28/07/2026
בדיוק היום, בט”ו באב, לפני 36 שנה – הכל התחיל.
זה התחיל מזוג צעיר. כמו כולם.
ילד ראשון, בגיל שנה, רק מתחיל לצעוד את צעדיו הראשונים.
ואז הגיעו דלקות האוזניים, החום שלא יורד, בדיקה שגרתית שהפכה לסדרת בדיקות... והאדמה רעדה.
ביום אחד, המחלקה האונקולוגית בבית החולים הפכה לבית השני שלהם.
14 וחצי שנים הם היו שם. הם, מנחם ז”ל, וכל מי שסבב אותם.
ברגעי שפל וכאב, וברגעי שמחה ותקווה שזר לא יבין לעולם.
הם נלחמו כמו אריות. מעולם לא הרימו ידיים – גם כשהיה קשה, גם כשהסרטן חזר שוב ושוב, גם בפעם החמישית.
עד אותו ערב פסח, כשמנחם השיב את נשמתו לבורא.
אחרי 14 וחצי שנים מסביב לשעון – האור כביכול נכבה.
אבל מהבור הכי עמוק, דווקא מתוך הכאב והשבר הבלתי נתפס, נולדה החלטה לקום ולצמוח.
חיים ומירי ארנטל היו אז בני 40 בלבד. הם יכלו לשקוע באבל, לסגור את הדלת ולנסות לחזור לחיים נורמטיביים.
אבל הם בחרו אחרת.
מתוך הניסיון, התקווה והדרך הקשה שעברו, הם החליטו שכל פסיעה שלמדו לצעוד – תהפוך לעזרה, למשענת ולחיבוק חם לכל משפחה שתיאלץ לצעוד בדרך הזו.
היום, 36 שנים אחרי, מפעל החיים שהקימו לזכרו של מנחם הפך למודל לחיקוי ולבית חם עבור אלפי ילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם.
36 שנה שכל בוקר מחדש מוקדש למחשבה אחת: איך אפשר להעניק עוד, להיטיב ולתת כוח למי שנלחם את המלחמה הזו.
היום בט”ו באב, אנחנו מציינים 36 שנים של נתינה יוצאת דופן במפעל חיים מרגש❤️
