ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית

25/10/2026

ד"ר דנה קצוטי ופרופ' אריאל כנפו-נעם, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולומביה (שניהם גם בוגרי העברית), יחד עם פרופ' אנתוני מנצ'יני מאוניברסיטת פייס שבניו יורק, ארה"ב, מצאו שההתמודדות הנפשית עם טראומת השבעה באוקטובר מתחלקת לארבעה מסלולים שונים ושהמסלול חשוב לא פחות מנקודת הסיום.

החוקרים עקבו אחרי המשתתפים לאורך חודשים ולא הסתפקו בתמונת מצב אחת. התוצאה: 54% הפגינו חוסן ומצוקה נמוכה לאורך כל הדרך, 27% התחילו במצוקה קשה והשתקמו, 18% נשארו במצוקה כרונית ו-2.5% דווקא החמירו עם הזמן, כשהמצוקה הופיעה באיחור.

מי נוטה יותר לחוסן? מבוגרים, גברים, מי שחוו רגשות חיוביים בשבועות שאחרי המתקפה, מי שתופסים את העולם כמקום בטוח יחסית ומי שהתנדבו באופן קבוע עוד לפני המלחמה. חשיפה רבה לאירועים טראומטיים ואמפתיה רגשית גבוהה נקשרו דווקא למצוקה מתמשכת.

היכן פגשו את ההפתעה: התנדבות ותמיכה חברתית במהלך המלחמה עצמה לא ניבאו מצב נפשי טוב יותר. הרגלים ותיקים, מתברר, מגינים יותר ממאמץ של הרגע האחרון. גם האמפתיה התגלתה כחרב פיפיות: היא מתישה רגשית, אבל גם מניעה אנשים לעזור לאחרים.

הממצא המרכזי הוא שהמסלול עצמו מנבא תסמיני פוסט-טראומה מעבר לרמת המצוקה בנקודת זמן אחת. המשמעות המעשית: מצוקה מוקדמת אינה גזר דין ובדיקה אחת לא תזהה את כל מי שזקוק לעזרה. מעקב חוזר יאפשר למערכות בריאות הנפש לכוון את המשאבים בדיוק לשם. בעולם שבו מלחמות, אסונות טבע ומשברים ממושכים הופכים לשגרה, הלקח רלוונטי הרבה מעבר לגבולות ישראל: נפש האדם היא סרט, לא תמונה וחוסן נפשי הוא כמו כושר גופני: אי אפשר להתחיל להתאמן ביום המרתון.

לקישור למחקר המלא כנסו לאתר ארגון בוגרות ובוגרי העברית

האוניברסיטה העברית המחלקה לפסיכולוגיה - האוניברסיטה העברית עבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית

22/10/2026

חברת ViVac Pharma, שהקימו פרופ' חזי ברנהולץ וד"ר ליאור ניסים, זכתה בפרס אספר לשנת 2026 בתחרות "הסטארט-אפ המבטיח של האוניברסיטה העברית" ובצ'ק בסך 100,000 ש"ח. פרופ' ברנהולץ, בוגר העברית, הוא האיש שפיתח את הדוקסיל, תרופה שעוטפת כימותרפיה בבועות שומן זעירות ושולחת אותה ישר אל הגידול. ד"ר ניסים עומד בראש המעבדה לביולוגיה סינטטית בפקולטה לרפואה, כלומר מלמד תאים לבצע פקודות כמו תוכנה. השילוב ביניהם נשמע כמו פגישה בין מי שהמציא את המשלוח החכם לבין מי שמתכנת את החבילה.

התחרות, שהקימו ASPER-HUJI Innovate וקרן אספר, נועדה להוות חיבור בין המעבדה לשוק. ששת הפיינליסטים הציגו בפני חבר הנאמנים הבין-לאומי של האוניברסיטה והרשימה נראית כמו סילבוס של העתיד: ATED Therapeutics מפתחת בדיקת דם לאבחון פרקינסון על בסיס מחקרה של פרופ' חרמונה שורק; HEQA, שבין מייסדיה בוגר העברית ד"ר ניצן לבנה, כבר מוכרת תקשורת קוונטית מוצפנת לארגונים ברחבי העולם; Itay&Beyond, שבין מייסדה שני בוגרי העברית - ד"ר ניסים פרץ ובועז גולדמן, משלבת אורגנואידים של מוח עם AI לניבוי יעילות תרופות; Pickommerce AI Robotics, עם כפיר ניסים - מייסד שותף, מנכ"ל ובוגר האוניברסיטה, מלמדת רובוטים לארוז וללקט במחסנים ו-Plas-Free מפתחת טכנולוגיות עירוי דם למצבי דימום מסכני חיים.

