המחלקה להנצחת השואה וצדק סביבתי - ההסתדרות הציונית העולמית

01/06/2026

בואו לעבוד איתנו!
למחלקה להנצחת השואה וצדק סביבתי בהסתדרות הציונית העולמית דרוש/ה מנהל/ת לשכה במשרת אמון.
לפרטים נוספים ושליחת קורות חיים: [email protected]

27/05/2026

חיבוק אחרון” בפריז: מסע של זיכרון,
כאב ותקווה.

השבוע נפתחה בעיריית הרובע ה-16 בפריז תערוכת הצילומים חיבוק אחרון של הצלמת יפעת פאר, ביוזמת המחלקה להנצחת השואה וצדק סביבתי בהסתדרות הציונית העולמית.

התערוכה מציגה את סיפורן של
אימהות ששכלו את ילדיהן ב-7 באוקטובר ובמלחמה. בצילומים הן אוחזות בתמונת ילדיהן, ברגע שמנציח את אותו חיבוק שלא ידעו כי יהיה האחרון. בין המשתתפות בתערוכה סיגל שטיינר מנצורי ששכלה את בנותיה רויה ונורל, קאטי זוהר ששכלה את בתה בר, ומיכל פרנקל ביטון ששכלה את בתה מאיה.

דווקא בימים שבהם האנטישמיות שוב מרימה ראש בעולם, הצגת התערוכה בלב פריז נושאת עימה מסר עמוק. מתוך תהומות האובדן והשכול משתקפת לא רק גבורתם של הנופלים, אלא גם עוצמתם של החיים שנמשכים.

ראש המחלקה, גיל סגל, מדגיש כי מתוך הזיכרון הקולקטיבי והחיבוק הקהילתי צומחת התקווה. לאחר שכל החטופים כבר חזרו הביתה, הפנים נשואות קדימה – אל הבנייה מחדש, ואל עתיד שבו מדינת ישראל והרוח האנושית ימשיכו לצמוח ולנצח.

16/05/2026

We need you today! 🇮🇱
We’re here in Vienna with Noam Bettan, just before the Eurovision Grand Final - and tonight is going to be a very close one!

The public votes can make all the difference, and every single vote truly matters 💙

For participating countries, voting opens from the very first song,
For the rest of the world, voting is already open🫶🏻

This is your moment to support Noam and Israel, share, vote 03, and help us go as far as possible!

Voting link:
vote.eurovision.com

Vote 03 for Israel 🇮🇱
Vote 03 for Michelle!! 💙

20/04/2026

בערב יום הזיכרון תשפ״ו, אנו מתייחדים עם זכרם של 25,648 חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

כל אחד ואחת מהם היו עולם ומלואו. חיים שלמים של חלומות, אהבות, תקוות ותוכניות שנקטעו באכזריות, בטרם עת.
בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים להאיר את דמותם של הנופלים לא רק דרך מספרים, אלא דרך הסיפורים, הפנים והחיים שהותירו אחריהם.

״חיבוק אחרון״, תערוכתה של הצלמת יפעת פאר, היא עדות כואבת ומרגשת לכך. דרך עיניהם של אמהות ואבות, נפתח בפנינו חלון אל עולמם של הבנים והבנות, אל מי שהיו, אל מה שחלמו להיות, ואל האור שהביאו לעולם.

הכאב והאובדן אינם נשארים בגבולות המשפחה. הם פועמים בלב הקהילות, נטווים בזהות הלאומית שלנו, והם חלק בלתי נפרד מהסיפור המתמשך של החזון הציוני - סיפור של בנייה, של מסירות, של חיים.

ובתוך כל זה, עומדת עלינו חובה עמוקה: לזכור. לספר. להנציח. לנצור את שמותיהם, את פניהם ואת סיפור חייהם כחלק חי מהזיכרון שלנו, היום ובעתיד.
ומתוך הזיכרון, גם לבחור בחיים!

לעמוד לצד הפצועים בגוף ובנפש, לחבק, לראות, לא לשכוח ובעיקר, להיות ראויים.
ראויים לאור שהם השאירו אחריהם.
ראויים לחיים שנגדעו.
ראויים להמשיך ולשאת את הסיפור שלהם קדימה.

יהי זכרם וזכרן ברוך.

*לינק לאתר התערוכה בתגובה הראשונה

📷: דוברות עיריית הוד השרון
📷:שלומי אמסלם

04/11/2025

במחלקה לישראל והנצחת השואה אנחנו עוסקים בזיכרון מדי יום, לא רק כדי לזכור את מה שהיה אלא כדי להבין מי אנחנו היום ולאן אנחנו הולכים. הזיכרון הוא לא רק מבט לעבר, הוא גם מראה להווה ומצפן לעתיד.

שלושים שנה חלפו מאז אותו לילה שהותיר צלקת בלב החברה הישראלית. לילה שבו נסדקה התקווה והאמונה שאפשר לחשוב אחרת ולהישאר יחד.
רצח רבין לא היה רגע אחד של טירוף. הוא היה תוצר של תהליכים, של הסתה, של שיח משוסע, של מילים שהפכו לכלי נשק. שלושה עשורים חלפו ונדמה שהתהליכים ההם לא נעלמו. להפך, הם רק קיבלו צורה חדשה.
רבין האמין ששלום הוא לא רק יעד מדיני אלא חזון מוסרי. אמונה שעם יכול לבחור בחיים משותפים על פני שנאה ופחד. "דרך השלום עדיפה על דרך המלחמה".
חזון השלום של רבין נקטע באכזריות, חלום על מציאות אחרת, מתונה יותר, אנושית יותר, שהלך והיטשטש עם השנים. אולי דווקא עכשיו, כשהשסעים בחברה שלנו שוב עמוקים וההסתה והאלימות הולכות וגוברות, חשוב להיזכר בחזון ההוא ולשאול את עצמנו מי אנחנו היום ולאן אנחנו הולכים מכאן.

