ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית

ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית הכירו את ההטבות ודרכי שמירת הקשר עם ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית באתר:
https://alumni.huji.ac.il

קשיים בכניסה להיריון נחשבים לאתגר רפואי מורכב שלרוב מיוחס לתפקוד לקוי של מערכת הרבייה עצמה, אך מחקר חדש חושף כי דלקות כר...
18/06/2026

קשיים בכניסה להיריון נחשבים לאתגר רפואי מורכב שלרוב מיוחס לתפקוד לקוי של מערכת הרבייה עצמה, אך מחקר חדש חושף כי דלקות כרוניות בחלל הפה יכולות להיות למעשה הגורם הנסתר שמשבש את התהליך. צוות חוקרים וחוקרת (כשכולם בוגרים ובוגרת, כמובן) מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, בהובלתם של פרופ' מיכאל קלוטשטיין ופרופ' אסף וילנסקי, יחד עם התלמידים ד"ר פז קלס והדוקטורנט סטיבן אמהו, גילה קשר ביולוגי ישיר ומרתק בין בריאות השיניים לפוריות.

במחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Dental Research, בחנו החוקרים, במודל עכברי, דלקת הקשורה לשתלים דנטליים, תרחיש קליני נפוץ, ועקבו אחר האופן שבו אותות חיסוניים מתפשטים ברחבי הגוף. הממצאים הדגימו באופן חד משמעי כי הדלקת אינה נשארת כלואה בפה. היא מעוררת תגובה חיסונית מערכתית חזקה אשר נודדת בזרם הדם עד להגעתה אל רקמות השחלה.

ההשלכות היו משמעותיות. דלקת כרונית בפה בקרב בעלי החיים נקשרה לרמות מוגברות של ציטוקינים דלקתיים בשחלות, יחד עם שינויים באוכלוסיות של תאי חיסון. הדבר לווה בנזק חמצוני לרקמת השחלה, פגיעה בהתפתחות הזקיקים וירידה באיכות הביציות. ברמה התאית התגלה כי נגרמים נזקי דנ"א ושינויים אפיגנטיים המדמים הזדקנות מואצת של מערכת הרבייה, מה שהוביל לירידה דרסטית בשיעורי הילודה.

פרופ' קלוטשטיין הסביר כי מחלות חניכיים עשויות להוות גורם מהותי לעקרות שעד כה נותרה ללא הסבר רפואי מובהק. החוקרים מציינים כי מחקר נוסף במסגרות קליניות יהיה חיוני כדי לקבוע כיצד ממצאים אלו מתורגמים לטיפול בחולות. אם יאושרו, העבודה עשויה לפתוח אפיקים חדשים לאבחון וטיפול, כולל שימוש בגישות אנטי-דלקתיות או נוגדות חמצון כדי לשפר את תוצאות הפוריות.

מסתבר שהשקעה יומיומית פשוטה בצחצוח ובחוט דנטלי עשויה לא רק למנוע טיפולי שורש, אלא גם לעזור לכם בטווח הארוך בהקמת משפחה.

למחקר המלא >>>
https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/00220345251412768

בוגרת או בוגר האוניברסיטה העברית - זה הזמן לצעד הבא בקריירה שלך!מזמינים אותך להצטרף לאוניברסיטה העברית ולגלות משרות בתחו...
17/06/2026

בוגרת או בוגר האוניברסיטה העברית - זה הזמן לצעד הבא בקריירה שלך!

מזמינים אותך להצטרף לאוניברסיטה העברית ולגלות משרות בתחומים מגוונים, עם הזדמנות אמיתית להשפיע מתוך עולם האקדמיה.
אם תמיד חיפשת סביבת עבודה איכותית, עשייה משמעותית וחיבור לעולם האקדמי - ייתכן שזה המקום הבא שלך.

