29/05/2026
ניו יורק, אמש, לא הייתה רק נקודת ציון. היא הייתה הצהרה. היא הייתה יציאה לדרך חדשה של גאווה לאומית מול האנטישמיות הגואה.
אתמול בערב פתחנו, בניו יורק, את אירוע ההתנעה הרשמי של המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית על רקע המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות.
דווקא בניו יורק. דווקא עכשיו. רגע לפני מצעד התמיכה בישראל. אחרי שנתיים וחצי שבהן העולם היהודי כולו מתמודד עם גל אנטישמיות חסר תקדים — גל שפגע בקהילות יהודיות ברחבי העולם, בקמפוסים, ברחובות, בבתי כנסת, ברשתות החברתיות, וגם כאן בניו יורק.
אמרתי בכנס כי האנטישמיות של היום כבר אינה מסתתרת בשוליים. היא מרימה ראש, מדברת בקול רם, מקבלת לגיטימציה — ולעיתים מסוכנת לא פחות: מגיעה גם ממנהיגים ומנבחרי ציבור שאמורים להציב גבול ברור לשנאה, ולא לטשטש אותו.
ראינו זאת גם בימים האחרונים בניו יורק, כאשר ראש העיר זוהראן ממדני פרסם סרטון “נכבה” חד-צדדי, שזכה לביקורת חריפה מצד מנהיגים וארגונים יהודיים על כך שהציג נרטיב מסולף וחסר הקשר היסטורי סביב מלחמת העצמאות של ישראל.
צריך לומר את האמת בפשטות: 1948 לא הייתה “סיפור חד-צדדי”. זו הייתה מלחמה על עצם קיומה של המדינה היהודית הצעירה, שהותקפה מיד לאחר הכרזת העצמאות בידי צבאות ערב. שישה צבאות ערב- מצרים, סוריה, ירדן, לבנון, סעודיה ועיראק לצד כוחות מקומיים, תקפו את המדינה שזה עתה קמה.
זה מצטרף למהלך נוסף של ראש העיר לבטל את הגדרות ה - IHRA שהם למעשה ההגדרה המרכזית היום בעולם לאנטישמיות ומאומצת על ידי מדינות רבות.
כאשר מנהיגים בוחרים להפיץ מסרים חד-צדדיים ושקריים, הם לא רק מעוותים היסטוריה. הם נותנים רוח גבית לשנאה. ושנאה, כפי שלמדנו שוב ושוב, עלולה להפוך מהר מאוד לאלימות.
לכן היה כל כך משמעותי לפתוח את פעילות המחלקה דווקא כאן, יחד עם שותפים חשובים מהארץ ומהתפוצות: יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל; ישי מרלינג יו״ר החטיבה להתיישבות; איתי ואנה ראש המחלקה לעברית ותרבות בתפוצות בהצ״ע; מובילים מהקהילה היהודית; ידיד ישראל ברוס בלאקמן, שפעל ופועל לקידום חקיקה ומדיניות נגד תנועת ה־BDS ותמך בישראל בצורה מופלאה בשנתיים האחרונות; ד״ר עליזה לוין, העומדת בראש ארגון CAM הפועל מול ראשי ערים ומנהיגים מוניציפליים ברחבי העולם; וכן משפיענים וסטודנטים מאוניברסיטת קולומביה, ששיתפו באומץ את החוויה של יהודים בקמפוסים בשנתיים האחרונות.
הקולות שנשמעו כאן הערב הזכירו לכולנו:
המאבק באנטישמיות איננו עניין יהודי בלבד. הוא מבחן לחברות דמוקרטיות. מבחן למנהיגות. מבחן ליכולת לומר בקול ברור: אין מקום לשנאת יהודים, אין מקום לשלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים, ואין מקום לנרמול של הסתה במסווה של “עמדה פוליטית”.
המחלקה למאבק באנטישמיות יוצאת היום לדרך מתוך מחויבות ברורה: לפעול, לחבר, להוביל, ולחזק את הקהילות היהודיות ואת הקשר העמוק בין ישראל לתפוצות.
התשובה שלנו לאנטישמיות היא לא פחד — אלא גאווה.
לא שתיקה — אלא עמידה זקופה.
לא נסיגה — אלא זהות יהודית חזקה, מחוברת ובטוחה בעצמה.
כי מול השנאה, המסר שלנו נותר ברור: עם ישראל חי 🇮🇱