20/10/2025

https://www.ynet.co.il/judaism/article/bydixuq0lg?utm_source=ynet.app.ios&utm_term=bydixuq0lg&utm_campaign=general_share&utm_medium=social&utm_content=Header

ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית והמועצה הציונית בישראל השיקו תערוכת צילומים של הצלמת יפעת פאר, המתעדת את כאבם של הורים ששכלו את ילדיהם ב-7 באוקטובר ובמלחמ....

07/10/2025

שנתיים.

איך מדברים על אם שחסמה בגופה מחבל,
כדי להציל את התינוק שלה?
או על ילד קטן ששם יד על פיה של אחותו
כדי שלא ישמעו אותה ויציל את חייה?

איך מנציחים את הגיבורים שרצו אל האש
לא כי ביקשו תהילה,
אלא כי ידעו שיש שם חיים שצריך להציל?

איך מספרים על בחור שישב על טיסה חזרה מהטיול הגדול,
וראה את הארץ בוערת מהמסך הקטן,
וקם, בלי לחשוב פעמיים
כי הבית קרא לו?

איך מלמדים ילדים מה פירוש המילה “גבורה”,
כשאין ספר לימוד שיכול להכיל סיפורים כאלה?
איך זוכרים,
כששגרה מאיימת לשכוח?

ואולי
הזיכרון הוא לא רק טקס.
לא רק אנדרטה או יום בלוח השנה.

הוא הדרך שבה אנחנו בוחרים לחיות.
הדרך שבה אנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים
ומבטיחים שנהיה ראויים להם,
שנמשיך לבנות, לחלום, לאהוב.

שנמשיך להאמין,
ולהחזיק בתקווה.
תמיד.

בתפילה ובתקווה לבשורות טובות בקרוב - שנראה את האחים שלנו חוזרים מהשבי בימים הקרובים🙏

🕯️ לפני כמעט שנתיים, יצרנו במחלקה יחד עם מועצה אזורית אשכול את ערכת 'גבורה תחת אש'
אוסף עדויות מצמררות מיום השבעה באוקטובר ומהימים שאחריו: סיפורים של קרובים ובני משפחה, של גיבורים שלא ביקשו לעצמם תואר גבורה, לצד יצירות אמנות של אמנים ישראלים.

מוזמנים להוריד, לשתף, ולזכור יחד את מי שפעלו באומץ למען כולנו: https://www.tfaforms.com/5142554

06/10/2025

בחג הסוכות הזה, כאשר אנו יושבים בסוכה ונזכרים במעשי אבותינו, בנדודיהם במדבר ובכמיהתם לארץ ישראל, נעלה על ליבנו את התקווה לישראל טובה יותר, בטוחה יותר ושלווה יותר.

מי ייתן ובחג הזה נזכה לסגור מעגל בו החטופים ישובו לביתם, הפצועים יחלימו במהרה, כוחות הביטחון והחיילים יחזרו לחיק משפחותיהם, ונזכה כולנו לימים של רוגע, ביטחון וערבות הדדית.
מי ייתן והשנה הזו תהיה סוכת שלום אמיתית לעם ישראל, למדינת ישראל ולעולם כולו.
המחלקה לישראל ולהנצחת השואה בהסתדרות הציונית העולמית
מאחלת חג סוכות שמח, שיביא עימו בשורות טובות ומלאות תקווה.

*רקע הברכה הינו פיאת הסוכה שניצבת בימים אלו בשדרות בן גוריון, כחלק ממיצג "פסיפס זיכרון ותקווה" שיצרנו בשיתוף עם בית בן גוריון. המיצג זמין לקהל הרחב עד סוף החג.

01/10/2025

30/09/2025

לקראת יום השנה השני למאורעות ה-7 באוקטובר, יזמו המחלקה לישראל והנצחת השואה בהסתדרות הציונית העולמית ובית בן גוריון הקמת מיצג ייחודי המספר את סיפורה של קהילת כרמיה אשר נבנתה מחדש מתוך השבר, האמונה והתקווה.
המיצג "פסיפס של זיכרון ותקווה" הוצב בלב שדרת בן גוריון בתל אביב.
מול ביתו של דוד בן־גוריון, התקיים השבוע טקס השקת המיצג.
ערב חגיגי, מעורר השראה ומרגש במיוחד אשר כלל מפגש עם ילדי קיבוץ כרמיה, שסיפרו על התהליך שעברו, לצד ביצוע מוזיקלי מרגש בקולה המוכשר של אריאל סגל.
במרכז המיצג ניצבת סוכה חצויה, המקושטת בציורי ילדים המבטאים את סיפור התקומה, מן השבר אל התקווה. לצד הציורים מוצגים גם שירים שנכתבו בכישרון רב בידי אמהות מקהילת קיבוץ כרמיה, אשר יחד עם ילדיהן חוו את "השבת השחורה" ונעקרו מיד לאחריה מקיבוצם.
בתהליך אמנותי משותף, עיבדו האמהות והילדים את רגשותיהם והביעו אותם ביצירה. התקווה תפסה מקום מרכזי והיוותה מצפן להמשך הדרך- לתקומה ולשיקום הקהילה. הדבר ניכר בציורים האופטימיים ובקטעי השירה המלאים בחיים.
אנו מודים לשותפים הרבים שהפכו את רעיון המיצג יחד איתנו למציאות.
official