Bimkom بمكوم במקום

19/08/2026

המדינה הפרה את התחייבותה ופרסמה מכרז ראשון בתכנית E1 ללא הודעה מוקדמת - לכן ביחד עם חברינו בשלום עכשיו וIr amim עיר עמים عير عميم עתרנו יחד עם קהילות פלסטיניות נגד התכנית.

ב- 19 ביולי השנה הודיעה פרקליטות המדינה לעותרים כי לא צפוי להתפרסם מכרז בחודשיים־שלושה הקרובים, וכי אם וכאשר תחליט המדינה לפרסם מכרזים, תמסור הפרקליטות לארגונים העותרים הודעה מראש. למרות התחייבות מפורשת זו, פורסם היום המכרז ללא כל הודעה מוקדמת.

תכנית E1 נועדה להקים כ־3,400 יחידות דיור שיחברו את ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים באמצעות רצף בנייה ישראלי. במשך יותר משלושה עשורים נחשבת התכנית לאחת מתכניות ההתנחלות השנויות ביותר במחלוקת בעולם, בשל השלכותיה הדרמטיות על הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בגדה המערבית, ניתוק מזרח ירושלים משאר הגדה והפגיעה הקשה בסיכוי לפתרון שתי המדינות.

המכרז שפורסם מתייחס לאחת משתי התכניות שאושרו במסגרת E1. אופן הפרסום החריג, זמן קצר לאחר ההתחייבות שניתנה, מתמיהה ומחייב את המדינה להסביר מדוע בחרה לפצל את המכרזים. הפיצול מתפרש כניסיון לקדם את התכנית בדרך שתפחית את תשומת הלב הציבורית והמשפטית.

מדובר במהלך בעל משמעות מדינית מרחיקת לכת. במשך יותר משלושים שנה נמנעו ממשלות ישראל מקידום E1 בשל השלכותיה הדרמטיות. כעת בוחרת המדינה לקדם את השלב הראשון של אחת מתכניות ההתנחלות הרגישות והנפיצות ביותר, במחטף ותוך הפרת התחייבות שניתנה לנו. מדינה המחויבת לשלטון החוק אינה יכולה לנהוג כך כלפי בית המשפט, כלפי הצדדים להליך וכלפי הציבור.

🟧 לדיווח בעיתון הארץ:

על פי ההודעה שפורסמה, המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 19 באוקטובר – שבוע לפני הבחירות. בשנה שעברה אישרה הממשלה תוכנית בנייה באזור, אך פתיחת המכרז התעכבה על רקע התנגדות ....

29/07/2026

In the West Bank's Area C, 27,350 settlement housing units were approved in 2025—and zero Palestinian planning applications. Our new data, now covered in this article, also shows 96% of demolition orders against Palestinians were enforced, compared to just 20% against unauthorized settlement construction (all settlements are illegal under international law).

Read the full story in The Times of Israel ⬇️

96% of demolition orders against Palestinian illegal construction were enforced, compared to 20% in settlements; no Palestinian building permits approved, vs 27,350 for settlements

26/07/2026

במקום ו-16 ארגוני זכויות אדם נוספים קוראים לקהילה הבין-לאומית לדרוש מממשלת ישראל שתפעל לעצירה של הסלמת האלימות בגדה המערבית, תמנע פוגרומים ותגן על התושבים הפלסטינים, בהתאם לחובותיה של ישראל על פי הדין הבין-לאומי.

14/07/2026

ביום שישי יצא הוועד המנהל לבקר שתי קהילות בגדה המערבית שצוות במקום מלווה שנים רבות - כפר קרע וערב א-רמאדין.