מספר משרות עבורך שאפשר גם לשתף עם חברות וחברים:

ראש תחום אסיה-פסיפיק - הרשות לבין-לאומיות
https://huji.hunterhrms.com/job-details/?jobcode=JB-5064

מנהלן/ית הוראה ותלמידים - הפקולטה למשפטים
https://huji.hunterhrms.com/job-details/?jobcode=JB-4935

רכז/ת תקשורת ישראלית - אגף שיווק ותקשורת
https://huji.hunterhrms.com/job-details/?jobcode=JB-5010

עוזר/ת לענייני הוראה - הפקולטה לרפואה, בית הספר לריפוי בעיסוק
https://huji.hunterhrms.com/job-details/?jobcode=JB-4972

אגף משאבי אנוש - האוניברסיטה העברית

17/06/2026

אתמול חגגנו את אחד הרגעים המרגשים ביותר בשנה האקדמית, כש-318 מהסטודנטיות והסטודנטים שלנו הניפו את הכובעים באוויר וקיבלו רשמית את התואר הנכסף – דוקטור.
מאחורי התואר הזה מסתתרות שנים של מאמץ, הקרבה, עבודה קשה ופריצות דרך מדעיות.
גם השנה שמרנו על שיוויון מגדרי בקרב הדוקטורנטים שלנו, עם יתרון קל לנשים בקרב מסיימי התואר (52.5%).
ואגב- כ-80% ממסיימי הדוקטורט ברפואה וכ-75% במנהל עסקים הן נשים!

הדוקטורנטים שלנו מגיעים מכל חלקי החברה הישראלית, המשותף לכולם קשור לעבודה הקשה והנחישות שהם הפגינו בדרך לתואר הנכסף!
גאים בכם ובכן, ומחכים כבר לראות לאילו הישגים מרשימים תגיעו בהמשך הדרך של כל אחת ואחד מכם!

תעשיית הבשר המתורבת הבטיחה חלופה אקולוגית לחקלאות המסורתית אך נבלמה בגלל עלויות ייצור אסטרונומיות של חלבוני גדילה. כעת, ...
16/06/2026

תעשיית הבשר המתורבת הבטיחה חלופה אקולוגית לחקלאות המסורתית אך נבלמה בגלל עלויות ייצור אסטרונומיות של חלבוני גדילה. כעת, פיתוח ישראלי חדשני הציג פתרון מהפכני שמקצץ את ההוצאות ומייצר נתחים עסיסיים. במשך שנים, גידול סטייק שלם במעבדה היה יקר להחריד, חומרי הגדילה, המעוררים התרבות והתמיינות של תאים, היוו למעלה מ-95 אחוז מעלויות הייצור. כאן נכנסים לתמונה חוקרי האוניברסיטה העברית: אלון גרשקוביץ, יוסף קיפן והדוקטורנטית יעל גלעד, בהנחייתם של פרופ' עודד שוסיוב וד"ר שרון שלזינגר (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית) ובשיתוף פעולה עם פרופ' עדו ברסלבסקי. הצוות יצר פיגום אכיל מבוסס צלולוז (תאית) שאליו מוחדרים חומרי הגדילה ישירות.

שיטה זו מאפשרת לתאים לקבל את הגירוי הנדרש תוך שימוש בכמות קטנה פי עשרה מאותם חומרים יקרים. הפיגום הייחודי מיוצר בטכנולוגיית הקפאה כיוונית אשר יוצרת תעלות המחקות את המבנה הטבעי של רקמת השריר. תאי הגזע נאחזים בפיגום, מתרבים ומשנים את ייעודם לתאי שריר אמיתיים. התוצאה הסופית מרשימה במיקרוסקופ אך גם במטבח. כשהחוקרים טיגנו את הנתח המתורבת, הוא שמר על יציבותו, הציג את ההשחמה האופיינית של תגובת מייאר ואפילו סיפק בנגיסה את ההתנגדות הפיזית המוכרת של בשר בקר. ד"ר שלזינגר ופרופ' שוסיוב מסבירים כי השילוב המבריק בין חקלאות צמחית להנדסת רקמות מוכיח שאפשר לשנות את הכלכלה של התחום הזה מבלי להתפשר על החוויה הקולינרית.