נשיא האוניברסיטה פרופ' תמיר שפר, גייל אספר מקרן אספר וד"ר אמנון דקל, מנכ"ל המרכז לחדשנות ויזמות, הסכימו על דבר אחד: המדע הירושלמי יודע לרדת ממגדל השן, להגיע לשטח ולהביא איתו מודל עסקי מצליח.

האוניברסיטה העברית ביולוגיה בעברית הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית Faculty of Medicine בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ASPER - HUJI Innovate - מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית

21/10/2026

פרופ' שחר ארזי מהפקולטה לרפואה, ד"ר ברק רווה מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין (שניהם גם בוגרי העברית) ופרופ' גד מרשל מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד מציעים בכתב העת היוקרתי Brain לחשוב מחדש על אלצהיימר: לא מחלה אחת, אלא אוסף של מסלולים שונים שמובילים לאותה תוצאה.

כבר יותר ממאה שנה מדברים על אלצהיימר כעל ישות אחת, אבל המטופלים לא קראו את ספר ההוראות. אצל אחד מתפרק הזיכרון, אצל אחרת השפה ואצל שלישי ההתמצאות או ההתנהגות. גם הביולוגיה לא מסתפקת בצמד המפורסם עמילואיד וטאו: דלקות, כלי דם, מטבוליזם, זיהומים ורעלים משתתפים בחגיגה. במילים אחרות - שני אנשים עם אותה אבחנה עשויים לחוות את המחלה בצורות שונות לגמרי.

הפתרון שמציעים החוקרים נקרא מטא-מודלינג. במקום לבנות מודל ממוחשב אחד ענק שינסה לבלוע הכול ויקרוס תחת משקלו, משתמשים במודלים קיימים וחדשים, כל אחד מומחה בתחומו: הדמיית מוח, גנטיקה, שינויים מולקולריים או תסמינים קוגניטיביים. לאחר מכן מחברים אותם מתמטית לתמונה אחת. זה בערך כמו להרכיב פאזל של מאה שנות מחקר, כשכל חוקר החזיק עד היום רק בפינה שלו.

התוצאה האפשרית היא פרופיל אישי לכל מטופל, תחזית למהלך המחלה והשוואה בין מסלולים עם טיפול ובלעדיו, הרבה לפני הופעת התסמינים. גם הניסויים הקליניים עשויים להרוויח, כשמטופלים יקובצו לפי מנגנון משותף ולא לפי תווית כללית. החוקרים מקפידים להבהיר שמדובר במסגרת למחקר עתידי ולא בכלי שמחכה במרפאה. הדרך עוברת דרך מאגרי נתונים גדולים בהרבה ושיתוף פעולה רחב, אך בכל זאת, זה כיוון מבטיח.

לקישור למחקר המלא כנסו לאתר ארגון בוגרות ובוגרי העברית

האוניברסיטה העברית מדעי המחשב והנדסה - האוניברסיטה העברית הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית Faculty of Medicine Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem

20/10/2026

הודעה מרגשת: גלי שסקין מונתה לתפקיד מנכ"לית עמותת עמי"ט, ארגון בוגרות ובוגרים של היחידה הטכנולוגית 81 באגף המודיעין. היא מחליפה את חן קמין שמסיימת חמש שנים של עשייה פורייה והרחבת פעילות מרשימה. המהלך מסמן פרק חדש ומסקרן עבור קהילה המונה מעל לשמונת אלפים בוגרות ובוגרים. קהילה זו הפכה למעצמה אמיתית של אקו-סיסטם החדשנות הישראלי והמרחב הבין-לאומי. גלי בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וגם בתולדות האמנות ותואר שני בגאוגרפיה ותכנון עירוני ואזורי, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

שסקין מביאה עמה ארגז כלים מגוון עם רקע עשיר בניהול קהילות לצד אקלים-טק וקיימות. כל זאת לאחר שורת תפקידי ניהול בחברות בולטות, לצד התנדבות ענפה לקידום יזמות סביבתית ואנרגיה מתחדשת. עם כניסתה לתפקיד, ציינה גלי שעוצמתה האמיתית של קהילה טכנולוגית טמונה ביכולתה לחבר הון אנושי איכותי עם יזמות מתקדמת למען השפעה חברתית משמעותית. זהו כוח עצום המניע את המשק קדימה.