כפר קרע (שטח C), כפר בת של כפר ת’ולת’ (שטח B), נמצא במקומו עוד לפני 1967. כפר חקלאי קטן שהתפרנס ממטעי זיתים ומגידול צאן ובקר. סביב הכפר הוקמו התנחלויות, מאחזים ובשנים האחרונות גם חוות שתושביהן הישראלים נוקטים באלימות קשה. בשל האלימות והאיומים הישירים, שהתגברו מאז השבעה באוקטובר, נאלצו תושבי הכפר לעזוב (שלא לאומר לברוח) אל קרובי משפחה בכפר ת’ולת’. כעת התושבים מביטים בגעגוע על הכפר החרב מקווים לימים טובים יותר שבהם יוכלו לחזור אליו. לפני כ-5 שנים פנינו למינהל האזרחי בבקשה לחבר את הכפר לתשתיות על סמך העובדה שיש בו מבנים מלפני 1967. הבקשה אושרה אך החיבור לתשתיות לא התקדם. במהלך השנים היינו מעורבים במהלכים משפטיים שכללו הסרת חסימות ופתיחת גישה לכפר וכן במהלכים כנגד אלימות המתנחלים.

ערב א-רמאדין אל ג’נובי הוא כפר של פליטים בדואים שגורשו ב-48׳ מהנגב אל הגדה המערבית והתיישבו על קרקע שרכשו באיזור קלקיליה. ב-2005 השתתפנו בעתירה של תושבי הכפר עם האגודה לזכויות האזרח, כנגד כליאת חמישה כפרים במובלעת שנוצרה בין גדר ההפרדה, שנבנתה בעומק הגדה, לבין הקן הירוק - מובלעת אלפי מנשה. בעתירה הצלחנו להביא לשינוי תוואי הגדר ולחילוץ שלושה כפרים מהמובלעת. השגנו גם התחייבות שהמדינה תאפשר לשני הכפרים שנותרו במובלעת להישאר במקומם ולקיים חיים סבירים. ב-2022 עתרנו לבית המשפט בדרישה לאפשר לתושבים חיים סבירים באמצעות תכנון הכפר כך שניתן יהיה לפתחו. לפני שבועיים שמענו את פרקליטי המדינה מתפתלים בניסיון להסביר לשופטים את ההצעה של המדינה להעתיק את הכפר לשטח בגדה שהוא מחוץ למובלעת, בניגוד לרצון התושבים, ולא לקרוא לזה גירוש.

הביקור בא על רקע הרצון להכיר מקרוב את המציאות בשטח, לפגוש את האנשים מהקהילות השונות ולשמוע מפיהם על המצב, ולהזכיר שוב שנמשיך לעמוד לצדם במאבק לצדק ולשוויון, ונגד הכיבוש, הנישול והגזל.

02/07/2026

את כמות השטחים בשטחי C בגדה המערבית, שהממשלה הנוכחית מעבירה לשימוש ההתנחלויות, לא העבירו כל הממשלות שקדמו לה ב-22 השנים האחרונות גם יחד.

דוח חדש שמפרסמת עמותת במקום (לינק אליו בתגובה הראשונה), חושף האצה חסרת תקדים בקביעה ובהרחבה של תחומי השיפוט להתנחלויות. מהלך שמאפשר את הרחבת ההתנחלויות, הקמת התנחלויות חדשות והגדלת כמות הדירות שייבנו בהן.

מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית הוצאו 114 צווי-אלוף על שטח של למעלה מ-25 אלף דונם. השטחים האלה לא היו ברשות ההתנחלויות קודם לכן והם מוענקים להם כמו מתנה, מבלי שבעלי הקרקע ללא פרסום ראוי או זכות התנגדות. מיותר לציין כי ליישובים הפלסטינים לא נקבע ולו תחום שיפוט אחד מאז שנות ה-70.

קביעת תחומי השיפוט הפכה לאחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם הממשלה מעצבת מחדש את הגיאוגרפיה של הגדה. ״מה שאנו רואים כיום אינו מסתכם בהרחבת התנחלויות קיימות, אלא כולל גם קיבוע של מציאות חדשה באזורים שמהם נעקרו קהילות פלסטיניות בשנים האחרונות – באופן שהופך את חזרתן לקשה הרבה יותר״, מסביר אסף פלד, מתכנן ערים במחלקת הגדה המערבית אצלנו בבמקום.