הממצאים הנוכחיים משמשים כהוכחת היתכנות איתנה והחוקרים מציינים כי השלבים הבאים יכללו מעבר של הפרוטוקולים לפורמולציות נטולות סרום לחלוטין והרחבת דינמיקת הייצור כדי לעמוד בסטנדרטים מסחריים. עם זאת, השילוב של חומרי פסולת חקלאית בעלות נמוכה עם ביוכימיה חדשנית מהווה אבן דרך חיונית עבור החקלאות התאית בישראל ובעולם. ייתכן שבעתיד הלא רחוק, הבשר שיוגש לנו בצלחת יהיה זול לייצור, ידידותי לסביבה וירגיש כמו הדבר האמיתי לחלוטין.

למחקר המלא >>>
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2665927126001309

האוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem ביולוגיה בעברית

מגזין TheMarker חשף את נבחרת הסטארט-אפים המבטיחה לשנת 2026 והאוניברסיטה העברית רושמת הישג מרהיב עם שלושה עשר בוגרים ובוג...
15/06/2026

מגזין TheMarker חשף את נבחרת הסטארט-אפים המבטיחה לשנת 2026 והאוניברסיטה העברית רושמת הישג מרהיב עם שלושה עשר בוגרים ובוגרות המהווים נתח עצום ממובילי החברות ברשימה היוקרתית. בתקופה שבה תעשיית ההייטק חווה טלטלות, בין מהפכת הבינה המלאכותית לאתגרים ברמה הלאומית ואף בזירה בין-לאומית, היזמים הללו מוכיחים כי חדשנות אמיתית צומחת דווקא מתוך מורכבות. הם לא מפחדים לחשוב מחוץ לקופסה, לאתגר את הסטטוס-קוו ולפסוע באומץ לתוך עולמות חדשניים כמו דיפ-טק, חלל, בריאות ואקלים.

אנו גאים להצדיע לנבחרת המנצחת, אשר מביאה פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לחזית הבמה. הכירו את המוחות המבריקים מאחורי העשייה: הילה חדד-חמלניק מובילה את חברת Moonshot Space, ד"ר יותם אלדר ופרופ' עפר יזהר מנווטים את Modulight Bio, גבריאל בנדהיים ורונן שץ מפתחים את Tenna Systems. לצידם, ד"ר גיא רז, פרופ' ניר דוידזון, פרופ' עופר פירסטנברג ופרופ' יואב שגיא מצעידים קדימה את חברת Q-Factor. הרשימה המפוארת ממשיכה עם ד"ר איתי דיין מחברת Rhino Federated Computing, יואש פלמור ונדב פלמור מאחורי Materialspace ואורן ברגר המניע את Remondo.

כולם יחד מדגימים היטב כיצד מחקר אקדמי מעמיק ותעוזה יזמית מתרגמים למוצרים בעלי אימפקט של ממש על הכלכלה והחברה כולה. הם מוכיחים שהשקעה מתמדת בידע, בהון אנושי איכותי וביצירתיות היא המפתח הבלעדי לבניית חברות חזקות ומשפיעות, אפילו מול אקלים כלכלי מאתגר ומורכב. ברכות חמות לכל המייסדים והמייסדות המוכשרים על ההישג המרשים, נמשיך לעקוב בגאווה עצומה!

לרשימה המלאה >>>
https://www.themarker.com/magazine/2026-06-02/ty-article-magazine/.highlight/0000019e-5dd9-d515-afbf-7ddfeddb0000

TheMarker האוניברסיטה העברית מדעי המחשב והנדסה - האוניברסיטה העברית בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל פיסיקה בעברית הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית Faculty of Medicine ביולוגיה בעברית הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem

האוניברסיטה העברית בירושלים זכתה במימון יוקרתי של 3.5 מיליון אירו מהאיחוד האירופי להובלת פרויקט המחקר הבין-לאומי "צדק בע...
14/06/2026

האוניברסיטה העברית בירושלים זכתה במימון יוקרתי של 3.5 מיליון אירו מהאיחוד האירופי להובלת פרויקט המחקר הבין-לאומי "צדק בעילום שם", בראשות פרופ' אהוד גוטל ובברכתו של רקטור האוניברסיטה, פרופ' אורון שגריר (שניהם בוגרי העברית, כמובן).

