ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית

ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית הכירו את ההטבות ודרכי שמירת הקשר עם ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית באתר:
https://alumni.huji.ac.il

שנים רבות שהתעשייה נאבקת בנזק האקולוגי שיוצרת החקלאות המסורתית המבוססת על גידול צמחים ובעלי חיים. במעבדתו של פרופ' רון מ...
13/08/2026

שנים רבות שהתעשייה נאבקת בנזק האקולוגי שיוצרת החקלאות המסורתית המבוססת על גידול צמחים ובעלי חיים. במעבדתו של פרופ' רון מילוא (בוגר העברית), במכון ויצמן, הצליחו בעבר להנדס חיידק שניזון מפחמן דו-חמצני באטמוספירה. לאחרונה, החוקרים עלו שלב ותכנתו חיידקי אי-קולי לפתח מבני גוף ספציפיים שסופגים כמויות גדולות בהרבה של פחמן כדי לגדול מהר יותר, ממש כמו קסם טבעי.

היעד השאפתני הוא לפתח חיידק שיוזן אך ורק מפחמן דו-חמצני ויהווה מקור מזון. כליל הלוי, סטודנט לתואר שני במעבדה (ובוגר תואר ראשון במדעי הצמח וביוטכנולוגיה מהעברית), הציג את פריצת הדרך בכנס של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בירושלים. הוא הסביר שהמטרה היא לגרום למיקרובים לחקות תהליכים של צמחים. כיום, חקלאות תופסת כמעט חצי מהשטחים הראויים לעיבוד ברמה בין-לאומית. ביקוש גובר למים ולקרקע ימשיך להכביד על המערכת האקולוגית. אפילו חברות מתקדמות בתחום תחליפי החלבון, כמו Remilk ו-Quorn, עדיין מסתמכות על הזנת מיקרובים בסוכר שמקורו בחקלאות. הטכנולוגיה החדשה מתנתקת מהתלות הזו. בעזרת אנרגיית שמש ופחמן, דונם בודד של מתקן גידול כזה יכול להפיק פי עשרה יותר חלבון בהשוואה לשדה סויה באותו גודל.

נכון, כנראה שלא נאכל כריכים מבוססי חיידקים בשנה הבאה. זהו תהליך ארוך הדורש זמן רב, אבל השקעה במדע הזה הכרחית במטרה להבטיח ביטחון תזונתי עתידי נטול הרס סביבתי. מי היה מאמין שהפתרון למשבר האקלים והמזון הגלובלי נמצא ממש באוויר שאנו פשוט נושמים ופולטים בכל רגע נתון?

לכתבה המלאה >>>
https://www.timesofisrael.com/in-world-first-weizmann-institute-engineers-bacteria-that-grow-fast-on-diet-of-co%E2%82%82/

קבוצת קלי הודיעה על מינויו של רו"ח יהודה בן עזרא לתפקיד סמנכ"ל הכספים של הקבוצה לאחר שסיים בהצלחה את תפקידו בבורסה לנייר...
12/08/2026

קבוצת קלי הודיעה על מינויו של רו"ח יהודה בן עזרא לתפקיד סמנכ"ל הכספים של הקבוצה לאחר שסיים בהצלחה את תפקידו בבורסה לניירות ערך.

בן עזרא מביא עמו ארגז כלים מרשים וניסיון של מעל שני עשורים בניהול מערכות פיננסיות מורכבות, גיוסי הון והובלת עסקאות ענק בהיקפים של מיליארדי שקלים. כמי שהוביל בעבר את הזרוע הפיננסית של הבורסה לניירות ערך בתל אביב ופעל מול משקיעים מקומיים ומשקיעים בין-לאומיים, הוא מחזיק במומחיות יוצאת דופן בממשל תאגידי, מיזוגים, רכישות וקשרי משקיעים. קודם לכן צבר ותק משמעותי בקבוצת כלל תעשיות ובחברות ציבוריות נוספות, שם ניהל הנפקות והסדרי מימון מגוונים.