קראו את הדיווח המלא באתר ״המקום הכי חם בגיהנום״ 👈🏻👈🏻

מאז 2023 הוציאה הממשלה 114 צווי תחום שיפוט להתנחלויות - מספר זהה לזה ב-22 השנים הקודמות יחד. דוח חדש חושף כלי מרכזי לסיפוח השטחים

23/06/2026

הדיון בבג״צ על ערב אל רמאדין ייערך בחמישי הקרוב (מחרתיים) בשעה 09:00. אנחנו נהיה שם - בואו לתמוך!

זה אחד העדכונים שאנחנו יותר שמחות לשתף בהם: אחרי מאבק של למעלה משני עשורים, ומאבק משפטי המתנהל מזה ארבע שנים, בית המשפט העליון הוציא ביום חמישי האחרון צו על תנאי הדורש מרשויות המדינה לנמק מדוע לא יקדמו את תכנית המתאר שיזמו תושבי ערב א-רמאדין, או לחילופין מדוע לא יקדמו תכנית שלהם על פי התכנית שהכינו התושבים.

תושבי הכפר ערב א-רמאדין גורשו מישראל לגדה אחרי 48׳. פחות מ-20 שנים אחרי, כיבוש הגדה המערבית הפגיש אותם עם ניסיונות ההשתלטות של ישראל על השטחים. התושבים, שרכשו אדמות ובנו עליהן את בתיהם, מצאו את עצמם מתמודדים נגד מדיניות שלא מכירה בהם ומאיימת על קיומם. לאחר הקמת גדר ההפרדה שכלאה אותם במובלעת יחד עם ההתנחלות אלפי מנשה, ולמרות שתוואי הגדר באיזור שונה בעקבות פסיקה של בג"צ, התושבים הפכו כלואים בין גדרות ובתוך משטר היתרים בלתי נסבל.

השאיפה שלהם לקיים את חייהם למרות המגבלות, הובילה אותם ליזום בעצמם תכניות מתאר שיאפשרו הכרה בכפר, חיבור לתשתיות וחיים ללא חשש מהריסות בתים ושיש אפשרויות פיתוח. כל התכניות שהוגשו לרשויות הישראליות במהלך עשרים השנים האחרונות לא קודמו, לא קיבלו התייחסות רצינית א שלא קבלו מענה כלל. לבסוף, כשפנינו לבית המשפט יחד עם מועצת הכפר, שאותו אנו מלווים מאז 2004, התשובה שהתקבלה ממשרד הביטחון היתה שהפתרון היחיד מבחינתם הוא לעקור את הכפר ממקומו ואת התושבים מבתיהם ולהכין להקים כפר במקום אחר ומרוחק, על אדמות כפר אחר, במקום שאינו פנוי ואין להם שום קשר אליו.

ואז הגיעה ההחלטה שניתנה אתמול, המסמנת ציון דרך דרמטי במאבק וזיק של תקווה עבור הכפר ותושביו. אנחנו גאות לקחת חלק במאבק של תושבי ערב א-רמאדין, ולהיות שותפות לדרישה להשגת פתרון הוגן וצדק למי שמאוימים בגזילת אדמתם ובפגיעה קשה בזכויות שלהם. נמשיך לעדכן בהתפתחויות הבאות.

את העתירה הגישה ומוביל עו״ד מיכאל ספרד, ואת תכנית התושבים לכפר הכין ראסם חמייסי. בתמונה - תושבי ערב א-רמאדין ואנשי צוות במקום במהלך פגישות העבודה על הכנת התכנית.

18/06/2026

כבר שנים שמדינת ישראל מסרבת לאשר תכניות בנייה לפלסטינים בשטחי C. אבל כשמועצה מקומית פלסטינית פועלת בצורה דומה ומסרבת לאשר תוכניות בנייה למתנחלים בלב השטח הפלסטיני, התגובה מגיעה עד כדי ביטול הסכמים מדיניים עם הרשות הפלסטינית. וזה בדיוק מה שקרה השבוע.