כולנו מכירים את ההליכים המשפטיים המפורסמים שמתנהלים תחת הכותרת המסתורית "פלוני נגד אלמוני". פעם, עקרונות פומביות הדיון חייבו חשיפה מלאה של שמות המעורבים, אבל בעידן שבו כל פסק דין מוצא את דרכו לרשת האינטרנט, המטוטלת נעה לכיוון ההפוך. פרטיותם של מתדיינים הופכת לערך מוגן ומגמת ניהול ההליכים באנונימיות הולכת ומתרחבת.

אבל כאן טמון העוקץ: לא מדובר רק בטשטוש טכני של שמות. המחקר החדשני, המאגד תשעה מוסדות אקדמיים וארגוני חברה אזרחית מרחבי אירופה תחת תוכנית Horizon Europe, מבקש להבין כיצד האנונימיזציה הזו משנה את מערכת המשפט מהיסוד. האם שופטים כותבים אחרת כשלא מדובר באנשים בשר ודם עם שמות? איך התקשורת מסקרת פסקי דין נטולי פנים? הדבר הכי חשוב, כיצד כל זה משפיע על הלגיטימיות ואמון הציבור בבתי המשפט שלנו?

הפרויקט המרתק הזה משלב מחקר דוקטרינרי עם כלים חישוביים מתקדמים כדי למפות את התמורות העמוקות הללו. מדובר בהבעת אמון בין-לאומית עצומה באקדמיה הישראלית. כפי שציינו פרופ' גוטל ופרופ' שגריר, ההישג הזה ממחיש יותר מתמיד את כוחו של חילופי ידע פתוחים ומחקר חוצה גבולות, אשר מתמודדים יחד עם אתגרים חברתיים גלובליים ומשפטיים. כבוד גדול לאקדמיה שלנו ולחוקרים הישראלים העושים חיל בעולם כולו! גאווה אדירה.

למקור >>>
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/s1tkl8nxfg

פרופ' אהוד גוטל | צילום: באדיבות פרופ' אהוד גוטל

האוניברסיטה העברית הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

במשך עשורים רבים חוקרים התמודדו עם תעלומת גושי החלבון במוח שנחשבו לגורם המרכזי והרעיל למחלות ניווניות. מחקר חדש ופורץ דר...
11/06/2026

במשך עשורים רבים חוקרים התמודדו עם תעלומת גושי החלבון במוח שנחשבו לגורם המרכזי והרעיל למחלות ניווניות. מחקר חדש ופורץ דרך מציע פתרון מפתיע ומראה כי מדובר במנגנון הגנה חיוני שמציל תאים. עד היום הקהילה המדעית האמינה שהמבנים הללו, המזוהים עם מצבים קשים כמו מחלת הנטינגטון, הם פשוט הרעים בסיפור שמחסלים לנו את הנוירונים במוח. אולם, מחקר מרתק בהובלת ד"ר וולאא עויס ובהנחיית פרופ' ערן משורר (שניהם בוגרים) מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן של האוניברסיטה העברית, מנפץ את המיתוס לחלוטין. באמצעות מערכת אנושית שפותחה מתאי גזע במעבדה, הצוות גידל נוירונים "אחים", זהים לחלוטין מבחינה גנטית, כדי לבחון איך הם מגיבים למצבי עקה.

התוצאות היו לא פחות ממדהימות. כאשר התאים נחשפו לתנאי לחץ קיצוניים, הנוירונים שלא ייצרו את גושי החלבון מתו בקצב מהיר הרבה יותר. לעומת זאת, התאים שבהם כן נוצרו אותם גופיפי הסגר הפגינו עמידות מרשימה ושרדו את המתקפה. הגושים האלה פועלים כמו מתחם בידוד ביולוגי. הם לוכדים חלבונים פגומים ומונעים מהם לשוטט בחופשיות ולהרוס את התא מבפנים. המחקר אף זיהה את חלבון ה-ATF3 כמעין מנצח על התזמורת, שמפעיל את מערך ההגנה הטבעי. המשמעות לעולם הרפואה היא פשוט עצומה. במקום להשקיע מאמצים להשמיד את גושי החלבון שעושים עבודה מצוינת בסילוק פסולת, טיפולים עתידיים יוכלו דווקא להתמקד בהעצמת מנגנון ההגנה הטבעי הזה. המוח שלנו, מתברר, מבין בדיוק מה הוא עושה כשהוא מכניס חלבונים לבידוד קפדני. עכשיו אנחנו רק צריכים לעזור לו במשימה הכול כך חשובה הזו.