בן עזרא הוא בוגר תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה בהצטיינות ובעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מנכ"לית הקבוצה, אביבית בנדר, בירכה על ההצטרפות והדגישה את הידע המקצועי העמוק שלו כמנוף לצמיחה עסקית עתידית. כעת, המעבר לגוף מוביל בשוק השירותים הפיננסיים והביטוח מסמן פרק חדש ומרתק עבורו ועבור הארגון. בעולם שבו שווקים פיננסיים דורשים ניתוח אנליטי קפדני יחד עם ראייה מרחבית. השילוב של ידע אקדמי מוצק וניסיון שטח מעשי הינו נכס אסטרטגי ראשון במעלה.

אנו מאחלים ליהודה הצלחה רבה בתפקידו החדש והמשמעותי.

למקור >>>
https://www.funder.co.il/article/207124
צילום: אולפני פוקוס

האוניברסיטה העברית הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית | Faculty of Social Sciences HUJI בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית החוג לחשבונאות האוניברסיטה העברית

למשך שנים מדענים חששו שחלקיקי מיקרו-פלסטיק באדמות חקלאיות מתנהגים כמו ספוגים כימיים זעירים שסופגים חומרי הדברה ותרופות. ...
10/08/2026

למשך שנים מדענים חששו שחלקיקי מיקרו-פלסטיק באדמות חקלאיות מתנהגים כמו ספוגים כימיים זעירים שסופגים חומרי הדברה ותרופות. במחקר שפורסם לאחרונה, צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בהובלת הדוקטורנט יובל שחר יחד עם ד"ר אביתר בן מרדכי ופרופ' בני חפץ (שניהם בוגרי העברית), בחן את הסוגיה מקרוב. הם קברו חלקיקי פוליאתילן ששימשו לחקלאות באדמה למשך כמעט שנתיים. הציפייה בקהילה המדעית הייתה שההתיישנות בקרקע תהפוך את הפלסטיק ליעיל יותר בלכידת מזהמים אורגניים המגיעים ממי קולחין המשמשים להשקיה.

הממצאים הפתיעו אפילו אותם. למרות שהפלסטיק אכן השתנה וצופה בחומר אורגני, יכולתו לקשור אליו מזהמים כמעט ולא הושפעה. בבדיקה מקיפה של עשרות חומרים, התברר שהחיבור היה חלש והפיך לחלוטין. כלומר, הפלסטיק אינו לוכד את החומרים המסוכנים לנצח.

ד"ר בן מרדכי ופרופ' חפץ מסבירים כי בסופו של דבר הקרקע עצמה, המינרלים שבה והחומרים האורגניים הטבעיים הם אלו שמכתיבים את גורל המזהמים בשטח. הפלסטיק התגלה כשחקן שולי בלבד בכל הנוגע לספיגת רעלים. זה אמנם לא אומר שמיקרו-פלסטיק אינו בעיה אקולוגית, הרי הוא עדיין מזהם שמצטבר בכמויות אדירות, אבל זה מסייע למקד את מאמצי המחקר והרגולציה במקומות הנכונים. הבנה מדעית מעמיקה של המערכת מאפשרת להעריך סיכונים בצורה מדויקת יותר ולהפסיק לייחס לפלסטיק תכונות מרושעות שאין לו באמת. החקלאות המודרנית דורשת פתרונות אמיתיים והמחקר הזה עושה סדר באחד מהחששות הסביבתיים המדוברים והנפוצים ביותר של התקופה הנוכחית.

למחקר המלא בכתב העת Soil & Environmental Health >>>
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2949919426000166

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות האוניברסיטה העברית

במשך שנים שינויי האקלים אילצו חקלאים להתמודד עם בצורות כרוניות ועונות גידול קצרות. מחקר חדש בפיתוח חיטה מציג פתרון שמסוג...
09/08/2026

במשך שנים שינויי האקלים אילצו חקלאים להתמודד עם בצורות כרוניות ועונות גידול קצרות. מחקר חדש בפיתוח חיטה מציג פתרון שמסוגל לשרוד את החום המזרח-תיכוני האכזרי. הפרויקט, שהחל ביוזמת אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בהולנד ובמימון משרד החוץ ההולנדי, יצר שיתוף פעולה בין-לאומי חסר תקדים. למרות הפוליטיקה והכאוס האזורי, צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בהובלת פרופ' צבי פלג (בוגר האוניברסיטה), יחד עם חוקרים מאגודת בריאות הציבור אל-קודס ותמיכה מאוניברסיטת ואגנינגן, הוכיחו שהמדע פשוט לא מתרשם מגבולות.