חברי ההנהלה המשותפים שקיבלו את פניה בברכה כוללים את חבייר שוקרון, דורין שני ונטלי גורביץ'. שוקרון הדגיש כי גישתה המכוונת של המנכ"לית החדשה, יחד עם כישוריה הבין-אישיים המעולים, יובילו את העמותה להישגים מרהיבים, יעמיקו שיתופי פעולה אסטרטגיים וישמרו היטב על מורשת היחידה.

בוגרות ובוגרי היחידה מהווים מנוע צמיחה כלכלי אדיר. הם ייסדו מאות חברות הייטק מובילות לצד חברות יוניקורן. זאת בנוסף לקידום תוכניות יזמות מעמיקות ומיזמים חברתיים בפריפריה דוגמת פרויקט "עמיטק" המעולה לטובת חינוך טכנולוגי ותוכנית "תופסים כיוון". כעת, בהובלתה של שסקין, הבמה מוכנה לגמרי לקפיצת המדרגה הבאה של יצירת ערך וחדשנות מתמשכת.

צילום: ניר סלקמן

האוניברסיטה העברית המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית המחלקה למדע המרחב באוניברסיטה העברית עמי"ט - ארגון בוגרי היחידה הטכנולוגית 81

19/10/2026

19/10/2026

שנים התרגלנו לבדוק תינוקות לנגיף ה-CMV רק כשיש חשד ספציפי או בעיות שמיעה בקרב יילודים. מחקר חדש מציע גישה מהפכנית של אבחון אוניברסלי לכל יילוד כדי לאתר את הזיהומים ה"שקופים". נגיף ה-CMV המולד הוא זיהום נפוץ שעובר מאם לעובר ומחולל שמות בהתפתחות הילד ובשמיעתו. הבעיה המרכזית? מרבית התינוקות נראים בריאים לחלוטין בלידה, עוברים בהצטיינות את בדיקות השמיעה הראשוניות ונופלים בין הכיסאות של המערכת.

צוות חוקרות ישראלי הכולל את פרופ' דנה וולף, פרופ' מורן יסעור (שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים) ופרופ' סמדר אבן-טוב פרידמן, בדקו כ-48,556 יילודים, המייצגים כמעט 95% מהתינוקות אשר נולדו בבית החולים הדסה בירושלים בין אפריל 2022 לבין מרץ 2025. בעקבות הבדיקה הנרחבת הן הצליחו לאתר 176 תינוקות שנולדו עם הנגיף, אך חשוב מכל - התוצאה המטלטלת הראתה כי 57% מהתינוקות שנשאו את הנגיף היו מתפספסים לגמרי בשיטת הבדיקה המסורתית הממוקדת משום שלא הראו כל סימן מחשיד.

כדי למנוע קריסה של המעבדות, החוקרות שאלו טריק יעיל מתקופת הקורונה: איגום מדגמים באמצעות דגימות רוק. הן שילבו מספר דגימות של תינוקות שונים יחד לבדיקת מעבדה מרוכזת אחת. רק אם הקבוצה יצאה חיובית התבצעה בדיקה פרטנית. השיטה הפשוטה הזו חתכה את עומס הבדיקות ב-83% לעומת דגימות בודדות ואפשרה לסרוק כמעט 95% מהיילודים בקלות.

המשמעות היא פנומנלית עבור רפואת הילדים בארץ ובזירה הבין-לאומית. איתור מוקדם מאפשר מעקב התפתחותי צמוד, מתן טיפול אנטי-ויראלי בחלון הזדמנויות רגיש וקריטי והצלת איכות החיים שלהם. מדובר ביישום מבריק של אסטרטגיה קיימת עבור פתרון משבר ממשי, וסקר כזה עשוי להיות הסטנדרט החדש שיהפוך את נגיף ה-CMV לבעיה קטנה בהרבה.

