוסף בהעמקת השליטה הישראלית באזור אסטרטגי סביב ירושלים, בניתוק מזרח העיר מבית לחם ומדרום הגדה, ובהפרה גסה של זכויותיהם הבסיסיות של פלסטינים על אדמותיהם.

06/08/2026

תושבי השכונות כפר עקב ושועפאט התעוררו בוקר אחד וגילו שהקימו גדר שחוצה בינהם ובין העיר שהם תושביה - ירושלים. איך נראים החיים לתושבי העיר שלמעשה מנותקים מן העיר? האזינו לשיחה של העיתונאי אלי ביתאן עם עו״ד מאיסא אבו סאלח אבו עכר בפרק השני של הפודקאסט סינדרום אל-קודס

זהו היום השני למבצע הצבאי במחנה הפליטים קלנדיה ובכפר עקב שבפאתי ירושלים. כוחות ביטחון ישראליים פשטו על השכונות, עצרו ופצ...
06/08/2026

זהו היום השני למבצע הצבאי במחנה הפליטים קלנדיה ובכפר עקב שבפאתי ירושלים. כוחות ביטחון ישראליים פשטו על השכונות, עצרו ופצעו תושבים והשתלטו על בתי מגורים שהוסבו לעמדות צבאיות ולמוקדי חקירה. לפי דיווחים מהשטח, לצד הפשיטות והמעצרים החלו גם הריסות של חנויות באזור מחסום קלנדיה, וכן מניעה מאמבולנסים להיכנס לאיזור ודרישה מצוותי רפואה של הסהר האדום לעזוב את המחנה. במקביל, יש גם חסימות של הצירים המובילים לתוך ירושלים.

הפשיטה הצבאית על מחנה הפליטים קלנדיה ושכונת כפר עקב שבפאתי ירושלים מייצרת תחושת חוסר ודאות וחשש אצל התושבים הירושלמים שמא לא מדובר בעניין נקודתי, אלא בתחילתו של מבצע הדומה לפשיטות במחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א־שמס בצפון הגדה המערבית שהובילו לעקירה של מעל 32 אלף בני אדם ולהרס נרחב של מבנים.

הצהרותיו של שר הביטחון ישראל כץ, שלפיהן הנחה את הצבא להיערך להשתלטות על מחנה פליטים נוסף בגדה המערבית ולעקירת תושביו, מעוררות חשש בקרב תושבי האזור שהפעולה בקלנדיה ובכפר עקב אינה פשיטה נקודתית אלא במבצע "מודל ג'נין" שמועתק לאזור ירושלים. משמעותו של מודל זה כבר ניכרת במחנות הפליטים בג׳נין, בטולכרם ובנור א־שמס: מאז ינואר 2025 הפעולות הצבאיות בהם הביאו להרס נרחב של בתים ותשתיות, לעקירת עשרות אלפי פליטים פלסטינים ולמניעת חזרתם.

במצב כזה, המבצע שהחל לפני יומיים עלול להימשך זמן רב, לפגוע אנושות בתושבי מחנה הפליטים קלנדיה וכפר עקב ולהיות מלווה בהרס בתים ובעקירת אוכלוסייה. ככל שהבחירות מתקרבות, החשש שהמודל הזה יועתק לאזור ירושלים רק גובר.

גבול אינו רק קו המפריד בין טריטוריות. הוא משנה דפוסי תנועה, מפריד בין קהילות ומשפחות, משפיע על התפתחות המרחב העירוני, ומ...
06/08/2026

גבול אינו רק קו המפריד בין טריטוריות. הוא משנה דפוסי תנועה, מפריד בין קהילות ומשפחות, משפיע על התפתחות המרחב העירוני, ומותיר חותם עמוק על הזיכרון הקולקטיבי ועל האופן שבו אנשים חווים את המקום שבו הם חיים.

במקרה של ירושלים, השפעותיה של החלוקה ממשיכות להיות נוכחות במרחב העירוני ובזיכרון של תושביה גם כיום. במאמר חדש בפרויקט ״סינדרום אל-קודס״ מתאר ההיסטוריון הירושלמי אחמד מחמוד את המהפכות שעברו על ירושלים, שהייתה במשך מאות שנים עיר מעורבת והפכה לשתי ערים שהתפתחו במסלולים שונים.

יחד עם אחמד נטייל בזמן בין 1948, אז התרוקנו השכונות המערביות בירושלים מהאוכלוסייה הפלסטינית והאזור הפך בהדרגה למרחב יהודי בלבד, דרך הסיפוח הירדני של מזרח העיר אז הקו הירוק שימש כקו הגבול בין ירושלים לירדן ויצר הפרדה בין חלקי העיר, ועד ל-1967 בה ישראל כבשה את מזרח העיר והחילה את החוק הישראלי מבלי לתת אזרחות לתושבים הפלסטינים. מצב שבו אנו נתונים עד היום.