התוצאה של חמש שנות מחקר עיקש היא "אופק". מדובר בזן חיטה חדש ששורד פחות משקעים ויותר חום. פרופ' פלג מסביר שמטרת המחקר הייתה לפתח זנים שישגשגו בתנאים הסביבתיים המשתנים. הרי כולם יודעים שהאקלים שלנו לא הולך להתקרר פתאום, וביטחון תזונתי הוא משבר קריטי ומיידי. המדענים שילבו ידע מתקדם בהשבחת צמחים, גנטיקה ואגרונומיה כדי למצוא קווים הדורשים פחות מים תוך שמירה על יבולים יציבים.

זה אולי נשמע שגרתי, אבל מדובר בצורך קיומי טהור. האזור כולו מתייבש והצורך במציאת פתרונות הוא לא רעיון אקדמי רומנטי, אלא הישרדות בסיסית. המימון ההולנדי בסך 2.2 מיליון אירו מדגיש עד כמה הסוגיה כבדת משקל. לפחות המדענים מוודאים שיהיה לנו פיתה לאכול בזמן שהכל מסביב בוער. מתברר שגם כשהטמפרטורות עולות והאדמה מתייבשת, אי אפשר לעצור צוות נחוש שמבין שהרעב לא באמת מבדיל בין גבולות או סכסוכים.

צילום: ד"ר רועי שדה ופרופ' צבי פלג

האוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות

חוקרי מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר יפיי ז'אנג, חוקר פוסט-דוקטורט, פרופ' מיכאל משה ופרופ' ערן שרון (...
06/08/2026

חוקרי מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר יפיי ז'אנג, חוקר פוסט-דוקטורט, פרופ' מיכאל משה ופרופ' ערן שרון (שניהם בוגרי העברית), חושפים חוק גיאומטרי חדש המסביר מדוע משטחים גדלים, מעלי כותרת ועד חומרים סינתטיים, מתקמטים לפתע כשהם מגיעים לגבול בלתי נראה. תארו לעצמכם משטח שמתנפח בצורה חלקה, עד שהוא מגיע לנקודת אל-חזור פיזיקלית שבה הגיאומטריה עצמה פשוט קורסת. החוקרים גילו כי התקמטות זו אינה פגם בחומר, אלא תופעה טופולוגית המכונה "תסכול גיאומטרי".

המשטח הגדל אוגר עקמומיות עד שהוא נתקע במחסום מרחבי, גם כשהוא חופשי לחלוטין וללא שום כוח חיצוני שמופעל עליו. כדי לשחרר את הלחץ הזה, החומר מייצר סדרה של שקעים וקימטוטים, פעולה שמצילה אותו מקריסה מוחלטת ומאפשרת לו להמשיך להתקיים. הממצא המרתק באמת הוא שחתך בודד בחומר משחרר את הלחץ הגיאומטרי הזה ומאפשר לו לחזור להיות חלק ורציף. עד היום, המדע נשען על חוקים חלקיים שלא הצליחו להסביר את התופעה הזו במלואה, אך כעת מתברר שהטבע תמיד ידע מה הוא עושה מאחורי הקלעים.

התגלית הזו אינה רק הישג אקדמי תיאורטי; היא תאפשר לתכנן מראש את אופן הגדילה והעיצוב של מערכות עתידיות מורכבות. הבנה עמוקה של החוקים הללו צפויה לסלול את הדרך לפיתוח חומרים חכמים שמשנים את צורתם באופן עצמאי, החל מרובוטים רכים ומכשור רפואי מתקדם ועד לרכיבים מתקפלים המיועדים עבור חלליות. מתברר שגם לגיאומטריה יש נקודת שבירה, וכשהיא מגיעה אליה, התוצאה היא פשוט קישוט פיזיקלי חדש ומרתק שמשנה את הבנת המציאות.

