14/06/2026
יש ימים שמזכירים למה כל זה שווה.
ביום שישי האחרון התקיים יום ההורים המסורתי של בקהילה. בתוך שנה שהייתה רחוקה מלהיות שגרתית – שנה של מלחמה, חוסר ודאות, אתגרים ותחושת טלטלה שהורגשה כמעט בכל בית, בכל בית ספר ובכל מסגרת חינוכית – עצרנו לרגע כדי להביט על מה שנבנה כאן, יום אחרי יום.
ופתאום, הדברים מקבלים פרופורציות.
כששומעים ילדים מספרים על השינשינים שליוו אותם. כשפוגשים אנשי חינוך שמתארים את ההשפעה שלהם בבתי הספר. כשנחשפים לעשייה הבלתי נגמרת בארגונים החברתיים, בשעות אחר הצהריים, בקהילות ובשכונות. פתאום רואים את התמונה המלאה.
רואים צעירים שבחרו לתת שנה מחייהם לאחרים, דווקא בתקופה שבה כל כך קל היה להתכנס פנימה. רואים את המשמעות של נוכחות עקבית, של אכפתיות, של דוגמה אישית. רואים כמה כוח יש לאדם אחד שבוחר להיות שם עבור מישהו אחר.
היום הזה היה מיוחד גם מסיבה נוספת.
בחרנו להקדיש מקום של כבוד לזכרו של גיאצי, גיא לודר ז”ל, בוגר מחזור י”א של בקהילה, שנפל לפני מעט יותר מחודשיים.
אימו, חגית, שיתפה אותנו בסיפור חייו של גיא, באדם שהיה ובמעגלי ההשפעה שהותיר אחריו. היה קשה שלא להתרגש כששמענו שוב ושוב כמה אנשים שונים נשאו איתם משהו ממנו – חיוך, שיחה, מעשה קטן או דרך חיים.
במהלך היום זכינו גם להגשים חלום שהיה קרוב לליבו של גיא, כאשר תמונתו עם חניכיו נתלתה בקפיטריה המפורסמת של JVP. רגע קטן לכאורה, אבל כזה שמספר סיפור גדול על זיכרון, המשכיות ועל אנשים שהחותם שהותירו ממשיך לחיות גם אחרי לכתם.
השינשינים מהקומונה של גיא הוסיפו מילים שנגעו ללב של כולנו והזכירו עד כמה הקשרים שנוצרים כאן הם הרבה מעבר לשנת שירות אחת.
יצאנו מהיום הזה עם תחושת גאווה גדולה. גאווה בדור הצעיר שבוחר לקחת אחריות. גאווה בעשייה היומיומית, השקטה והמשמעותית. גאווה בקהילה שנבנית לאורך שנים, ושלא מסתיימת ביום סיום, אלא ממשיכה ללוות את אנשיה גם הרבה אחרי.
כי בסופו של דבר, ההשפעה האמיתית של אדם לא נמדדת במה שעשה עבור עצמו – אלא במה שהשאיר בלבבות של אחרים.
תודה לכל מי שיזם, ארגן, הגיע, שיתף, התרגש והיה חלק מהיום העוצמתי הזה. ❤️