מי הם הירושלמים שגרו במערב העיר לפני 1948? איך הייתה העיר בתקופת השלטון הירדני? ומה קרה עם הזמן לשכונות שהיו קרובות לגבול? קראו עכשיו את המאמר המלא באתר הפורום לחשיבה אזורית >> https://tinyurl.com/4x472mmr

צילום: אלכס ליבק

תינוק פלסטיני שנולד בירושלים לא מקבל תעודת לידה ולא אזרחות של אף מדינה. בהמשך חייו הוא יצטרך להסתפק במעמד ״תושב קבע״ שנש...
05/08/2026

תינוק פלסטיני שנולד בירושלים לא מקבל תעודת לידה ולא אזרחות של אף מדינה. בהמשך חייו הוא יצטרך להסתפק במעמד ״תושב קבע״ שנשען על רשימה של תנאים שאי-עמידה בהם יכולה להוביל לשלילתו.

אותה עיר, אותו חוק - אבל סטנדרט כפול. דין אחד לתושב ירושלים היהודי ודין אחר לגמרי לתושב העיר הפלסטיני. מערכת שעושה הכל כדי לשלול ממנו את המעמד שמגיע לו, להקשות את חייו בעיר, ולגרום לו להתייאש ולעזוב.

אז איך נראים החיים במעמד על תנאי של תושבות קבע? איך ישראל משתמשת בבירוקרטיה כדי לשלוט על חיי הפלסטינים במזרח העיר?

הפעם, בפודקאסט סינדרום אל-קודס, העיתונאי אלי ביתאן משוחח עם עו״ד מאיסא אבו סאלח אבו עכר, שמייצגת תושבי מזרח ירושלים בבתי המשפט בתיקים של מעמד, שמספרת על האלימות של הבירוקרטיה הישראלית כלפי המזרח ירושלמים.

האזינו עכשיו לפרק החדש >> https://tinyurl.com/hysc7f5w

צילום: אלכס ליבק

02/08/2026

סדרת פודקאסט חדשה על ירושלים שאתם לא מכירים!

בפרק הראשון העיתונאי אלי ביתאן חזר אחורה בזמן כדי להבין את שורש המחלוקת ושוחח עם ד״ר אחמד מחמוד, היסטוריון של המזרח התיכון המודרני, כדי להבין מה הייתה ירושלים לפני 1948 ומה הפכה להיות מאז.

האזינו עכשיו - לינק בתגובות

02/08/2026

״המונח מזרח ירושלים הוא לא מונח גיאוגרפי כמו שהוא מונח פוליטי״ ההיסטוריון ד״ר אחמד מחמוד בשיחה עם העיתונאי אלי ביתאן מדבר על ההיסטוריה של ירושלים שאנחנו לא מכירים.

האזינו לפרק המלא של הפודקסט החדש בפרויקט ״סינדרום אל-קודס״ >> לינק בתגובות

בליל חמישי האחרון נורה למוות חליל רשאד חאמד אל־ראשק, בן 47, אב לחמישה מדאחיית א־סלאם שבמזרח ירושלים, בידי לוחם מג״ב ומאב...
29/07/2026

בליל חמישי האחרון נורה למוות חליל רשאד חאמד אל־ראשק, בן 47, אב לחמישה מדאחיית א־סלאם שבמזרח ירושלים, בידי לוחם מג״ב ומאבטח במחסום שועפאט. מתחקיר 'המקום הכי חם בגיהינום' עולה כי לאחר הירי, א-רשאק הושאר לדמם למוות בסמוך למחסום, וכוחות מג"ב אף דרשו מהצוותים הרפואיים שהחלט בפעולות ההחייאה להפסיק את הטיפול. גם לאחר מותו המשטרה התנתה את שחרור גופתו במחיקת פרסום שקרא להגיע להלווייתו.

שמונה חודשים קודם לכן, כשעבד כמנקה רחובות מטעם עיריית ירושלים, הותקף חליל אל־ראשק באלימות בידי שני נערים יהודים, ששברו את צלעותיו ושיניו, בפשע שנאה אכזרי. הוא הפסיק לעבוד ומצבו הנפשי הידרדר.

מחיקת האנושיות של חליל לא התרחשה ברגע אחד: תחילה הוא היה 'רק' מנקה רחובות פלסטיני שאפשר לתקוף סתם כך. אחר כך אדם במצוקה שהוגדר ״חשוד״ מבלי שהיווה כל סכנה, נורה ונמנע ממנו טיפול רפואי מציל חיים. לבסוף, אף לאחר מותו, הגישה אליו והאבל עליו הוכפפו לתנאים ולשליטה משטרתית.

מציאות החודשים האחרונים לחייו של חליל לא יכולה שלא לזעזע. בעל משפחה, אב לחמישה ילדים, עובד לפרנסתו, שהפגיעה בו מתחילה באלימות של נערים יהודים ומסתיימת בקטל וזילות אף של מותו.