למחקר המלא בכתב העת Physical Review Letters >>>
https://journals.aps.org/prl/abstract/10.1103/bczk-bfy5

צילום: יפיי ז'אנג

האוניברסיטה העברית פיסיקה בעברית

חברת הסטארט-אפ הישראלית פלנטופיה (Plantopia), שנוסדה על ידי פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, טל לוצקי ואמיר טיורלר (כולם גם בוגר...
05/08/2026

חברת הסטארט-אפ הישראלית פלנטופיה (Plantopia), שנוסדה על ידי פרופ' אלכסנדר ויינשטיין, טל לוצקי ואמיר טיורלר (כולם גם בוגרי האוניברסיטה העברית), השלימה גיוס של תשעה מיליון דולר לבניית מפעל ייצור ראשון בקיבוץ שדות ים. החברה, שצמחה מתוך הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית, מפתחת טכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת לגדל את החלבון קזאין בתוך נבטי שיבולת שועל. קזאין הוא החלבון המרכזי בחלב בקר האחראי על המרקם, האלסטיות וההתכה של גבינות. במקום להסתמך על רפתות מזהמות, שטחי מרעה עצומים או מכלים יקרים של תסיסה מדויקת, הפלטפורמה מגדלת את הצמחים בחקלאות אנכית בתוך מבנים סגורים.

החוקרים והיזמים הצליחו לייצר את כל ארבעת תת-הסוגים של חלבון הקזאין, הישג טכנולוגי שהופך את המוצר לזהה לחלוטין לחלבון מן החי. מהלך זה פותר את האתגר הגדול ביותר של תעשיית תחליפי החלב, שהתקשתה עד כה לייצר גבינות טבעוניות שנמתחות ונמסות כמו הדבר האמיתי. הגיוס הנוכחי, שהובל על ידי ענקית החלב האמריקאית שרייבר פודס (Schreiber Foods) וקרן סידהי קפיטל (Siddhi Capital), מביא את סך ההשקעות בחברה ליותר מ-16 מיליון דולר ויאפשר לה להתחיל בייצור מסחרי כבר בשנת 2026.

חיבור זה בין חברת ענק מסורתית לטכנולוגיה חקלאית מתקדמת מוכיח כי העתיד הקולינרי והסביבתי של תעשיית החלב הבין-לאומית כבר אינו תלוי בפרות, אלא בחדשנות מדעית שמגיעה היישר מהשדה. החזון של המייסדים להפוך גידול חקלאי פשוט למפעל חלבונים יעיל מציע פתרון ירוק, כלכלי ונגיש שמסוגל לשנות את פני התזונה העולמית בשנים הקרובות.

למקור >>>
https://vegconomist.com/investments-finance/schreiber-foods-leads-9m-round-plantopia-oat-grown-casein-moves-toward-factory-production/

האוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות

מעיין פרתי (בעלת תואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית), שעשתה לעצמה שם ככתבת הכלכלה והצרכנות המוכרת של חדשות 12, מונ...
04/08/2026

מעיין פרתי (בעלת תואר שני במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית), שעשתה לעצמה שם ככתבת הכלכלה והצרכנות המוכרת של חדשות 12, מונתה לתפקיד דוברת ההסתדרות, שם תחליף את יניב לוי הפורש ותעבוד לצידו של יושב ראש הארגון ארנון בר-דוד. לאחר שנים שבהן רדפה אחרי טעויות בחשבוניות וחשפה את הטריקים של רשתות השיווק, היא עוברת כעת אל הצד המוסדי ולנהל את התדמית של גוף ענק ומורכב זה אף פעם לא עסק פשוט.

יניב לוי מפנה את הכיסא לאחר שלוש עשרה שנות שירות, פרק זמן שבו נדרש לתמרן במקצועיות בין משברים תקשורתיים למאבקי עובדים איתנים. כעת, המשימה עוברת לידיה של פרתי, שתידרש לנווט ביד רמה גם את אסטרטגיית המיתוג והשיווק של ההסתדרות כולה. ארנון בר-דוד זקוק בדיוק לדמות בעלת היכרות עמוקה עם התקשורת, כזו שמבינה היטב כיצד הציבור צורך מידע מורכב וכיצד מפרקים אשליות.

תואר "אבירת יוקר המחיה", שהוענק לפרתי בעבר, מעיד בבירור על השפעתה הציבורית. המצלמות יופנו אליה כעת לא כדי לבדוק תמחור של מוצרי חלב בסופרמרקט, אלא כדי לקבל הסברים רציונליים על שביתות, סכסוכי עבודה והחלטות הרות גורל של הוועדים החזקים במשק. יהיה מרתק לראות כיצד המיומנות שלה בפירוק נושאים כלכליים תסייע לה לתווך את מסרי ההסתדרות, במיוחד בתקופה שבה הסבלנות הקולקטיבית קצרה מתמיד. לעבור מתחקירים על פערי תיווך לניהול משברים ארגוניים זו בהחלט קפיצת מדרגה ראויה.