ב- 10 ביוני מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי בגדה המערבית (מת״ע) החליטה למשוך את סמכויות התכנון והבנייה של הוועדה המקומית של עיריית חברון בשטח H2 - החלק של העיר המצוי בשליטה ישראלית מלאה. סמכויות אלה הוענקו לעירייה במסגרת הסכמי חברון משנת 1997, וכעת ישראל מבטלת אותן באופן חלקי. בהתאם להחלטה, הסמכות לאישור בקשות להיתרי בנייה ביחס למבנים שבבעלות מתנחלים וברשימה של אתרים קדושים נוספים, תישלל מהעירייה הפלסטינית ותועבר לוועדות המשנה של מת״ע. רשימת האתרים כוללת את מערת המכפלה, שמקודשת גם על המוסלמים ובעלת מעמד מרכזי בזהות ובחיי היומיום של העיר.

משיכת סמכויות התכנון נעשתה בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מפברואר השנה. הנימוק לה היה שעיריית חברון מסרבת לאשר בקשות תכנוניות של מתנחלים והרשויות הישראליות. מת״ע משכה את סמכויות הוועדה בעבר בשורה של תוכניות נקודתיות וכעת מושכת אותן באופן גורף. החלטת הממשלה מלווה בטיעונים תכנוניים אבל היא לא מסתירה את הכוונה האמיתית: ביטול ההסכמים המדיניים עם הרשות הפלסטינית, וביטול ההגבלות על הרחבת ההתנחלות בחברון.

15/06/2026

הצלחת מאבק התושבים בבית שמש היא בשורה משמחת לכל מי שמתנגדים לכפיית מהלכי התחדשות עירונית על מי שביתם נפגע במלחמה.

כדי להבין בדיוק במה מדובר, צריך לקפוץ רגע אחורה בזמן - לאחרי סבב המלחמה הראשון עם איראן. אז החלו בממשלה לקדם את הצעת החוק לשיקום נזקי טילים באמצעות פינוי-בינוי. היא הוצגה כ"הברקה", כשבפועל מדובר בניצול ציני של של מצוקת הנפגעים. מה שמוצג כשיקום בדרך של התחדשות עירונית, בפועל מאפשר למדינה לגלגל את האחריות לשיקום אל השוק הפרטי באמצעות פרויקטים של פינוי-בינוי.

זו בדיוק הסיבה שבעלי הדירות במתחם שנפגע בבית שמש הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית הפינוי-בינוי וחששו כי היא תגזור עליהם שנים של מגורים זמניים ואי-ודאות. עיריית בית שמש אימצה את עמדת בעלי הדירות ודרשה מהמדינה לבטל את מסלול ההתחדשות העירונית במתחם שנפגע מטיל, ולפעול לחידוש מיידי של הליכי הפיצוי הישיר למשפחות שנפגעו.

אנחנו מחזקים את ידי התושבים ומברכים על החלטת העירייה. קראו עוד על ההתנגדות להצעת החוק, בטור דעה של ד״ר מיכל ברייאר מבמקום, שפורסם בחודש מרץ האחרון באתר חדשות דבר. לינק בתגובה הראשונה

10/06/2026

“את הפלסטינים לא תמיד מגרשים בירי. לפעמים מוחקים אותם דרך בירוקרטיה. הטיהור האתני הכי מסוכן הוא זה שנראה “חוקי”. וככה מוחקים היום קהילות שלמות. לא בטעות, אלא כמדיניות תכנונית שנועדה לקדם עליונות יהודית משני צדי הקו הירוק.”

השבוע מלאו 59 שנים לכיבוש הגדה המערבית ומזרח ירושלים. לציון היום הזה, אנחנו בבמקום, ביחד עם ארגוני זכויות האדם והמאבק בכיבוש, מפרסמים דוח מקיף. הדוח נסמך על עבודת השטח של הארגונים והוא מתאר כיצד ממשלת ישראל ממשיכה לקדם במרץ מדיניות גירוש וסיפוח, תוך פגיעה שיטתית בזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה, בגדה המערבית ובירושלים המזרחית ותוך הפרת מחויבויותה על פי הדין הבינלאומי. זאת כשבמקביל נמשכת נסיגה שיטתית מעקרונות שלטון החוק ופגיעה במרחב הדמוקרטי.