למחקר המלא >>>
https://www.nature.com/articles/s41418-026-01739-0
האוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem ביולוגיה בעברית ELSC

חברת המכשור הרפואי הירושלמית ויזיוניקס (Visionix), בהובלת המייסד והמנכ"ל ד"ר מרק אביטבול (בוגר העברית), נמכרה לענקית הפי...
10/06/2026

חברת המכשור הרפואי הירושלמית ויזיוניקס (Visionix), בהובלת המייסד והמנכ"ל ד"ר מרק אביטבול (בוגר העברית), נמכרה לענקית הפינית Revenio בסכום מדהים של 250 מיליון אירו. המהלך הזה לא רק הופך את בעלי המניות של ויזיוניקס לשותפים מרכזיים בחברה הממוזגת, אלא גם מוכיח שלפעמים, כדי לראות רחוק, צריך להתחיל מהחלל.

הטכנולוגיה המהפכנית של החברה התחילה בכלל מרעיון שאפתני של ד"ר מרק אביטבול, ששאב השראה מתוכנית מיקוד הלייזרים בחלל של רונלד רייגן. הוא הבין שאם ניתן למדוד עיוותים באטמוספירה, אפשר גם לדייק את הסריקה של הקופסה האופטית המורכבת ביותר בעולמנו - העין האנושית. בניגוד לשיטות ישנות שהסתפקו בממוצעים, ויזיוניקס מודדת אלפי נקודות שונות בעין, מה שמאפשר אבחון מוקדם ומדויק להפליא של מחלות ראייה.

מהקרוואן הלוהט בחממה הטכנולוגית של שנות התשעים, ד"ר מרק אביטבול הוביל את החברה דרך הנפקות, משברים גלובליים ואינספור רכישות אסטרטגיות, עד להפיכתה למובילת שוק עולמית עם הכנסות עתק. במקביל, החברה פיתחה פתרונות רפואה מרחוק המאפשרים לאופטומטריסטים לשלוט במכשירים מהספה בבית, טכנולוגיה שהזניקה אותם קדימה בימי המגפה.

כעת, ד"ר מרק אביטבול צפוי להצטרף לדירקטוריון החברה הממוזגת ולהוביל בה את אסטרטגיית החדשנות. בעודו משאיר מורשת מדעית מצילת ראייה ומפעל ייצור ירושלמי, הוא מתפנה גם לקדם את המכינה החינוכית שהקים לזכר בנו אליאב ז"ל שנפל בלבנון באוקטובר 2024. עסקה פנומנלית זו מוכיחה ששילוב מדויק בין חדשנות מדעית, חוסן עסקי ישראלי, ורוח יזמית יוצאת דופן, מניב תמיד תוצאות מרהיבות שרואים היטב למרחקים.

לכתבה המלאה >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001545070

האוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem פיסיקה בעברית

פרס בלווטניק היוקרתי למדענים צעירים הוענק לד"ר פז בנימיני מהאוניברסיטה הפתוחה ולאורי בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב (שניהם ב...
09/06/2026

פרס בלווטניק היוקרתי למדענים צעירים הוענק לד"ר פז בנימיני מהאוניברסיטה הפתוחה ולאורי בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב (שניהם בעלי תואר ראשון, שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית), על תרומתם להבנת תהליכים מורכבים במדע. השניים הללו מתמקדים בפיצוח המנגנונים הבסיסיים ביותר שמפעילים את המציאות עצמה. ד"ר בנימיני, אסטרופיזיקאי שמעדיף להתעסק בחלל עמוק, חוקר חלקיקים שמאיצים כמעט למהירות האור ושדות מגנטיים בעוצמות בלתי נתפסות. ד"ר בן-דוד מנתח ביולוגיה סרטנית כדי לפענח תקלות קטלניות בתוך המערכת התאית ולמצוא להן פתרון.