בירושלים חיים יותר מ־400,000 פלסטינים. ירושלים היא עירם וביתם. כל אדם חייב להתקומם אל מול נסיבות מותו המצמררות של חליל. זוהי חובתנו לדרוש שמציאות החיים בירושלים בה חיים שני עמים תהיה אחרת.

28/07/2026

בשבוע שעבר השתלטו מתנחלים על ביתה של משפחת באשא הפלסטינית ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, לאחר שבית המשפט הורה על פינויה. המשפחה שרובה קשישים מונה שישה משקי בית, ומתגוררת בבניין מאז שנות ה־30 של המאה הקודמת. הפינוי התאפשר בעקבות הליכים משפטיים שיזם האפוטרופוס הכללי, גוף במשרד המשפטים שאחראי על ניהול נכסים “נטושים”, ומאז סיפוח מזרח ירושלים גם על נכסים שנטען שהיו בידי בעלים יהודים מלפני 1948.

בסרטון שהופץ ברשת נראה הרב אבישי צרויה, ראש ישיבת עטרת ירושלים, נושא דברים וקובע מזוזה בכניסה לבניין. הוא אומר: ״היום, בערב תשעה באב… אנחנו באים לכאן בכבוד ובהדר, ובכל מלוא יהדותנו ואמונתנו״. בערב תשעה באב הם חוגגים גירוש משפחה פלסטינית והשתלטות על ביתה.

ישיבת עטרת ירושלים קשורה בקשר הדוק לעמותת המתנחלים עטרת כהנים, הממלאת תפקיד מרכזי בגירוש פלסטינים מבתיהם ובהשתלטות מתנחלים על נכסיהם בעיר העתיקה ובשכונות הפלסטיניות הסובבות אותה, בהן סילואן ושייח' ג'ראח.

כך נראית אלימות מתנחלים במזרח ירושלים: אין צורך בפוגרומים או בפרעות. חוקים מפלים, מוסדות מדינה, בתי משפט ומשטרה מגויסים כולם כדי לגרש פלסטינים מבתיהם ולהעביר אותם לידי מתנחלים - הכול תחת מעטה של חוקיות. החוק הישראלי מאפשר ליהודים לתבוע מחדש נכסים שהיו לכאורה בבעלות יהודית לפני 1948, אך שולל מפלסטינים את אותה זכות להשיב נכסים שאיבדו במערב ירושלים ובמקומות אחרים.

בתשעה באב, היום החותם את תקופת בין המצרים, נכנסו למתחם הר הבית/אל־אקצא למעלה מ 4000   פעילי תנועות המקדש ותומכיהם, בליוו...
23/07/2026

בתשעה באב, היום החותם את תקופת בין המצרים, נכנסו למתחם הר הבית/אל־אקצא למעלה מ 4000 פעילי תנועות המקדש ותומכיהם, בליווי ובאבטחה משטרתיים. בין הנכנסים היו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וחבר הכנסת עמית הלוי.

לא היה זה ביקור דתי תמים או תפילה פרטית — אלא הפגנת בעלות. המשתתפים התפללו בגלוי, השתחוו, שרו, הניפו דגלי ישראל ואף שרו את ההמנון. בן גביר עצמו בירך על כך שיהודים מתפללים במקום ו״מרגישים כמו בעלי הבית״.

במקביל, המשטרה הגבילה באופן חמור את כניסתם של מוסלמים למתחם. רק מספר מצומצם של מתפללים הצליח להגיע לתפילת הבוקר, ורבים מעובדי הוואקף לא הורשו להיכנס למקום עבודתם. אין זו תופעה מבודדת, אלא דפוס חוזר: כניסות המוניות של פעילי המקדש מתאפשרות תוך דחיקת המתפללים המוסלמים והגבלת עבודתו של הוואקף.

הפעם נחצה קו נוסף. לצד התפילות, הדגלים והפגנת הריבונות הישראלית, הציבה המשטרה ברחבה המזרחית סככת הצללה ייעודית עבור הנכנסים היהודים — תשתית פיזית בתוך המתחם שנועדה לשרת את נוכחותם. זהו צעד ראשון במעבר מביקורים ופעולות פולחן מזדמנות בשאיפה להקמת בית כנסת במתחם ההר.

תשעה באב, כמו מועדים יהודיים אחרים, הופך שוב ושוב לכלי פוליטי בידי תנועות המקדש. זיכרון דתי מגויס כדי להעניק לגיטימציה ציבורית למהלכים שמטרתם לשנות את המציאות במתחם, לבסס בו שליטה וריבונות ישראלית ולפגוע בזכויות הדתיות של מוסלמים.

זהו לא זיכרון של החורבן — אלא שחזור שלו.

Address

Jerusalem

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Ir amim עיר עמים عير عميم posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share