🎥 צפו בד״ר מיכל ברייאר, ראשת מערך התוכן בבמקום, מסבירה שהמאבק על המרחב הוא המאבק על השאלה: למי מותר לחיות על האדמה הזאת

🔗 לינק לקריאת הדוח המלא - בתגובה הראשונה

01/06/2026

חברת במקום הפעילה גם ביוזמת ״נשים בשכנות טובה״, שביקשה להישאר בעילום שם, כותבת:

״ביקרנו אתמול את חברתנו-שכנתנו מתל עראד, יישוב בדואי לא מוכר. הבית היפה שלה, גם אם בנוי מחומרים קלים, תמיד מבריק מניקיון ומרוהט בטוב טעם. תמיד אנחנו מתקבלות בשמחה והשיחה קולחת בשתי שפות מגומגמות. עשרות פעמים קיימנו בבית הזה את פגישות הקבוצה כולה, נהנות מהמרפסת הגדולה והמרחבים של בקעת ערד הנפרסים אל מול עינינו .

בקרוב, לא יהיה לה בית. כי כך השלטון רוצה, להרוס. זה אומר לגור באוהל בין החורבות ללא לוחות סולאריים (כי גם אותם הורסים), ללא עץ (כי גם אותו עוקרים), בלא מקרר או מים חמים או מכונת כביסה או מטבח. הדעת אינה תופסת כיצד מתרחש דבר נורא כזה פה לידינו ואיש לא נותן עליו את הדעת. בערד לא יודעים. לאיש לא אכפת .

אך לא רק בית לא יהיה לה. גם פרנסה לא תהיה לה. יש לה רישיון לניהול פעוטון מטעם משרד הרווחה. פעוטון יפהפה, ממוזג, בהיר ומלא בצעצועים. כל זה ייהרס והפרנסה תיעלם ."האנשים פה רוצים בית יותר מאוכל", אמרה לנו, "הם מוכנים לאכול מעט מאוד רק שיהיה להם בית". ואנחנו יושבות ומאזינות וחולקות רגשות השתתפות בצער.

יותר מכל אוכלת בנו תחושת חוסר האונים. עשינו כל שביכולתנו: בררנו מה עומד מאחורי צווי ההריסה, שמענו מפי ראש הרשות להתיישבות ופיתוח לבדואים" (שם המבטא לעג אוקסימורוני) שיקבלו שכונה במרעית. נסענו לראות את השכונה ונראה כי טוב. המשפחה הסכימה, אך משבאה לשיחה ברשות נאמר לה שהשכונה הזאת לא אפשרית והם אמורים לדור בשכונה אחרת ביחד עם משפחה יריבה על שפת מחצבה שמייצרת אבק. לכך לא הסכימו.

בעוד שבועיים יהרסו 30 משפחות את בתיהם ויטו אוהל במקום בו שכן ביתם. משפחה אחר משפחה בבקעת עראד תלך בעקבותיהם. הבקעה היפה תימלא בהריסות, במצוקה קשה מנשוא. ובסמוך, יצוצו קרוואנים של המתנחלים החדשים המנכסים לעצמם את המרחב להקמת וילות רחבות ידיים כשרוממות "הציונות" בפיהם ומעשיהם מעשי אוון .

אם הזכות הבסיסית לדיור נשללת בשרירותיות אכזרית מאזרחי מדינה, ובתי המשפט מגבים אותה, אנו נותרות חסרות אונים בידיים ריקות אל מול הרוע חסר הפשר והאדישות הציבורית .נמשיך לחזק ולהשתתף ולהמתין שכל הרע הזה יחלוף והאנושיות, זכויות אדם והבנה שיש להסדיר הכל בהסכמה – ישובו לשלוט במדינת ישראל.״

🖇️ קראו עוד המצב בנגב ועל מאבקנו לצד הקהילות הבדואיות למען צדק חלוקתי ושוויון אזרחי, בעמוד מחלקת הנגב באתר במקום - קישור בתגובה הראשונה