ברכותינו!

למקור >>>
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001550906

צילום: שרון גבאי, ויקימדיה

האוניברסיטה העברית הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית | Faculty of Social Sciences HUJI

במשך שנים הניחו חוקרים שהתאים התומכים בפעילות המעי שלנו פועלים כיחידה אחת אפורה ומשעממת. מחקר חדש חושף רשת חשאית המורכבת...
03/08/2026

במשך שנים הניחו חוקרים שהתאים התומכים בפעילות המעי שלנו פועלים כיחידה אחת אפורה ומשעממת. מחקר חדש חושף רשת חשאית המורכבת מארבע אוכלוסיות שונות לחלוטין. מתברר שהמעי, אחת הרקמות שמתחדשות הכי מהר בגוף האדם, ממש לא מנוהל על ידי צוות תחזוקה פשוט. מחקר מבריק בהובלת הדוקטורנטית אמל ג'רבי וד"ר מיכל שושקס-כרמל (גם בוגרת העברית) מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, גילה שהתאים הללו (ממשפחת Foxl1-lineage) מחולקים למעשה לארבע קבוצות התמחות נפרדות ועצמאיות לחלוטין.

במקום תא אחד בודד שעושה הכול, קיימת כאן מערכת מאורגנת היטב. בעזרת שיטות מתקדמות, החוקרות חשפו שכל קבוצה יושבת באזור משלה במעי ומייצרת אותות שונים. קבוצה אחת מספקת תמיכה קריטית לתאי גזע שמסתתרים בכיסים מיקרוסקופיים, קבוצות אחרות מנהלות את הוויסות החיסוני, בניית הרקמה ויצירת תגובות מטבוליות. המעי דורש ניהול מוקפד במיוחד כדי להחליף את הרירית שלו כל מספר ימים מבלי לקרוס לחלוטין.

זו ממש לא סתם עובדה מרתקת בלבד. המיפוי המדויק משנה לחלוטין את הגישה שלנו לריפוי פציעות במערכת העיכול. הוא מספק מסגרת חדשה וחיונית שתאפשר פיתוח של טיפולים חכמים למחלות מעי דלקתיות או מצבים שבהם מנגנון התיקון הטבעי פשוט קורס.

כעת, השלב הבא של החוקרות יהיה לכבות את אוכלוסיות התאים הללו באופן יזום בניסויים ולראות מה בדיוק משתבש בתהליך. הרי כולנו יודעים היטב שכדי להבין באמת איך מכונה מורכבת עובדת, הדרך היעילה ביותר היא פשוט לנתק ממנה כבלים ולתעד בקפידה את כל התוצאות ההרסניות בשטח. הכל, כמובן, בשם המדע והקידמה.

למחקר המלא בכתב העת Cellular and Molecular Gastroenterology and Hepatology >>>
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352345X2600127X

האוניברסיטה העברית הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העברית Faculty of Medicine

בתמונה משמאל לימין: אמל ג'רבי וד"ר מיכל שושקס-כרמל | צילום: אמל ג'רבי

סיירה (Cyera), חברת אבטחת המידע הישראלית, ממשיכה במסע הרכישות שלה, והפעם מדובר במגה-עסקה: רכישת הסטארט-אפ הישראלי אואזיס...
02/08/2026

סיירה (Cyera), חברת אבטחת המידע הישראלית, ממשיכה במסע הרכישות שלה, והפעם מדובר במגה-עסקה: רכישת הסטארט-אפ הישראלי אואזיס סקיוריטי (Oasis Security) תמורת סכום של כמיליארד דולר. יותם שגב ותמר בר-אילן, מייסדי סיירה, החליטו לשלב כוחות עם דני בריקמן ועמית צימרמן, מייסדי אואזיס, כדי לפתור את אחת הבעיות הבוערות ביותר בעולם אבטחת המידע כיום: זהויות לא אנושיות. יותם, תמר ודני הם בוגרי תוכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית (שנת טקס 2014 שלושתם).