ההישג המדעי המרשים הזה אינו סתם עוד טקס של יוקרה אקדמית או מענק מחקר נאה. זוהי קודם כל עדות חותכת לכך שישראל מהווה מעצמה של מחקר תיאורטי ויישומי. ההוקרה הבין-לאומית מוכיחה שוב ושוב שכאשר מניחים לאנשים חכמים ומיומנים לעשות את עבודתם נטולת הפניות וללא הפרעות של סביבה רועשת, התוצאות פשוט מדברות בעד עצמן ומקדמות את ההבנה האנושית באופן כירורגי, שקול ומדויק להפליא. ברכות לזוכים.

לכתבה המלאה וריאיון עם ד"ר בנימיני >>>
https://www.timesofisrael.com/bucking-boycotts-prizewinning-israeli-astrophysicist-finds-zen-like-perspective-in-space/

האוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem ביולוגיה בעברית פיסיקה בעברית מכון איינשטיין למתמטיקה - האוניברסיטה העברית

משלחת רפואית הומניטרית ראשונה מסוגה, הכוללת סטודנטים ורופאים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והדסה, החלה את פעילותה ב...
07/06/2026

משלחת רפואית הומניטרית ראשונה מסוגה, הכוללת סטודנטים ורופאים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והדסה, החלה את פעילותה בקניה במטרה להעניק טיפול קליני והכשרה מקצועית בתנאי חוסר. יוזמה מרגשת זו מובלת על ידי שמעון אוליצקי (בוגר וסטודנט שנה ו' בפקולטה לרפואה), פרופ' אלי פיקרסקי, פרופ' סער חשביה, פרופ' חגי מזא"ה (כולם גם בוגרי העברית) וד"ר לאה סרנה כאהן, אשר חברו יחד כדי לשנות את מודל ההכשרה הרפואי. במקום להתמחות אך ורק בבתי החולים המתקדמים בעולם, הצוותים צוללים למציאות מאתגרת. הם פועלים בסביבה מורכבת הדורשת יצירתיות, הסתגלות מהירה וחשיבה מחוץ לקופסה, כשהם מתמודדים עם מחסור בציוד חיוני ופערים תרבותיים משמעותיים.

מהלך זה אינו מבצע התנדבותי חולף, אלא פרויקט אקדמי מעמיק המשלב לימודי טראומה לילדים, רפואת חירום ושימוש יעיל באולטרסאונד תחת משאבים מוגבלים. המטרה המרכזית של המיזם היא כפולה וחשובה: תמיכה מיידית בצוותים המקומיים ועיצוב דור חדש של רופאים ישראלים בעלי ראייה גלובלית. ההתנסות הייחודית הזו מלמדת את כולם שיעור שלא ניתן למצוא באף ספר אקדמי ומדגימה כיצד מצילים חיים כאשר המכשור משני לתושייה האנושית. התוכנית המקורית, שעתידה להתרחב למחקר מקיף ולמשלחות שנתיות קבועות, מציבה את ישראל בחזית העולמית של הכשרה רפואית. זוהי מצוינות קלינית השלובה יחד עם אחריות מוסרית מעוררת השראה. אנו מלאי גאווה בצוות המדהים הזה, שמזכיר לכולנו שרפואה מתקדמת היא בראש ובראשונה מקצוע עתיק יומין של חמלה, אומץ לב ורצון כן לרפא את האוכלוסיות הזקוקות לכך ביותר, גם כשהן מרוחקות מאזור הנוחות שלנו.

האוניברסיטה העברית הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית Faculty of Medicine Shimon Olitsky צילום: לאה סרנה כאהן

Address

בנין המנהלה, קומת קרקע, הר הצופים
Jerusalem

Opening Hours

Monday 08:00 - 16:00
Tuesday 08:00 - 16:00
Wednesday 08:00 - 16:00
Thursday 08:00 - 16:00
Sunday 08:00 - 16:00

Telephone

+97225880484

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית:

Share