לקישור למחקר המלא בכתב העת היוקרתי The Lancet Infectious Diseases כנסו לאתר ארגון בוגרות ובוגרי העברית

האוניברסיטה העברית הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית Faculty of Medicine מדעי המחשב והנדסה - האוניברסיטה העברית

18/10/2026

חברת הפינטק Remitly, הנסחרת בנאסד"ק, מינתה את מאיה רויזמן לתפקיד מנהלת הפעילות של החברה בישראל, שם היא תחליף את גיא קשטן, מייסד הסטארט-אפ Rewire שנרכש על ידי החברה בשנת 2022 וכעת מסיים את תפקידו. בעולם שבו העברות כספים חוצות גבולות דורשות דיוק של שעון שוויצרי ומהירות של שליח מיומן, הבחירה ברויזמן מרגישה טבעית לחלוטין. עם תואר ראשון בתקשורת ועיתונאות ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים וניסיון מרשים של שמונה עשרה שנים, היא יודעת בדיוק כיצד להפוך חזון פיננסי למנוע צמיחה משומן היטב.

רויזמן מגיעה לתפקיד אחרי שהובילה מהלכי מונטיזציה מורכבים כסמנכ"לית וכראש פתרונות עסקיים בחברת Fiverr וניהלה יחידה עסקית עצמאית כמנכ"לית Gett Delivery ישראל. המשמעות עבור השוק המקומי היא אדירה: הפלטפורמה, שמספקת פתרונות פיננסיים חיוניים לעובדים זרים ולמעסיקיהם בארץ וברמה בין-לאומית, זוכה למנהיגה שיודעת לבנות יחידות רווח מאפס. קשטן בירך על המינוי והדגיש כי הוא מעביר את המושכות בביטחון מלא לידיה של רויזמן, בזכות יכולתה המוכחת להוביל עסקים ברמות הגבוהות ביותר. רויזמן עצמה כבר מסמנת את היעדים הבאים. היא מתכננת למנף את הפוטנציאל העסקי העצום של החברה כדי להעמיק את הנוכחות בשוק הישראלי, לפתוח מנועי צמיחה חדשים, להגיע לקהלים מגוונים ולבסס שיתופי פעולה אסטרטגיים שיזניקו את הפעילות המקומית לגבהים חדשים.

צילום: אלינור רויזמן

האוניברסיטה העברית הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית | Faculty of Social Sciences HUJI המחלקה לכלכלה - האוניברסיטה העברית Remitly Israel המחלקה לתקשורת ועיתונאות, האוניברסיטה העברית

15/10/2026

שנים רבות שהקהילה המדעית התייחסה לגן ה-p53 רק בתור תמרור עצור של תאים פגומים. גן זה, המוכר בכינויו "שומר הגנום", נחשב למנגנון בקרה שעוצר חלוקת תאים בעת נזק ל-DNA. כעת, מחקר בין-לאומי בהובלת הדוקטורנט ויסאם זעאתרה ופרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית (שניהם בוגרי העברית), יחד עם הדוקטורנט ג'ורג' פיליפוס ופרופ' אורלי ארנסט מהמרכז הגרמני לחקר הסרטן ואוניברסיטת היידלברג, מצא שמדובר במערכת כלכלית שלמה.

החוקרים בחנו תאים של חולי תסמונת לי-פראומני גילו כיצד אובדן גן ה-p53 גורם לתא לצאת משליטה מוחלטת. גם ה-RNA וגם ה-DNA נבנים מאותן אבני בניין בסיסיות בדיוק הנקראות נוקלאוטידים. החוקרים גילו שכאשר ה-p53 יוצא מכלל פעולה, התא מאבד רסן ומתחיל לייצר כמויות אדירות של RNA חסר תועלת. הייצור המופרז הזה שואב את חומרי הגלם ופשוט מרוקן את מחסני התא. כשהתא נדרש לבצע את המטלה הקריטית של שכפול ה-DNA הוא מגלה שאין לו משאבים לעבוד איתם. במקרים קיצוניים, הכאוס מוביל לתופעה שנקראת כרומותריפסיס, מצב שבו כרומוזום שלם פשוט מתרסק לרסיסים ומורכב מחדש בצורה מעוותת לחלוטין.

שינויים נרחבים אלה נמצאו באלפי גידולים על פני שלושים ואחד סוגי סרטן. החוקרים הוכיחו שכאשר מספקים לתאים את אבני הבניין החסרות או בולמים את הייצור העודף, אפשר למזער את הנזק הגנטי דרמטית. ממצאים אלה עדיין אינם מהווים תרופת קסם, אך הם מוכיחים שהכלכלה הפנימית של התא קריטית ליציבותו. הבנת מנגנון חלוקת המשאבים עשויה להוביל לפיתוח טיפולים מדויקים שימנעו את קריסת התשתיות המוחלטת של הגוף שלנו.