כיום, כל סוכן בינה מלאכותית או כלי אוטונומי שמוטמע בארגון דורש זהות משלו כדי לגשת לנתונים. הבעיה היא שהכלים המסורתיים נועדו לנהל הרשאות של בני אדם, ולא של מכונות. התוצאה? כאוס ארגוני שבו סוכני בינה מלאכותית מקבלים גישה חופשית למידע רגיש, לעיתים קרובות ללא פיקוח מתאים. כאן נכנסת לתמונה הפלטפורמה של אואזיס, שנועדה לנהל ולהגן על אותן זהויות לא אנושיות, אשר הולכות ומתרבות בקצב מסחרר.

השילוב בין יכולות ניהול הנתונים של סיירה לבין טכנולוגיית ניהול הזהויות של אואזיס אמור ליצור פלטפורמה אחת שתספק לארגונים שליטה מלאה לא רק על הנתונים עצמם, אלא גם על "מי", או יותר נכון "מה", מנסה לגשת אליהם. נראה שבעידן שבו סוכני בינה מלאכותית עושים עבורנו את רוב העבודה, מישהו חייב לוודא שהם לא עושים יותר מדי.

לכתבה המלאה >>>
https://www.timesofisrael.com/cyera-to-acquire-israeli-ai-startup-oasis-security-in-1-billion-deal/

האוניברסיטה העברית Faculty of Science, The Hebrew University of Jerusalem מדעי המחשב והנדסה - האוניברסיטה העברית

מפגש בוגרות ובוגרים מובילים אשר נערך הפעם בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, בהשתתפות עשרות בוגרות ובוגרים ...
30/07/2026

מפגש בוגרות ובוגרים מובילים אשר נערך הפעם בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, בהשתתפות עשרות בוגרות ובוגרים של האוניברסיטה העברית ממגוון תחומים במשק, בתעשייה, ביזמות, במחקר ובמגזר הציבורי. הערב כלל הרצאות, סיור ושיח פתוח, במסגרתו קיבלנו גם הצגה של הפעילות מפרופ' שאול בורדמן, דיקן הפקולטה. זו הייתה הזדמנות מרתקת להיחשף לעשייה המחקרית והיישומית המתקיימת בפקולטה ולתרומתה להתמודדות עם אתגרי העתיד בתחומי ביטחון המזון, שינויי האקלים, הקיימות והחדשנות הטכנולוגית.

שמחנו לשמוע את הרצאותיהם מעוררות ההשראה של חוקרי הפקולטה, פרופ' צביקה פלג, שהציג את "מהפכת השומשום הישראלי" והחיבור בין מחקר חקלאי פורץ דרך לבין צרכים לאומיים וגלובליים, ופרופ' עודד שוסיוב, שלקח אותנו אל "עידן הצמח" ואל חומרי ומזונות העתיד שעשויים לשנות את הדרך שבה אנו חיים, מייצרים וצורכים. במהלך הערב ביקרו המשתתפים גם במעבדות מחקר, פגשו חוקרים וחוקרות ונחשפו מקרוב למחקרים חדשניים בתחומי מגוון ביולוגי, מערכות אקולוגיות, גנטיקה ואבולוציה.

החלק המסכם של הערב הוקדש לשיח פתוח עם הבוגרים בהובלת ישי פרנקל, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים ורם סמו, ראש אגף קשרי חוץ ופיתוח משאבים, בו הועלו תובנות ורעיונות משמעותיים לגבי חיזוק קהילת הבוגרים, יצירת הזדמנויות לנטוורקינג, קידום שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה ופיתוח קהילות מקצועיות סביב תחומי עניין משותפים.

תודה גדולה לפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית על השותפות ועל האירוח.

מוזמנות ומוזמנים לתייג את עצמכם ואת חבריכם ונתראה במפגש הבא!

האוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות

Address

בנין המנהלה, קומת קרקע, הר הצופים
Jerusalem

Opening Hours

Monday 08:00 - 16:00
Tuesday 08:00 - 16:00
Wednesday 08:00 - 16:00
Thursday 08:00 - 16:00
Sunday 08:00 - 16:00

Telephone

+97225880484

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית:

Shortcuts

Share