לקישור למחקר המלא כנסו לאתר ארגון בוגרות ובוגרי העברית

האוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem

14/10/2026

לאורך שנים חוקרים נאלצו לקטלג ולתעד התנהגויות של בעלי חיים באופן ידני ומוגבל למדי. מערכת בינה מלאכותית חדשה בשם STEREO מציגה פתרון מעניין המאפשר לנו לעקוב ולנתח רפרטואר התנהגותי שלם ברמת פירוט חסרת תקדים. מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטים בן ג'רי גונזלס ואיתי שלום, תחת הנחייתו של פרופ' עמי ציטרי ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח והמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית (כולם גם בוגרי האוניברסיטה), חושף כיצד המוח ננעל על פעולות רפטטיביות. באמצעות הטכנולוגיה החדשה, שסורקת התנהגויות טבעיות מתוך וידאו, החוקרים עקבו אחר עכברים שנחשפו לקוקאין וגילו תופעה מדהימה.

מתברר שהסם לא ממציא התנהגויות חדשות מתוך חלל ריק, אלא פשוט חוטף ומשתלט על מעגל קיים באזור הסטריאטום במוח, אזור שאחראי בדרך כלל לבחירת פעולות פשוטות כמו תנועות פה ופנים. כך, פעולה שגרתית כמו ליקוק הפכה לאובססיה מוחלטת שהשתלטה על מעל שישים אחוזים מהזמן של העכברים בניסוי מעבדה.

התגלית המרכזית קשורה לשני נתיבים עצביים מתחרים באזור זה. כשהחוקרים הפעילו את הנתיב העקיף, ההתנהגות הכפייתית נעצרה באחת והעכברים חזרו להתנהגות מגוונת. לעומת זאת, הפעלת הנתיב הישיר לבדה הספיקה כדי לייצר התנהגות כפייתית ונוקשה אפילו ללא נוכחות סמים כלל.

המשמעות של הממצאים האלה עצומה עבור עולם הרפואה. הבנת מנגנוני הפעולה העצביים פותחת דרך חדשה לפיתוח טיפולים מתקדמים ברמה בין-לאומית למגוון מצבים נוירולוגיים ופסיכיאטריים, כמו מחלת פרקינסון או תסמונת טורט. שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית מקדם אותנו צעד ענק קדימה.

לקישור למחקר המלא כנסו לאתר ארגון בוגרות ובוגרי העברית

האוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem ELSC ביולוגיה בעברית

13/10/2026

רייצ'ל ברנר שלם נבחרה לכהן כסמנכ"לית תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, שם היא תיכנס לנעליה של הסמנכ"לית היוצאת איילת גרינבאום אריזון במטרה להמשיך ולנווט את עתיד הרפואה בישראל. ברנר שלם, מוסמכת ובוגרת תואר ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, צועדת במסדרונות המשרד כבר תשע שנים. בתפקידה האחרון כמנהלת אגף בכיר לתכנון כוח אדם במערכת הבריאות וכן כסגנית סמנכ"ל ומנהלת תחום בכיר כלכלת בריאות. היא הוכיחה שלפעמים התרופה הטובה ביותר למערכת מורכבת היא פשוט היגיון כלכלי בריא ותכנון מדויק.

העשייה שלה משפיעה ישירות על התור הבא שלכם לרופא ועל איכות הטיפול הרפואי שתקבלו. ברנר שלם הובילה מהלכים דרמטיים להכפלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, קידמה קליטת רופאים עולים ופעלה נמרצות להבאת רופאים מצטיינים לפריפריה באמצעות תוכניות דגל כמו אילנות, כוכבי הרפואה ואופקים. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב (בוגר האוניברסיטה העברית בעצמו), הודה לגרינבאום אריזון ושיבח את ברנר שלם על חלקה בביסוס מערכת בריאות שוויונית המוצבת בשורה הראשונה ברמה בין-לאומית, תוך הדגשת ההון האנושי כיתרון המרכזי של המשרד. ברנר שלם עצמה הודתה למנכ"ל ולמורתה גרינבאום אריזון, והבטיחה להוביל את המינהל בראייה ארוכת טווח ובשותפות רחבה אל עבר עתיד פורץ דרך, יציב ובריא הרבה יותר עבור כלל אזרחי ישראל, במרכז ובפריפריה כאחד.

האוניברסיטה העברית המחלקה לכלכלה - האוניברסיטה העברית בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית

צילום: דוברות משרד הבריאות